חליל הוא הבן של מוחמד מלך חיג'אז, לחליל הכל התנהל על מי מנוחות, היה לו הכל משרתים חברים ספרים, והכי חשוב- אוכל והרבה אוכל, לאחר כמה שנים נמאס לו מהאוכל של הממלכה ואמר לאביו שאם האוכל לא משתפר הוא עוזב את הארמון, אבא שלו, מוחמד, עשה הכל כדי לשפר את האוכל אך הוא לא הצליח, פעם אחת לאחר תפילות יום הששי חליל לקח כמה בגדים וברח...

אחרי שעתיים שהוא מסתובב ברחובות חיג'אז הוא מגיע ל'מלח', השכונה היהודית, בעודו הולך ברחוב, רעב, הוא מריח ריח מיוחד ולאחר הריח הוא שומע מאחד הבתים קול שירה:'שלום עליכם מלאכי השרת' חליל דופק בעדינות בדלת ונכנס הוא רואה את אבי המשפחה(מענדל?) על ראשו שטריימעל ולגופו כפוטע, שר עם משפחתו הענפה שירי שבת שעל השולחן מטעמים, מטעמי מלכים. חליל שואל אם אפשר להכנס ולאכול אבי המשפחה משיב בקרב לב 'כמובן, בכבוד!'

לאחר הקידוש נטלו ידיהם והחלו לאכול אפילו ללחם עם המלח היה טעם שונה, מיוחד. חליל החליט שכך יעשה, שכל שבוע לאחר תפילות יום הששי הוא יבוא לאכול בבית של היהודים.

כך היה כמה חדשים וכל שבת לאוכל היה טעם מיוחד, אפילו אלוקי. ואף פעם לא נמאס לחליל טעם האוכל.

לאחר כמה חדשים החליט חליל שהוא רוצה את האוכל הזה גם באמצע השבוע. חליל הלך לאביו וגילה לו שאצל היהודים יש אוכל מצוין האב, המלך, שמח שסוף סוף בנו אוכל, ואמר למענדל ולאשתו להכין לחליל אוכל כל השבוע. והם בצר להם החלו להכין אוכל, את האוכל של שבת גם באמצע השבוע, הם הכינו והביאו את האוכל לחליל, חליל כולו נרגש טועם מהחריימה ומהגפילטע, ואומר:'איכס!!!! זה לא כמו פעם זה מגעיל, בטח שיניתם והחסרתם תבלין' מוחמד המלך מתעצבן על זה שהעזו היהודים להכין אוכל לא טעים לבנו, ועומד לגזור כליה על היהודים.

אבי המשפחה(מענדל) חושב וחופר במוחו למה חליל לא אוהב את האוכל הרי הם לא שינו כלום. פתאום הרעיון מכה בו 'אני יודע למה האוכל לא טעים' הוא אומר ונגש למלך. 'אדוני המלך אכן החסרנו תבלין אחד שקשה מאוד להשיגו, לתבלין הזה קוראים-'שבת' או יותר נכון 'קדושת השבת'

הסיפור המפורסם על רבי פנחס בן יאיר ששלח את תלמידיו לקנות חמור ולאחר שהם קנו את החמור הם שמו לב שיש על צווארו של החמור יהלום, והם ע"פ ההתר ההלכצי(אבידת הגוי-מותרת) שמחו ואמרו לרב שלהם שהוא לא צריך לדאוג יותר לפרנסה ולא מידי, ורבי פנחס בן יאיר הורה להחזיר את היהלום לגוי, והגוי שמח והיה קידוש השם,

מה-מה-מה של שוואקי- "מה טובו אוהליך.." זו הברכה שישראל התברכו בה כי היו צנועים (חלון של בית פונה לקיר של בית ולו לחלון שלו-וכך ממש נזהרים מהיזק ראיה וכו'...) ב"הצלחה לכווולם!!

שיר מ-ד-ה-ים של שווקי: "והיו כל מעשינו לשם שמים"

וגם לקדושת המקום אפשר את השיר: "כל המתפלל במקום הזה בירושלים כאלו התפלל לפני כיסא הכבוד..."

אם יש למישהו קיעונות לקיר של שבט זרעים- אני אשמח מאוד!!!!

אני כבר ממש מתחילה להתייאש מלמצוא רעיון מקורי ויפה ואם אפשר שיהיה גם קשור לנושא שלהן: אריאל!!

תודה רבה רבה...

טימון ופמבה וכתוב : 'תסגל לך תורת חיים----בעוז!'

נוסטלגיות...

לקחת תמונה של מפלצות בע"מ שיא החמודה... לכתוב הלול בגוגל ולהיכנס לדפים מצויירים...
יש שם תמונה של הילדה הקטנה בו אם המפלצת הגדולה....שחכתי איך קוראים לו.....ואז רושמים:
זה הקטן גדול יהיה!!!
או לקחת תמונה של טימון על פומבה ולרשום:
קטן אבל מעל כווולם!!!!

אצלנו שורשים עשו את זה בסניף(וכמעט כל שנה עושים את זה)
הם ציירו על הקיר את הסמל של אריאל ומילאו אותו בפוול קרפים לפי גוונים ואז ליד הם כתבו את ההימנון של אריאל...

נחשב פרוגרסיבי מדי?