(א) ולמטה מכ' אמות. עיין בקונטרס שם ס"ק ג' שיש שעולין לגגות הגבוהין שאומרים שהם תולין הדגל אבל בעצם מחפשים מקום טוב יותר לראות הזיקוקין ממנו ודברים אחרים ר"ל ומביא הדגל לתקלה והירא את דבר ה' ירחיק כל בני ביתו מכל האי איסורא ופריצותא: (ב) לזבח ולקטר. כתב הרא"ש רבינו ארצי שלמה שליט"א כשאת נצמדת אל כתפי מטוס של קרב

ממריא וגם כתב גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת ועוד שטויות רבות ומילים שאינן קשורות זו לזו ובשביל כל הדרעק הזה משלמים לו מאות אלפי שקלים בכל יום עצמאות שיבוא לחצי שעה לבימת ההופעות העירוניות וישיר שניים שלושה שירים לבוש בג'ינס צמוד וחולצה שחורה וזוהי רעה חולה ביותר וצ"ע.

משנה ברורה

(א) יום העצמאות. שישבו האומות המרושעות בבית ליצנות שלהם בניו יארק וברשלנות פושעת אמרו יותר מדי יס ואובסטיין וקמה מדינת היהודים: (ב) הנס שנעשה בו. שישבו יהודים מעטים בארצנו הקטנה ולא ידעו איך להחזיק רובה ולא תרגלו פזצט"ות והיה מצבם על הפנים וחשבו שרימון הוא פרי משבעת המינים ובאותו היום החליט רבינו בן גוריון זצוקלל"ה שרוצה הוא להיות ראש מדינה והכריז על מגילת העצמאות ובו ביום באו אלפי בני ישמעאל וקמו עלינו לכלותינו ולקחת אדמתינו ולסוע באוטומובילינו וללמדנו כולנו שחייה בים הגדול ונעשה נס ובפוקס גדול ניצחנום ומשום ההפתעה הגמורה קבעו יום הילולא: (ג) הדגלין. שהוא פיסת בד ושיעורו ב' אמה על ד' אמה ומציירים עליו (א) שני פסים ישרין שנאמר ועשה לו כתונת פסים וביניהן כמין שני משולשין שוי צלעות השזורין זה בזה במבנה מסובך הגורם לקודקודו של זה להיות בבסיסו של זה כמו שנאמר והיו לאגודה אחת: (ד) והמלכות תולה בראש חוצות. ויוצא פעמים רבות שמרוב שמתלהבים לתלות דגלין תולין דגלי לגיונותיהם ורשויותיהן המוניציפליות יותר מאשר דגלים כשרים ויצא שכרם בהפסדם: (ה) ואינו מנהג טוב. שהוא כמין כפיס של עץ או פלאסטיק המתחבר לזגוגית החלון ומחזיק הדגל ומוכרין אותו נערין מעצבנים בצמתים ותחת כל רמזור רענן והוי דרעק של פטענט שהוא נוטה לעוף (בעיקר כשפותחין בטעות החלון) ולהשבר ומביא את הסעיף (להלן סעיף קיט): (ו) בשר קורבן החג. מצוה מן המובחר לבלוס כבש שלם אך יוצא ידי חובה גם בשווארמה ויש המקילין אף בבשר החולין של (ב) פיקנטי. אולם לכל הדעות אם חגג בבשר מעורב ירושלמי לא יצא: (ז) מנגל. הוא כמין מזבח רבוע העשוי פח ועליו מניחין האסכלה ומנהג טוב נהג הגר"א לצפותו מבית ומחוץ בבצל חי שמא ידבקו יש אומרים שחשש דיבוק אין פה אלא הוא לשם (ג) חיטוי: (ח) כהלל. ובמקצת כהילות נהגו להתקוטט אם הלל שלם הוא ללא ברכה או הלל מלא עם ברכה: (ט) בשאלות. והוי סוגין רבים של שאלות בעיות טענות ומענות וקלקלו הכותין שאתה מציגין את השאלות במין ליצנות וקורין אותה תיאטרון ועושין צחוק מקודשי ישראל וטוב שכך:

ביאור הלכה

* במקומותינו הקורים אותה וכו'. בג' ערי הקודש בני ברק ירושלים ועמנואל שבוכין על החורבן שאנשים הרשעים קיפחו את זכויותיו הלגיטימיות של העם הפלסטיני המסכן והרדוף ולכן יוצאין נגד יום זה וחוגגין את יום האדמה. וביום העצמאות נוהגין להכות זה את זה בפטישי פלסטיק המצפצפין ולומר אוי עוונותינו גרמו לנואוי:

* לזבח ולקטר בבמות. שעושים בכל עיר ועיר ובכל עיירה ועיירה במה ברחובה של עיר ומביאים להקות ריקוד וזמרעירוניות עד שהקהל משועמם לגמרי ואחרי כן מביאים מספר זמרים ברמה ארצית כמו רמי קליינשטעיין או יהודה פוליקער שהביא ראש אותו המקום בדמים מרובים ואם אין לערייה דמים מרובים מביאים הם זמרים סוג ב' כמו מרגלית צנעני או אושיק לוי ואם המקום מסכן ןעניי העיר מרובים מביאים את הזמר הידוע יוסף דדון הזמיר מרמלה. ועוד עושין באותן במות שמוציאין כסף רב על זיקוקים רבים ומרעישין באותו לילה את עריהם וכפרים ומדליקים בשמיים אור רב וכך אפשר לשרוף את כספי העיריה בצורה יצירתית.

* ובעיות סבוכות. ששואלין את המתמודדים שאלות רבות בענייני התנך וישנן השאלות ששואלין בסבב כל אחד ואחד וישנה השאלה הזהה וכולם אמורין לענות עליה גם תשובה זהה אולם למרבה ההפתעה התשובה איננה זהה וישנן השאלות שמראין בהן קטע קומיקאי עם שחקנים ידועין ומזה אמורים הדרדקין להבין סוגייה סבוכה בספרי הנביאים והכתובים ועוד רעות חולות כהנה וכהנה: פ]

שער הציון

(א) ויש שתולין דגלין של אמריקע ולא ידוע מנין מנהג זה: (ב) עיין בספר העלוקות וחריש עמוק לר' משה בדש: (ג) ומחלוקת היא בין עושי המנגל לעושי הבר-בי-קיו