האיש הזה הוא אחי/ יוסי לפיד.
 
האיש ההוא שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים"
הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בן אדם.
והאיש ההוא- שאני שונא- שצובע את שמו על פסל בוינה,
הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שמלווה לי כסף באתונה רק בגלל שגם אני ישראלי.
והאיש ההוא- שאני שונא- שבשם ערכים דתיים, שאפילו הוא לא מבין, תובע זכויות היסטוריות על הפרת והחידקל,
הוא בעצם האיש- שאני אוהב- שעומד לידי ביום הכיפורים, ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.
והאיש ההוא- שאני שונא- שחושב ש"שלום עכשיו" הם בוגדים, וה"מערך" הוא...
הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.
והאיש ההוא- שאני שונא- שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי,
הוא בעצם אותו האיש- שאני אוהב- שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.
והאיש ההוא- שאני שונא- שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא,
הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב, שאם ארצה או לא ארצה הוא אחי.
כי זה מה שיש, ואתה חלק ממשהו.
ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים- המשהו הזה לא נורא כל-כך.
 
 
ואם תרצה או לא תרצה, המשהו הזה הוא גם אתה.

אתם מוזמנים להגיב...מה אתם חושבים על הקטע הזה...

עברתי פה, רק אומר..

שעבר זמן
זה לא אומר שהלב איננו קיים
והרצון אזל לו

זה כן אומר שלא תם הספק מלבי
ושאני לא רשאית לפגוע כך באחרים
ולכן הרפתי ושחררתי

אבל לי נשארה התמודדות יוםיומית

ואולי אבא, עדיף שזה לא יגיע לאן שיגיע

דאגה בלבי

רק רציתי לומר את האמת

לא מדברים אלי ככה, זה חצה את הגבולות שלי
זה לא הטריד, זה פגע.

אתה איש טוב, אני לא מכירה אותך ככה
אני לא יודעת מה גרם לך לעשות את זה
אבל לי זה גרם רק לרצות להתרחק 
ולכן גם זה מה שעשיתי בסוף.

 

רציתי לומר את האמת כי היא חביבה מהכל.
ונראה לי חשוב לי להוציא אותה 
וקצת מתלבטת אם חשוב גם שאתה תדע אותה, לכן אתן לאלוקים להחליט

(בכוונה זה מאנונימי בשביל שאם ירצה הבורא אתה תראה ותבין)


 

שתדע שהיום זה.....
וכ"כ הייתי רוצה ש....
ורצון זה דבר גדול.