ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)

1.הבת שלי בת שנתיים בזמן האחרון לא נותנת לי להלביש אותה. למה? מה עושים עם זה?

2. במעון מנסים לגמול אותה וממש לא הולך היא מתישבת על הסיר כי היא רואה את כולם אבל לא ממש מבינה מה רוצים ממנה בבית היא בכלל מסרבת לשבת לא עוזר שוחד כמו ממתק, היא רק בזמן האחרון מתחילה להגיד העברות וכו' היא חכמה מבינה דברים אבל בקשר לסיר לא ממש.

איך אפשר לדבר איתה ולהסביר לה? היא לא כל כך נותנת לי להקריא לה סיפורים..

תודה מראש.

 

ילדה לא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום לך,
ממה שאני מבינה ההתנהגויות של הבת לך, ההתלבשות, עשית הצרכים והסיפור הם ביטויים למאבקי כח שיש ביניכן.
כדאי שתבדקי עד כמה את עצמך לא מוכנה להתפשר על דברים, עד כמה את מאפשרת לה להחליט בעצמה איך הדברים יעשו. הכוונה איננה שהיא תעשה מה ש"בא" לה, אלא לבדוק האם מה שבאמת צריך לעשות, אז לאפשר לה לבחור את הדרך בה הדבר יעשה, ומצד שני לבדוק האם יש דברים שבכלל אפשר לוותר עליהם. למשל אין טעם ואף לא רצוי להתעקש על עשית הצרכים בסיר, כאן לא יעזרו מתנות ושכנועים, אם תורידי לחץ היא =בסופו של דבר תעשה זאת בעצמה. אשר להתלבשות תציעי לה שתי אפשרויות, כלומר אם היא רוצה ללבוש את זה או את זה, שתהיה לה אפשרות לבחור.לא כתבת אם היא הבכורה או השניה. בכל מקרה כדאי לחשוב איך לשתף אותה, לדבר איתה על דברים בגובה העינים ולא רק בעינים שצריך וחובה לעשות
בהצלחה
נחמה טייכטל
היא הבכורהאנונימי (פותח)
לדעתי גיל שנתיים הוא מוקדם מידי כדי לגמוליעל ל'
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום אמא ל2 בנות...

ראשית-החכמה עם ה"חוכמולוגיה"של הילדים היא : לא לעשות משום
דבר עניין גדול מדי( כמובן בהתחשב בגבולות),כשהתגובות שלנו
רגוזות וכועסות אנו עלולים להכנס למצבי חוסר אונים או מאבקי
כוחות עם ילדנו החכמים ( שקולטים אותנו ואת שפת גופנו לפני ולפנים....)
התייחסות עניינית מפזרת מיד ענני כעס וכבוד עצמי...
אם ביתך אינה מעוניינת להתלבש-אפשר פשוט לקחת אותה לגן עם
הפיז'מה בצירוף בגדיה הנקיים,הגננת בוודאי תשמח לשתף פעולה
ו"שלום על ישראל"...והכל כמובן ברוגע,ללא כעס ובלי עניינים ודיבורים מיותרים...
שנית-לגבי גמילה מחיתול:לגמול ילד מחיתול זה עניין של מספר שבועות, של הרבה פספוסים והרבה סבלנות,הפעוט אמור להתחיל ולחוש את התחושה הפיזית של "פיפי" מתקרב ובא וכמה זמן לוקח מאז שהוא חש את התחושה ועד שזה " בורח" החוצה...כאמור,זה משהו שצריך ללמוד לחוש וזה לוקח זמן... בהצלחה-יפעת גלבוע
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
כיון שהיא הבכורה כדאי מאד להתיחס אליה כאל ה"גדולה" לא בלציין זאת לפניה אלא להתיעץ אתה בנוגע לאחותה הקטנה, למשל, ילדים שמשתפים אותם ומתיחסים אליהם בכבוד נוטים ללשתף יותר פעולה. מקווה שכל העצות שקיבלת עד כה ויעזרו לך
נחמה טייכטל
שנתיים זה מוקדם לגמולאנונימי (פותח)
זה לא בסדר שהמעון מנסה לגמול (למה אין להם כח להחליף לה??)
לגמול ילד בגיל צעיר מידי זה לא בריא.

צריך לראות שהיא לא בשלה ולנסות שוב בעוד כמה חודשים
אופטימיותאנונימי (פותח)
שנתיים זה בהחלט מוקדם מדי. זה ידוע וברור. עדיף מאוחר מדי ממוקדם מדי. זה מושך את העסק ליותר מדי זמן. וגורר בעיות מיותרות. כשזה בזמן לרוב זה מתקתק. מנסיון.

לגבי הבגדים, יש לי 3 בנים... אין לי "שגעונות" כאלו ב"ה...

(יש בת אבל היא בת 3 חודשים, אני מתכוננת...)
תגובה לבתיהאנונימי (פותח)
תתפלאי, גם בנים יכולים לנהל מאבק כח על נושא הבגדים. ומאידך, ממש לא כל הבנות משגעות בתחום זה. יש מספיק נושאים בהם הילדים מגלים את חולשותינו.
ממה שהבנתי זהקיווי
לא שהיא בוחרת בגדים אלא שהיא לא רוצה להתלבש...
הדבר הכי טוב מנסיון - פשוט הסחת הדעת. במקום להתעצבן ולהאבק (הם נהנים מזה) להתחיל לדבר על כל מיני דברים לעשות קולות פרצופים ושירים. וצ'יק צק הוא לבוש
הדרך הטובה ביותר בגיל הזה היאיהודית פוגל
הסחת הדעת. אין משהוא שלא הצלחתי להשיג בגיל הזה דרך הסחת הדעת כמו: בואי אספר לך על התרנגולת שחשבה שהיא ציפור, או את רוצה לשמוע על התרנגולים שרצו ללכת לגן של ילדים? האפקט הוא דרמטי ובזמן שהילדה כאילו "מהופנטת" את מלבישה/רוחצת/מאכילה/מסרקת/משכיבה מיניה וביה ללא כל מאבקים והתעקשות. ואת משיגה העשרה, אוירה טובה ולא בכי והתעקשויות. בדוק ומנוסה. תפתחי יכולת לאלתר סיפור קצר ודרמטי מעולמה של הילדה תוך שניות, וסוף למאבקים. בקשר לגמילה כנראה שהיא לא ממש בשלה. הניחי לה לעוד זמן מה והתחילי שוב, יותר קרוב לגיל 2.5. בהצלחה
מצטרפת לדעתה של יהודיתאמא ל-5
גם לי יש עקשנית קטנה .
הרבה דברים שבתחילה חשבתי שהיא הולכת להתעקש איתי ואני מאבדת את הסבלנות, הצלחתי לפתור ע"י הסחות יצירתיות שאת לא מאמינה איך היא קונה אותן.
גם הומור ושובבות עוזרים.
ברגע שאתחיל להתעקש איתה- זה לא נגמר בטוב, היא מסוגלת להוריד את הנעלים/ בגדים.
בהצלחה
הסחת דעת- אני בעדאנונימי (פותח)אחרונה
יש משהו מאד נכון ויעיל בהסחת דעת. גם אני משמשת בזה כשילדי לא רוצים או מתעקשים על משהו מסויים (אחרי שכל ההסברים לא עוזרים). זה מקטין את הויכוחים והצעקות של הילד ומפה את המחשבה למשהו אחר. חשוב לאחר ההסחה שהילד סיים להתלבש לומר:" הי, כבר סימנו להתלבש?? זה היה ממש מהיר וכיף נכון?" כדי שהילד יראה שבצורה נעימה ניתן לעשות דברים שבהתחלה לא נראים לנו...
 
לגבי הגמילה.. לפי דעתי זה גם קצת מוקדם. הכי טוב פשוט לתת לה במעון לשבת בסיר כמה שהיא רוצה אך לא בבית ומתי שהיא תהיה בשלה את כבר תראי. לא צריך להאיץ במיוחד שזה לא עניין בהבנה של הילד אלא משהו פיזיולוגי של בשלות בסגירת הפתחים והתהפקות.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך