אז הינה זה..
זה היה בבראש צעיר לפני כמה חודשים, אז הינה הקישור לשירשור,Forum/Forum.aspx/t19528
והינה הטקסט, לטובת הגולשים הסלוסאריים:

סיפור קצר למבוגרים \ צביאל שפר

דתיה ישבה ליד השולחן ומררה בבכי המכה שספגה בפניה באותו יום רק נראתה גרוע יותר על רקע העיגולים השחורים שהיו כבר דרך קבע סביב עיניה.
נמאס לה.
נמאס לה מההשתקה .
נמאס לה מההסתרה .
ובעיקר נמאס לה מהרב ומדבריו המתקתקים.

ההתחלה הייתה מבטיחה : "דתייה וישראל חילוני" , כך נכתב על דלת הבית החדש שציון שכר עבורם כשעברה לגור איתו.
לא אהבה את שם המשפחה החדש "חילוני" ,אך ישראל התעקש : "תגידי תודה שאני לא מכריח אותך לשנות את השם הפרטי שלך".
ישראל גם הביא איתו את שני ילדיו מחייו הקודמים : ציון וגוש דנה
אחר כך נולדו הילדים המשותפים שלהם תחילה עקיבא ואז יהודה ושומרון והתאומים עזה ויריחו.

העבודה בבית הייתה רבה : תחילה חיתולים ,הנקות ,ארוחות
אח"כ לקחת ולהחזיר את הילדים מהגן.
ישראל כמעט ולא עזר לה , טען שהוא המפרנס היחידי.
דווקא רצתה ללכת ללמוד משהו אך הוא התעקש שתהיה בבית.

דתיה לא כל כך הסתדרה עם הכוחניות של ציון והוולגריות של דנה, אך לפחות מילדיהם המשותפים רוותה נחת : עקיבא התחיל את התיכון, יהודה ושומרון גדלו לתפארת , ועזה ויריחו כבר התחילו לדבר.

ואז התחילו השמועות שישראל מסתובב עם ריקה הבלונדינית מחו"ל.
דתיה לא רצתה להאמין : "למה שיעשה דבר שכזה ?"
חברתה הטובה שס"ה ניסתה לפקוח את עיניה ,אך היא לא הקשיבה לה, האמת שגם פחדה להתעמת עם ישראל.
אפילו שתקה כשכולם אמרו שהילד שנולד לריקה ,אוסלו, הוא בעצם מציון.

ואז החליטה לפנות לרב ולספר לו על בעיותיה.
הרב חייך וליטף את זקנו.
"דתייה", כך אמר,"הכל יהיה בסדר.
אולי את מדמיינת ?
תאמיני לי , אני יודע ,אין שום דבר בינו לבין ריקה.
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ?
שלום בית חשוב יותר מכל
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר".

נכון ,אמרה לעצמה, מה האלטרנטיבה שלי ?
מי יקח אותי במצבי הנוכחי ?

כשאבא של ישראל ,רבין , נפטר התחילו המכות.
"את רצחת אותו" אמר לה ציון "אף פעם לא אהבת אותו"
ציון וגוש דנה היו כמובן עם אבא שלהם
הם שנאו אותה.
"לא נשכח ולא נסלח" ענתה לה דנה בכל פעם שניסתה לבקש ממנה לעזור בבית וציון היה מוציא לה לשון ארוכה וחוזר בלילות מאוחר מסריח מאלכוהול.

דווקא היו המון שמועות שמישהוא במשפחה של ישראל שם לרבין רעל במרק ,אך לישראל זה לא הפריע להאשים אותה "את הסתת את הילדים נגדו" אמר והיכה אותה שוב ושוב.

ניסתה לדבר עם שס"ה על המצב אך גם שס"ה לא רצתה לשמוע אותה יותר."למה רצחת את אבא שלו ?" ,אמרה לה שס"ה,
"איך עושים דבר כזה ?"
"זה לא אני", אמרה דתייה ,אך אף אחד לא הקשיב לה.

הרב חייך וליטף את זקנו.
"דתייה", כך אמר," יהיה בסדר.
ביננו, כולם יודעים שאף פעם לא חיבבת יותר מדי את אבא שלו.
אפילו פעם הייתה ביניכם מריבה קולנית
לא נורא, אף אחד לא מת מקצת מכות
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ?
שלום בית חשוב יותר מכל
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר".

נכון ,אמרה לעצמה, אולי באמת רבין מת בגללי ?
אף אחד לא מת מקצת מכות
וחוץ מזה ,מה האלטרנטיבה שלי ?
מי יקח אותי במצבי הנוכחי ?
אני צריכה להודות להשם ,לראות את הטוב בכל דבר

החתונה המפוארת של ציון עם פטימה בת השכנים נמשכה שבעה ימים ושבעה לילות.
ישראל חזר מהחתונה שיכור ,היכה אותה שוב והודיעה לדתייה שכל המשפחה של פטימה אומרת שהתאומים עזה ויריחו אינם הילדים שלו.
"את בגדת בי" אמר " אני מוסר אותם לאימוץ"
"אימוץ?" נחרדה דתייה
"הם הילדים שלנו, מה פתאום אימוץ ?"

היא רצתה להתייעץ עם חברה אך לא עם שס"ה.
מאז שראתה שישראל קנה לשס"ה מכונית חדשה ,דתייה כבר לא ראתה בה חברה.
אז הכירה חברה חדשה, מרוסיה שמה, אך מרוסיה לא ידעה מה לעשות.

דתיה הלכה אל הרב.
"הרב!" צעקה "הוא רוצה למסור את עזה ויריחו לאימוץ !"
"דתיה" ,אמר הרב מחליק את זקנו
"הוא לא יעשה את זה
הוא רק מאיים
אולי את לא אוהבת אותו מספיק ?
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר.
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ?
שלום בית חשוב יותר מכל"

"נכון" ,אמרה לעצמה,
"אולי אני לא מראה לו מספיק אהבה ?
וחוץ מזה ,מה האלטרנטיבה שלי ?
מי ייקח אותי במצבי הנוכחי ?
שלום בית חשוב יותר מכל"

הפעם החליטה דתיה להילחם בכל הכח
היא קנתה לעצמה בגד כתום חדש עליו הדפיסה את השלט :
"כאן גרים בכיף דתיה וישראל חילוני יש לנו אהבה והיא תנצח".

יריחו דווקא הסתדר עם המשפחה המאמצת,משפחתה של פטימה, ותוך כמה חודשים שכח לגמרי את הבית.
הבעייה היתה עם עזה שניסתה שוב ושוב לחזור הביתה וישראל ממש התעצבן.
יום אחד היא פשוט נעלמה ודתיה לא ידעה יותר מה קרה איתה.

ואז החלו ההכנות לחתונה של דנה עם אחמד ,בן השכנים.
ישראל הודיע שהמשפחה של אחמד מוכנה לחתונה בתנאי שהם יקבלו את החדרים של יהודה ושומרון. בנוסף ,יהודה ושומרון יצטרכו כמובן לשנות את שמם וללמוד את השפה החדשה.
"זה שווה את זה" אמר ציון, "החתונה הזו תשים קץ לסכסוך בין שתי המשפחות".

"ומה איתי ?" זעקה דתייה
"מה עם המשפחה שלנו ?"

הלכה להתייעץ עם מרוסיה
"יש לי עצה בשבילך" אמרה לה מרוסיה "אולי את רוצה להכיר מישהו נחמד ? קוראים לו יהודה"
"להכיר ?" שאלה דתייה
"איך אני יכולה להכיר מישהו אחר כשאני נשואה ?"
"את צוחקת" אמרה מרוסיה
"ואיך ישראל יכול להוליד את אוסלו עם ריקה ולהיות גם עם שס"ה כשהוא נשוי ?"

דתיה הלכה לרב.

"הרב" צעקה הוא רוצה לפגוע ביהודה ושומרון

"דתיה" ,אמר הרב מחליק את זקנו
"אני מבטיח שאדבר איתו
אני אקח את ישראל לשיחה אישית

"וחוץ מזה - יש לי רעיון!"
" אולי תכתבי מאמרים מעניינים ותחלקי אותם לישראל כשהוא עובר ברחוב ?"
כך הוא אולי יקרא ויתעניין ואולי אפילו יחזור בתשובה ?
ואם זה לא יעזור
אני בעצמי אעזור לך
אנחנו נדפיס יחד שלטים
ואפילו נצעק, בסדר ?
אבל אולי הבעיה היא בך ?
אולי את הבעיה ?
אולי בגללך ,בגלל התנהגותך ישראל לא חוזר בתשובה ?
וחוץ מזה, מה האלטרנטיבה שלך ?
תלמדי להודות להשם על מה שיש ,לראות את הטוב בכל דבר.
שלום בית חשוב יותר מכל"

כשישראל ראה את דתייה עומדת בדוכן עם המאמרים ברחוב הוא כעס מאד והיכה אותה
"מה את עומדת פה ?
עופי הביתה !
מה הדפים המטופשים האלה ?
מה אני צריך אותם ?
את לא יודעת איזה תמונות מדהימות ריקה שולחת לי באינטרנט מחו"ל ?
את לא יודעת איזה שמלות יפות לובשת לכבודי שס"ה ?
את לא יודעת איזה כיף אני עושה עם המזכירה החדשה שלי ,מרוסיה ?
מה אני צריך את הדפים המטופשים שלך ?"

דתייה ישבה ליד השולחן ומררה בבכי המכה שספגה בפניה באותו יום רק נראתה גרוע יותר על רקע העיגולים השחורים שהיו כבר דרך קבע סביב עיניה.
נמאס לה.
נמאס לה מההשתקה .
נמאס לה מההסתרה .
ובעיקר נמאס לה מהרב ומדבריו המתקתקים.

פתאום היא הבינה
הרב לא באמת דואג לה
הרב דואג למשכורת שלו ולשלום משפחתו
הרב מקבל משכורת כל השנים האלה מישראל
גם הוא כמו כולם מפחד מישראל

אולי אתם אנשים טובים תוכלו לעזור לדתייה ?
מה עליה לעשות ?
מה יהיה אם ישראל שוב ירביץ לה ?
האם עליה לעזוב את הבית ?
מהיכן תתפרנס ?
האם תגן על יהודה ושומרון ?
אולי עליה לחכות שישראל יחזור בתשובה ?
מי באמת רצח את אבא של ישראל ?
האם לשס"ה ולמרוסיה אין כלל מצפון ?
האם הנישואים לאחמד ולפטימה יחזיקו מעמד ?
האם עליה להכיר גבר חדש ?
האם עליה להקים בית חדש ?
אולי לשם תצליח להחזיר את עזה ויריחו ?
האם לדתייה יש סיכוי לחיים מאושרים יותר או שנגזר גורלה ?

מי מכם קוראים יקרים מוכן לעזור לדתייה ולתת לה רעיונות להמשך דרכה ?



C כל הזכויות שמורות

שהיו חברים טובים ויום אחד ישראל נפל בשבי וחמדה חיכתה לו, ולא רצתה אפ'חד אחר,משו ארוך, בעז"ה אני אעלה אותו אח"כ או מחר

אני צריכה דווקא את הקטע מבאג2000 ..על חמדה וישראל..שהיא חיכתה לו והוא לא שב....
באג-בבקשה תעלי לי אתזה כמה שיותר מהר...
תודה!!

בבקשה אם מישהו מכיר את הסיפור על חמדה וישראל או בשמות אחרים..שזה על בחור ובחורה שהיו חברים וכו'...
וזה נמשל לעמ"י וא"י...
רב תודות!!

שלום לכם ידלים יקרים,
סיפור לנו על שני צעירים,
קבלו במחיאות כפיים סוערות
את הגיבורה- ציונה- הטובה בבחורות!
והגיבור שלנו, למי ששואל: נער החלומות- ישראל...
ציונה שלנו, אם לומר ת'אמת,
ידועה ברבים כבחורה מ-ו-ש-ל-מ-ת!
החכמה והיפה ביתר בכיתה,
ולכן לא פלא שכולם רוצים בקרבתה.
(זה לא המקום להמשיך ולמנות
אך ציונה באמת הטובה בבנות)
וכמובן שגם ישראל- הוא הבחור המושלם
חכם ונחמד- הטוב מכולם
וכמובן שכמו בכל האגדות והסיפורים
ציונה וישראל- הם חברים.
האהבה ביניהם הייתה עזה במיוחד,
וכולם ידעו שהם יתחתנו יום אחד...
וכך הם גדלו וגדלה גם האהבה,
וישראל שלנו- הלך לצבא...
וכמובן שכמו בכל דבר- גם בצבא היה
בין המצטיינים
הוא שירת בסיירת ובמקומות מסוכנים,
ציונה בבית חיכתה לחבר האהוב,
אך ידעה, הוא הבטיח- והוא ישוב!!!
הוא לא שכח לשלוח מברקים ומכתבים,
ולא נפרדו שני האוהבים...
אך יום אחד משהו קרה-
ישראל שלנו למשרד המפקד נקרא,
שם הוא נשלח למשימה מסוכנת נורא!!!
אך ישראל שלנו בחור כארזים
אזר אומץ וברגשות עזים,
יצא אל המשימה בלי הרבה להתרגש,
אך אבוי: משהו בדרך השתבש...
כוחות האויב הרגישו שמשהו אינו כשורה,
ןמיד הם תפסו את הדמות המוזרה
ישראל שלנו, כן, כמו שאתם חושבים
נפל בשבי בידי האויבים.
(הבשורה המרה הגיעה לביתו
וגם לציונה האוהבת אותו)
אך למרות המרחק והדאגה הרבה
ציונה וישראל לא איבדו תקווה
ציונה ידעה שישראל האהוב,
הבטיח- ולכן הוא ישוב!
ושניהם ידעו שהקב"ה איתם
וגם אלפי קילומטרים לא יגדעו את אהבתם,
ולמרות המרחקים האינסופיים
אף פעם לא פסקו הגעגועים!
וישראל לא שב- גם בחלוף הזמן,
אהבתה של ציונה עומדת במבחן.
והיא אינה מתייאשת,
מחכה שישוב הביתה מהר
אך מצבה של ציונה מתחיל להתדרדר...
ציונה חלתה ומצבה בכי רע,
וכל הרופאים מנסים לבוא לעזרה,
מציעים לה לשכוח, להכיר בחורים שונים,
אך היא בשלה-
לישראל שומרת אמונים!
ולא מתייאשת- מחכה לאהוּב
כי הבטיח- והיא יודעת שישוב!
וישראל שלנו לא מאבד תקווה,
מצפה לשיבה הביתה לציונה האהובה,
ומאמין שעוד יגיע היום המיועד,
והוא וציונה יחיו יחד לעד!
ציונה שלנו עדיין חולה
לקום מהמיטה היא בקושי יכולה,
את יופייה המהמם היא מאבדת
וגם המשקל היא יורדת...ויורדת...
כולם לציונה דואגים ולעזור מנסים
אך לא עוזרות כל העצות וכל המעשים,
ציונ עדיין מחכה לאהוב,
הוא הבטיח- ולכן הוא ישוב!
ואכן- יום אחד זה קרה,
ישראל הצליח להשתחרר מהכלא הנוא
(הוא עבר שם הרבה תלאות וייסורים,
אך זה מסופר בסיפורים אחרים...)
עם הרבה עזרה מהיושב במרום
ישראל הצליח לשוב בשלום
וכמון הוא חזר לציונה שלו
ששנים ארוכות של גלות ציפתה לו...
הוא הקים אותה ממיטת חוליה
והשיב לה את חינה ויופיה.
כן, כן, הם התחתנו כדברי ההבטחה
וזכו להרבה ימים של אושר ושמחה.
ומאז ועד עולם ילדים נחמדים,
ציונה וישראל לעד מאוחדים...
ועכשיו ילדים חכמים ויקרים,
גלו מי הדמויות, מי הם שני הגיבורים?!
------------------
ארוך מאוד, אבל יפה, בכל מקרה אתם יכולים לקצר את זה או לספר בע"פ זה יהיה הרבה יותר מהר

נחשב פרוגרסיבי מדי?