לא יכול להתפלל
מאת מאיר גרוס
5 בינואר 2006
|
חצרו של שרון מגלגלת את המונח "להתפלל" בשעות האחרונות. למרות שזה מוזר לשמוע את המילה הזאת מחבורה שאינה מצליחה להצטרף למניין אחד, אסור להתמהמה. שהרי אין קשר בין השרצים והרמשים שהם מכלים בסעודותיהם ליכולת התפילה שלנו. ואם נצרף לכך את בקשתו ודרישתו של הרב הראשי לתפילה מיוחדת, מסתבר שזה הזמן לפעול.
ראשית, שאלת המקום. תפילה צריכה להתקיים במקום מסודר ואין כמו בית כנסת. הכי טוב בבית הכנסת של זה שמתפללים עליו. אבל אבוי, אין לו בית כנסת. ובלי משרד הדתות, ששרון העלים מן הנוף, גם אי אפשר להציב אחד במהירות. לא בטוח ששר הדתות בפועל, במצבו, יצליח לעשות משהו אף על פי שהוא בנו של זה שיש להתפלל עליו. אז יש לחפש בחוץ, בעדיפות אחרת. המקום הטוב ביותר, אם כן, יהיה הר הבית. אבל, שם גזרה ממשלת שרון שאסור אפילו למלמל ואי אפשר לעלות, גם במקרים דחופים. אז אולי לידו, בכותל הדמעות? לא, זה מסוכן ולא רצוי. שם יש סכנה שהערבים ירגמו את המתפללים באבנים. ושרון חינך אותנו שאסור לקחת סיכונים מיותרים.
נזכרתי שיש עוד בתי כנסת נפלאים, בנווה דקלים ובגוש קטיף. ואז הבזיק בי הזיכרון הכואב, ששרון העביר את האזור לאויב, וגם גרם להריסת בתי הכנסת ולשריפתם. הם כבר לא שם. ואל החורבות אי אפשר להגיע. גם לא בטוח שנספיק, כי הערבים אמורים לפנות את ההריסות שהם עשו. לא, הם לא מפנים בהתנדבות. ממשלת שרון משלמת על זה מהכסף שלנו על הריסת בתים שלנו.
אז אולי אצל האבות הקדושים, במערת המכפלה? לא פשוט. לא ברור אם מערת המכפלה פתוח היום ליהודים, אם מותר להיכנס לשם, ולמה שהם בכלל יקשיבו לבקשות על מי שמצר את צעדי בניהם ורוצה להעביר את קברותיהם לידיהם של טיפוסים מפוקפקים. ומה עם קברה של רחל אמנו? "מאמא רוחל" היא כתובת טבעית לכל הבנים. "מנעי קולך מבכי ושבו בנים לגבולם...".
אופס, האיש הזה הרי גירש בנים שכבר שבו. שרון הביא לשממה במקום שהשבים הביאו פריחה. לא. לא נראה לי שרחל תתלהב להמליץ טוב לפני הבורא. אז אולי יוסף? זה ששרון חיקה אותו ב"כולם משתחווים לי"? השליט המושל לבדו בכל ארץ מצרים כמודל חיקוי לדיקטאטור הישראלי. אולי אצלו? רגע, רגע. אין שם מקום לעמוד, הכול נשרף כשצה"ל ברח. גם לא כל כך מתאים להתפלל עליו במקום שחייל צה"ל יוסוף מדחת גסס למוות (ואני לא זוכר שנתבקשנו להתפלל עליו). שרון לא החזיר את הבעלות הישראלית למקום והותיר את יוסף בשבי הערבי. אולי ביריחו? מקום המלומד בניסים? לא, זה לא ילך. גם הוא נותר ביד אויב, למרות ההסכמים. אלו שממשלת שרון, התעלמה מהם וויתרה על מימושם.
תהיתי גם באשר למתפללים עצמם. בחורי הישיבות, אולי? לא ברור אם יהיה להם פנאי אחרי הקיצוצים של התקציבים. ואולי הורים למשפחות ברוכות ילדים, המלומדים בתפילות? לא, גם הם עסוקים במציאת תחליף לקצבאות הילדים המקוצצות. אולי הפנסיונרים? לא, ממש לא. הם צריכים לעמוד בתור בבתי התמחוי לאחר ששרון פגע קשות במקורות ההכנסה שלהם.
ולסתם ישראלי גם אין זמן. הוא צריך לעבוד ולהעביר תרומות לשיקום המגורשים ש"נזרקו לפח" על ידי ממשלת שרון. אז אולי האמריקאים והאירופים שהוא עובד לפי תכתיביהם? הם לא יסכימו. זה יקבל פירוש כאילו הם מתערבים והערבים יגישו מחאות קולניות ו... בוערות.
במחשבה נוספת יש לי רעיון, שמנצנץ בי עכשיו. אולי כל אלו ששרון הושיב בכלא, יקדישו את הזמן, שם בפקודה, לתפילה. עצורות ההתנתקות למיניהן, סרבני הגירוש שבגללו קיבלו זכויות של מסירות נפש אישית. אם הם כבר מקבלים ארוחות ומיטה ואפילו דיור מוגן בגלל האיש הזה, לפחות שיתפללו עליו קצת, בתמורה. שרון הבן יכול לקבל את זה כפרויקט ראשון.
למען האמת, קצת מפריע לי שהרב הראשי נזכר רק עכשיו לבקש מאיתנו להתפלל. הוא לא ביקש שנתפלל להצלת חבלי ארץ ישראל, כמו צפון השומרון, בהם הילכו אברהם ובני ישראל השבים למולדתם. הוא אפילו לא קרא לנו להתפלל בשבוע שעבר, כשחיילים צעירים חלו בדלקת ריאות והם במצב קריטי. לא שמענו אלו פרקי תהילים עלינו לקרוא כשיהודים פשוטים דיממו בקניון, באוטובוס מתפוצץ או הרוגים בכבישי הארץ. וכל אלו אינם שנויים בכל מחלוקת, הם נקלעו לסכנת חיים על לא עוול בכפיהם, ולא בגלל אכילת יתר. הם נפגעו בגלל היותם יהודים. והרב הראשי, הבכיר בעולם היהודי, לא נזעק לדאוג להם. הרפואה הכל כך מתקדמת, שאנו מדווחים על מומחיותה הנפלאה, אינה מצליחה לרפא מאות חולים, שרק צריכים תרופה ידועה. כן, נכון. ממשלת שרון אישרה סל תרופות מקוצץ וחסר. מה, כל חולה חושב שהוא שר או ח"כ?
מחלתו של שרון חשפה הרבה עצבים פגועים במרקם הישראלי שלנו. ונדמה לי שעד שנמצא זמן להתפלל למען שרון דווקא, יש לנו הרבה יותר דברים דחופים וחשובים להתפלל ולעשות למענם.
|
)
