אנו פועלים שונה מבנ"ע ועזרא. אצלנו הכל "לכתחילה", בלי חיפופים ו"בדיעבדים".

בציפלב"א!

בס"ד

קודם כל התשובה המתבקשת היא שאנחנו נפרדים אבל זה לא נכון!! זה רק תוצאת לוואי של כי המהלך של התנועה!

הסיסמא של התנועה היא "תורת חיים בעז" עלינו לשלב את החיים בתורה ולא את התורה בחיים אז זה אומר בעצם שאין פה חיפופים ואין פה "הלכה לי מה שבא לי" וכל מיני יציאות כאלה! הולכים עד הסוף.

בעייני זהו יתרון עצום וזה מה שחסר לכל מיני תנועות אחרות שמפאת כבודם אני לא אנקוב בשמם!! אני בטוחה שהגלגלים בראש הקרימינאלי של רובינו כבר מסתובבים במרץ...

בקיצור, זה ב2 מילים הייתרון הרציני שלנו לדעתי. אם יש לך עוד שאלות יהיה נחמד אם תמקד אותם יותר ואם אני אדע אני אשמח לענות!

יום צח ומוצלח בצלב"א ול"מ

תוספת קטנה כדי לחדד-

אין שום מהלך קטן בחיים שלנו שלא מכוון ע"י התורה . התורה מנחה אותנו בכל צעד ושעל איך להתנהג, מהשולי ביותר לכאורה ועד למהלכים הגדולים, אנחנו מאמינים שזהו הטוב המוחלט בשבילנו...

אנחנו חיים כל הזמן בשאיפה ליותר, להתקדם בחיים האלוקיים מעלה מעלה עד בע"ה למטרה הנעלה של בנין אריאל וביאת הגואל....שיבוא.

אתה באמת חושב שאין שום יתרון?

בצ"ל אריאל!

לא כל כך משנה כי באיזה  שלב אתם תדברו עם בנות......

אין איסור לדבר עם בנות כאשר זה לצורך, אז כשיגיע הזמן נדבר עם בנות וזה יהיה בסדר מבחינה הלכתית.

בגיל צעיר שאין צורך לחיות בחברה מעורבת, אנו חיים בחברה נפרדת כמו שההלכה דורשת.

"בכל מקרה מתישהו תאכלו חזיר, אז כבר מעכשיו תהיו רשעים ותאכלו חזיר" - זה נשמע לי דומה...

בצ"ל אריאל!

דיבור עם בנות "בבוא העת" אינו בבחינת אכילת חזיר, ח"ו. בבוא העת, הקשר בין האיש לאישה הוא בדרגת קדושה של "שכינה ביניהם".

לכן, אין בהרחקות בגיל הנעורים משום המנעות מאיסור שנמשך במידה זהה גם בעתיד.

להיפך. ההרחקות הללו, שההלכה מכוונת אותנו אליהן, רק משכללות ומקדשות את יצירת הקשר בעתיד.

משום כך -

הגדרים ההלכתיים היום, בגיל הנעורים, (וגם בעתיד!) יש להם משמעות עצומה בבניין אישיותו של כל אחד, לא למרות שמדברים עם בנות אח"כ ממילא,אלא דווקא בגלל העוצמה המתבקשת בבניית קשר של "שכינה ביניהם" בהמשך.

ופרט לכך, ובחזרה ל'קטנות':

האם נכון למדוד את ההפרדה בין הבנים לבנות במסגרת חינוכית פעילה רק במושגים של "לדבר עם בנים/בנות"?!

לעניות דעתי, עצם חיי הפעילות והחוויה המשותפים יוצרים מערכת מורכבת של יחסים, שיש בה הרבה מעבר ל"לדבר עם בנות"...

מה דעתכם?!

חבל שאתה בא וחולק, כאשר אתה אומר דברים הדומים למה שאמרתי, וכאשר אנו מסכימים...

ההודעה שלי שימשה כתגובה להודעה.

בצ"ל אריאל!

והם מרכלות על בנים יותר ממנו למה כי אין להם את זה ואותו דבר בנים של אריאל.....

יש אנשים שאם חסר להם משו (לדוגמא לבנים - בנות וההפך...) אז הם כל הזמן יחשבו עליו (כמו חברות שלך...)

אבל יש אנשים שיכולים להתמודד עם החיסרון...

מאיפה לקוחים הנתונים האלה?

ונגיד שזה נכון. מה הבעיה לדבר על בנים? י שאיסור להיות עם בנים על בסיס קבוע, אך אין איסור לדבר עליהם.

בצ"ל אריאל!

א. זה לשון הרע....

ב. מתחיל לדבר על בנים אחרי זה מדברים איתם........

לא דיברתי על דיבור של לשון הרע עליהם, אלא לדבר עליהם סתם ככה.

בצ"ל אריאל!

גם לחברי תנועת "אריאל" יש ב"ה נסיונות והתמודדות בכל תחום, ובכלל זה גם בתחום ה'בינו לבינה', תחום עניין המשותף באופן בריא וטבעי לכל בני הנעורים.

נשמע קטנוני מעט לייחס "דיבור על בנים" למצב ההפרדה.

נראה לי שמבחן ההצלחה של ההפרדה יהיה - קודם כל - בהצלחה בשמירה על גדרי ההלכה (ולפעילות מעורבת קשה הרבה יותר לעמוד במבחן הצלחה זה)

ושנית - תמדד ההצלחה בהתמודדות של בני הנוער עם נסיונות גיל הנעורים, התמודדות שאינה מתעלמת מכך שקיים רצון למפגש ולהכרות, אך יודעת לנתב את הכוחות הבוערים הללו לבניה אישית של נפש אמיצה, חזקה, בוחרת, עצמאית.

ומהכרותי הקרובה את בני הנעורים של תנועת "אריאל", עליהם יאמר: "כחיצים ביד גיבור"!

בעזרא זה אולי פחות גרוע מבנ"ע, אך עדיין לא כמו אריאל.

בצ"ל אריאל!

עניין ההפרדה הוא, ע"מ לעמוד בגדרי ההלכה. אין צורך לחנוק את הבן-אדם וגם לא לאפשר לו לדבר על המין השני.

את טוענת שאם ידברו על בנים, אז זה יכול גם להתגלגל לעוד דברים. אולי זה נכון, אך לא מצינו שחכמים אסרו דיבור על בנים. ולא שייך לאסור הכל, שאם כך אז גם שיאסרו להזכיר את המילים: 'בן', 'גבר', 'איש', 'זכר', 'ילד', 'נער', 'זקן', 'קשיש' וכו' וכו', כי זה יכול לגרור ל...

מה שחז"ל לא אסרו, אין לבוא לבוא ולאסור, "אל תהיה צדיק הרבה", "דייך מה שאסרו עליך חכמים" ולכן נזיר מביא קורבן חטאת "על אשר חטא על הנפש".

לגבי בנים זה נושא אחר, כי בנים הם יותר קלילים, אז ע"מ לשמור על הקדושה הם צריכים גם להמנע מדיבורי סרק על בנות.

רכילות - לא כל דיבור סתמי הינו רכילות. כל דיבור הגורם לשנאה על הדוברים עליו, הינו רכילות.

בצ"ל אריאל!

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...