שמעו אלי אזרחי ישראל
וישמע אליכם א - לו ק ים,
למשלו של יותם הקטן מראש הר גריזים
המהדהד עד היום בכל הערוצים.
כי היום, לפני שלושת אלפים שנה בערך,
הלוך הלכו העצים למשוח עליהם מלך.
ויבואו אל פרופסור זוכה פרס נובל,
ויפצירו: " בוא מלוך על עם ישראל -
הן הספינה טובעת והבית קמל."
לא הוציא המדען ראשו מספריו
מצמץ וסינן חרישית בין שפתיו:
"האחדל לפרסם בכתבי העת
ובמרכז הליכוד אצא להתקוטט?
לא חברים, אני מצטער,
חפשו לכם פראייר אחר."
יצאה המשלחת בבושת פנים,
ושמה פעמיה למתחם הר חוצבים.
שם נאספו אבירי היי –טק רבי עלילה
להם ערכו פרזנטציה והביעו משאלה:
"הנהיגו העם, פן נחזור לגולה!"
גיחכו היושבים בלי לסגור את הפאלם,
צחקו עד דמעות ומחו את אפם,
"הננטוש רכבינו, סמלנו חקוק בעכוזן
ונתחיל לעסוק בשפכים של גוש דן?
אתם בוודא נפלתם על הראש,
הסתלקו - לפני שנספור עד שלוש!"
שמו השליחים את נפשם בכפם,
הופיעו בפריים – טיים , פנו אל העם,
העלו דרישות, חיפשו מועמדים,
הציגו מספר לקורות החיים,
אך הפקס לא פלט ולו נייר אחד
מלבד זה של ברנש: האדון מר אטד .
לא הופיעו בו לימודים או ניסיון בתפקיד,
לא ידיעת העבר או תוכניות לעתיד,
רק "אני ואני" לכל אורך הדף,
מין "אני ואני" ממולח, משופשף.
ובאין איש הולם ובאין מועמד,
נבחר למלך האדון מר אטד.
מאז נגדשה סאת הסבל
ועם ישראל חי, אך בזבל.
הפכה קרייה נאמנה למאורת פריצים,
ארץ ענקים למדינת גמדים.
על כס השלטון רק נאדות נפוחים,
והיינו בעיניהם ננסים כחגבים.
מחבל אילות עד גליל וראש פינה
תמצא רק שוחד, שלמונים וקומבינה.
אז אליך, הספון בביתך מנומנם
אקרא : בן אדם, מה לך נרדם?!
קום ושמע משלו של יותם.
אם באמת ובתמים עשיתם לתמוך באותם עלובים,
ולא תצאו למחות ברחובות, בככרות ובצמתים -
על מה בדיוק אתם מקטרים?
שמחו אתם במושחתים וישמחו הם בכם,
ומדינת ישראל תעלם .
)