אז לא מראים את זה באריאל!!(אלימות היא נגד ההלכה, ותנועת אריאל היא תנועה שהולכת ע"פ ההלכה)

אם הסרט הופסק זה מצוין, רק חבל שההורים הפסיקו אותו.

ההורים לא מפרגנים,- זה ידוע ואין לך סיבה להתעצבן(כמובן שההורים בראשון לציון כן מפרגנים אפילו קנו לי מתנה..)

לדעתי הסיבה היא כך-מדריכים לא מתאימים(מיזרוחניקים) לא מכניסים מדריכים מחוסר, אם המדריך לא ברמה גבוהה מספיק(צועק על הורים) אז אסור להכניס מדריך כזה להדרכה(ואם לא הייתי מכיר את סניפכם לא הייתי אומר זאת, וד"ל)
הרמה הדתית של המדריך חשובה עשרת מונים מהיכולת שלו לרתק 50 חניכים לצ'יזבאט.

הפיתרון לדעתי הוא התעניינות והתערבות אינטענסיבית של רב הסניף במהלכים הקורים בסניף(לבדוק את העלון, ולבדוק את המדריכים) אצלנו זה הצליח.

בס"ד
קודם כל בודקים את הסרט...ומבהירים מה לשנות בו במיוחד כשאתה רואה שהעלון שלהם דורש שיפור!!!!!
אתה אולי משקיע הרבה אבל לא מנתב נכון...ז"א חשוב שהמדריכים והתכנים יהיו טובים יותר מאשר כמות החניכים...
מעריכים אותך...
בהצלחה

רב הסניף שלנו ממש לא מעורב בנעשה.

רגע, יש לי רעיון! אולי זה בגלל שאתה נגד רב סניף ואפילו דבר התורה שלו במוצ"ש אירגון היה בגלל שלא היה נעים לך ממנו כי הוא כבר הגיע (אז אמרת לי לבקש ממנו 2 שניות לפני), ולמרות זאת הוא בא ודיבר באריכות ושיבח את הסניף (למרות שהוא היה בלחץ לקחת את הבן שלו מהצבא ר"ל)? <צ>

המדריך שאתה מדבר עליו הוא בייניש שיעור ב' (למרות שבעיקרון אני מסכים איתך).

בתור קומונר אתה צריך לדעת שאף אחד לא יעריך את עבודתך עד לרגע שבו תפרוש.
בנוסף לזה, קח בחשבון שיש הרבה הורים שבשבילם סניף זה "ביביסיטר שכונתי", אז אל תיקח ללב.

הכי חשוב קח הכל ברוח טובה.

שיהיה חג אורים שמח!

דבר ראשון, אשריך שהצלחת לקחת סניף שלא ממש תפקד ולהעלות אותו לרמה של סניף שפועל באופן קבוע. רק על זה מגיע לך יישר כח עצום.

דבר שני, לאנשים תמיד הרבה יותר קל לתת ביקורת מאשר לתת מחמאות, לא ברור למה זה ככה, אבל זה האופי הטבעי שלנו... ולכן, אל תתרגש יותר מדי מהרעש שאנשים עושים, קח את הת'כלס שהם אמרו, שב עם עצמך ואז עם הצוות שלך, ותסיקו מסקנות, איך אפשר להתקדם הלאה מהמצב הזה, כדי שבפעם הבאה יהיה יותר טוב.

פעם היה לי מצב דומה, שבו קרו כל מיני פשלות, שבאמת לא היו באשמתי, והפילו הכל על הכתפיים שלי, ואז באה אליי מישהי ואמרה לי "יוכי, מאשימים אותך רק כי יודעים שאת האחראית פה, אנשים מחפשים על מי להפיל את האשמה, ואת המטרה שנראית הכי טובה ונכונה". הדברים לדעתי נכונים לגבי כולם, הרבה דברים הם לא אשמתך, אבל, בגלל שאתה הקומונר, הדמות המנהיגה של הסניף, מפילים את האשמה עליך, זה לא אומר שהם לא מעריכים אותך, להיפך, בעצם הפניה שלהם אליך מבינים שהם רואים בך דמות אחראית וסמכותית, (גם אם הם לא עושים את זה בדרך יפה).

ודבר אחרון, תמיד תחפש את האנשים המפרגנים, לא חסרים כאלו, ותפרגן לעצמך. עבדת קשה, זה מגיע לך! לא כולם יודעים להעריך נכון עבודה של קומונר/ית, ועד שלא יגיעו למצב של להרים חודש ארגון, הם גם לא יבינו...

יוכי
קומונרית פג"ז
(שאגב, לא אומרת מילה רעה על הסניף שלה, שב"ה עם כל הביקורת ידעו לפרגן ממש!)

שמעתי את האכזבה הזאת מפי רבים והנה משהו שאולי קצת ירומם:
לפעמים,
לא מתוך אכזרות או רישעה
אלא פשוט מתוך שיכחה,
אחרי עבודה מלאת מאמץ
עיקרון ההוקרה הוחמץ!
ונחש מה?!- אין זה משנה דבר
המאמץ תמיד נשאר
וכל ההשקעה עדיין שווה
ואפילו על טיפה ממנה
אין שום חרטה!
ולהפך דווקא מעצם השיכחה
עולה תפארת והדרת העשייה
כמו צדקה בעילום שם
או קריאת תהילים על חולה מבלי שהוא יודע!

קומונרים/ קומונריות שעוסקים בלילות בימים במעשה במחשבה ללא לאות ובהמון עמל:
העשייה שלכם היא אדירה מרגישים אותה יודעים אותה ולפעמים שוכחים להודות!!!!! וגורמים לכם עוול בכך שלא בכוונה!
אז ממש תודה רבה שאתם עושים את התנועה ומוסיפים להמשכיותה וגדלותה!!!!
תודה מושה שאתה מקיים את הסניף והפירות שלך יהיו בע"ה
אתה מרגיש את זה כעת על בשרך וזמנך ובע,ה תרגיש גם נחת בעוד שנה שנתיים!!!!!
תמשיך ותעשה אל תרים ידיים!!!!!
ותדע שהם מעריכים מאוד וכמו שאמרו כבר לפניי הם יעריכו.....
בהצלחה רבה!!!!
ואל תיתן למפלה להגיע לליבך!

מכתב תגובה למכתב 'לא אומרים תודה'
אהרל'ה וסרמן - קומונר - נתניה.
לפני הכל,
תמיד תמיד תדע,
שתמיד לאנשים קל יותר להעביר ביקורת,(או להתעלם) מלתת מילה טובה.
גם אני כזה, גם אתה כזה, כולנו כאלה.
לראות את החיסרון של השני (או להתעלם בכלל) זה תמיד יותר קל.

אני הקומונר של סניף נתניה, וברוך ה' הסניף שלי מונה כ120 חניכים.
נכון, זה לא קל להיות חודש שלם בבית (אצלנו חודש וחצי) על חשבון הלימודים,
להשקיע, לתת, ליזום, ליצור, לנהל, לתפקד, לעזור, לסייע,לחשוב על כל הפרטים הכי קטנים שיש בחודש ארגון המטורף הזה, החל ממכחולים קטנים, דרך מפות שולחן (לארוחות שבת ארגון), ועד לקופסת גפרורים לכתובת אש במוצא"ש.
ובסוף לא לקבל כלום בתמורה,ועוד לחשוב שלא מעריכים את מה שאנחנו עושים. נכון זה לא קל.

אבל בגלל שלא אמרו מילה טובה זה יוריד לנו את המצב רוח?! למה?
אני השקעתי את החיים שלי, כדי שהסניף הזה יצליח, (ואתה יכול לשאול את ברמסון, הוא היה במוצ"ש ארגון שלנו. שאגב זה היה בהיכל התרבות של נתניה...) אז בגלל שלא אמרו לי כל הכבוד אני יוריד את הראש?!

תראה, תמיד אומרים שהשבת ארגון והמוצ"ש ארגון זה בשביל הקומונרים,
כי, שאתה רואה את חניכך יושבים סביב שולחן השבת (וזורקים אוכל והולכים מכות ושופכים יין וקולה וכו'... ותכל'ס נהנים מזה, כן, גם מהמכות, מה לעשות? זה ההנאה שלהם... ואנחנו, נהנים לעבור על ידם אפילו אם זה בשביל לצעוק עליהם.)
כשאתה רואה את מאה ושלושים חניכך צורחים מוראלים ונהנים בשבת ארגון,

אין - טפיחת - שכם - יותר - גדולה - מזה - !!!

אין - מילה - טובה, - שתוכל - לתת - לך - הרגשה - טובה - יותר - !!!

כשאתה רואה עשרים חניכים בכיתה ד', עומדים על הבמה וצורחים כמו משוגעים לקול תרועת הוריהם,

אין - דבר - יותר - משמח - מזה - !!!

{אגב, גם עם ההורים צועקים על סרט כל שהוא שהוקרן שלא במקומו, ומדריך שלך צועק עליהם בחזרה, תן לו לעשות לעצמו את הפאדיחות!!!
תתעלם... שים עליו פס...
מקסימום, אחר כך תגיד לו שמה שהוא עשה לא היה במקום...
אבל אל תתן לזה להרוס לך את השמחה!!!
לא בשביל זה זה השקעת את הנשמה שלך במשך חודש שלם!!!}

דיברת במכתב הראשון גם על עלון שבת.(שהוא לדברך, היה מזעזע וירד על אנשים...) תראה,אתה בתור קומונר צריך לדאוג שדרים כאלו לא יהיו.. גם אני צינזרתי קטעים שלא היו נראים לי בעלון שהמדריכים הוציעו!! אין צורך להיבהל מזה.

משה היקר, תלמד לראות את הדברים הטובים שבסניפך!!!
ברוך השם אני מבין ממכתבך שאתה זה שהגדלת את מספר החניכים למאה ושלושים, ישר כח עצום!!! יש סניפים שלא מגעים ל-ש-ל-י-ש מזה!!!
ושאתה רואה שמאה שלושים חניכים באים לסניף בשבת,

אין - מילה - טובה - שתוכל - לתאר - את - זה - !!!

משה, אל תשכח דבר חשוב, הם באים, כי הם נ-ה-נ-י-ם נקודה.
אם הם לא היו נהנים הם היו הולכים לבנ"ע או עזרא, או סתם נשארים בבית.
ותדע לך שהם נהנים בזכותך, ובזכות המדריכים שאתה מפעיל!!!

והשתיקה הכואבת, שאתה מתאר במכתבך, השתיקה שכל כך פגעה,
אולי היא לא באה מזלזול...
אולי היא באה מתוך אהבה. כן משה, אהבה. הם אהבו את מה שהם ראו ולא חשו צורך להודות על כך, (עוד מעט נדון למה).
אבל תאר לך משה , שהילד משגע את ההורים שלו כל השבוע שיועילו בטובם להגיע למוצ"ש ארגון, ובסוף הם 'מועילים בטובם' לבא, ורואים את הילד שלהם מצווח על הבמה, מתמלא ליבם באושר כמו שאתה טורח לציין במכתבך!!! הם אהבו להיות שם!!!
הם לא באו להגיד מילה טובה, נכון. אבל זה לא מתוך קרירות ליבם! לאא! ולא מתוך התעלמות מהצוות!! לאא! הם גם לא זילזלו!! לאאאא!! ממש לא!
כנראה שהם פשוט לא ידעו כמה שאתה השקעת!! רק בגלל זה!!!

{יכול להיות שזה בכלל שהם לא היו כ"כ שותפים ומעורבים בעשייה בחודש הארגון. אנחנו למשל, בסניף נתניה, השתלנו להתייעץ עם ההורים, לשתף אותם ע"י טלפונים, ומכתבים, פשוט לתת להם הרגשה (ובצדק) שהם חלק מהסניף! וברוך ה' ההורים של החניכים שלנו, עזרו תמכו, עודדו, ואפילו ביקשו מהמורים בבתי הספר לדחות מבחנים שהיו אמורים להתקיים במהלך החודש!!!
וכמובן, הם לא שכחו להגיד מילה טובה, ולתת חיבוק חם, בסיום האירוע!!!...}

ויש לך גם בעיה בגישה, אתה כתבת להורים, ואני מצטט במדויק :"...התנדבתי, רצתי, פעלתי, עשיתי הכל למענכם – ..." משה המתוק, זה לא למען ההורים!!!
אני לא קומונר למען ההורים של החניכים שלי!!!
אני לא משמש כבייבי סיטר לילדים שלהם!!!
אם הייתי כזה, אז זה היה למענם!!!
אני קומונר בסניף שלי כי חשוב לי שיהיה סניף אריאל בנתניה!!!
כי אני יודע שאם לא היה כזה, רוב חניכיי היו כעת רשומים ברשימת חניכיי בנ"ע!
וכידוע, ואני משתמש במילים עדינות, המצב שם על הפנים....
ואלה שאינם ילכו לבנ"ע, יסתובבו ברחוב...
ואני מאמין, שלנו, בתור מדריכים בתנועת נוער, יש את הכח לתת לחניכים הרבה דברים טובים!!!
ויש דברים מסויימים שאנחנו נותנים להם, שהם לא יוכלו לקבל אותו, לא בבית, ובטח שלא בבית הספר.
תבין, מדריך הוא גם חבר של החניך! חניך, שהוריו או מוריו אומרים לו משו מסיום, שלא נראה לו, ישר נסגר. ואילו אם המדריך יאמר לו את אותו הדבר בדיוק, החניך יקבל את הדברים ברוח הרבה יותר טובה!!

לכן חשוב שנבהיר, אנחנו לא עושים את עבודתנו בשביל ההורים!!! אלא בשביל עצמנו!

ואם כן, אין סיבה (שלדברך) המוטיבציה תרד!
המוטיבציה שלנו לתרום ולעזור לא תלויה ברמת הזדהות ההורים!!

זהו, אני יסיים עכשיו. יש לי דברים רבית לאמר לך בהמשך,דברים שאני לא יכול לעלות על גביי האינטרנט.
אני ישמח לראות אותך בסל"ק ביום חמישי הקרוב, תבא יש על מה לדבר.

באהבה והערכה
אהרל'ה וסרמן - קומונר - נתניה.

נחשב פרוגרסיבי מדי?