אם חשבת שזה העצבים שלי...פחח...ככה זה כשאני לא עצבנית בכלל..
א. אז אין עצביםם... ולמה שמישו ידע? אין פה אפחד שקשור לאורות..
ב.אני וחברותיי כותבים?! אם כבר כותבות.. איזה שיחות בידיוק?! נסחפתת.. אולי שטויות שאנחנו רושמות אבל לא שיחותת זה תגובות על מה שרשום פשוט אנחנו עונות אחת לשניה כי אפחד אחר לא עונה... וחוצמזה זה רק דברים שכולם יכולים לענותת כאילו זה לא רק לחלק מהאנשים זה יכול להיות קשור לכולם.
מה שהוא רשם לא קשור כמעט לאפחד וזה לא מעניין אפחד.. הוא אפילו פונה למישו אישית..אז שיעשה את זה פנים מול פנים או במקום אחר.. אני לא כותבת לחברה שלי: את באה לפעולה או משו כזה... כי זה באמת לא קשור..
ונכון לא רק לדברים חשובים ברור גם לדברים מצחיקים סבבה...אבל זה קשור רק לחלק אנשים..אווף לא יודעת להסביר..
קיצר-האשכול תקוע [איי הנקמה מתוקה..-מי שהבין-הבין...] ובאמת שאני לא עצבנית. סליחה אם מישו נפגע...