בספר "קדושת לוי": "וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין". כי מי שרוצה לעשות מלחמות כשיסמוך על ה' אז בוודאי יצליח במלחמה כשלא יתכוון לטובות עצמו רק לעשות רצון הקב"ה והפירוש הוא כך- החלצו מאתכם שלא ילחמו להנאת עצמם אז בוודאי יהיו על מדין ויצליחו כשיתכוונו לתת נקמת ה' במדין ולא להנאת עצמם. אלע יידן גוט שאבעס.

"לא יהיה בך אל זר"(תהילים,פא,י)
לא יהיה בך הא-ל (השי"ת) זר. ("דער אייבערשטער זאל נישט זיין אין דיר פרעמד"). כמובן... הרבי מקוצק.

מי שהיה בשיעור של אבא שלי מכיר, מי שלא שיכיר, אז ככה:
מספרים על ר' לוי יצחק שהיה בעבודת ה' מתרגש כולו וצועק בתפילות ובהתלהבות(בהברה אשכנזית), והיה את גדול הדור השני (לא זוכר את שמו) שהיה שקט ועוסק בעבודת ה' בדרך הליטאית יותר . יום אחד ר' לוי יצחק בא להתארח אצל גדול הדור השני אז כדי לא להפריע לגדול, אז ר' לוי יצחק התאפק כל השבת ובתפילות לא צעק והיה בשקט (זה היה לו קשה כמובן כמו כל סיפור חסידי טוב) .
בסעודה שלישית בא המלצר ושאל את ר' לוי יצחק:איזה דג הרב אוהב גפילטע או נסיכה? הרב לפתע קם וצועק :אוהב?! אוהב?! אני אוהב את ה' יתבורך!!!!(בהברה אשכנזית) ותוך כדי שקם כל המגש של הדגים נפל על הבגדים ועל הטלית של הגדול .
במוצ"ש באו ורצו לכבס את הטלית אז הגדול אמר:אל חכבסו כי זה טלית שספוגה באהבת ה'.(עכשיו אפשר להשען על הכיסא אחורה).
ואומרים שאת הטלית הזאת הגדול היה לובש בכל יום כיפור בנעילה(בעצם גם עכשיו זה טוב להשען).

ומפחיד לי לקום בשעה כזאת ועם כאלו חלומות