שאלה בהלכות ברכותהדרדק

ידוע הדבר שהלכות ברכות הינן הלכות מסובכות מאוד (מאוד) עד שהסיב השהטור כתב את הטור זה בין היתר בגלל הלכות ברכות. בעבר היו בודקים חתן לשידוך ע"י הידע שלו בהלכות ברכות.
יש לי שאלה שאני די מתחבט בה (ושמעון התלונן שבעבר היו יותר פעילים אז חשבתי לכתוב פה...) נראה מה אנשים פה חושבים על זה: זה שאלה למדנית, מצטער, אבל זה מעסיק אותי
יש מאפה הנקרא "טורטייה"- אם אני אתאר אותו במילים זה כמו לאפה קטנה ודקה (זה שהיא דקה גורמת לכל השאלה)- אם אני אוכל אותה עם בשר (+חומוס ציפס סלט)- מה יהיה הברכה הראשונה והאחרונה. עובי הטורטייה הוא כ-מ"מ 1?
אם אכלתי פחות מ-4 ביצים?
יותר מ-4 ביצים?
ואם אכלתי כשיעור של סעודה (הרבה יותר מ-4 ביצים)?
כדאי לשים לב לכמה מחלוקות:
1.האם פת הבאה בכיסנין זה סיבה או סימן- כלומר האם חכמים קבעו גדרי פת הבאה בכיסנין ולא אכפת לנו אם המציאות השתנתה או האם אנחנו הולכים על פי מה שבימינו לא קובעים עליו סעודה. 
2. גדר דק.
מקורות:
סימן קסח סעיפים ח, טו (פסקי תשובות על הסעיפים האלה). יכול להיות שהטורטייה זה אותו דבר כמו ה-טריתא בסעיף טו (שם מאוד מאוד דומה, אופי הכנה בתאוריה הוא אותו דבר, בפועל אני לא יודע איך מכינים את זה במפעל.)
וזאת הברכה-ביאורי הלכה בסוף, לא זוכר אלו רלוונטים

אם תייבשו אני לא אעלב (התרגלתי )

שכחתי משהו חשובהדרדק
מחלוקת האחרונים מה גדר קביעות סעודה:
*שיטה ראשונה- 3-4 ביצים וכן פסקו הספרדים
*שיטת הגר"א (ועוד כמה אחרונים) סעודה של בוקר וערב- וכך אשכנזים נוהגים ולכתחילה צריכים לחוש לשיטה הראשונה
(מה הקשר בין המחלוקת הזו לסוגיא- אם אכלתי 4 ביצים ברור שאני לא צריך לברך ברכת המזון, השאלה היא האם אני יכול לכתחילה במקרה שיש לי בהודעה הפותחת)
אינלי מושג בדברים האלה...פגזניקית גאה!
סורי..:-[
וואי.. איזה שאלה חפרנית..פלפלתי
לביינשים מלומדים בלבד.
הכניסה לבנות אסורה.
הפרדה. כבר אמרנו.

סתם. אם יש לכם תשובה ננסה להתאמץ להבין גם אנחנו.
אבל זה באמת לביינשים. חשבת באמת שמישו יענה על זה כאן??
תאמת,הדרדק
אני מקווה ש123, שמעון ואולי עוד כמה בינישים שנכנסים פה ושם יענו.
היה לי גם סיבה לכתוב כי רציתי שיתפרסם פסק המ"ב שהלכה כהגר"א שאם אכל 4 ביצים לא מברכים ברכת המזון כי הרבה אנשים מתבלבלים בזה ואומרים שזה כבר המוציא, ספק המוציא וכו' ורק לכתחילה ראוי שלא לעשות אבל בדיעבד אין בעיה ומברכים ברכה אחת מעין שלוש. ולא עמדתי לכתוב את זה כהודעה פרטית...
אגב,הדרדק
הלכות ברכות גם בנות צריכות(חייבות ?) ללמוד זה קשור גם אליהן, וגם הלכות שבת (בעיקר לימוד הלכות בורר בישול שזה דאורייתא שכל הזמן נפגשים עם זה...)
בעניין ה4 ביציםעמישב
בס"ד לק"י

אני לא יודע מה השיעורים. רק אני יודע שפוסקים ששני משולשי פיצה הם המוציא, לפחות לאשכנזים. כך אמר לי ראש כולל רבנות.

לגבי שאלתך, אומר את האמת שלא כ"כ הבנתי מהי המציאות.
אינני יודע עד כמה זה משפיע זה שיש שם רק מ"מ אחד בצק, העניין זה השיעור. כמה יש מהלחם הזה.
לגבי התוספות, יש חילוק, האם הן מזינות או לא.
עפ"י מה שזכור לי, ותבדוק עם רב, כשהתוספות מזינות אז הן מצטרפות לשיעור, אך כשהן לא (כגון וואפל עם שוקולד) אז לא. (אני לא בטוח האם זה כך או הפוך. על כל פנים כך נראה לי, וכדאי שתשאל רב).

כמו שאמרתי אני לא כ"כ מבין את עניין 4 ביצים. שמעתי על ביצה, שלושה ביצים. על 4? לא שמעתי.

וודאי שאם מראש אתה בא לאכול שיעור סעודה (תברר כמה זה בדיוק) אזי ברכותיו כלחם, הן לפניו והן לאחריו.
כל השאלה היא, האם כשאלת פחות מכן. לכאורה צריך בדיקה, אם היית אוכל את הטורטייה לבד, ללא תוספות, אז היית מברך המוציא? נראה שכן (אני לא מכיר את הרכב הבצק של מאכל זה, אך אם הוא כשל לחם, אז כך נראה), ואם זה כך, לכאורה הכל נכלל בתוך ברכת המוציא שעל הטורטייה.
ואם אכלת כזית/כביצה (אני כבר לא זוכר) אזי אתה צריך גם ברכה אחרונה-ברהמ"ז.

יוצא מכאן, עפ"י עניות דעתי (וודאי שאין לסמוך על זה אלא לשאול רב מוסמך), שבכל מקרה מברך המוציא. ודינו כלחם (אם יש כזית נוטל ידיו ומברך המוציא, ואי לא רק המוציא, ללא נטילת ידיים). גם לברכה אחרונה (אם אינני טועה צריך כזית [או כביצה? אך נראה לי יותר כזית], שאז מתחייב גם בברכה אחרונה, ברהמ"ז).

כמובן שכל האמור לעיל הוא עפ"י מה שזכור לי ממנהג אשכנז.
כמה הערותהדרדק
הרכב המאכל הוא בדיוק כמו של לחם.
*אני משער שלא הסתכלת בשו"ע, הנפ"מ בעובי זה האם יש למאכל הזה שם של פת או לא. אם הוא מאוד דק אין עליו שם לחם כלל ולכן אף אם שבע ממנו ברכתו מזונות וברכה אחרונה מעין שלוש. אם הוא דק אז הוא פת הבאה בכיסנין עם כל הנפ"מ של זה. ולכן יש שאלה גם אם באת לקבוע סעודה.
*לגבי התוספות יש מחלוקת האם זה דברים שבאים ללפת את הפת או לא- כלומר דייסא זה לא דבר שמלפתים בו את הפת ("הני בבלאי טיפשאי") ולכן לחלק מהשיטות זה לא יצטרף אחרים אומרים שהכוונה כל מה שנאכל בסעודה של פת ולכן הדייסא כן תצטרף (כן דעת השו"ע). הגרש"ז אוירבך פוסק שהלפתן צריך להיאכל בהדיא עם הפה"ב.
*על וופל לא מברכים ברכת המזון כי אין לקמח שַם שֵם פת כלל (עיין בכוכבית הראשונה)
*הערה על הפיצה- זה בכלל מחלוקת האם פיצה נחשב כפת או לא- מחלוקת ט"ז מג"א האם פת במילוי בשר נחשב כבשר או לא להלכה המ"ב פוסק שנחשב כמו פת ורק חוששים לשיטת הט"ז. יכול להיות שבגלל זה ראש הכולל צירף את שיטת האור חדש שאומר שקביעות סעודה זה 3-4 ביצים ולכן נחשב כפת לכל דבר.
כמו כן בעל "וזאת הברכה" אומר שפיצה היות ועיקר אכילתה היא לקביעות סעודה אז היא נחשבת לפת גמור (אני חושב שמה שהוא אומר פה זה רק בסוגיא של ממולא ולא בכל הסוגיא של פת הבאה בכינסין דלא"כ הוא סותר את עצמו שהוא פסק ששלוש השיטות בפה"ב הם סיבה ולא סימן)
מחכה בכיליון עינים לתגובתך.
לפני יומיים בדיוק קראתי על דין זה,האריאלניקהנאמן
ביביע אומר חלק ד' כמדומני, המשנ"ב והגר"ז- פוסקים בדין של קסטה- שבעיקרון הטפל הוא הבסקויט-אך במקרה שלבסקויט יש ערך(=טעם) בפני עצמו- אז יש לברך עליו מזונות ועל השוקולד שהכל אך במקרה דידן שמוכח שהעיקר הוא לא הטורטיה אלא מה שבתוך כמדומה שיש לברך על מה שבתוך.
למדתי ברמב"ם ;האריאלניקהנאמן
שאם התוספת היא כדי לצבוע\לדבק\לריח ומעורב בזה מזונות המזונות(המוציא) עיקר אך אם זה כדי להוסיף טעם אז ברכת מה שמוסיף הטעם תהיה העיקר

השאלה היא האם היית אוכל גם ללא התוספות אם כן אז הברכה היא מזונות (ובמקרה שאתה אוכל כשיעור סעודה אז המוציא) חזו"א=100 גרם גר"ח נאה 240 גרם
אני אינני צדיק למרות שהנני אריאלניקהאריאלניקהנאמן
הדרדק אכן גם אריאלניק וגם צדיק
עמישב צדיק אכן, אך איני יודע אם אריאלניק הוא?
לא צדיק, אך אריאלניקעמישב
בס"ד לק"י

אפילו יצא לי חרוז,
ובתזזית אני אחוז
ולכן אוכל תפוז,
כזה שגדל באמצע התמוז
וכעת אזוז
כי אני אשכנזי ווזווז...
אני לא מבין מה שאתה אומר מהרמב"םהדרדק
אתה אומר שהעיקר הולך אחר הטעם? אני מכין אורז ומוסיף מלח, הברכה היא שהכל?
ככל הידוע לי מזונות אף פעם לא בטל גם אם הוא הטפל חוץ ממקרה בו המזונות בא כדי לדבק ובמקרה כזה הוא יהיה טפל (וגם פת לחם)

החזו"א אומר שקביעות סעודה זה 100 גרם???? אפשר מקור לשיטה זו (לפי זה יוצא שלשיטתו ביצה אחת=קביעות סעודה, וזה נשמע לי מוזר)
אכן לא הבטתי בשו"עעמישב
בס"ד לק"י

האם גם אשכנזים פסקו כך? (בעניין דקוּת המאכל)

לגבי "וזאת הברכה", נהגו לאמר שהוא אוהב להחמיר. וזה באמת מה שנראה לי שהוא עושה כאן. שהרי לפעמים מישהו אוכל פיצה רק כחלק מסעודה, ולאו דווקא כעיקרהּ. ועל כן אין נראים דבריו, לענ"ד, אלא כשאוכל כשיעור קביעת סעודה (שהוא, כאמור שני משולשים).

אשמח לקבל את הסעיף המדוייק בשו"ע.

בעניין התוספות. קודם כל החומוס וודאי שמצטרף. וכן הסלט. עכשיו בשר, גם כן מצינו פעמים ש"מלפט" בו את הפט (אני לפחות). על כן נראה לי שלכ"ע זה מצטרף.
אבל כוונתי הייתה לדיון מסוג אחר, ששמעתי מראש כולל הלכה. שהנ"מ שם האם זה מזין או לא. ואם אינני טועה הוא אמר שכאשר זה מזין, המילוי מצטרף. וכאן וודאי וודאי שזה מצטרף. מכל צד שתרצה כך נראה לענ"ד.

אגב, לגבי דקוּת בפת. מה בעניין מצה, הרי עוביהּ הוא גם כן דק עד למאוד.
ועוד כמה זה דק מספיק כדי שזה לא יחשב פת? יש שיעור מפורש?
כן.הדרדק
הבאתי את המקור, שו"ע סימן קסח סעיפים ח, טו.
לא יודע האם "וזאת הברכה" הולך לחומרא/לקולא. אני לא פוסק כמונו אלא לוקח את המקורות שלו ואת התוספות שהוא מביא מנסה להיצד לשיטת המ"ב (גם אם חולקים עליו ולכן הוא פוסק בצורה שונה) ולבסוף שואל את הרב שלי אם אני צודק או לא.
אני לא שמעתי גדר של מזין לא מזין. יש מחלוקת האם דברים שאוכלים בסעודה אבל לא מלפתים בהם את הפת (כמו דייסא) מצטרפים.
לגבי מצה זה באמת סוגיא
הספרדים מברכים על מצה בכל השנה כולה מזונות והסיבה שבפסח מברכים המוציא כי בפסח זה הפת ולא נחשב פת הבאה בכיסנין אבל דקה אחת אחרי שהוצאת את פסח, אתה יכול לאכול חמץ וא"כ מצה אינה פת ומברכים עליה המוציא
האשכנזים מברכים כל השנה המוציא והם אומרים שברדע שמצה קיבלה שם פת יש לה שם פת תמיד אבל אם לא בושל לשם מצה באמת יהיה מזונות (כך נ"ל)
האם יש גדר- היום שאלתי מישהו מהישיבה שלי והוא אמר שבשו"ת עולת יצחק יש גדר 0-6 מ"מ דק מאוד. 6-8 דק 8+ עבה וברכתו המוציא.

לפי הגדרים האלה יוצא שה"טורטייא" הזאת ברכתה מזונות (כי היא פחות מ-6 מ"מ עובי)
לשיטת המחבר והמגן גיבורים ברכתו מזונות אף אם קבע סעודה על זה
לשיטת המגן אברהם אם קבע סעודה מברך המוציא, לא קבע סעודה מברך מזונות.
המסקנה שלי מהסוגיא היאאם יש לכם סיבה תחלקו!)
נ"ל שבגלל שזה מחלוקת א"כ לכל הפחות יכול ללכת על פי שיטת הגר"א ולאכול אף יותר מ-4 ביצים כל עוד זה פחות משיעור סעודת בוקר/ערב (שאנחנו רק לכתחילה חוששים לשיטה של 3-4 ביצים אבל בדיעבד אם עבר ואכל יותר לא צריך לברך ברכת המזון אלא מעין שלוש, אז במקרה של מחלוקת אנחנו לא נחוש לשיטה זו שלא נפסקה להלכה)
במיוחד שמעיקר הדין בדיעבד ברכה מעין שלוש פוטרת את ברכת המזון
מה יעשה לדינא אם אכל כדי קביעות סעודה- תלוי איך מבינים את המ"ב האם הוא פוסק כמו המחבר והמגן גיבורים או כמו המגן אברהם. אם איננו יודעים כנראה נלך לחומרא ונברך ברכת המזון.
מחר בע"ה בלנ"ד אני אביא פסיקת רב.
וואי..פלפלתי
רגע. מרוב חפירות כבר התבלבלתי.
תעשו לי סדר.
בנות יורדות לרמת המעשה. תכלס. כי צריך לחיות את זה מתישהו, לא?


ועכשיו לשאלות ברשותכם.

פיצה- לפי מה שאני יודעת והבנתי אם קובעים על זה סעודה - צריך ליטול ידיים גם אם זה משולש אחד.
מצד שני יש גם משקל מסויים שהמשולש צריך לשקול כדי ליטול ידיים, 240 או 100 כמו שאמרתם, נכון?
ככה גם בענין בורקסים וכאלו שמצטרפים לסעודה. נכון או לא?
אז תכלס- מה עושים בסוף. מליון שיטות- ומה נפסק להלכה בסוף?

ולא הבנתי את הענין של התוספות למיניהם בתוספות של הבצקים למיניהם.
יש מסביר?

ושכוייח למסבירי שוטים שכמוני.
הכי טוב, תשאלי רב פוסק בקיא בהלכות הללועמישב
בס"ד לק"י

כי בחיי המעשה, אלא אם אין אפשרות אחרת, הולכים רק עפ"י הוראתו של רב בקיא בהלכות.
ולא סומכים על דיון של מספר בייני"שים בורים ועמי ארצות (התייחסתי לעצמי בתואר הזה).

אז שאלת מה בתכל'ס?

להתקשר לרב.
אאחח..פלפלתי
טוב שאני לא בייניש.
להרים כאלה חפירות בלי תכלס זה מייבש לחלוטין.. !

עדיף להרים דיונים בנושאים אחרים..
אבל אני כולה בת- אז זה בסדר.
זה מאוד תכל'ס!! לתכל'ס הזה קוראים לימוד תורה!!!עמישב
תשובותהדרדק
פיצה זה תלוי אם הםיצרייה מערבת חלב או לא.
* אם הפיצרייה לא מערבת חלב מברכים המוציא. (עד כזית הוטלים ידים בלא ברכה).
* אם מערבים חלב זה שלאה גדולה. לדינא מי שמברך במ"מ יש לו על מי לסמוך כל עוד לא קובע סעודה (כך פסק בספר וזאת הברכה)
*שיעור קביעות סעודה- לכתחילה אין לאכול יותר משיעור 4 ביצים אם אכלו יותר מברכים במ"מ ועל המחיה- בדיעבד. אם היה קביעות סעודה- כלומר אכלת כמות שמשהי ממוצעת בגילך אוכלת לסעודה של ערב ובוקר (נניח כשאת יודעת שאין לך אוכל בין הארוחות- כמה מישהי ממוצעת בגיל שלך אוכלת בארוחה כזו- זה שיעור קביעת סעודה)- כך פסק המ"ב
* בורקסים מי שאוכל כמות של קביעות סעודה חייב לברך המוציא. זה בתנאי שטועמים טעם ניכר של המרגרינה (קרי, הרעל) בבצק. אם אין טעם ניכר של המרגרינה בבצק אז אני עדיין לא סגור על זה.
*לא הבנתי את השאלה האחרונה. תצטטי את המשפט שלא הבנת ואנסה להסביר.
וואי תודה!פלפלתי
יישר כח קודם כל.
ועכישו למה שלא הבנתי. ציטוטים.

היו חפירות מקדימות, אבל מרוב סיבוכי שיטות קצת הלכתי לאיבוד. כי אתם חופרים אבל אין שום תכלס אז זו אפשרות- וגם זו- והשלישי גם טוען איזה משו- ואין לי מושג כבר מה הולך. אתם דנים ממש כשיטת הלימוד של אשכנזים. מביאים אלף שיטות- אבל המטרה היא רק לומר מה הם אמרו. איזה מזל שאתם לא צריכים לנהל מטבח..

(אריאלניק..)
שאם התוספת היא כדי לצבוע\לדבק\לריח ומעורב בזה מזונות המזונות(המוציא) עיקר אך אם זה כדי להוסיף טעם אז ברכת מה שמוסיף הטעם תהיה העיקר

השאלה היא האם היית אוכל גם ללא התוספות אם כן אז הברכה היא מזונות (ובמקרה שאתה אוכל כשיעור סעודה אז המוציא) חזו"א=100 גרם גר"ח נאה 240 גרם

אשמח להסבר, אבל נראה לי שאח"כ אני באמת אפרוש מהדיון כי הוא באמת חפרני מידי. ואם המסקנה היא לשאול רב על כל צעד ושעל- אין צורך ללמוד את זה כאן כי בכל מקרה נצטרך לרוץ אליו על כל דבר קטנטן..

אבל תודה בכל אופן!
יישר כח!
חחהדרדק
נתחיל בשאלות ההלכתיות:
יש כלל שהטפל במאכל לא מברכים עליו. עם זאת אם הטפל הוא קמח, מזונות, אז גם אם הוא טפל מברכים במ"מ (בורא מיני מזונות). כל זה אם הקמח בא לתת טעם- אבל אם הקמח בא רק כדי להדביק את המאכל, או לתת לו צבע, או ריח אז מברכים על העיקר ולא במ"מ (נניח יש עוגיות שומשום שיש מעט קמח וכל מטרת הקמח הוא לדבק את השומשום אחד לשני). הסברתי טוב?
אח"כ הוא שאל שאלה שלא הבנתי. בכל אופן להלכה אין קביעות סעודה ב-4 ביצים אלא בשיעור שביעה של ארוחת בוקר וערב (הגר"א), והמ"ב אומר שיש לחוש לכתחילה לא לאכול 4 ביצים אבל גם אם אכל לא יברך המוציא וברכת המזון.

איך נעשים רבנים, נולדים כך? לא אלא לומדים את ההלכה ואז אחרי הרבה זמן של למידה מקבלים סמיכה ואפשר לפסוק הלכה. אני מנסה ללמוד סוגיה עד תום ואז לשאול רב לראות אם הבנתי נכון.
אגב, הרב שמחה הכהן קוק פסק שהברכה על המאכל ששאלתי הוא מזונות.

הסיבה שמביאים את כל השיטות- קוראים לזה סידור שיטות- קודם כל מבררים מה כל אחד אומר. אח"כ אפשר לדון במה שהוא אומר. המשנה מדריכה אותנו "עשה לך רב"- ברור שיהיו המון שיטות, במיוחד בהלכות ברכות שזה מאוד מעורפל- אנחנו בוחרים שיטה והולכים על פיה.

בבוקר אנחנו מברכים "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה"- למה לא אומרים "ללמוד תורה"- מסביר המהר"ל שאנחנו לא בטוח נגיע למסקנה אליבא דהלכתא, יכול להיות שגם את זה לא נספיק, בכל אופן המצווה היא ההתעסקות בדברי התורה- גם אם זה ללא מסקנה הלכתית בסוף
מצטער על האריכות רק כמה נקודות שחשבתי שחשוב שאכתוב.
וואו. ;יישר כח עצום!! באמת באמת תודה. ;פלפלתיאחרונה
נראה לי שהכי כדאי שתשאל רבליאור ברוכים
לשאול רב?הדרדק
אנחנו שואפים להגיע למדרגה שאנחנו יכולים לפסוק הלכה, אין שום סיבה לשאול רב כל שאלה קטנה לפני שמעיינים בסוגיא- אתה לומד את הסוגיא, פוסק לעצמך הלכה ואז הולך לשאול רב. הדבר לא תמיד אפשרי אבל כשאפשרי אין סיבה שלא לעשות את זה.
גם אם אתה שואל רב בלי ללמוד את הסוגיא הרבה פעמים תטעה בהלכה- כי אתה לא תדע להגדיר את השאלות על פי המצבים המשתנים ולא תוכל לדעת מה לעשות במקרה קצת שונה.
בנוסף אתה לא יכול אח"כ להתדיין עם הרב ובלי דיון אתה הרבה פעמים לא תקבל כלים של פסיקה, כלים של הבנת הסוגיא וכו'.
בגלל זה אני לומד לבד, ומחר בע"ה בלנ"ד אשאל רב.
האבולוציה המגזרית:מקפיצים נטושים

פעם ערוץ 7 היה נחשב הערוץ המגזרי הדוסי,
ואריאל נחשבה התנועה הדוסית של המגזר,
ולכן היה פה פורום תסיס ופועל,

אלא שהיום ערוץ 7 כבר נחשב פרוגרסיבי מדי,

וכל תנועת אריאל מתעדכנת באמצעים אחרים....

 

*הסיפור דמיוני ועל אחריותי בלבד*

למה ערוץ 7קעלעברימבאר
נחשב פרוגרסיבי מדי?
חחחחח לא באמת התכוונתי לזהמקפיצים נטושים

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

המון להט"בים מסתובבים פה באין מפריעפשוט אני..
איך הגעת לפורום הנטוש הזה?קעלעברימבאר
קפץ לי ב''עדכני''פשוט אני..
אה בעצם הוא מופיע בראשי, כמו שאני הגעתיקעלעברימבאר
אפילו המנהלת של הפורום גאהפשוט אני..אחרונה
אתם יודעים איך הופכים סניף של עזרא לאריאל?דורין השמיני
אני רואה שהפורום צולע אבל אני ישמח שתענו מהרדורין השמיני
נראליהעי

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

לגרש את הבנות ניסית?פתית שלגאחרונה

😜

סניף בלי מבנהתורת חיים בעiז

מה עושים בחודש אגון לגבי צביעת קירות?

צובעים על דפים גדוליםתות"ח!אחרונה

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

הרוב הולכים לאריאל בגלל אידיאל ההפרדהadvfb

או בגלל שזה הסניף שכל החבר'ה הולכים?

צופר לשבת קליל ואפילו מצחיק לשבת צוות דחוףףףףףףדמיינו שם
אני חייבת כמה שיותר מהר משו לא כבד
שלום חברים אני בחור חרדי שמאוד מחובר לחבר'ה הדת"ל2020דתל

מחפש מקום כמו ישיבה וכדו' שיש שם אהבת חברים באופן מיוחד ומכילים כל אחד כמו שהוא,

 

ולאו דוקא ישיבה אלא כל מי שיודע על מקום כזה אשמח2020דתל

מאוד

לא לגמרי ברור מה אתה מחפשאני77אחרונה

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...

הכנסה נוספת 4נטע ברזני

דרושים לעבודה בהזנת נתונים והזנת תוכן (קלדנות) מהבית❗

(ללא השקעה) וללא ניסיון!

ניתן להגיע לסכומים של 3000-11,800₪ בחודש!! בזמנכם הפנוי במהלך היום! לקבלת פרטים וליצירת קשר איתי

👇👇👇 ניתן לשלוח לנו הודעה בוואטספ 050-6158874 נטע👇

זמינות מיידית!

יש פה איראלנקים?בת סוד

בואו נעשה מאגר פעולות

אולי יעניין אותך