אני שואלת את השאלה בשם אמא שלי (שביקשה ממני לחפש חומר באינטרנט בנושא..)
מדובר בילדה בת 5+, הצעירה במשפחה (וגם מפונקת בהתאם, אולי זה קשור) שנוטה להחביא אוכל שלא מתחשק לה לסיים במקומות שונים ומשונים (מאחורי המדיח, במעמקי ארון, מתחת לספה, בגינה, ואיפה לא.. מזל שיש נמלים שטורחות לגלות לנו את כל המקומות ההזויים שלה..). אמא שלי שיש לה כבר ניסיון בגידול ילדים טוענת שהיא לא נתקלה בתופעה כזו ותופעות דומות לה אצל אף אחד משאר הילדים, אעפ"י שלא היינו בכלל אכלנים גדולים. חשוב לציין שזה כבר נמשך על פני תקופה ארוכה וקורה לעיתים מאוד קרובות.
אני מכירה את התופעה הזו מחברה שהיתה אנורקסית ונהגה גם להעלים את האוכל שהכריחו אותה לאכול כדי שיחשבו שהיא אכלה את הכל וירדו לה מהוריד (היא מצהירה על כך בעצמה).
כאנחנו שואלים את אחותי למה היא מחביאה אוכל היא בד"כ מתחמקת, או מתחילה להתעצבן, אבל פעם הצלחנו להוציא ממנה את התשובה שהיא אכן מפחדת מהתגובה שלנו על כך שהיא לא מסיימת את הכל כמו שצריך.
אז דבר ראשון רצינו לדעת מה פשר ההתנהגות הזו, ודבר שני איך עלינו להתנהג (מה לומר ומה לא לומר וכו') ואיך עוזרים לה להיפטר מההרגל הזה.
תודה.