אני בת 23 ובעלי בן 26 הכרנו לפני כמעט 5 שנים והתאהבנו. הוא מגיע מבית כמעט חרדי ואני מבית סופר חילוני, בהתחלה לא הפריע לי לשמור שבת ואחרי תקופה של שנה נפרדנו, חזרנו לאחר שנה ואז התחתנו כעבור עוד שנה. אני נורא רציתי לגור איתו לפני החתונה אבל המשפחה שלו התעקשה שלא יגור איתי ולבסוף הוא נכנע למשפחה ואז התחתנו . מהיום שהחלטנו להתחתן הרגשתי שהאהבה שלי אליו נגמרה ונפרדנו כ"כ הרבה פעמים ורצינו להתגרש עכשיו אני חיה אצל אימי במשך כמה ימים אבל תמיד שאנו נפרדים אני כ"כ רוצה לחזור אליו ומתגעגעת ומרגישה שאני הכי אוהבת אותו בעולם. מצד שני כשאני חוזרת אליו אני לא רוצה אותו ולא רוצה את הדת כי אני לא בטוחה שזה מתאים לי...אני על סף יאוש ורציתי לדעת אם יש כאן יועץ או פסיכולוג שיוכל לעזור לי ולענות לשאלתי. אני מפחדת להחמיץ את הקשר מצד אחד ומפחדת להחמיץ את חיי הרווקות שלי.
פורום לקראת נישואין וזוגיות
מכתב פתיחה
ניכר שיש כאן פער לא קטןאנונימי (פותח)
מצד אחד, את נשואה לבחור ואומרת שאת אוהבת אותו הכי הרבה בעולם.
מצד שני - קשה לך עם הרקע הדתי שלו.
להתחתן עם אדם שומר תורה ומצוות (שגם הוא יכול להיות אינליגנט ורציני, מוכשר בתחומים שציינת, ולומד מקצוע בעל משמעות) זה לא רק עניין הקשור בקיום מצווה זו או אחרת. זו שאלה הנוגעת לתרבות החיים, לאוירה שיש לה משמעות מקיפה ומכריעה בסגנון החיים.
אני לא יודע איזה קשרים קודמים היו לך. מה שבטוח שגם את רואה שפה זה שונה.
השאלה העיקרית כאן - איפה הבחור?
את אומרת שהוא לא רוצה לגור איתך בגלל המשפחה שלו. מה הוא חשב על זה בעצמו? הוא כן היה מוכן?
הוא ניצל את המשפחה כדי להתחמק מהחלטה אישית שלו לא לגור איתך עד החתונה?
הוא חלש כלפי המשפחה ?
"הדת" זה לא רק אוסף של מצוות. זו דרך חיים. את רואה שזה יכול להתאים לך? את מוכנה לכבד אותו במה שקשור? הוא מוכן לתת לך התנהגות חופשית במה שלא נוגע אליו.
אני מרגיש שעלייך לשאול את עצמך שאלות נוספות. אמנם את כבר בשלב מאוחר אבל אולי עדיין צריכה לחשוב היטב ולהגיע למסקנה מושכלת.
מצד שני - קשה לך עם הרקע הדתי שלו.
להתחתן עם אדם שומר תורה ומצוות (שגם הוא יכול להיות אינליגנט ורציני, מוכשר בתחומים שציינת, ולומד מקצוע בעל משמעות) זה לא רק עניין הקשור בקיום מצווה זו או אחרת. זו שאלה הנוגעת לתרבות החיים, לאוירה שיש לה משמעות מקיפה ומכריעה בסגנון החיים.
אני לא יודע איזה קשרים קודמים היו לך. מה שבטוח שגם את רואה שפה זה שונה.
השאלה העיקרית כאן - איפה הבחור?
את אומרת שהוא לא רוצה לגור איתך בגלל המשפחה שלו. מה הוא חשב על זה בעצמו? הוא כן היה מוכן?
הוא ניצל את המשפחה כדי להתחמק מהחלטה אישית שלו לא לגור איתך עד החתונה?
הוא חלש כלפי המשפחה ?
"הדת" זה לא רק אוסף של מצוות. זו דרך חיים. את רואה שזה יכול להתאים לך? את מוכנה לכבד אותו במה שקשור? הוא מוכן לתת לך התנהגות חופשית במה שלא נוגע אליו.
אני מרגיש שעלייך לשאול את עצמך שאלות נוספות. אמנם את כבר בשלב מאוחר אבל אולי עדיין צריכה לחשוב היטב ולהגיע למסקנה מושכלת.
הבעיה התחילה עוד לפני..אנונימי (פותח)
בעניין "הלגור ביחד לפני החתונה" אני בטוחה במיליון אחוז שהוא רצה העניין הוא שהוא תמיד ניסה לרצות את אמא שלו ותמיד "פחד" מהצל שלה הוא תמיד חשש ממה שהיא תגיד אם היא תדע שהוא יוצא עם בחורה חילונית ויתר מזה הוא כ"כ פחד כביכול לאכזב אותה, אבל היום הוא מבין שהוא טעה והוא אמר את זה לאימו.
עכשיו בעלי גר בדירה שכרנו וכמו שאמרתי אני אצל אימי.
העניין שהכי מציק לי זה שהוא לא כזה דתי הוא תמיד היה הכבשה השחורה של המשפחה מבחינת הדת הייתה לו תקופה שהוא בכלל לא שמר שבת אבל מאז שהתחתנו הוא החליט שהוא רוצה ממש לשמור את כל המצוות, ואני לא יודעת אם אני בנויה לחיים האלה אבל כמו שאמרתי כבר אני אוהבת אותו רק שאני לא איתו וזה מטריף את דעתי אני לא מסוגלת יותר להמשיך ברצץ חיים נורמלי, כ"כ הייתי רוצה שדברים ישתנו אבל שום לא משתנה.
עכשיו בעלי גר בדירה שכרנו וכמו שאמרתי אני אצל אימי.
העניין שהכי מציק לי זה שהוא לא כזה דתי הוא תמיד היה הכבשה השחורה של המשפחה מבחינת הדת הייתה לו תקופה שהוא בכלל לא שמר שבת אבל מאז שהתחתנו הוא החליט שהוא רוצה ממש לשמור את כל המצוות, ואני לא יודעת אם אני בנויה לחיים האלה אבל כמו שאמרתי כבר אני אוהבת אותו רק שאני לא איתו וזה מטריף את דעתי אני לא מסוגלת יותר להמשיך ברצץ חיים נורמלי, כ"כ הייתי רוצה שדברים ישתנו אבל שום לא משתנה.
הבעיה הגדולה איתו, לענ"ד זה שהוא פשוט לא יציבאנונימי (פותח)
מצד אחד רוצה אותך, לא מי יודע מה שומר מצוות, לא שומר נגיעה (את זה אני קורא מבין השורות) וכיוצא באלה.
מצד שני - הוא כנראה כן מפחד ממשהו, אולי מהמשפחה, אולי מבורא עולם, אולי לא יודע מה.
את יודעת מה את רוצה: את רוצה להקים משפחה חילונית.
הוא לא יודע מה הוא רוצה: כן דתי, לא דתי, כן שומר שבת, לא שומר שבת, הוא פשוט לא יציב.
את צריכה לעשות איתו בירור מה הוא רוצה בחיים, ולפי זה לשקול את צעדייך.
נ.ב
הייתי מציע לך לגשת ליהדות בראש פתוח, לקרוא, להתעניין.
את לא חייבת להסכים לכל מילה שכתובה שם, אבל לענ"ד, גם בתור אדם דתי, יש מקום שתנסי להכיר קצת יותר את העולם שלו.
מצד שני - הוא כנראה כן מפחד ממשהו, אולי מהמשפחה, אולי מבורא עולם, אולי לא יודע מה.
את יודעת מה את רוצה: את רוצה להקים משפחה חילונית.
הוא לא יודע מה הוא רוצה: כן דתי, לא דתי, כן שומר שבת, לא שומר שבת, הוא פשוט לא יציב.
את צריכה לעשות איתו בירור מה הוא רוצה בחיים, ולפי זה לשקול את צעדייך.
נ.ב
הייתי מציע לך לגשת ליהדות בראש פתוח, לקרוא, להתעניין.
את לא חייבת להסכים לכל מילה שכתובה שם, אבל לענ"ד, גם בתור אדם דתי, יש מקום שתנסי להכיר קצת יותר את העולם שלו.
ככל שהכרתי אותו כך התרחקתי מהדתאנונימי (פותח)
את האמת אני לא יכולה לסבול את זה פעם עוד האמנתי באלוהים אבל הקשר הזה גורם לי לחשוב שאין אלוהים בכלל בעצם אני ממש לא מאמינה באלוהים וגם שונאת כל מה שקשור בדת.
אני יודעת בוודאות שהוא רוצה להקים משפחה דתית לכל דבר אבל אני לא מסוגלת לשבת בבית ביום שבת זה מטריף אותי,איך אני אוכל לשבת בבית ביום שבת עם הילדים(אם יהיו) כאשר זה היום החופשי שלי אחרי שבוע של עבודה אני לא באתי מהעולם הזה ועצם העובדה שהכרתי אותו זה רק אומר שהוא לא דתי בכלל כי אם הוא היה שומר נגיעה בכלל לא הייתי נמצאת איתו היום..........
אני יודעת בוודאות שהוא רוצה להקים משפחה דתית לכל דבר אבל אני לא מסוגלת לשבת בבית ביום שבת זה מטריף אותי,איך אני אוכל לשבת בבית ביום שבת עם הילדים(אם יהיו) כאשר זה היום החופשי שלי אחרי שבוע של עבודה אני לא באתי מהעולם הזה ועצם העובדה שהכרתי אותו זה רק אומר שהוא לא דתי בכלל כי אם הוא היה שומר נגיעה בכלל לא הייתי נמצאת איתו היום..........
כמה זמן אתם נשואים?נשארת חסויה
יש פער גדול בין מה שהוא רוצה ובין מה שהוא יעשהאנונימי (פותח)
הוא תמיד אהב את הדת ותמיד רצה לחיות באורח חיים דתי. ממה שהבנתי ממנו זה מאז שהוא התגייס כל הגבולות שלו נפרצו כי אימו תמיד אסרה עליו הרבה דברים תמיד הכריחה אותו להתפלל ולעשות כל מיני דברים כאלה היא לא הרשתה לו ללכת עם חברים חילוניים לא הרשתה לו לראות סרטים בקיצור ממש הגבילה אותו והוא נפתח כשהוא הגיע לצבא ושם הוא הכיר אותי אבל למרות זאת הוא כן מאמין בדרך הזו של הדת אפילו אם הוא כן רצה לגור איתי לפני החתונה.
לפני החתונה אמרתי לו שאין לי בעיה לשמור שבת והקים משםחה דתית כי אהבתי אותו מאוד אז לא הסתכלתי על דברים אחרים. אבל פתאום התחילו לצוץ כל מיני דברים שגרמו לי לשנוא את הקשר הזה ואז בכלל לא הייתי מוכנה לשמוע על הדת.
לפני החתונה אמרתי לו שאין לי בעיה לשמור שבת והקים משםחה דתית כי אהבתי אותו מאוד אז לא הסתכלתי על דברים אחרים. אבל פתאום התחילו לצוץ כל מיני דברים שגרמו לי לשנוא את הקשר הזה ואז בכלל לא הייתי מוכנה לשמוע על הדת.
"לגור איתי לפני החתונה" לא הולך עם אורח חיים דתיאנונימי (פותח)
וכנראה שגם את חשת בזיוף הזה.
ואולי תנסי להגיע למסורת וליהדות מכיוון חיובי? לקרוא? להתעניין?
לשמוע קצת יותר לפני שאת מחליטה עם זה מתאים לך ?
בלי קשר אליו. בכלל.
לחשוב קצת על מה זה שבת ואיך זה בפועל למשל, ולא לחשוב רק על "לא לעשות כלום".
חבל להרוס בית לפני שאת בודקת את כל האפשרויות המתאימות.
ואולי תנסי להגיע למסורת וליהדות מכיוון חיובי? לקרוא? להתעניין?
לשמוע קצת יותר לפני שאת מחליטה עם זה מתאים לך ?
בלי קשר אליו. בכלל.
לחשוב קצת על מה זה שבת ואיך זה בפועל למשל, ולא לחשוב רק על "לא לעשות כלום".
חבל להרוס בית לפני שאת בודקת את כל האפשרויות המתאימות.
אתה יעקבנשארת חסויה
אתה אדם שרוצה אורח חיים דתי? נראה לי שכן. האם זה אומר שאתה מקפיד בתמידות לשמור את כל המצוות ללא יוצא מן הכלל? לך אין חולשות? תבין שגם לאחרים יש. דווקא מוצא חן בעיני שבחור כזה שמצבו הרוחני לא משהו מתגבר כל הזמן, מתחזק וכן רוצה להתקרב לתורה. (וחוץ מזה, קצת לא יפה לדעתי איך שאתה מדבר ומתייחס אליו וכל זה על סמך כמה מלים מצד אחד שקראת. גם אם אתה בטוח שהכל נכון, היית רוצה שישמיצו אותך בפני אשתך ועוד מאחורי הגב? נסה לעזור ולא להעמיק את הקרע)
זה העניין שלא משנה מה הוא תמיד אהב את הדתאנונימי (פותח)
נכון לכל אחד יש חולשות אני מבינה אותו מאוד...לדעתי זה לא חשוב אם הוא רוצה לגור איתי לפני החתונה וגם להיות דתי. מי קבע מה מותר ומה אסור זה שטויות אתה יכול לקיים מצוות בדרך שתבחר לך מספיק שהוא מאמין באלוהים, פשוט הוא תמיד לחץ עלי מבחינה דתית ורק בגלל המשפחה שלו כי תמיד אמרו לו מה לעשות איתי וכמו שאמרתי היום הוא מבין שהוא לא היה צריך לערב את המשפחה בכלום.
כל אחד והנפילות שלו.נשארת חסויה
לכל אדם יש את ההתמודדויות שלו, יתכן שמה שנראה לך התרסה בוטה זה רף ההתמודדות של אחד אחר. יש לי מכר שהולך עם כיפה ורף ההתמודדות שלו הוא בנושא עישון בשבת, לפעמים מצליח ולפעמים לו. אתה בטח היית מזלזל באחד כזה אבל כמו שכתוב, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו.
אבלנשארת חסויה
אף אחד לא ביקש ממך חות דעת עליו! היא ביקשה משהו מאד מסוים ולא שתתחיל למדוד את רמת הדתיות שלו.
איך הכרתם?נשארת חסויה
איך בכלל נוצר קשר כזה? כשהייתם חברים הכל היה בסדר? מתי התחילו הבעיות ואיך?
בצבאאנונימי (פותח)
הכרנו בצבא ובעצם כשהכרתי אותו לא ראיתי סימן אחד לזה שהוא דתי רק שממש התקרבנו פתאום הוא התקרב לדת אבל עוד מאז הקשר שלנו לא היה יציב תמיד נפרדנו וחזרנו. ומאז שהחלטנו להתחתן המצב ממש הדרדר חשבנו שחתונה תעזור וזו טעות שרבים עושים אותה.אני כ"כ רציתי לגור איתו לפני כי ידעתי שאני אוכל לזהות הרבה דברים לפני אבל עכשיו מאוחר מידי..וכבר פתחנו תיק ברבנות אבל אני מרגישה שאני לא אמצא לעולם מישהו כמוהו כי הוא באמת אדם טוב ומיוחד אז למה כשאנו ביחד אני רק רוצה לפרוץ החוצה ולגלות את העולם?
לא מפתיעמשה
ממה שאני קורא מבין השורות (וגם מדבריו של יעקב), ניכר שהבן אדם פשוט לא כ"כ יציב.
המשפחה שלו דתית על גבול החרדית, אבל הוא לא, ולכן בצבא כשהיה רחוק מהבית (שירתתם בבסיס סגור) הוא עשה מה שבא לו, והלך בלי כיפה.
כשסיים את הצבא והתחתן, הוא גילה שהוא חלש מדי מכדי לעמוד מול הוריו הדתיים, ולכן רוצה עכשיו משפחה דתית.
אני עכשיו חייל בעצמי, כך שהתופעה של חבר'ה דתיים רק בבית מוכרת לי היטב.
המשפחה שלו דתית על גבול החרדית, אבל הוא לא, ולכן בצבא כשהיה רחוק מהבית (שירתתם בבסיס סגור) הוא עשה מה שבא לו, והלך בלי כיפה.
כשסיים את הצבא והתחתן, הוא גילה שהוא חלש מדי מכדי לעמוד מול הוריו הדתיים, ולכן רוצה עכשיו משפחה דתית.
אני עכשיו חייל בעצמי, כך שהתופעה של חבר'ה דתיים רק בבית מוכרת לי היטב.
לא הבנתי.נשארת חסויה
מה הבעיות ביניכם? על מה? ממה שאת כותבת לא נראה שרק בגלל חוסר הסכמה על שבת אתם לא מסתדרים. דעתי האישית אולי לא תמצא חן בעיניך אבל לי ברור שבשביל שקשר זוגי יצליח באמת אז חייבים שלפחות הדברים בבית הקשורים לזוגיות יתנהלו בדיוק לפי התורה. הכי משמעותי זה הנושא של טהרת המשפחה שגם ראיתי אצל הרבה זוגות שחיפוף קטן שם גורר אחריו עוד ועוד בעיות, מריבות וחוסר הרמוניה. גם דברים אחרים כמו שבת, כשרות וכאלה הם מאד משמעותיים. נכון שזה לא נראה לי חכם מהתחלה להיכנס לקשר על בסיס ויתורים גדולים כל כך מכל צד אלא צריך לבנות את הקשר על בסיס דברים משותפים קיימים. השאלה עכשיו, לאחר מעשה מה עושים? היום זה עוד קל אבל מתי שהוא תגיעו בעזרת ה לנושא של חינוך ילדים, מה תרגילו אותם? שבין אבא לאמא יש פער תהומי בנושאים עקרוניים? אין מצב שזה ילך כמו שצריך (מתוך הכרות אישית שלי עם זוגות שניסו). תחשבי על כל זה.
אולי תסבירו מה בדיוק השאלה בכל הסיפור הזה????יעל ל'
כל אחד נותן תובנות, הסברים וכו...
טלי, במה בדיוק את מתלבטת?
טלי, במה בדיוק את מתלבטת?
לצערי זה מוכר לי מנסיון אישינשארת חסויה
ההרגשה שאת מתארת אבל אין לי שמץ של מושג איך להתמודד עם זה. את סגורה על גירושין?
אז אם לאנשארת חסויה
ואם כנראה יש ביניכם אהבה, אולי שוה לנסות להרים את הקשר ולקדם אותו. יש הרבה זוגות שחיים יחד בלי אהבה, לכם כנראה יש את זה. את הנושא של ההורים נראה לי שכדאי לנטרל, אולי אם צריך אז אפילו לעבור דירה למקום מרוחק ולמעט בתקשורת, מהתיאורים שלך נראה שזה לא עושה טוב לשניכם. נשאר הנושא של יהדות שלדעתי הלא כל כך משמחת ואולי גם לא כל כך מקובלת עליך, הקשר הזה לא יוכל להתבסס באמת למרות האהבה בלי השותף השלישי, השם, ובלי נכונות אמיתית לחיי זוגיות על פי תורה על כל המשתמע מכך ועל זה לדעתי את צריכה לחשוב ברצינות. בהצלחה!
מצטרףמשה
כל הכבוד ,יעל,יישר כח !יונה
סוף סוף גישה מעשית .
טלי,אין לך שום בעיה פסיכולוגית !
זה מצב נורמלי לגמרי ,מה שנקרא "גברים(או נשים,לחלופין)-אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם".....
יש פתגם קצרצר שאומר "רחוק- מתוק",כלומר,המרחק גורם לך להתגעגע ולזכור את הטוב באותו אדם ,אותו אדם שהחיכוך היומיומי איתו עלול להיות מאד קשה לפעמים. (זה נכון גם לגבי הורים,אחים,חברה טובה וכד' -לא רק בן זוג).
בקיצור,את נורמלית לגמרי את יכולה להיות רגועה !
לגבי "תובנות,הסברים " וכו',
אולי אוסיף בהמשך.
אני רק רוצה לגלות לך סוד קטן:
גם בעלך מרגיש בדיוק כמוך ("כשאני איתה אני מרגיש שאני לא אוהב אותה וכשאנחנו נפרדים אני פשוט מטורף אחריה")
קחי את זה בחשבון .
ןטיפ אחרון:
חייכי,טלי,את כבר תרגישי יותר טוב !
טלי,אין לך שום בעיה פסיכולוגית !
זה מצב נורמלי לגמרי ,מה שנקרא "גברים(או נשים,לחלופין)-אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם".....
יש פתגם קצרצר שאומר "רחוק- מתוק",כלומר,המרחק גורם לך להתגעגע ולזכור את הטוב באותו אדם ,אותו אדם שהחיכוך היומיומי איתו עלול להיות מאד קשה לפעמים. (זה נכון גם לגבי הורים,אחים,חברה טובה וכד' -לא רק בן זוג).
בקיצור,את נורמלית לגמרי את יכולה להיות רגועה !
לגבי "תובנות,הסברים " וכו',
אולי אוסיף בהמשך.
אני רק רוצה לגלות לך סוד קטן:
גם בעלך מרגיש בדיוק כמוך ("כשאני איתה אני מרגיש שאני לא אוהב אותה וכשאנחנו נפרדים אני פשוט מטורף אחריה")
קחי את זה בחשבון .
ןטיפ אחרון:
חייכי,טלי,את כבר תרגישי יותר טוב !
לטלי 23יהודית פוגל
אתם כנראה מאוד אוהבים, וזוהי איזושהיא נקודת אחיזה מעודדת. יכול להיות שאתם בשלב של מאבקי הכוח אשר בכלל לא קשורים לענין הדת. כמו כן אני חושבת שמצבכם פחות רציני ממה שהוא נראה על גבי השטח. וחשוב לכם מאוד מאוד להיפגש עם יועץ מקצועי אשר יעזור לכם לבודד את מה שבאמת מפריע לכם ולטפל בזה. ושוב אני אומרת שיתכן בהחלט שאתם לא במצב כ"כ גרוע. להתגרש תמיד יש זמן, בואו תתנו לעצמכם סיכוי לחיים משותפים טובים. להרגיעך: גם זוגות חילוניים שחיו יחד שנים(!!!) לפני החתונה, מיד אחרי החתונה הקשיים שלהם מתחילים ובעוצמה רבה. כי בורא עולם רוצה את העבודה, העבודה הבלתי פוסקת והימיומית על הקשר. זוגיות טובה היא רק תוצאה של עבודה!! זוגות רבים יודעים בעצמם על מה לעבוד, ויש זוגות הזקוקים לעזרת איש מקצוע אשר יראה לכל אחד מהם ולשניהם ביחד על מה עליהם לעבוד. היי חזקה ואמיצה, והחזיקי אותנו בתמונה.
אל תהי צדיק הרבה או שזו דרך ארץ בסיסית?פתחתי ניקק
כשנושקים ל30 ויש כל מיני מחסומים מלהתחיל לצאת, ופונים לטיפול ועדיין לא עוזר..
תמיד יש את העצה הככ פשוטה (שנאמרה לי גם לפני 5,6,7 שנים) פשוט תצא לדייט אחד.
כך אומרים רבים ומוסיפים להצעה כל מיני ניסוחים זהים או קרובים - אתה לא אמור וצריך לחשוב על חתונה, זה רק דייט.. אתה לא מתחייב לאף אחת. עד שלא תנסה דייט אחד אתה לא תצא מהלוף הזה. אין הבדל בין לנסות דייט בגיל 20 ללנסות בגיל 30. הרבה התחילו ככה. תמיד יש סיכוי קטן שאולי מכח הדייט תופתע לטובה ואולי המחשבות על מסוגלות לחתונה ישתנו..
ואני , שרחוק שנות אור מלהיות במקום רוחני טוב... מרגיש בכל זאת מין תחושה לא נעימה שיש צד שני בתמונה - ולא באלי לעשות צעד שייתכן ויהיה משמעותי על חשבון הזמן והכוחות שלה..
לא יודע אם זו עצת היצר או שאולי לפחות בזה אני צודק?
תהיה כנה ותתן לבחורה להחליטאני:)))))
יש לי חברה שהתארסה עכשיו והיא רחוקה מלהיות בשלה אבל ה' עוזר ויעזור.
כדי לצאת לדייט צריך חשק וסקרנות מינימלייםadvfb
אחרת באמת חבל בשביל שניכם.
להגיד "תצא" מהצד זה הכי קל וזה ממש שיטחי.
אפילו שמעתי ת"ח שאומר ש"דייטים מיותרים" זה בין הגורמים המשמעותיים לרווקות מאוחרת.
ככה אנשים נשחקים ואז שמגיע דייט עם בחורה מתאימה הם באים פחות בטוב.
לכל אחד יש את הכלים שלו שהוא בוחן בהם הצעות אם היא ההצעה מתאימה או לא.
כדאי מאוד לשכלל את הארגז כלים הזה שבוחן הצעות. זה מאוד משמעותי כדי לצלוח את הדרך.
נשמע שגם הכל מתערבב לך.. זה טבעי ונורמלי אבל כדאי לעשות סדר.
מצב רוחני לא טוב? יכול להיות. פעם ת"ח רציני (אחר) כתב לי שצדיקות היא לא תנאי לחתונה. הקב"ה לא התנה את העניין של הקמת משפחה ברמה רוחנית כזו אחרת. אבל אם באמת אתה לא מרוצה מהמצב הרוחני שלך - תגדל מזה. תעבוד על זה. קודם כל בשבילך. ממילא שתהיה יותר שלם עם עצמך זה בודאי ישפיע גם על מערכות יחסים ופיתוח קשר זוגי בע"ה.
צריך הרבה חיבור לרגש והרבה שכל כדי לבצע התבוננות עצמית ולראות מה כדאי.
ולא רק מה הכדאי לתווך הקרוב, אלא מה כדאי לפתח בתור שיטת עבודה עם העולם הזה של הפגישות.
תצא לדייט. אין בכלל שאלה.קעלעברימבאר
זה ייפתח לך המון.
אומר בתור אחד שדחה כמה שנים עד שיצא לדייטים
אם אתה בן 30 ואתה לא רוצהארץ השוקולד
ופנית לטיפול ועדיין לא עזר, אני מקווה שאתה לפחות מבין למה אתה לא רוצה וכדאי לשקול לחפש טיפול שיעזור.
נשמע קצת קיצוני שאין רצון בגיל 30
לעיתים זה פשוט פחד לקפוץ למים.קעלעברימבאר
פחד שחולף ברגע שקופצים
כעת שמתי לב שצריך קצת לדייק את הניסוחפתחתי ניקק
כתבתי שאני נמצא במקום רוחני לא טוב ונשמע שזאת הסיבה המרכזית בגינה אני לא יוצא. ובגללה אני מרגיש לא בנח מהבחורה.
אבל יותר התכונתי לומר שעל אף שאני לא צדיק בכל מיני תחומים, כאן ספציפית אני כן מרגיש שמתעורר בי הצד המוסרי/הצדיק שאומר אל תצא כדי לנסות/לחוות כי זה לא דרך ארץ לעשות זאת על חשבון הבחורה/הבחורות שתפגש איתם..
(וכאמור מאידך יש הרבה קולות שאומרים לי אין בזה משהו לא מוסרי... כפי שכתבי בהודעה המקורית..).
אבל זה תמיד יקרה בחייםShandyאחרונה
כל אדם שתפגוש יוביל אותך למשהו שתסיק שתלמד ותהפוך את עצמך לטוה יותר
בין אם זה פגישה עם בחורה או או עובר אורח ברחוב
לפעמים יש שיעורים שאתנ צריך ללמוד וזה שאתה מנסה להתחמק מהם לא פותר את זה...
אתה לא יידע מה בורא עולם מנסה ללמד אותך בזה עד שאתה עובר את זה
מה שאני מתכוינת זה שנו אז מה אם כרגע אתנה לא חזק כמו שדמיינת
מי אמר שהיא בככל גם כזאת
אני גם מצטיירת לאנשים כדוסית ואני לא
אבל אני נותנת להם את הזכות לגלות את זה
אולי גם הם כאלה יש להם מין עטיפה מבויימת ובסוף הם כמוני?? ויש כאלה
וחטץ מזה בכללי
מלא מחפשים לאו דווקא מישהו כמוהם בדיוק באותה רמה רוחנית בול
יש שיעדיפו חזק יותר חזק פחות
וגם לכל אחד והיצרים/ נסיונות שלו
אז בכלל אין לך מה לשפוט את עצמך
לעבוד על עצמך תמיד צריך אם זה בא ממקום של הבנה ורצון להתקדמות
אם זה בא רק כי זה לא דייך ומה יגידו זה לא יחזיק
ועוד דבר אל תתן לפחדים שלך לנהל אותך
נכון אתה אומר יש םה משהו שהוא לא ואהבת לרעך וכו
אבל אתה צריך לצאת וזה חלק מהתטכנית שבורא עולם תכנן לך אז תבקש מננו לפני כל דייט
בורא עולם שלא יצא חס וחלילה שפגעתי בה בכלל זה
וגם אם זה רצון ה' ורין מה לעשות לא כל מי שכנחנו יוצאים איתו תואם לנו או בא ממקום נקי
מה תגיד על אלה דיוצאים שניה אחרי שנפרדו רק כדי לעזור לעצמם לשכוח את אותו אחד אחת??
מקווה שאני הבנתי אותך ולא סטיתי מן הנושא...
אם זה לא קשור אז מחילה...
..שפלות רוח
אני חושב שנשתל לכולנו במח שבשביל לצאת צריך להיות "ראוי" או כל מיני שטויות והבלים כאלו, וגם אם נניח שהם נכונים ואמיתיים וצודקים, מי קובע מתי אני ראוי או מה הופך אותי לראוי? אגב אני מדבר על ראוי בכל גווניו(נפשית, פיזית, רוחנית, כלכלית).
זה קצת כמו מחסום מנטלי כזה שצריך לשבור, לא כמו שאמרו לך "פשוט תצא ויהיה בסדר" , אלא תבין שאין ראוי או לא ראוי יש מציאות והיא x y z, למה אתה מצמצם את בורא עולם לרמת ה"כרגע אני לא מרגיש ראוי" ? בלי לזלזל ברגש שלך חלילה, אבל אין איתנו יודע עד מה..
בזה שאתה בוחר לא לבזבז לבחורה את הזמן כי אתה מרגיש לא ראוי או לא במקום הנכון, אתה מבזבז לאשתך את הזמן, היא מחכה לך שתבוא לקחת אותה למה הזמן שלה לא חשוב ושל אחרות שעלולות להסתכל עליך עקום כן? כי אתה החלטת? כי מישהו אמר לך? יש בורא עולם שמנהל הכל, הוא לא ציווה עליך להיות מוכן הוא ציווה עליך להשתדל לנסות ולפעול..נפלת או התרסקת? נו נו..תקום ותמשיך הלאה, עצת היצר היא להתמרמר בייאוש ובדיכאון של "איך אני מתקדם אחרי שאני כזה גרוע" המחשבה הזאת שחרוטה לך בראש לגבי "אני מפחד לבזבז לה את הזמן" היא שקר וכזב והיא היא עצמה הסטרא אחרא בכבודו ובעצמו, אנחנו עושים את שמוטל עלינו..אם הצלחנו או לא זה לא משנה, משנה שפעלנו ואני מבין את המקום שממנו אתה מדבר פשוט אני מנסה שתבין שאין לו חשיבות והוא לא נצרך..לא כי מה שאתה מרגיש לא חשוב אלא אני חושב שאתה *חי* את מה שאתה מרגיש וזה מה שתוקע אותך ויש הבדל עצום.
לא סתם נאמר על צדיקים שליבם ברשותם-הכוונה שהרגש שמתבטא בלב, נמצא בידיים שלהם, כלומר גם אם חלילה הוא מרגיש עצבות, הוא לא "חי" אותה, הוא פשוט נמצא לידה, ומביט מלמעלה, זה מאוד עמוק אבל יש בזה המון אמת.
בטוח שמעת על המון סיפורי צדיקים שפגעו בהם וחס ושלום ביזו אותם והם היו בשלוות נפש, איך? כי ליבם ברשותם, ברגע שאתה נותן לרגש לנהל אותך כלומר "אני מרגיש לא נעים לבזבז לה את הזמן" זה עצת היצר גמורה. לדוגמא-אני מרגיש לא נעים להניח תפילין כי אני חוטא בחטאים חמורים-לאף אחד לא אכפת, קום תניח תפילין. אותו כנ"ל פה..אתה לא רוצה לבזבז לה את הזמן-לאף אחד לא אכפת, קום תתחתן.
מחילה על התקיפות בתשובה היא לא כלפיך חלילה היא כלפי התפיסה.
ובנימה אופטימית זו, לי נשמע באופן אישי שזה יושב על משהו אחר, והטיעון של "אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן כי אני לא במקום רוחני טוב" הוא לא מה שמפריע, וגם אם כלפי חוץ נראה שכן, ממליץ בחום לבצע בירור פנימי עמוק למה ועל מה זה יושב אולי תופתע לגלות המון על עצמך וזה רק יקדם אותך
מלא בהצלחה דוד🙏
אכן הבהרתי בתגובה נוספת שזה לא בגלל זהפתחתי ניקק
וממש תודה על ההשקעה בהודעה.
לא נפשים פעם ראשונה כדי להתחתן.יהודי שואף לטוב
איזה פיל זה בחדר, איך אפשר להתקדם ככה?
נפגשים כדי להכיר בת ישראל נחמדה, ששמעת עליה דברים טובים ובאמת מסקרן אותך להכיר את הדמות המיוחדת הזו.
זו לענ"ד גם התועלת הכי גדולה בבירורים. לשמוע עליה פרטים טכניים וקצת על האישיות זה נחמד. אל תעצור! תן לחברה שלה לשפוך עליה שבחים, כמה היא טובה, נדיבת לב, שמחה לעזור ואידאליסטית באמת! תן לה לספר על ההשקעה שלה במהלך שהיא מאמינה בו, על המאמץ שלה לעזור לחברה שזקוקה לכך, על האווירה הטובה שהיא משרה סביבה.
אם לא קיבלת מספיק חשק להכיר, תבקש מספר של חברה אחרת.
לא נפגשים בלי רצון להכיר. אבל רק להכיר. חתונה זה רחוק, זה לא צריך להיות ברקע בפגישה ראשונה.
אתה לא מבזבז לאף אחת את הזמן. כל אחת שיוצאת לפגישה, יוצאת לנסות ליצור קשר. זה לא לבדוק אם. הקשר קיים, אלא ליצור אותו (בעומק זה לזהות אם זו הנשמה שיועדה לי 40 יום קודם יצירת הוולד, אבל הדרך לבדוק את זה היא לראות אם נוצר קשר).
בקיצור, אני מציע לקפוץ למים. גם לי זה לקח זמן. זה לא פשוט, היו הרבה פחדים, אבל אחרי בירור ודיוק הפחדים ובניית תוכנית עבודה (בסיסית מאד) התחלתי ונרגעתי (אם כתבתי על זה פה בפורום. תוכל לקרוא כאן: דייט ראשון בחיים, חייב קצת עזרה, בעיקר בנות... | ערוץ 7 )
ה' יברך אותך. בהצלחה גדולה!
חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית
חברה הכי טובה שלי מתחתנת
ואני כבר לא יכולה
אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..
אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה
עד כמה הקשר ישתנה
האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?
אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??
האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי?
איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין
מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44
אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת
שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן
זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן
זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת
היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים
ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים
תצאו לדייטים גם אתן
אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה
אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה
נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה
וכמה שהוא אוהב אותה
הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת
יש לו חסרונות שהם יתרונות גם
חח
קיצר אל תלחצי תשארי את
תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם
היא לא תוותר עלייך
אני אומרת לך מנסיון.
כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן
אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה
קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה
ותמיד תשארי לצידה
תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו
אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן
אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח
ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.
תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים
זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה
תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן
ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת
וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy
כי זה היה חשוב לי.
שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊
ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.
וכנל גם עליהם
אני לא היחידה שמבקשת את הקשר
הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה
לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה
שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה
תודה לה' עליהן
למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy
ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.
הרווקות כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה
כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח
זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר
עוד שאלה בענייןחדווית
תודה על התשובה שלך,
כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.
אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה
אבל איך עוברים את ההר הזה?
אני צריכה כלים.
אז ככהShandy
כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה
למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..
אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה
הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.
אז זה עזר לי מעט
הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ
שאלתי לשלומם
התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת
וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)
מה עוד ?
יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי
וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק
אז חזרתי לקרוא מלא
לטייל לבדי בים
לעשות איפוס בחדר
להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז
ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת
אל תוותרתי
אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל
באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה
תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי
העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה
והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר
ותאמר שהיית חסרה לה
אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון
וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות
) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)
אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום
אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון
יש עוד שאלה או משהו
לא יודעת אם נגעתי בהכל
אבלזה בערך
וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי
אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי
אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰
וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע
ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה
חברות כמוך זה מתנהרקאני
ומצטרפת לכל מילה שאמרת
דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה
יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין
ממש כמו שתיארת
וזו מתנה ענקית
כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי
גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן
אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה
תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1
ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.
לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה
ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.
אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..
לדעתי חבל לוותר מראש.
לרוב הצורך הוא הדדי.
>>ברוקולי
זה לא כיף,
תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים.
בחיים יש כל מיני שינויים
החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל.
תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון.
זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה.
רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר..
ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה
ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב
לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי
אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי
תשמחי במה שיש לך
את בריאה? תודי על זה
את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .
גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה
את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן
כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה
זה לא הקנאהחדווית
זה לא שאני מקנאה,
תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה
העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד
פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)
הבנת?
ואני לא באמת יעזוב
רק השאלה איך להתמודד
קשר אמור להיות הדדיהפי
הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .
נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח
דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר
..
תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..
להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..
עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר
האם זה מאכזב? כן
האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא
מובן כל כךלא יודעתת
לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..
זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,
אבל קודם כל טוב שאת מודעת..
מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.
וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.
בהצלחה!
תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb
נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?
נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?
נכוןחדווית
כן, זה באמת פחות הקנאה
זה יותר שמאתגר לי שמשתנה קשר שהיה מאווד חלק מחיי היום יום שלי וחלק גדול בחיים שלי ושאני לא יודעת איך הוא ישתנה
ברור שדיברתי איתה על זה . אבל תכלס זה לא עוזר כי תכלס המציאות מאתגרת...
הרבה תפילותadvfb
אין יותר מדי מה להגיד לך..
בתחילת הדרך בגיל 20 היה לי חבר טוב שהתחתן וזה היה משבר מאוד חזק אצלי.
מיישרים קו למציאות הלא נעימה וממשיכים הלאה. נראה לי העיקר לפתח תקווה שיהיו עוד מערכות יחסים משמעותיות. להכנס לקבוצת שווים אם אפשר, זה מאוד חשוב.
נכון.Shandyאחרונה
איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy
יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל
מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂
קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו
יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.
יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.
אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה
הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.
הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...
איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו
הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים
אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...
לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד
איך אפשר לעודד לרצות את זה.
ו
לא צריך להיות יפהנחלת
כדי ללטף שועלים, ארקטים או לא....ה ם צריכים להיות יפים....
ואולי כאן טמון הכלב? (או השועל....), אם אני לא מספיק יפה או כך אני מרגיש,
ואז עדיף להמשיך ללטף שועלים, חתולים או כל דבר נושא פרווה....
כמובן שזה לא נכון. אמנם התקופה הזו רוחשת טיפי יופי הזויים למיניהם
אבל זה לא מה שחשוב באמת; במיוחד, לענ"ד, אצל נשים. האישיות
המבצבצת מהקליפה החיצונית, היא המושכת. אדם מורכב הרבה
יותר מאשר מעטה נאה. מכירה אנשים עם בעיה חיצונית בולטת
לגמרי, שהקימו משפחות, אפילו עם בני/בנות זוג, הנחשבים "יפים".
תלישותאמה לעם קדוש
לקח לי זמן להבין
להפנים
שוב
שאפשר להיות בין אנשים
ועדיין להיות בודדה.
לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-
אני לא פה ולא שם
כבר לא בחברת הצעירים הסוערים
ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות
ויודעת
אני מוקפת אהבה
באמת.
משפחה
חברות
לימודים
ועדיין
אתה, איפה אתה?
מחכה לך בסוף כל יום
כשהחושך יורד
וכולם מתכנסים איש אל ביתו.
מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.
מחכה לחגים של יחד
לשבתות של נחת.
בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.
מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,
ככה.
בדיוק כמו שאני.
מחכה לך
אולי היום תדפוק על מפתני?
אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדוש
אמן אמן אמן!advfbאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב
קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.
השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.
איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.
אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.
בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.
מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.
אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.
מה עכשיו. איך מתקדמים.
אבל זו היא.
איך רודפים.
קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.
הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.
נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.
את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.
מעריכה מאד. לא מתאים לי.
מקבל. תודה על הכל.
אבל איך ממשיכים?
לילה קשה. קצר מאד.
למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.
לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.
עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.
למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.
להרים גם?
אבל זו היא!
מישהו שואל אם פנוי.
לא יודע.
אני פנוי?
אין מישהי שטוענת בעלות..
אבל אני ממש לא פנוי.
שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.
הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.
בירורים, שוב, נשמע מעולה.
אבל אני פנוי?
בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.
באסה. היא לא רוצה.
מזל. היא לא רוצה.
הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.
וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.
ירחם ה'.
"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"
וואו. איזה דבר זהנקדימון
הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.
אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה
לגמריארץ השוקולד
אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!
וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.
מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד
אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.
אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.
איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה
אבל בלתי נמנע
איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.
בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.
לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד
בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38
אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.
אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.
בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?
17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת
גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....
ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש
הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.
כואב.
מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.
כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת
שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...
הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר ברא
וואו באמת קשוח!ארץזיתשמןודבשאחרונה
כתבת יפה- הלא נעלה וירשנו אותה. בסוף זה יבוא.
ואתה לא צריך להתפשר על מישהי שרוצה אותך ומקבלת אותך כמו שאתה, טוב שזה קרה מוקדם. היא כנראה לא בשבילך
עוד אחתאנונימיכלשהו
משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.
איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”
מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”
מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
איך מנצחים:
אין מנצחים כאן.
נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1
דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?
למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..
אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,
אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...
אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.
אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ
בס"ד
לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר
דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.
דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד.
גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.
תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.
קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.
כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר
הגאולה.
(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)
שושיאדיתאחרונה
עצוב...