אחרי ששמעתי את הסיפור שהופיע בכלבוטק על הגננת הנפלאה כשההורים באים והמפלצתית כשאחרון ההורים שהביא את ילדו יוצא מהגן, התחלתי לחשוש ואני משתדלת להיות עם היד על הדופק כמו שאומרים...
אז בזמן האחרון אני שואלת את הילדה שלי, בת 3: "אביבה (שם בדוי של הגננת) נותנת לך נשיקות?" אז היא עונה לי "כן". ואני ממשיכה "אביבה נותנת לך חיבוקים?" והיא עונה "כן". "אביבה נותנת לך מכות?" והיא עונה "לא". "אביבה נותנת לך הפתעות?" "כן" וכן הלאה...
היום, כשהיא הייתה במיטה, היא ביקשה לשתות, ותוך כדי היא אמרה לי: "אביבה נתנה לי היום מכות כי נועם (ילד מהגן) הרביץ לי". אמרתי לה: "את הרבצת לו". אז היא אמרה: "אני לא מרביצה, רק קטנים מרביצים". עניתי לה: "אבל אביבה גדולה". היא ענתה: "אבל היא נתנה מכות" (או נותנת או משהו בסגנון הזה).
מה עושים עם זה? להאמין לילדה? יש לציין שהגננת נראית מדהימה, נותנת חום ואהבה, ומלאת יראת שמים.