סמים, בידור,שתייה וכו' נקראים תרבות המערב, כל מה שאנחנו לא אוהבים שיש בארץ, והיינו מוותרים עאליהם (זה נפוץ בעיקר אצל החילונים)

טוב. אז אם ככה- עבודה על המידות.

לפני שאנחנו מתחילים להבין מזה תרבות המערב כדי שנדע איך להתמודד איתה, צריך להבין שבעצם תרבות לא נוצרת סתם- למישהו היה חסר משהו בעולם- הוא הרגיש צורך לתרבות שונה כי אף תרבות אחרת לא סיפקה אותו ולכן הוא המציא תרבות חדשה שהתפשטה.
מזה תרבות המערב? בעצם תרבות המערב זה חוסר ירידה לעומק, עשייה וחשיבה בצורה שטחית ולא עמוקה, בלי לרדת לשורש העניין, לדוג'- בתרבות המערב מודדים אדם לפי רמת המשכל שלו ולא לפי התכונות האישיות שזה דבר מאוד שטחי ולא עמוק, בתרבות המערב יש את העניין של הפיתוח הטכנולוגי שזה נותן אפשרות לעשות דברים מהר בלי יותר מדי מאמץ וחשיבה, ויש עוד מלא דוגמאות גם מהחיים היומיומיים שלנו... . השאלה היא אם אנחנו לחלוטין לא מקבלים שומדבר מהתרבות הזאת או שאנחנו יכולים לקחת את הנקודות הטובות שבה ולהשתמש בהם.
היהדות היא דת שיכולה לספק את כולם, לכן היא יכולה לקחת את הרעיון של תרבות המערב ולהשתמש בו בצורה נכונה, כי כמו שכתבתי בהתחלה-תרבות נוצרת כשלמישהו חסר משהו כאן בעולם ויש לו צורך שאין מה שימלא אותו, ואנחנו מאמינים שהיהדות יכולה לספק את כולם ולכן היא גם יכולה לקבל את הרעיון של תרבות המערב (כדי לספק את הצורך של אלה שיצרו אותו ואלה שמתשמשים בה) ולהשתמש בה בצורה נכונה וטובה. זה באמת קשה כי אין לזה כללים וקווים ברורים, אבל צריך לדעת את הגבולות ולקחת מהתרבות הזאת את מה שטוב ולהיזהר ממה שרע... לדוג'- למה לא להשתמש בהמצאות הטכנולוגיות שמקילות על החיים?!, גם למידה של דברים כמו ביולוגיה ופיסיקה היא ממש חשובה ולא סותרת את הלימוד-תורה, להיפך- כדי להבין את התורה טוב יותר וכדי להבין כל מיני סוגיות בגמרא צריך לדעת את כל הדברים האלה...! אני חייבת לזוז לישב"צ-אבל יש עוד מלא מה להוסיף, בע"ה אני יוסיף לך בע"פ בשבת..(לא המצאתי את כל זה מעצמי..בדיוק אתמול היה לי חוג תורני באולפנא על זה..)

לא הית כותבת את השם שלך באנגלית

הכינוי הזה הוא מלפני שנתיים שבחרתי בלי יותר מדי מחשבה.. והלואי שזה היה הצרות שמביאה לנו תרבות המערב...(שלדעתי יש בה הרבה דברים טובים, אבל גם דברים פחות טובים...)

(לא שאני חושב שזו תרבות המערב, אבל זה לא תירוץ...).

אני כותבת פה כמה דוגמאות שהם קמצוץ של כל הדברים הטובים, אבל הם יהיו טובים בתנאי שנדע להשתמש בהם בצורה ובכמות המתאימה (כמו של דבר בחיים): מחשב, ספרים (לא של החרדים...), לימודי ביולוגיה ופיזיקה וכ'ו. מלא דברים בחיים שלנו הם מתרבות המערב בלי שאנחנו בכלל יודעים. לא עולה לי עוד דברים שהם ממש מוצהרים כתרבות המערב עכשיו בראש אבל יש עוד מלא!!!

כל הדברים שכתבת הם מלכתחילה נוצרו בשביל דברים רעים וזה שאנחנו מנסים לנתב אותם (ורק מעטים מהציבור שלנו מצליחים) לדברים טובים זה ממש לא אומר כלום למשל המחשב והספרים...
ואני מתאר לעצמי שאני יודע למה את לא הכנסת לרשימה את הטמבלויזיה כי גם אני לא מוצא בה שום דבר טוב (אפילו עם השיעורים של הרב אלון/או ערוץ תכלת)

מחשב וספרים נועדו מלכתחילה לדברים רעים? לא ולא!

לדעתי עדיף אפילו לקרוא ספר של סופר חרדי (מ. ארבל לדוגמא, סופר מצויין) מאשר ספר של סטיבן קינג שכל רגע עלולה לצוץ לך איזה קללה או קטע לא צנוע
בקיצור:
אם להתפרק- עדיף עם מ. ארבל מאשר עם סטיבן קינג (למרות שגם סטיבן קינג סופר תותח)

ברמה פחות מספרים אחרים.. אני לא מדברת רק על העלילה שבסוף כולם חזרו בתשובה וההיא מצאה שידוך, קח לדוגמא את העיברית שיש בספרים האלה שבדר"כ היא ברמה ממש גרועה! אבל אני מסכימה איתך שבספרים אחרים אתה לא יכול לדעת מה יצוץ לך בין השורות...

יודעת מה? תנסי פעם ספר של מ. ארבל, המלצה שלי(במילים אחרות- הספרים שאני קראתי): עין בעין(פצצה אתומית שמאיימית על ישראל), קשר גורדי(חיידק שהערבים גנבו ממנו ע"מ להשתמש בו נגדנו), זמן שאול (ביומיים סיימתי את הספר- קראתי אותו בדיוק השבוע והייתי ממש מרותק אליו, קצת קשה להגיד על מה הוא מדבר- העלילה מתחילה בסוף המנדט הבריטי ומסתיימת ב-3 שנים האחרונות) ויש לו עוד הרבה ספרים שלא קראתי, בכ"מ הספרים שלו ממש על רמה גם תורנית וגם מבחינת העלילה עצמה.
בכ"מ אם את רוצה ספר נקי, טוב, ולא חרדי- אני ממליץ על רוקונל מקושינסקי

וכולם גרועים.
לא אהבתי אף אחד מהם.

גם אם הסרט מדבר על פצצת אטום או משהו, תמיד משתלב שם איזה שידוך וחזרה בתשובה, חוץ מזה שב99% מהספרים האלה זה העיקר...

אומנם רוב הדמויות בספר מסורתיות- דתיות, ובסופו יש מוסר השכל
אבל בכל הספר יש סצינות של מתח, פחד, פחד על הבן וכו'
זה סגנון של ספרים שאם אתה אוהב אותו- אתה אוהב , אבל יכול להיות שלא תוהב אותו

בשם חבר שלי:תרבות המערב זה למשל לכתוב הדר באנגלית

גם סימבה נכנס אליך מתרבות המערב...

א. תרבויות לא נוצרות בגלל שחסר למישהו משהו, לאדם פשוט כיף יותר לעשות דברים אחרים- לי אישית הרבה יותר כיף לקרוא ספר פנטזיה של סטיפן קינג (ד"א ספר מומלץ- האקדוחן וכל סדרת המגדל האפל) מאשר לשבת וללמוד דף יומי במסכת יבמות אחרי הסדר, אחרי האמנציפציה הרבה יהודים נהיו רפורמים, הייתה להם אפשרות לצאת מהיהדות הקשה והמעצבנת (ומה שלא תגידי - היהדות מעיקה קצת, וזה צריך להיות ככה) והם יצאו.
ב. תרבות המערב היא לא כ"כ שטחית קחי למשל את הפילוסופים למיניהם- אנשים מאוד עמוקים (אריסטו:"כשאני אוכל אני לא אריסטו" תפיסה שלפי היהדות היא קצת מוטעית לדעתי אבל לא אסביר כאן למה)ובתרבויות האלה כן יש עומק.
ג.היהדות לא יכולה לספק את כולם- אם כן היינו מתחילים לקבל גרים בקצב, לא, היהדות היא טובענית נכנסת לחיים(אפילו, סליחה, לשרותים), לא מסיונרית, ואין לה עניין לקבל אליה יותר מדי אנשים.
ד.ולגבי לימודי הביולוגיה והפיזיקה: אני אישית גרוע בביולוגיה
(מי שרוצה פירוט- מוזמן לשלוח לי במסר"ש), וברוך ד' אני לא במגמת פיזיקה ואני מצליח יחסית לכיתה שלי בגמרא ,לדעתי, אפשר ללמוד גמרא גם בלי לדעת את זה(ואם את שואלת למה אני בתיכונית- קשה לי לענות, לדעתי צריך ללמוד תורה עד גיל מאוחר, ואז לגשת וללמוד מקצוע, אבל זה לא הנושא),אבל יש לי הסתייגות קטנה- אם יש רב שהולך להיות פוסק בענייני לידה למשל, ודאי שהוא יצטרך לדעת מה התהליך הביולוגי שמתרחש, אדם בדרגת הרב עובדיה יוסף, הציץ אליעזר וכו' יצטרכו ידע במדעים ע"מ לפסוק, אבל להתחיל מהביולוגיה והפיזיקה ואז לעבור לתורה ולגמרא?!?!?!?!זה ממש לא הגיוני.
ה. אבל בכ"ז יש כמה דברים שאני צריך להסכים איתם - אפשר וצריך לקחת את הדברים הטובים בתרבות הזו, למשל המידע העצום שיש בה, ויכול להאריך את חייו של האדם, בתור נאו אורטודוכס שהולך בדרכו של הרש"ר הירש- תורה עם ד"א(ולא עם דרכו של רבנו החת"ם סופר- חדש אסור מן התורה- למי שיש בגרות עוד שבוע וחצי...)אני כן מאמין שאפשר לקחת משם.
ועוד הערה למלאכי- יכול להיות שאתה צודק לגבי סימבה אבל:
א. זה בצחוק, וחברי יודעים שאני אוהב לצותת ספרי ילדים (רק חבל שאין הרבה ספרים ישראליים שאפשר לקחת מהם מוסר השכל גבוה כ"כ

אנו יודעים מצד אחד על רבי שהיה עשיר ומצד שני על המשנה במס' אבות "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במסורה תשתה..." לדעתי המשנה לא מתכוונת שזה המצב האידיאלי אבל זה מה שחייב לקרות, מעטים הם האנשים כמו רבי שיכולים לשלב ולהצליח

א.אתה לא יכול להמציא תרבות של קריאת ספרי פנטזיה, כי תרבות זה דבר הרבה יותר מהותי מסתם לעשות דברים שכייף לי. תרבות המערב בסופו של דבר נהפכה להיות כזו אבל מראש לתרבות יש בסיס ויש לה משהו יותר עמוק (קשה להשתמש במילה הזאת על תרבות המערב אבל אני מקווה שאתה מבין למה אני מתכוונת), יש לה קו שמנחה אותה כמו לכל תרבות ודת. לא הבנתי מה הקשר לרפורמים (זה ירד במיקוד..!)
ב.שטחית אני מתכוונת בזה שהיא לא יורדת למה שהאדם מרגיש, היא מתייחסת רק לחיצוניות ולרמת משכל ולא לאישיות של הבנאדם הפרטי. לדוגמא כשמקבלים לישיבה/בי"ס וכ'ו מקבלים לפי רמת משכל (דרך ראיון מסכן א"א להגיע לתוך האדם ממש) וזה דוגמא של תרבות המערב שחדרה לחיים שלנו אבל אנחנו לא ננסה לשנות אותה, כי היא הדרך הכי לגיטימית במקרה הזה-אין לנו אפשרות אחרת להכיר את האנשים שמנסים להתקבל למוסד שלנו.
ג.היהדות כן יכולה לספק את כולם!!ברור שכן!! התורה שלנו היא דבר אלוקי שיכול להיות מותאם לכל אדם! וזה שאנחנו לא משכנעים את כולם להיות יהודים זה בגלל שזה לא המטרה שלנו אבל זה לא סותר את זה שהתורה יכולה להיות מתאימה לכל אדם באופן אישי.
ד.זה שאנחנו אומרים שצריך ללמוד גם ביולוגיה ופיסיקה וכ'ו זה לא אומר שמי שלא ילמד יבין פחות בתורה ויאמין פחות, אבל זה כן יכול להוסיף לו להבנה וגם לאמונה, אבל זה לא אומר שמי שלא ילמד הוא פחות טוב.הסנהדרין היו גדולי עולם בתורה אבל גם בידיעות העולם הזה (לאזוכרת איפה ראיתי אתזה). צריך לשלב את התורה גם עם הלימודים האחרים אבל בלי לפגוע בתורה- ומכאן גם שברור שלא נלמד קודם חול ואח"כ קודש, זה באמת לא הגיוני!! צריך לשלב!!או ללמוד קודם את התורה ואח"כ את החול... התמקדנו במקרה דווקא בפיסיקה ובביולוגיה אבל אני חושבת שהשילוב של התורה עם החול כולל גם דברים יומיומיים שלא יעזרו ללימוד התורה בצורה ישירה (וגם בעקיפה איכשהו).

אז אל תצפו למשהו יותר מדי עמוק...
א.לא אמרתי שספרי הפנתזיה הם התרבות, טענתי שהרבה יותר נוח כיף וכל מה שתגידי לשבת מול ספר פנתזיה ולשקוע במציאות אחרת מאשר לשבת וללמוד דף יומי, הקשר לרפורמה הוא ברור (מצתער, למדתי רק למתכונת הראשונה כשלא היה לנו את המיקוד ולכן לא ידעתי שזה ירד)
היהדות היא קשה, בדיוק היום יצא לי ללמוד במס' יבמות דף כד עמ' ב (זה לא שאני כ"כ בקיא, פשוט זכרתי את המקור ע"מ שאוכל להביא אותו פה) הגמ' שם אומרת(העתק בעזרת מאגר ספרות הקודש):
אחד איש שנתגייר לשום אשה ואחד אשה שנתגיירה לשום איש וכן מי שנתגייר לשום שולחן מלכים לשום עבדי שלמה אינן גרים דברי ר' נחמיה, שהיה רבי נחמיה אומר: אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינן גרים, עד שיתגיירו בזמן הזה... א"ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב: הלכה כדברי האומר כולם גרים הם ... ת"ר אין מקבלין גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד ולא בימי שלמה
היהדות לא מתלהבת לקבל גרים(יותר מזה, אנחנו רואים שבמצב שבו העולם יהיה הכי אידיאלי- ימות המשיח, אנחנו לא נקבל גרים), אין ליהדות עניין בגרים, "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" זה דרישה מאוד גבוהה, רק מי שמספיק "פתי" להגיד "נעשה ונשמע" יהיה גם מספיק פתי לקים את המצוות (ואני לא אומר ח"ו שזה שעמ"י אמר נעשה ונשמע זה רע, להפך רק בזכות זה קיבלנו את התורה)הכוזרי אומר במאמר א' אם אינני טועה(בטח לא למדת את זה כי זה לא בחומר הנדרש...)שכמו שיש הבדל מהותי בין אבן לפרח לחיה, כך יש הבדל מהותי בין יהודי(שכל יהודי הוא נביא פותנציאלי) ולו רק בגל שאנו זכינו בנס יצ"מ.
ועכשיו הקשר לרפורמה, כידוע לך (או שלא) היהודים בכל התפוצות סבלו מאוד מאנטישמיות והייתה תלות גדולה מאוד בקהילה, כשהחלה האמנציפציה הארורה והיהודים קיבלו שוויון זכויות, התלות בקהילה ירדה, וכל אחד יכל להשקיע את מירצו בעולם החדש, ושם גם החלה הרפורמה- היהדות התפצלה ל-4, 2 קבוצות שקיבלו את הקידמה (הרפורמה ועוד אחת שאני לא זוכר את שמה, אני לא יודע מה בדיוק ההבדלים ביניהם) ועוד 2 קבוצות שהסתייגו: האורתודוכסים (או בלשוננו אחינו החרדים), והנאו אותודוכסים (הלא הם אנחנו), נמצא שברגע שהיה אפשר להשתחרר מעול היהדות הרבה עשו זאת.

אתה מתייחס לקיום של המצוות רק בתור עול מעצבן ואני ממש לא מסכימה איתך!זה לא שכייף לקיים את כל המצוות, זה ממש קשה וזה באמת לפעמים מעיק, אבל אם מבינים שהתורה בעצם מטווה לנו את הדרך הטובה ביותר לחיות בעולם הזה אז זה הרבה פחות מעיק וזה לא כ"כ נורא. נעזוב לרגע את הגרים ונתמקד בנו, אם אנחנו (היהודים) גם משתמשים בתרבות המערב זה אומר שגם לנו יש צורך מסוים לזה ולכן התורה שלנו שהיא תורת חיים- חייבת לספק גם את זה, אבל בצורה הנכונה והטובה!. למדתי כוזרי השנה, וכל העניין של הדרגות בבריאה והדרגה החמישית שהיא הנבואה אצל היהודי לא סותרת אתזה שהתורה יכולה לענות על הצרכים של כולם, זה רק נותן פריוויליגיה ליהודי מבטן ומלידה (וגם לא לכל הדעות) שפגעו בו ניצוצות ממעמד הרסיני ולא יותר, זה לא שהגויים לא יכולים להתאים לתורה, זה שהם לא יוכלו להגיע לדרגה של נבואה- לפי שיטה מסוימת, יש שיטות שפוסלות את זה לחלוטין ואומרות שגם גר יכול להגיע לנבואה ויש שיטה שאומרת שבגרים פגעו ניצוצות מהמעמד ולכן גם הם יוכלו להגיע למצב של נבואה. אני לא מבינה מה אתה מנסה לומר בזה שאתה מראה שהיהדות זה עול והרבה מנסים לברוח ממנה?! אני באמת לא מבינה!

נכון, היהדות היא הדרך הנכונה, אין ספק, היא מטווה לנו(ואני מדגיש- לנו)את הדרך הנכוה, את אומרת "תעזוב לרגע את הגרים"- הרי כל הוויכוח הוא לגבי הגרים.נכון אנחנו מקיימים את המצוות כי זה מה שהקב"ה אמר וזה חייב להיות נכון, אבל הקב"ה אמר את זה לנו בהס"י, לא להם, אני לא מתייחס לתורה בתור עול מעצבן ח"ו, אם כן לא הייתי עושה הרבה דברים שאני עושה כיום, התורה היא הדרך הנכונה, אבל היא גם דרך קשה ומייגעת "אדם לעמל יולד".
יש טוב בתרבות המערב, בכל דבר יש טוב, אבל צריך לבקר את העניין מאוד, וזה מאוד קשה, אני אישית לא חושב שיכנסו אליי לבית (בתור אבא) מחשב וטלוויזיה וגם חלק גדול מהעיתונים לא יעברו את הדלת לכיוון ביתי (אני רק מקווה שאישתי לעתיד לא תעשה יותר מדי בעיות...) אבל יש מספיק תחלופים טובים ע"מ "להיות מעודכן"- בשבע, מקור ראשון...
בקיצור- יש מספיק תחלופים טובים ע"מ לקבל את הטוב בתרבות הזו, ולא להכניס את הזבל עצמו לבית, ובנוסף לכך אנחנו צריכים לזכור שעלינו ללמוד קודם את התורה ואח"כ לפנות לחוכמות החיצוניות (לא לשלב- זה כמו שתנסי לבנות את קומה 2 יחד עם קומה 1)
לא אמרתי שלא למדת כוזרי, זה היה עקיצה לכל התרבות שלנו שלומדים דברים רק בשביל הבגרות
הגויים קיבלו נבואה, אין ספק (ע"ע בלעם עם השסטום בעין), אבל הדרישה מהם היא הרבה יותר נמוכה (7 מצוות בני נח), לפי הכוזרי כל ההוכחה ליהדות זה מעמד הס"י (ואם כבר דיברנו על הבגרות במחש"י השבוע שבזכותה אני פה, הרמב"ם נראה לי אומר "גדלו בניכם על המעמד ההוא-הס"י-שהוא עמוד שהאמונה סובבת עליו)כל החובה שלנו נובעת ממעמד הס"י, ומכיוון שהגויים לא היו שם- אין להם עניין לעבוד את הקב"ה.
ולגבי השאלה האחרונה- מה שאני רוצה להגיד זה שהיהדות רוצה את החברה שמוכנים להקריב הרבה- היהדות לא מקבלת אליה מי שמתגייר בזמניה הטובים, היהודי צריך להקריב את עצמו לטובת מלכו (שהוא גם אביו), היהדות בכוונה מפנה גב למי שרוצה להתגייר, לפי הכוזרי זה כמו שאבן תהפוך לעץ, זה לא הגיוני, מה גם שכל תהליך הגיור זה תהליך קשה ומייגע (הגר לומד הלכות שגם את וגם אני לא נחלום להגיע וללמוד אותם) ורובם נושרים באמצע- וזה בכוונה ככה, לא למשוך אלינו יותר מדי מתגיירים.

היהדות היא טובענית וקשה, ולכן רק החברה החזקים שמוכנים להקריב הרבה, לעמוד בסערות וכו', יעמדו בעול היהדות, לגויים- יש את התפקיד שלהם, ובכוונה יש הפרדה ביננו לבינם, ודאי שגם הם יעבדו את הקב"ה בביאת משיח, אבל הם יעבדו אותו דרכנו.

זה בעיקרון דיון על תרבות המערב ואיכשהו- אינלי מושג אפילו איך, זה גלש לגרים... ואני לא רואה שום קשר בין הענין של הגרים לתרבות המערב, חוצמיזה שאפילו לא ברור על מה אנחנו מתדיינים בענין של הגרים.. חח.. . זה שמעמד הר-סיני זה הוכחה ליהדות לא סותר אתזה שגם גויים יכולים למצוא מענה בתורה, זה שאנחנו לא רוצים למשוך אלינו גרים גם לא סותר את מה שאני טוענת. נכון, אין לנו מטרה לגייר אנשים! אבל זה לא אומר שהתורה היא לא דבר שיכול לספק כל צורך בעולם(אני חוזרת לנקודה הראשונית שקשורה לתרבות המערב)!.
אני לא רואה שום בעיה לשלב תורה עם דברים אחרים (כמובן,עם דגש על התורה), בעצם הציונות הדתית זה שילוב של תורה,עבודה, עמ"י, וא"י. אם נעסוק רק בא"י נפספס את עמ"י, אם נעסוק רק בעמ"י נפספס את א"י ולכן אנחנו מנסים לשלב.

מתאימה לכולם, מה שאני אומר זה שלא, היהדות לא יכולה לספק את כולם, לא רוצה לספק את כולם, ויש לה עניין שלא כולם ירצו להיות יהודים.
אמשול לך משל, יש ממלכה מלך, ארמון מלך וכו' יש כמה דרגות של קירבה למלך:
עבגי המלך בארמון(= היהודים), ונתיני המלך מחוץ לארמון. ודאי שמי שיותר קרוב למלך יצתרך להשקיע יותר בשביל להיות שם, והרבה דברים בממלכה עוברים בירושה, אני למלך עניין שכל נתיניו שמחוץ לארמוןיהיו עבדיו, המלך צריך גם נתינים מחוץ לממלכה.
הנמשל ברור, יב את מי שעובד את המלך בתוך הארמון, עליו מוטלת אחריות כבדה, תרי"ג מצוות וכו' ויש את מי שעומד בחוץ, דרכו להגיע אל המלך מסובכת,הוא צריך לפנות ליהודי ורק עז הוא יכול להגיע למלכו, ולכן הוא גם לא צריך בתרי"ג אלא רק ב-7. היהדות רוצה שהגויים יעבדו את הקב"ה, אבל היא לא רוצה שהם יתייהדו, היא רוצהשהם ישארו גויים.
יש בדיחה על ראובן שבא לרב ומבקש ממנו להיות כהן תמורת זה שראובן ישלם לו 100 ש"ח, הרב אומר לו שהוא לא יכול, ראובן מחליט ללכת לרב רפורמי ומבקש ממנו לעשות אותו כהן, לאחר מיקוח קצר הרב הרפורמי מזה עליו מים ואומר לו שהוא כהן, אחרי כל הטקס שואל הרב הרפורמי את ראובן למה כ"כ חשוב לו להיות כהן, ראובן ענה לו שאביו היה כהן, סביו היה כהן וגם הוא רוצה להיות כהן...
יש דרגות ברורות בעבודת ה', בקירבה למלך, ובכולם יש צורך,ולכן גם הגוי צריל להישאר גוי וליהדות יש רצון שהוא ישאר גוי

אבל התורה חכמה: היא ידעה שצריך סוג הדרכה אחד לנו וסוג הדרכה אחד לגויים, אז היא נתנה לנו תרי"ג מצוות ולהם ז' מצוות.

וחו"מ המטרה שלנו בעולם (בתור יהודים) זה לקדש את העולם ולהעלות אותו בדרגות אל דרך התורה (הרב קוק).

השאלה היא איך אתה בונה את זה- אם קודם את התורה ואח"כ את הד"א או הפוך.

ב.יש עניין במה שאת אומרת, אבל כן יש דרך לבדוק את האדם שבא לישיבה, (זה בהערת ד"א) לדבר עם המוסד הקודם בו התלמיד היה, לפעמים הישיבה מגדירה לעצמה יעד לקחת אנשים חלשים בנושא מסויים ולחנך אותם (אצלנו למשל, בישיבה שדוגלת על אמון, אמר פעם אחד התלמידים לאחד מאנשי הצוות "עבודה יפה, התחלנו במחזור עם מס' גנבים, וסיימנו עם 0 רק חבל שכל אותם גנבים עפו בנתיים מהישיבה...), מה שכן היהדות עמוקה יותר מסיבה אחרת, לא נכנס בה בכלל הגיון אדם, אלא כולה באה מהקב"ה. אבל בגדול לגבי השטחיות- את צודקת.
ג. כבר עניתי לך ב-א', ואני רוצה להוסיף גם שהתורה בכ"ז נתנה להם את 7 מצוות בני נח, כי זה יכולתם (ד"א בביאת המשיח כנראה שהגויים יהיו עבדים שלנו, קחי למשל את מאמר ר' לוי במס' ברכות שכל מי שמקפיד על מצוות ציצית יהיו לו הרבה עבדים (לא זוכר כרגע כמה))
ד. תראי, אדם מסויים חי 70-80 שנה "70 שנה ואם בגבורות 80 שנה"(תהילים), 6 שנים שאדם לא ממש במצב שהוא יכול ללמוד, אחרי זה יש 12 שנים של יסודי עד תיכון, שנתיים עד 6,7 גג ישיבה גבוהה (לא יודע איך זה אצל בנות), שנתיים שלש צבא, איפשהו באמצע "דוס" ממוצע כבר התחתן, ומפה הוא קורע תא עצמו לפרנס את המשפחה, גיל 60 הוא יוצא לפנסיה נשאר לו 10-20 שנה ללמוד, וגם זה אומר להתחיל לקבוע קביעות, וזה קשה בגיל הזה, נמצא שהאדם יוכל להשקיע את עמלו הרציני בתורה רק בגיל 60. בחייט, זה נשמע לך הגיוני? קחי גדולי דור כמו הרב עובדיה יוסף, בגיל 17 הוא כבר הוציא ספרים, בגיל צעיר מאוד הוא ישב וכתב הערות על ספרים רציניים (לכל המעוניין, הספר ממרן עד מרו של הרב לאו- לצערי אני לא זוכר כרגע שם פרטי, אבל זה לא הרב לאו, עוסק בחייו של הרב עובדיה)את התמידות הזאת צריך להתחיל בגיל קטן, הרב עטייה (המלמד של הרב עובדיה יוסף) היה מוכן להקריב הרבה כשראה באיזה איכות של למדן מדובר.הרב עובדיה לא יצא בהפסקות לשחק עם החברה בהפסקות, הוא ישב ולמד (ואולי כדי שאני סוף סוף אלמד משהו מההתמדה שלו, ולא אכלה את זמני בפורום), ושלא תביני אותי לא נכון, יש עניין ללמוד ביולוגיה, אבל ביננו, בשביל מה אנחנו לומדים ביולוגיה בתיכון? בשביל הבגרות, וזה לא רק בביולוגיה, זה בכל המקצועות,הוכחה: אם ל-3 יח"ל מת' תרד הספרה 3, הם לא ידעו מה זו הספרה הזו לעולם (!!!) (לכל הנעלבים- גם אני ב-3 יח"ל)זה היה בצחוק, אבל הכוונה מובנת, אבל לצערי, לא נוכל לשנות את העולם, לכן אני מתאים את האידיאל שלי למציאות- לדעתי מה שהאדם היחיד יכול לעשות זה פשוט מאוד- מה הבן לומד מכיתה א' עד כיתה ח'?חומר שאפשר להשלים בחצי שנה, שנה חנוק.תשלח את הבן שלך לת"ת עד כיתה ח', תלמד אותו את החומר שהוא צריך ללמוד ובכיתה ט' שלח אותו לתיכונית רצינית (ד"א אני רותה להזכיר שכשרצו להקים את ישיבת "המדרשייה" פנו לאחד מגדולי הדור, לצערי אני לא זוכר מי זה היה, והוא אמר לקבל לשם רק חברה חלשים)
עד כאן, בהצלחה לכל מי שיש לו בגרות ביום שישי במחש"י

האידיאל מבחינתי זה הנא' במס' אבות "בן שש למקרא..."

שצריך לשלב בין הדברים!!ללמוד תורה ומקצועות חול בצורה משולבת (ברור שעל התורה צריך לשים יותר דגש,אבל בלי לזלזל בשאר הדברים). אבל באמת לכל בנאדם יש את מה שמתאים לו- יש אנשים שילמדו רק תורה ויעסקו רק בתורה וזה מעולה, ויש אנשים שילמדו תורה ועוד דברים ויעבדו חוץ מללמוד תורה וזה גם מעולה, כל בנאדם ומה שמתאים לו!.
אין אידיאל לשלב את תרבות המערב בדרך החיים שלנו, זה לא אידיאל, אבל זה דבר שאם הוא נמצא אנחנו לא נתכחש אליו ונשתמש בו בצורה שתועיל לנו, אתה צודק שבדר"כ נלמד ביולוגיה רק בשביל הבגרות (וזה לא כולל אותי),אבל את הבגרות נעשה בשביל לקבל תעודת בגרות טובה כי מה לעשות אנחנו רוצים להצליח אח"כ בחיים והעולם שלנו מודד דברים לפי רמת משכיל ודורש ידע בדברים כאלה (והעניין של הבגרות ושל שימת לב לציונים ולרמת משכל זה דבר מאוד מערבי!!).

ב.התורה צריכה ליות הבסיס, אחרי שאדם למד כמה שנים בישיבה (לא תיכונית) שיפנה ללמוד מקצועות תיכון
ג."אל תעשנה גרדום לחפור בה" "גדול הנהנה מיגיע כפיו מיגיע כפיו יותר מהעוסק בתורה..." (לא זוכר את המקורות ואת הציתתותים המדוייקים, אבל הרעיון פשוט- כל אדם צריך לעבוד במשהו ע"מ לפרנס את משפחתו)
ד. המצאות של תרבות המערב יכולות מאוד להועיל גם ליהדות (להקליט שיעורים במשמר וכדו')
ה. סליחה, לא הערכתי אותך מספיק, אשרייך (שאת לומדת לא בשביל הבגרות).
ו.אני מסכים שנרצה להוציא תעודת בגרות טובה, ולא אמרתי לרגע שלא, מה שאני אומר זה תבנה בסיס תורני חזק עז כיתה ח', בכיתה ח' תשלים איתו את החומר, וב-ט'-י"ב שלח אותו לישיבה תיכונית/אולפנה טובה, ואני שוב מזכיר את עניין הקמת המדרשייה.
ז. יש הרבה טענות שעדיין לא ענית לי עליהן

א.היהדות היא טובענית וקשה, ולכן רק החברה החזקים שמוכנים להקריב הרבה, לעמוד בסערות וכו', יעמדו בעול היהדות, לגויים- יש את התפקיד שלהם, ובכוונה יש הפרדה ביננו לבינם, ודאי שגם הם יעבדו את הקב"ה בביאת משיח, אבל הם יעבדו אותו דרכנו.
ב. הרי ברור שאם אדם שעובד את ה' בשלמות, ורוצה ללמוד תיכון, הקב"ה ישלח לו עזרה ע"מ שהוא יצליח

צריך לעשות ויוכל לשבת ללמוד תורה.. אני לא מסכימה איתך, צריך לשלב!!!(ושוב-עם דגש על התורה).
ו.סבבה, מה שאתה אומר (שבכיתה ח' תשלים הכל ותשלח לישיבה תיכונית) לא סותר את מה שאני אומרת (אנ'לא יודעת אם אני מסכימה עם זה אבל זה לא סותר שצריך לשלב).
ז.אני מרגישה כמו באיזה פולמוס (וזה במיקוד של חסידות( ולא עניתי על כל מה שכתבת כי זה ארוך, מה שכתבת לא סותר את מה שאני אומרת-שהתורה יכולה להתאים לכולם, ות'אמת מתחיל לכאוב לי הראש...

אבל כמו שאמרתי צריך לבנות את זה נדבך נדבך, רק אחרי שיש בסיס תורני חזק תתחיל לבנות את עולם החול שלך
הגיוני שמישהו ידע מי זה אריסטו לפני שהוא ידע מי זה ר' נחמן???
לצערי אצלנו בישיבה לומדים בית שני ולא חסידות...
ושוב, היהדות היא קשה מדי מכדי שכולם יוכלו להיות יהודים

אנחנו מסכימים שצריל לשלב(ולברור בקפידה את מה שאנחנו כן מחליטים להכניס), אנחנו לא מסכימים על "קהל היעד" של מי שצריך להיות יהודי
ומה שאת אמרת שאת לא בטוחה אם לשלב או ללמוד תורה עד כיתה ח' ואז לשלוח לתיכונית

מה זה תרבות המערב?
כל אחד מגדיר את זה אחרת.
אתם רוצים לדון איך להוציא את זה (אם בכלל צריך להוציא את זה)? מצויין. רק תוודאו קודם שאתם מדברים על אותו דבר.

אחיי, עמ"י!!!!!
הנהתנהגות זו אינה הולמת אתכן/ם...
אנא, קדשו את שמו של הקב"ה בעולם! בצורה שהינכם חושבים שהיא מתאימה, לכו לפעול למען עמ"י במקום לשבת בפורום ולהתקוטט!

מאמין בכם~ומתפלל מדי יום לשלומכם ולבגרויתכם!!!!

שכל אחד כאן בעצם יכתוב מה הוא חושב על המושג "תרבות המערב"- דו-שיח,או דו-קרב? האם יש היה עדיף למחות את התרבות הזו מעל פני האדמה,או האם היא תרמה משהו לאנושות/עולם/סוציאליזם/יהדות.. וכשכל אחד יכתוב את דעתו,בעצם תשוו ואז תוכלו לראות בעצם איזה צד "מנצח"-זו המלילה הכי מתאימה שמצאתי..

למרות שבפועל הוא גורם ביטול תורה...סתם, בכ"מ לא הייתי לומד עכשיו.

כזה ענק- אבל בגדול, אני מרגישה שתופסים כאן את המושג "תרבות המערב" בצורה די שיטחית...
כמו שתגידו שהיהדות זה רק הקיצוש"ע...

תרבות המערב זה מושג שכולל בתוכו את כל התרבות של אירופה ואמריקה הצפונית - משהו ענק שמתחלק לשלושה סוגים-
1. הדברים הרעים מעיקרם-דברים שא"א לנתב אותם לטוב- כמו לדוג' הג'אנק פוד, הריצה אחרי הממון, הצהבת (במובן של תקשורת צהובה) הפריצות והפתיחות המופרזת, המאיסה בעמל ועבודה והסטלנות, ויש עוד רשימה..

2. הכלים- דברים שכיום הם כלים לדברים רעים אולי אבל אפשר לנתב אותם לטוב- כמו מה שהדר אמרה, ספרים, סרטי קולנוע (והכוונה כאן לא לטלוויזיה שהיא כלי אמנם אבל כלי בעייתי) תיקשורת,פיתוח התרבות והאומנות, פיתוח המדע וידע, המצאות כמו החשמל וכאלו, ועוד...

3. הדברים שהם טובים מעיקרם- המצאות שקשה לנתב אותן לרוע כמו בניה מהירה, כלי עבודה שמקצרים זמן, פיתוח הרפואה והארכת תוחלת החיים, הגברת הידע והפצתו, ועוד הרבה דברים...

רוב הדברים בתרבות המערב נמצאים בקטגוריה השניה, כלומר דברים שבפ ו ט נ צ י א ל אפשר לנתב אותם לאן שנרצה, כיום אמנם האנשים שבידם ההחלטה מנתבים למקומות לא טובים, אבל בעז"ה בקרוב, בשעולמינו יהיה מתוקן במלכות שדי- גם הטליווזיה תרבה קדושה בעולם. (אמן כן יהי רצון בימינו בקרוב!!)

סורי שזהז ארוך..

בציפיה לבנין אריאל ולתיקון עולם במלכות שדי!!

נחשב פרוגרסיבי מדי?