נצחיות התורה
"הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר" (דברים א, ה)
מפרש רש"י: "בשבעים לשון פירשה להם". לשם מה זה היה נחוץ? ברם- אומר בעל חידושי הרי"ם - בכל אומה ואומה מצוי כוח מסויים המתנגד לתורה. רצה משה רבנו להכשיר את ישראל כך, שיהיו מסוגלים לקיים את התורה בכל מקום ומקום שיימצאו בו, שבתוך כל אומה ואומה שיתגלגלו אליה יוכלו להתגבר על הכוח המתנגד לתורה המצוי באומה זו. לפיכך פירשה להם בשבעים לשון - כנגד שבעים אומות העולם - למען יוכלו לקיימה בכל גלות שהיו בה.
ובעל "כתב סופר" אמר: מצויים אפיקורסים הטוענים, שלאניתנה התורה אלא לקיימה במדבר, מקום שאין בו ישוב בני אדם, או בארץ ישראל מקום שם חיים בני ישראל ע אדמתם ואיש אינו מפריע אותם. אבל בהיותם שרוים בגלות בין עמים אחרים, בעלי תרבות ולשון משלהם, אין להתבדל מהם ולשמור על התורה ומצוותיה.
לפיכך, עוד לפני שנכנסו בני - ישראל לארץ ישראל פירש להם משה את התורה בשבעים לשון, להודיע כי בכל מקום ומקום שיימצאו בין אומות שונות, מחוייבים הם לשמור תורה ומצוות, לפי שהתורה ניתנה לכל הזמנים ולכל המקומות ולא תשתנה לעולם.