ילדון מרדן בן 3אנונימי (פותח)

אני כותבת את ההודעה הזו לאחר מערכה קשה שהתנהלה ביני לבין בני בן השלוש שלא רצה לישון _למרות שהשעה היתה כבר אחרי 22:00. לא מיותר לציין שניסיונות ההשכבה החלו עוד ב 21:00...

הקטנטן החמוד מרגיש בנוח להגיד לי לא רוצה, לצעוק, לבעוט בי- כשאני אומרת בתקיפות- "לאמא לא מרביצים" אז הוא עונה בחוצפה, משתמש במילים לא נקיות וכו'.

בעלי ואני ניסינו כל מיני שיטות, בסבלנות, לדבר יותר, באסרטיביות, לאיים, בנחישות. בשורה התחתונה אני מרגישה שהוא פשוט לא מקשיב ושמשהו בסמכות ההורית שלנו לקוי.

איך אני אמורה להתייחס להתנהגות הזו, איך אני אמורה להגיב כשוא מרביץ / מקלל. ההתנהגותץ שלו משפיעה על אחיו בן השנה ועשרה. חוצ"מ בשעה טובה לפני חודש נולד לנו בן נוסף (יודגש שהתנהגותו של בני הבכור דנן לא "התדרדרה בדווקא בעקבות הלידה אלא היתה כך אף קודם).

אשמח לקבל עצות מאמהות מנוסות.

 

יש לי ילדה בת שנתיים שהחלה עם התנהגות כזאתיעל ל'
כל התנהגות שלה שגובלת בחוצפה

(אם היא מרביצה לי, יורקת עלי, עושה פרצוף מתריס, או ממרה את פי בכוונה),

היא מייד מקבלת מכה על היד.

ואכן זה עוזר, היא צריכה להבין שההורים אם אלו שמחליטים.

( ויסלחו לי כל השיטות המתחסדות של לא להכות ןכן'...)

ובמקביל התנהגויות טובות מתוגמלות בצורה חיובית
מסכימה עם יעל בהחלט !יונה
אלימות וילדיםיוקטנה
אני זוכרת את התחושות שעלו בי בעת שהורי היכו אותי: השפלה, אפסות, אומללות, מחשבות נקמה: "אני כבר אראה להם!" "אני חייבת להחזיר להם!".
אני בוחרת אחרת בשביל הילדים שלי.
יש האומרים: "גם אני קיבלתי פליק מדי פעם, ותראו! יצאתי בסדר!"
אז לא. לא יצאת בסדר - עובדה! יצאת אדם שחושב שמותר להכות ילדים!
קשה מאוד לצאת ממעגל הקסמים ילד מוכה-הורה מכה. אני מרגישה לא פעם את תחושת הזעם שגואה בי נוכח "חוסר ציות". אבל אני משתדלת לנהוג אחרת, ולהעניק חיים אחרים, ילדות יפה יותר משהיתה לי, ומסר אחר, לדעתי נכון יותר, של חוסר אלימות.
כי אם לך, אמא, מותר, אז גם לילדייך מותר, והם אכן נוהגים כך: בועטים בך ומרביצים לך. אני שוכרת את ההפתעה על פנניה של אמי כשהיכתה אותי בגיל מאוחר יותר, והחזרתי לה, עם כל הכח של ילדה גדולה יותר. זו היתה הפעם האחרונה שהיא הרימה עלי יד, וחווייה שאת לא רוצה שתהיה חלק מזכרונות חייך או חיי ילדייך.
אינני זוכרת פעם שילדי היכו אותי. הם לא מכירים אלימות כחלק מהחיים (לא בתוך המשפחה, בכל אופן. ילדים, כמו גורי נמרים, נוטים לשלב אלימות כלשהי במשחקיהם).
אני דוחקת בכן לדוק שוב ושוב, ולשאול את עצמכן האם לא ניתן לחיות אחרת. מנסיוני - אפשר. קשה, אבל אפשר, ולילדים שלנו כבר יהיה קל יותר, ולילדיהם - עוד יותר. אנחנו מניחות כאן לבנים לעתיד טוב ויפה יותר למען המשפחות שלנו.
קשה מאוד לוותר על האלימות בלי לרכוש כלים אחרים להתמודד עם הכעס. עזר לי מאוד הספר: "הורים משוחררים, ילדים משוחררים" של אדל פייבר ואלן מייזליש. נתן המון כלים מעשיים. יש למחברות הללו ספרים רבים נוספים, וכולם מומלצים בחום.
תלוי מאיפה זה באאנונימי (פותח)
אני דווקא חושבת שיש מצבים שיש לתת איזה פליק
השאלה היא מאיפה בא הפליק או כל ענישה אחרת? אם היא באה מכעס אז באמת אין להכות במצב כזה אך אם היא באה ממצב של שליטה עצמית אז ניתן להכות אך כמובן לא בצורה חזקה מידי צריך לחשוב מתי יש לעשות זאת. הכאה אצלי באמת מגיעה במצבים קיצוניים או במצבים שילד מביא את עצמו לידי סכנה. החשוב הוא מול הילדים לא לאבד שליטה עצמית לא להתרגז אם את בשליטה אז יותר קל לדעת מתי ומה לעשות בכל מצב.
ל יעל ל' ;זה נשמע כאילו שאת מדברת על כלבמכאל 2 3
בחסדי אבאלה


ילדים זה לא כלבים

לא צריך לתן להם מכה
צריך לחנך רק אם נקודות טובות
ילדון מרדןיהודית פוגל
יתכן שהוא בגיל המרי, ורצוי להקטין את כמות העימותים איתו, כלומר להתעקש רק על הדברים החשובים ולהעלים עין מהזניחים יותר. כמו כן מאוד יעילה שיטת הסחת הדעת. את מספרת סיפור מסעיר כלשהוא, תשומת ליבו מוסחת מה"מלחמה" ביניכם, ואז בזריזות את מלבישה/מפשיטה/ רוחצת/ מאכילה ועוד, שיטה זו הוכיחה את עצמה מאוד, גם תורמת ליצירת קשר טוב ביניכם עם חוויות חיוביות ולא כל הזמן לחוות עימותים. תוכלי לפנות אלי לשיחה בטלפון כדי שאדגים לך שיטות של הסחת הדעת בגיל הזה, שיהיה לך הרבה כוח, כ"ט
ניסינו הסחות דעתאנונימי (פותח)
השאלה היא אם ככה מחנכים? מה עם צייתנות פשוטה? חוצ"מ, אם אני צועקת עליו הוא אומר בטון תקיף "אמא, אל תכעסי עלי". אם אני מרביצה לו- אז הוא מחזיר לי.
הוא ילד מאוד חכם, יודע מאוד לדחות סיפוקים ובד"כ אם אני מסבירה אז הוא בוחר בטוב.
השאלה היא אם כך ראוי לנהוג- כל הזמן להסביר?
חוצ"מ, מה אני עושה כאשר הוא ממש משתולל בבית,ולפעמים אפילו מרביץ לאחיו הקטן סתם?
לא כל הזמן אפשר להסביר... וגם נראה לי שלא כל הזמן נכון וצריך להסביר אמור להיות צד של צייתנות פשוטה- לא?
ילדון מרדן, תגובה מס 2יהודית פוגל
קשה לדרוש צייתנות כפשוטה בגיל הזה. עליך לדבר איתו על צייתנות כאשר הילד רגוע, מפוייס, לא עייף ובמצב רוח טוב. צייתנות נבנית לאט. כמו כן אמרנו שהוא בגיל המרי. בזמן אמת אני בכל זאת ממליצה מאוד על הסחת הדעת. ע"י מכות וצעקות את רק מגדילה את המהומה, נראה לי שילד לא משתולל "סתם" אולי הוא עיייף,משעמם לו, מקנא באחיו, אין לך מספיק זמן וכוח בשבילו, הוא נדרש להיות "גדול" לפני הזמן ועוד.מה בדבר חלוקת התפקידים המסורתית, אמא רכה יותר אבא משליט משמעת? הוא ממש צודק כאשר הוא לא מקבל את הצעקות שלך, צעקות מצידך אומרות לו שאת לא בשליטה, כמו לשבת במטוס עם טייס מגמגמם, צועק וכו, האם את טיפוס שליו ורגוע?, בד"כ ילדים לאמהות רגועות ושליוות גם הם כך רוב הזמן.תבדקי טוב אם את אוכלת מספיק ונכון, מקדישה זמן למנוחה גופנית ונפשית, עזרה בעבודות הבית, בדיקה מדוקדקת של כל הנ"ל תהווה תשתית בריאה ואיתנה לטווח ארוך בעבודת הקודש הזו. חזקי ואימצי,
דרך האמצע: כבוד לילד, בלי אלימותיוקטנה
הדרך בה אנו נוקטים, שמשרתת אותנו היטב כבר 4 ילדים רוב הזמן, דרך נעימה לנו וגם לילדים: שיטת השיעמום.
אחרי תום טקס השינה, כפי שהוא נראה בביתכם (אצלנו זה אמבטיה פיז'מה וסיפור או יותר, לפי המצב רוח), המסר שלנו הוא: עכשיו זמן לילדים לישון, ולגדולים לעשות דברים אחרים.
הילדים בדרך כלל הולכים מיד לישון (הם כבר הבינו את הרעיון), אבל בהתחלה זה עובד ככה: את הולכת לרחוץ כלים או לקרוא ספר או לסדר את הבית או לקשקש בטלפון, ולילדים מותר להסתובב בסלון כל עוד הם לא מפריעים! אם הוא מנסה למשוך את תשומת ליבך בפעולה הרסנית: "רוצה להיות בחדר שלך או בסלון? אז בסלון מתנהגים יפה!" וממשיכה בענייניך. אם ממשיך להפריע, הוא נלקח בעדינות לחדר, אבל חופשי לצאת ממנו בתמורה להבטחה "להתנהג יפה". אפשר שוב ושוב ללכת ולחזור. הילד לבסוף משתעמם ונרדם איפשהו, או הולך בעצמו למיטה. אחרי מספר ימים כאלו (חשוב לשמור על אווירה טובה, שלא ייווצר "מאבק כוחות" שהילד ירגיש חובה לנצח בבו) הוא כבר ישכיב את עצמו לישון, ובשעות יותר ויותר שפויות.
השיטה לא עובדת מהיום להיום, אבל יתרונותיה ברורים: כבוד לילד, זמן פנוי בשבילך לעיסוקייך, בלי אלימות, אווירה חיובית, מסר ברור: "עכשיו זמן להורים לעשות דברים אחרים". בלי הסברים מכבידים שלא יעבדו עם ילד קטן. קצר ולעניין, בליווי מעשים שמדגימים את הנאמר: לא מעסיקים, עוסקים בעניינינו, ואם אתה מפריע - אז אתה תהיה חדר שלך. אם אתה לא מפריע - בבקשה, ברוך הבא.
בהצלחה!
השיטה שלנו: שיטת השיעמוםיוקטנה
הדרך בה אנו נוקטים, שמשרתת אותנו היטב כבר 4 ילדים רוב הזמן, דרך נעימה לנו וגם לילדים: שיטת השיעמום.
אחרי תום טקס השינה, כפי שהוא נראה בביתכם (אצלנו זה אמבטיה פיז'מה וסיפור או יותר, לפי המצב רוח), המסר שלנו הוא: עכשיו זמן לילדים לישון, ולגדולים לעשות דברים אחרים.
הילדים בדרך כלל הולכים מיד לישון (הם כבר הבינו את הרעיון), אבל בהתחלה זה עובד ככה: את הולכת לרחוץ כלים או לקרוא ספר או לסדר את הבית או לקשקש בטלפון, ולילדים מותר להסתובב בסלון כל עוד הם לא מפריעים! אם הוא מנסה למשוך את תשומת ליבך בפעולה הרסנית: "רוצה להיות בחדר שלך או בסלון? אז בסלון מתנהגים יפה!" וממשיכה בענייניך. אם ממשיך להפריע, הוא נלקח בעדינות לחדר, אבל חופשי לצאת ממנו בתמורה להבטחה "להתנהג יפה". אפשר שוב ושוב ללכת ולחזור. הילד לבסוף משתעמם ונרדם איפשהו, או הולך בעצמו למיטה. אחרי מספר ימים כאלו (חשוב לשמור על אווירה טובה, שלא ייווצר "מאבק כוחות" שהילד ירגיש חובה לנצח בבו) הוא כבר ישכיב את עצמו לישון, ובשעות יותר ויותר שפויות.
השיטה לא עובדת מהיום להיום, אבל יתרונותיה ברורים: כבוד לילד, זמן פנוי בשבילך לעיסוקייך, בלי אלימות, אווירה חיובית, מסר ברור: "עכשיו זמן להורים לעשות דברים אחרים". בלי הסברים מכבידים שלא יעבדו עם ילד קטן. קצר ולעניין, בליווי מעשים שמדגימים את הנאמר: לא מעסיקים, עוסקים בעניינינו, ואם אתה מפריע - אז אתה תהיה חדר שלך. אם אתה לא מפריע - בבקשה, ברוך הבא.
בהצלחה!
רעיון מקורי ;להשכבה קלה!אנונימי (פותח)
יש לנו ילד שגילה נטיות להשתולל ולהפריע לאחים שלו בשעת ההשכבה ונוצרו סביב הנושא המון מאבקי כוחות.באחד הלילות כשהוא היה כבר הרוג מעיפות ועדיין סרב לישון,קלטתי איזה מטען שלילי הוא סוחב ביחס לשינה,ואז שיניתי את הגישה ב-180 מעלות.אמרתי לו שאני לא מרשה לו לישון,ושילך מיד לשחק !(להזכירכן זהו גיל המרד) בהתחלה הרעיון מצא חן בעיניו והוא באמת שיחק,עד שרצה לישון,אבל עמדתי על האיסור בתוקף למרות שהוא התחנן שאתן לו לישון(ואפילו הוצאתי אותו מהמיטה כשהלך אליה בשקט בלי ששמתי לב) לאחר שני לילות כאלה אחותו הגדולה הסבירה לו(כשראתה אותו עצוב בגלל שאמא לא מרשה לו לישון) שהאיסור נגרם בגלל שהוא מפריע לכולם לישון ושאם ילך לישון בשקט אז אמא תרשה לו(היא חשבה על ההסבר בעצמה) מאז כמו בסיפורים הטובים הוא הולך לישון הכי יפה ובשמחה!
טבלת מדבקות וצ'ופריםאנונימי (פותח)
אפשר להכין טבלה שבועית של מדבקות יפות וצבעוניות, בכל יום שהילד הולך לישון בזמן ובשקט למחרת הוא מקבל מדבקה ומדביק בלוח, ובסוף כל שבוע הוא מקבל איזה צ'ופר קטן, זה עבד בגילאים האלה עם ילדי ובאיזה שהוא שלב הילד גדל ומתרגל והטבלה פשוט יורדת, אם יש מספר ילדים קטנים בבית אפשר להכין לכל אחד טבלה משלו בתחום שמתאים עבורו,
מנסיון הילדים גאים מאד להראות את הצלחותיהם בדמות המדבקות גם בלי קשר לצ'ופר של סוף השבוע.
בהצלחה.
תודה רבה לכולן, בעז"ה נעשה ונצליח אנונימי (פותח)
לא אהבתי. (לשריתה)אנונימי (פותח)
ממש לא נראית לי השיטה הזו. אם את מצליחה להתעקש איתו שישחק ולא ישן למה שלא תתעקשי שישן ולא ישחק? נראה לי שילדים צריכים לדעת בצורה הכי ברורה מה ההורים דורשים וההורים צריכים להיות מאד עקביים ושלווים בקשר לביצוע ההחלטות שלהם.
ללא רלוונטי-נראה לי שלא הבנתאנונימי (פותח)
הרעיון כאן הוא שהשינה היא לא איזו חובה מעצבנת ,אלא פריבילגיה שצריך להתנהג טוב כדי לזכות בה.אין לי שום בעיות עם עקביות ,יש לי בעיה עם מטענים שליליים שגורמים לילד שלי להתנכר לצרכים הבסיסיים שלו,ולכן החלטתי לנתב את המרדנות שמאפיינת את גיל 3 לכיוון חיובי.
ב"ה "ילדון מרדן"מכאל 2 3
בחסדי אבאלה

לאמא של ה"מרדן"


רבנו אומר שצריך לראות את השכל שבכול דבר

תחשבי מה ה' רוצה לומר לך בזה שהבן שלך "מרדן"

תשאלי את ה' אבאלה(ה') מה אתה רוצה לומר לי בזה

תבקשי ממנו שאיתן לך כוח ואיתן לך ליות רגוע

כדי מאוד מאוד לדבר על זה אם הרב שלום ארוש שליט"א 025323339
ילדה בת שנתייםבלה
היא מספיק קטנה כדי שיהיה אפשר לשלוט בהתנהגות שלה מבלי להכות.
אם אומרים לא והיא לא מקשיבה אפשר לשים בפינה, אם היא מרביצה להחזיק לה את הידיים ברגע שמרביצים אז מלמדים אותם שזה בסדר ומה תעשי אם היא תמשיך לא להקשיב ? תרביצי לה יותר?
בלה צודקתמכאל 2 3
בחסדי אבאלה

מה שבלה אומרת זה נכון
וגם אם את מכה אותה היא לומדת שאם לא עושים מה
שאומרים אז נותים מכות

ז"א שאולי היא תקשיב לך
אבל היא גם לומדת לאכות לא חבל?


אבל אפשר לחנך על ידי נקודות טובות וכו'

ערב טוב
נ נח נחמ נחמן מאומן
תודה רבה!אנונימי (פותח)
התגובה שלך באמת מעוררת מחשבות אחרות שמנתבות את החשיבה לכיוון אחר- ללמעלה.. תודה
תודה רבה!אנונימי (פותח)
התגובה שלך באמת מעוררת מחשבות אחרות שמנתבות את החשיבה לכיוון אחר- ללמעלה.. תודה
אולי בכול פעם שהוא "עושה שטויות" תשבי איתו עלאנונימי (פותח)
הריצפה ותחזיקי אותו עד שהוא ירגע (לא מומלץ לדבר איתו רק לחבק)
בעיה דומה בילד בן שנתיים אך מאד שונהאם ה6
הבן ה5 מתוך 6 ילדים מסרב ללכת לישון בלילה, גם אם הוא עייף מאד
כל אחיו הולכים לישון יפה בשעה נורמלית ורק הוא קם מסתובב ואם מכריחים אותו להשאר במיטה הוא בוכה ומפריע לכולם.
הוא עוד לא ממש מדבר (רק כמה מילים), אבל בכל זאת די מובן מה הוא רוצה. ניסינו צורות שונות של השכבה: השכבנו אותו בהשגחה מרחוק (אני יושבת ליד החדר והוא רואה אותי מהמיטה שלו) אבל הוא לא הולך לישון בד"כ בוכה ואם לא אז זז בלי סוף ויכול לקחת לו יותר משעה עד שהוא נרדם! ניסינו לשבת לידו ממש ואז הוא לא בוכה אומנם אבל כמו קודם זז ולא הולך לישון.
ניסינו כמה פעמים את השיטה של "אני לא מרשה לך ללכת לישון" אבל זה לא עוזר הוא מסוגל להחזיק את עצמו ער עד 12 בלילה ולהתנהג מאד יפה רק שלמחרת הוא לא מצליח לקום בבוקר ומסתובב עייף כל היום.
אם תשאלו אם הוא ישן צהריים, אז כך- בדר"כ הוא ישן 20 דק' (בנסיעה מהגן הביתה) לפעמים הוא ישן יותר-ואם הוא החליט שהוא ישן אז תנערו אותו כמה שתרצו (לעלות מהאוטו הביתה להחליף חיטול לשתוף פנים) כלום לא מעיר אותו! ויש גם ימים שהוא לא ישן בכלל בצהריים - השינה בערב יכולה להיות בעייתי גם אם לא ישן כל היום ורק אם לפנות ערב הוא ממש ממש עייף הוא ילך לישון תוך 10 דקות מזמן ההשכבה
אשמח לשמוע רעיונות נוספים איך להרדים אותו
נ.ב. 1) הילד הקטן שלנו בין חודשיים, עד הלידה הביעה היתה קיימת עם כי המצב הלך והשתפר והכל חזר להתחלה כשהתינוק נולד.
2) הקשר שלי אם הילד טוב מאד הוא ילד שמח ונחמד חוץ מזה שהוא הולך לישון בלילה...
אולי תספר לו סיפור ;תוך כדי שהוא הולך לשוןמכאל 2 3
אני הייתי הולכת על מעבדת שינה, בשלב הזהיוקטנהאחרונה
תנסי לקרוא יותר באתר של פרופסור אבי שדה: http://www.tau.ac.il/~sadeh/clinic/sleep.htm
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

אולי יעניין אותך