כאן לילך,אולי נמאס לכם רק מהודעות,אז קבלו סיפור חביב...
ארבע נשים למלך אחד/לא ידוע
היו היה מלך עשיר ולו 4 נשים.
את האישה הרביעית הוא הכי אהב . הוא פינק אותה עם בגדים יפים והביא לה את המאכלים הכי משובחים. הוא לא הסתפק בשבילה במשהו שהוא פחות מהטוב ביותר .
גם את אישתו השלישית הוא מאוד אהב ותמיד הקפיד להציג אותה לממלכות שכנות. אך בלבו תמיד קינן החשש שיום אחד תעזוב אותו למען אחר.
גם את אישתו השנייה הוא מאוד אהב. הוא היה מספר לה את כל אשר על לבו ומתייעץ אתה בפתרון כל בעיה שעמה התמודד. והיא, תמיד אדיבה, מתחשבת, סבלנית, מייעצת בחוכמה, תומכת בו ועוזרת לו לעבור זמנים קשים.
את אשתו הראשונה המלך לא אהב כלל. על אף שהייתה בת זוג נאמנה מאוד ופעלה רבות וגדולות לשימור כספו וממלכתו.ועל אף שהיא אהבה אותו מאוד הוא בקושי שם לב אליה.
יום אחד, המלך חלה וידע שזמנו הגיע. הוא חשב על החיים הנפלאים שלו ותהה,
"יש לי ארבע נשים וכשאני אמות אני אהיה לבד"?
המלך שאל את אישתו הרביעית: "אהבתי אותך הכי הרבה וטיפלתי בך נהדר. עכשיו כשאני גוסס
האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?"
"אין סיכוי" היא ענתה והלכה מבלי לומר עוד מילה. תשובתה פילחה את לבו כסכין .
המלך שאל את אישתו השלישית: "אני אהבתי אותך כל חיי והצגתי אותך בפני כולם. עכשיו כשאני גוסס, האם תבואי איתי לארח לי חברה?"
"לא!" היא ענתה "החיים טובים מידי! כשאתה תמות אני אתחתן מחדש!" ליבו שקע והפך לקר.
הוא שאל את אישתו השנייה "אני תמיד פניתי אליך לעזרה ואת תמיד היית שם בשבילי. כשאמות האם תבואי איתי ותארחי לי חברה?"
"אני מצטערת אני לא יכולה לעזור לך הפעם!" היא ענתה "המקסימום שאני יכולה לעשות זה ללכת איתך עד לפתח הקבר" .תשובתה הכתה בו כברק והמלך היה הרוס.
פתאום,
קול קרא: "אני אבוא איתך. אני אעקוב אחריך לאן שתלך"!!
המלך הסתכל, למולו עמדה אישה כחושה ורזה, תוצאה של הזנחה ממושכת. אשתו הראשונה .
בסבל רב אמר המלך: "עכשיו אני מבין שהייתי צריך לטפל בך טוב יותר כשהייתה לי ההזדמנות".
לכולנו יש 4 נשים בחיינו:
הרביעית - היא גופנו. לא משנה כמה זמן ומאמץ נשקיע בלעשות אותו יפה, הוא יעזוב אותנו כשנמות.
השלישית- היא רכושנו,מעמדנו וכספנו. כשנמות כולם יעברו לאחרים.
השנייה- היא המשפחה והחברים שלנו. לא משנה כמה הם היו שם בשבילנו, הכי רחוק שהם יישארו
איתנו זה רק עד פתחו של הקבר.
והראשונה - היא הנשמה שלנו. שתלך איתנו לכל מקום למרות שהזנחנו אותה לטובת מרדף אחר הכסף, הכוח ושאר הנאות העולם. חזקו וטפחו אותה, כיוון שהיא החלק היחיד שילך איתנו לכל מקום.