ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)

1.הבת שלי בת שנתיים בזמן האחרון לא נותנת לי להלביש אותה. למה? מה עושים עם זה?

2. במעון מנסים לגמול אותה וממש לא הולך היא מתישבת על הסיר כי היא רואה את כולם אבל לא ממש מבינה מה רוצים ממנה בבית היא בכלל מסרבת לשבת לא עוזר שוחד כמו ממתק, היא רק בזמן האחרון מתחילה להגיד העברות וכו' היא חכמה מבינה דברים אבל בקשר לסיר לא ממש.

איך אפשר לדבר איתה ולהסביר לה? היא לא כל כך נותנת לי להקריא לה סיפורים..

תודה מראש.

 

ילדה לא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום לך,
ממה שאני מבינה ההתנהגויות של הבת לך, ההתלבשות, עשית הצרכים והסיפור הם ביטויים למאבקי כח שיש ביניכן.
כדאי שתבדקי עד כמה את עצמך לא מוכנה להתפשר על דברים, עד כמה את מאפשרת לה להחליט בעצמה איך הדברים יעשו. הכוונה איננה שהיא תעשה מה ש"בא" לה, אלא לבדוק האם מה שבאמת צריך לעשות, אז לאפשר לה לבחור את הדרך בה הדבר יעשה, ומצד שני לבדוק האם יש דברים שבכלל אפשר לוותר עליהם. למשל אין טעם ואף לא רצוי להתעקש על עשית הצרכים בסיר, כאן לא יעזרו מתנות ושכנועים, אם תורידי לחץ היא =בסופו של דבר תעשה זאת בעצמה. אשר להתלבשות תציעי לה שתי אפשרויות, כלומר אם היא רוצה ללבוש את זה או את זה, שתהיה לה אפשרות לבחור.לא כתבת אם היא הבכורה או השניה. בכל מקרה כדאי לחשוב איך לשתף אותה, לדבר איתה על דברים בגובה העינים ולא רק בעינים שצריך וחובה לעשות
בהצלחה
נחמה טייכטל
היא הבכורהאנונימי (פותח)
לדעתי גיל שנתיים הוא מוקדם מידי כדי לגמוליעל ל'
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
שלום אמא ל2 בנות...

ראשית-החכמה עם ה"חוכמולוגיה"של הילדים היא : לא לעשות משום
דבר עניין גדול מדי( כמובן בהתחשב בגבולות),כשהתגובות שלנו
רגוזות וכועסות אנו עלולים להכנס למצבי חוסר אונים או מאבקי
כוחות עם ילדנו החכמים ( שקולטים אותנו ואת שפת גופנו לפני ולפנים....)
התייחסות עניינית מפזרת מיד ענני כעס וכבוד עצמי...
אם ביתך אינה מעוניינת להתלבש-אפשר פשוט לקחת אותה לגן עם
הפיז'מה בצירוף בגדיה הנקיים,הגננת בוודאי תשמח לשתף פעולה
ו"שלום על ישראל"...והכל כמובן ברוגע,ללא כעס ובלי עניינים ודיבורים מיותרים...
שנית-לגבי גמילה מחיתול:לגמול ילד מחיתול זה עניין של מספר שבועות, של הרבה פספוסים והרבה סבלנות,הפעוט אמור להתחיל ולחוש את התחושה הפיזית של "פיפי" מתקרב ובא וכמה זמן לוקח מאז שהוא חש את התחושה ועד שזה " בורח" החוצה...כאמור,זה משהו שצריך ללמוד לחוש וזה לוקח זמן... בהצלחה-יפעת גלבוע
ילדה שלא מוכנה להתלבשאנונימי (פותח)
כיון שהיא הבכורה כדאי מאד להתיחס אליה כאל ה"גדולה" לא בלציין זאת לפניה אלא להתיעץ אתה בנוגע לאחותה הקטנה, למשל, ילדים שמשתפים אותם ומתיחסים אליהם בכבוד נוטים ללשתף יותר פעולה. מקווה שכל העצות שקיבלת עד כה ויעזרו לך
נחמה טייכטל
שנתיים זה מוקדם לגמולאנונימי (פותח)
זה לא בסדר שהמעון מנסה לגמול (למה אין להם כח להחליף לה??)
לגמול ילד בגיל צעיר מידי זה לא בריא.

צריך לראות שהיא לא בשלה ולנסות שוב בעוד כמה חודשים
אופטימיותאנונימי (פותח)
שנתיים זה בהחלט מוקדם מדי. זה ידוע וברור. עדיף מאוחר מדי ממוקדם מדי. זה מושך את העסק ליותר מדי זמן. וגורר בעיות מיותרות. כשזה בזמן לרוב זה מתקתק. מנסיון.

לגבי הבגדים, יש לי 3 בנים... אין לי "שגעונות" כאלו ב"ה...

(יש בת אבל היא בת 3 חודשים, אני מתכוננת...)
תגובה לבתיהאנונימי (פותח)
תתפלאי, גם בנים יכולים לנהל מאבק כח על נושא הבגדים. ומאידך, ממש לא כל הבנות משגעות בתחום זה. יש מספיק נושאים בהם הילדים מגלים את חולשותינו.
ממה שהבנתי זהקיווי
לא שהיא בוחרת בגדים אלא שהיא לא רוצה להתלבש...
הדבר הכי טוב מנסיון - פשוט הסחת הדעת. במקום להתעצבן ולהאבק (הם נהנים מזה) להתחיל לדבר על כל מיני דברים לעשות קולות פרצופים ושירים. וצ'יק צק הוא לבוש
הדרך הטובה ביותר בגיל הזה היאיהודית פוגל
הסחת הדעת. אין משהוא שלא הצלחתי להשיג בגיל הזה דרך הסחת הדעת כמו: בואי אספר לך על התרנגולת שחשבה שהיא ציפור, או את רוצה לשמוע על התרנגולים שרצו ללכת לגן של ילדים? האפקט הוא דרמטי ובזמן שהילדה כאילו "מהופנטת" את מלבישה/רוחצת/מאכילה/מסרקת/משכיבה מיניה וביה ללא כל מאבקים והתעקשות. ואת משיגה העשרה, אוירה טובה ולא בכי והתעקשויות. בדוק ומנוסה. תפתחי יכולת לאלתר סיפור קצר ודרמטי מעולמה של הילדה תוך שניות, וסוף למאבקים. בקשר לגמילה כנראה שהיא לא ממש בשלה. הניחי לה לעוד זמן מה והתחילי שוב, יותר קרוב לגיל 2.5. בהצלחה
מצטרפת לדעתה של יהודיתאמא ל-5
גם לי יש עקשנית קטנה .
הרבה דברים שבתחילה חשבתי שהיא הולכת להתעקש איתי ואני מאבדת את הסבלנות, הצלחתי לפתור ע"י הסחות יצירתיות שאת לא מאמינה איך היא קונה אותן.
גם הומור ושובבות עוזרים.
ברגע שאתחיל להתעקש איתה- זה לא נגמר בטוב, היא מסוגלת להוריד את הנעלים/ בגדים.
בהצלחה
הסחת דעת- אני בעדאנונימי (פותח)אחרונה
יש משהו מאד נכון ויעיל בהסחת דעת. גם אני משמשת בזה כשילדי לא רוצים או מתעקשים על משהו מסויים (אחרי שכל ההסברים לא עוזרים). זה מקטין את הויכוחים והצעקות של הילד ומפה את המחשבה למשהו אחר. חשוב לאחר ההסחה שהילד סיים להתלבש לומר:" הי, כבר סימנו להתלבש?? זה היה ממש מהיר וכיף נכון?" כדי שהילד יראה שבצורה נעימה ניתן לעשות דברים שבהתחלה לא נראים לנו...
 
לגבי הגמילה.. לפי דעתי זה גם קצת מוקדם. הכי טוב פשוט לתת לה במעון לשבת בסיר כמה שהיא רוצה אך לא בבית ומתי שהיא תהיה בשלה את כבר תראי. לא צריך להאיץ במיוחד שזה לא עניין בהבנה של הילד אלא משהו פיזיולוגי של בשלות בסגירת הפתחים והתהפקות.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשהאחרונה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

אולי יעניין אותך