כתוב בתחילת פרשתנו: "ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וגו'. ויש לדייק בכל פרטי לשונות הפסוקים, שכל מילה מולה על ענין מיוחד ביותר.

אנוכי – הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, שלא על ידי שליח, אלא הוא בעצמו. נותן – כל הנותן בעין יפה הוא נותן. לפניכם – לפנימיותכם, דהיינו, באופן פנימי, שחודר בקרבנו. וענין הראי'ה זהו שיהודי יוכל לדעת את הקב"ה באופן של ראי'ה, כידוע ההבדל בין שמיעה לראי'ה, שדבר שאדם שמע אפשר לסתור אותו, אבל כשראה שום דבר לא יזיז אותו, זו התאמתות הכי גדולה, וככה יהי'ה לעתיד לבוא בגאולה "וראו כל בשר כי פי ה' דיבר".

אבל מה השייכות בין כל זה ל"קללה" שכתוב בפסוק הפסוק ? הנה האמת היא, שענין הקללה המדובר כאן הוא הכח להפוך גם את הקללה לברכה, על דרך "זדונות נעשו לו כזכויות", ולזה נותן כח הקב"ה בעין יפה להפך זדונות לזכויות. וכמפורש בגמרא (מועד קטן ט, ב) שרשב"י ביקש מבנו שחכמים יברכו אותו, והם לכאורה קיללו אותו, ולאחר מכן פירש לו אביו שכל הלשונות הן באמת ברכה

וכמו שכתוב "והנה טוב מאוד, ודרשו חז"ל (בראשית רבה פ"ט, יו"ד) ,טוב זה מלאך חיים, מאוד זה מלאך המוות". וזה יפלא ביותר ? אלא הביאור, שזהו משום שתכלית בריאת הרע הוא בשביל שיהופך הרע לטוב, וכמו שכתוב "בכל לבבך" בשני יצריך. וזהו ענין נתינת הרע מלמעלה, היינו נתינת הרע בשביל להפכו לטוב. הבנתם ?

ועוד פעם @עשב לימון היחידה שתראה את זה. לא אכפת לך נכון?