ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)

1.הבת שלי בת שנתיים בזמן האחרון לא נותנת לי להלביש אותה. למה? מה עושים עם זה?

2. במעון מנסים לגמול אותה וממש לא הולך היא מתישבת על הסיר כי היא רואה את כולם אבל לא ממש מבינה מה רוצים ממנה בבית היא בכלל מסרבת לשבת לא עוזר שוחד כמו ממתק, היא רק בזמן האחרון מתחילה להגיד העברות וכו' היא חכמה מבינה דברים אבל בקשר לסיר לא ממש.

איך אפשר לדבר איתה ולהסביר לה? היא לא כל כך נותנת לי להקריא לה סיפורים..

תודה מראש.

 

ילדה לא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום לך,
ממה שאני מבינה ההתנהגויות של הבת לך, ההתלבשות, עשית הצרכים והסיפור הם ביטויים למאבקי כח שיש ביניכן.
כדאי שתבדקי עד כמה את עצמך לא מוכנה להתפשר על דברים, עד כמה את מאפשרת לה להחליט בעצמה איך הדברים יעשו. הכוונה איננה שהיא תעשה מה ש"בא" לה, אלא לבדוק האם מה שבאמת צריך לעשות, אז לאפשר לה לבחור את הדרך בה הדבר יעשה, ומצד שני לבדוק האם יש דברים שבכלל אפשר לוותר עליהם. למשל אין טעם ואף לא רצוי להתעקש על עשית הצרכים בסיר, כאן לא יעזרו מתנות ושכנועים, אם תורידי לחץ היא =בסופו של דבר תעשה זאת בעצמה. אשר להתלבשות תציעי לה שתי אפשרויות, כלומר אם היא רוצה ללבוש את זה או את זה, שתהיה לה אפשרות לבחור.לא כתבת אם היא הבכורה או השניה. בכל מקרה כדאי לחשוב איך לשתף אותה, לדבר איתה על דברים בגובה העינים ולא רק בעינים שצריך וחובה לעשות
בהצלחה
נחמה טייכטל
היא הבכורהאנונימי (פותח)
לדעתי גיל שנתיים הוא מוקדם מידי כדי לגמוליעל ל'
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום אמא ל2 בנות...

ראשית-החכמה עם ה"חוכמולוגיה"של הילדים היא : לא לעשות משום
דבר עניין גדול מדי( כמובן בהתחשב בגבולות),כשהתגובות שלנו
רגוזות וכועסות אנו עלולים להכנס למצבי חוסר אונים או מאבקי
כוחות עם ילדנו החכמים ( שקולטים אותנו ואת שפת גופנו לפני ולפנים....)
התייחסות עניינית מפזרת מיד ענני כעס וכבוד עצמי...
אם ביתך אינה מעוניינת להתלבש-אפשר פשוט לקחת אותה לגן עם
הפיז'מה בצירוף בגדיה הנקיים,הגננת בוודאי תשמח לשתף פעולה
ו"שלום על ישראל"...והכל כמובן ברוגע,ללא כעס ובלי עניינים ודיבורים מיותרים...
שנית-לגבי גמילה מחיתול:לגמול ילד מחיתול זה עניין של מספר שבועות, של הרבה פספוסים והרבה סבלנות,הפעוט אמור להתחיל ולחוש את התחושה הפיזית של "פיפי" מתקרב ובא וכמה זמן לוקח מאז שהוא חש את התחושה ועד שזה " בורח" החוצה...כאמור,זה משהו שצריך ללמוד לחוש וזה לוקח זמן... בהצלחה-יפעת גלבוע
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
כיון שהיא הבכורה כדאי מאד להתיחס אליה כאל ה"גדולה" לא בלציין זאת לפניה אלא להתיעץ אתה בנוגע לאחותה הקטנה, למשל, ילדים שמשתפים אותם ומתיחסים אליהם בכבוד נוטים ללשתף יותר פעולה. מקווה שכל העצות שקיבלת עד כה ויעזרו לך
נחמה טייכטל
שנתיים זה מוקדם לגמולאנונימי (פותח)
זה לא בסדר שהמעון מנסה לגמול (למה אין להם כח להחליף לה??)
לגמול ילד בגיל צעיר מידי זה לא בריא.

צריך לראות שהיא לא בשלה ולנסות שוב בעוד כמה חודשים
אופטימיותאנונימי (פותח)
שנתיים זה בהחלט מוקדם מדי. זה ידוע וברור. עדיף מאוחר מדי ממוקדם מדי. זה מושך את העסק ליותר מדי זמן. וגורר בעיות מיותרות. כשזה בזמן לרוב זה מתקתק. מנסיון.

לגבי הבגדים, יש לי 3 בנים... אין לי "שגעונות" כאלו ב"ה...

(יש בת אבל היא בת 3 חודשים, אני מתכוננת...)
תגובה לבתיהאנונימי (פותח)
תתפלאי, גם בנים יכולים לנהל מאבק כח על נושא הבגדים. ומאידך, ממש לא כל הבנות משגעות בתחום זה. יש מספיק נושאים בהם הילדים מגלים את חולשותינו.
ממה שהבנתי זהקיווי
לא שהיא בוחרת בגדים אלא שהיא לא רוצה להתלבש...
הדבר הכי טוב מנסיון - פשוט הסחת הדעת. במקום להתעצבן ולהאבק (הם נהנים מזה) להתחיל לדבר על כל מיני דברים לעשות קולות פרצופים ושירים. וצ'יק צק הוא לבוש
הדרך הטובה ביותר בגיל הזה היאיהודית פוגל
הסחת הדעת. אין משהוא שלא הצלחתי להשיג בגיל הזה דרך הסחת הדעת כמו: בואי אספר לך על התרנגולת שחשבה שהיא ציפור, או את רוצה לשמוע על התרנגולים שרצו ללכת לגן של ילדים? האפקט הוא דרמטי ובזמן שהילדה כאילו "מהופנטת" את מלבישה/רוחצת/מאכילה/מסרקת/משכיבה מיניה וביה ללא כל מאבקים והתעקשות. ואת משיגה העשרה, אוירה טובה ולא בכי והתעקשויות. בדוק ומנוסה. תפתחי יכולת לאלתר סיפור קצר ודרמטי מעולמה של הילדה תוך שניות, וסוף למאבקים. בקשר לגמילה כנראה שהיא לא ממש בשלה. הניחי לה לעוד זמן מה והתחילי שוב, יותר קרוב לגיל 2.5. בהצלחה
מצטרפת לדעתה של יהודיתאמא ל-5
גם לי יש עקשנית קטנה .
הרבה דברים שבתחילה חשבתי שהיא הולכת להתעקש איתי ואני מאבדת את הסבלנות, הצלחתי לפתור ע"י הסחות יצירתיות שאת לא מאמינה איך היא קונה אותן.
גם הומור ושובבות עוזרים.
ברגע שאתחיל להתעקש איתה- זה לא נגמר בטוב, היא מסוגלת להוריד את הנעלים/ בגדים.
בהצלחה
הסחת דעת- אני בעדאנונימי (פותח)אחרונה
יש משהו מאד נכון ויעיל בהסחת דעת. גם אני משמשת בזה כשילדי לא רוצים או מתעקשים על משהו מסויים (אחרי שכל ההסברים לא עוזרים). זה מקטין את הויכוחים והצעקות של הילד ומפה את המחשבה למשהו אחר. חשוב לאחר ההסחה שהילד סיים להתלבש לומר:" הי, כבר סימנו להתלבש?? זה היה ממש מהיר וכיף נכון?" כדי שהילד יראה שבצורה נעימה ניתן לעשות דברים שבהתחלה לא נראים לנו...
 
לגבי הגמילה.. לפי דעתי זה גם קצת מוקדם. הכי טוב פשוט לתת לה במעון לשבת בסיר כמה שהיא רוצה אך לא בבית ומתי שהיא תהיה בשלה את כבר תראי. לא צריך להאיץ במיוחד שזה לא עניין בהבנה של הילד אלא משהו פיזיולוגי של בשלות בסגירת הפתחים והתהפקות.
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך