חשבתי על הנושא בימים האחרונים ומצאתי לנכון לפתוח הודעה חדשה בנושא ולא להשאיר את הדברים בשירשור הקיים על המליאה.
תמיד האמנתי שהתנועה באמת היא בשביל חבריא ב' והיא זו שמכשירה את החברים להיות חבריא ג', לא רק בשם אלא גם במהות. ואני מודה מקרב לב לרני רוזנהיים (סמזכ"ל בנ"ע היום, רכז מחוז דן בבנ"ע בעבר) ששוחח איתי הרבה על הנושא (בצעירותי יש לציין), עד שגיבשתי לי עמדה ברורה בעניין.
בגרעינים של פעם (ותרשו לי לרגע לדבר על בני עקיבא של לפני 50 שנה), הקבוצה גדלה והתחנכה יחד, פעלה יחד במסגרת התנועה ובהמשך הקימה יחד יישובים ומפעלים בדרך בה חונכו החברים, זו היתה מהות הגרעין. קבוצה שחיה יחד כל החיים!
היום הדבר פשוט לא אפשרי. נוצרו מסגרות אחרות לגרעין בדמות הישיבות העל תיכוניות, כי הבנים באופן אוטומטי הולכים לישיבה (ב"ה). והבנות לצערי הרב, תלויות בבנים.
כל המשמעות של גרעין בתנועת נוער התגמדה.
נדמה לי שלאסוף חברים מחבריא ג' כדי שיהיו צוות חינוכי בתנועה בארועים שונים ולקרוא לזה גרעין חב"ג זה לחטוא לאמת. אני מרגישה שהחשיבות היחידה של חב"ג בתנועה זה רק מבחינה חינוכית (וזה הרבה מאד!), אבל אין טעם להקים מסגרת מיוחדת לחב"ג, או מליאות מיוחדות וכיוצא בזה.
בציפייה לבניין אריאל.
