"אמונה היא הפחד מפני הבלתי נודע", כך טוען סוקרטס. האם הייתה חסרה לו מדת האהבה המשולבת
ביראת ה', או שמא הוא טען שבעצם גם אהבתנו את ה' נובעת מפחד גרידא? מה אתם אומרים, אנחנו אידיאליסטים
דבקים, או פחדנים ששומרים מצוות מאימת הדין, כמו שטוען סוקרטס? אשמח אם תעלו את דעתכם... תודה!
עברתי פה, רק אומר..
ו ל"ת זה ללא תוכן. כלומר תגובה שהיא רק כותרת
למה לקרוא ליישוב רמת טראמפ? זה לא שהוא יבוא לכאן לבדוק שבאמת כולם מסתדרים
שעבר זמן
זה לא אומר שהלב איננו קיים
והרצון אזל לו
זה כן אומר שלא תם הספק מלבי
ושאני לא רשאית לפגוע כך באחרים
ולכן הרפתי ושחררתי
אבל לי נשארה התמודדות יוםיומית
ואולי אבא, עדיף שזה לא יגיע לאן שיגיע
רק רציתי לומר את האמת
לא מדברים אלי ככה, זה חצה את הגבולות שלי
זה לא הטריד, זה פגע.
אתה איש טוב, אני לא מכירה אותך ככה
אני לא יודעת מה גרם לך לעשות את זה
אבל לי זה גרם רק לרצות להתרחק
ולכן גם זה מה שעשיתי בסוף.
רציתי לומר את האמת כי היא חביבה מהכל.
ונראה לי חשוב לי להוציא אותה
וקצת מתלבטת אם חשוב גם שאתה תדע אותה, לכן אתן לאלוקים להחליט
(בכוונה זה מאנונימי בשביל שאם ירצה הבורא אתה תראה ותבין)
שתדע שהיום זה.....
וכ"כ הייתי רוצה ש....
ורצון זה דבר גדול.
