בס"ד
"ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים" (דברים ד', י')
כל זמן שהנר דולק
בשעת ליל מאחרת עבר רבי ישראל ליפקין מסלנט ברחובות העירה. כל הבתים היו חשוכים, כלם - לבד מבית אחד שממנו בקע אור חלוש. קרב רבי ישראל אל מקור האור - והנה, זהו ביתו של סנדלר העירה. מבעד לחלון רה רבי ישראל את הסנדלר גחון על מלאכתו לאור הנר הדועך.
הקיש על הדלת וכנס פנימה. "מדוע יושב אתה ועובד עדין?" פנה אל הסנדלר בשאלה. "הן השעה כה מאחרת!"
השיב לו הסנדלר בתמימות: "כל זמן שהנר דולק - אפשר עדין לתקן ולפעל!"
לשמע התשובה אחזה התרגשות גדולה את רבי ישראל: אם לצרכים הגופניים - כמו לצרך תקון המנעלים - יש לעמל ולפעל כל עוד הנר דולק, על אחת כמה וכמה צריך לפעל, לעמל ולעבד למען צרכיו הרוחניים של האדם כל עוד נשמת האדם - שהיא נר ה' - קיימת ודולקת...
