היא באמת לא אוכלת מי-יודע-מה, ובגלל שקשה לה לשבת בזמן האוכל יוצא שהיא קמה לפעמים.(וכנ"ל אחותה, שישנה שנת ישרים כל הלילה, ואם היא מתעוררת מבקשת מוצץ ואף פעם לא מטרנה)
עכשיו שינינו את השיטה בארוחת ערב, משיטת הניג'וס ("מה עם הביצה? יש עוד קצת עגבניה!") לשיטת ה"בלי לחץ": "סיימת? טוב". לוקחים את הצלחת ולא מעירים כלום. זה הולך יותר טוב אבל הן עדיין לא אוכלות בכמויות. אני אישית לא מודאגת, שתיהן נראות לא רע (ואפילו די טוב... אבל אני לא אובייקטיבית...)
אבל קשה לי להאמין שזה מרעב, גם בגלל שהיא אוכלת כמה שהיא רוצה, וכשהיא רעבה היא גומרת הכל מהצלחת, וגם בגלל שזה בא בתקופות, ולכן זה אני שואלת- יכול להיות שזה קשור לשינויים מסויימים שאפילו אנחנו לא מודעים אליהם (כמו דברים בגן) או לתקופות שבהן היא צריכה יותר אהבה ויותר חום? אולי היחס בלילה צריך להיות אחר?
בכל מקרה- כבר דיברתי איתה על המים בלילה או על חלב, אבל היא מבקשת "רק מטרנה!"
אני יכולה להגיד בפירוש שאנחנו מודעים לחשיבות שיש לחום, חיבוקים, ומילים חמות ומשתדלים לתת אותם בכמויות.
אשמח להתייחסותך, יהודית, ותודה על התגובה המהירה (מאוד!)