בס"ד
על חטא שחטאנו לפני ך בדעת ובמרמה
פירש בספר "דובר שלום": פעמים, שהיצר מפתה את האדם לעשות דבר אסור ביודעין, ופעמים שהא מרמהו לומר, שאין איסור בדבר.
המגיד מקעלם זצ"ל המחיש זאת במשל.
שני אנשים הסתכסכו, רבו והתקוטטו. לאחר זמן, השלימו ביניהם. אבל האחד לא השלים אא למראית עין. בלבו פנימה יקדה אש הנאה ולהטה המשטמה. הוא חש עצמו פגוע, לא שכח את ממסכת המריבות וההשמצות, ונשבע לנקום נקמה נוראה.
מה עשה, חקר ודרש ועלה על עקבותיהם של מזייפי מטבעות, אין זה קל לזייף מטבעות, אבל הקושי העיקרי הוא להפיצן. עיני השוטרים פקוחות, ואזני הבלשים כרויות, ואוי לזייפן אם יעלו על עקבותיו. בא אליהם אותו אדם והציע לקנות כמו נכבדה של שטרות. התמקחו על המחיר, והעסקה בוצעה.
עתה פנה האיש אל רעהו, וקנה ממנו סחורות. שמח החבר והודה לו מכל לבו: אמת, שבעבר היה שונאו, אבל טעות היתה בידו, והראיה, שחברו קונה ממנו בלא לעמוד על המקח, מותיר בידיו רווח נאה - ועוד משלם במזומנים!
אך אבוי, את התשלום נתן בשטרות המזוייפים, ורץ מיד אל תחנת המשטרה. שמחת המוכר הפכה ליגון וחרדה, כאשר נסר והושלך אל הכלא!
כך, בדיוק נוהג עמנו היצר הרע. למראית עין, הוא משלים עימנו, ועוד מספק לנו סחורה משובחת - ממש "מציאה"! על פלוני - "מצוה" לדבר לשון הרע, כי רשע גמור הוא. מותר לומר דבר שקר פלוני - כי יש כאן "מפני דרכי שלום". חייבים לסגור את הגמרא כדי לעסוק בדבר בפלוני, שהוא מצוה עוברת, שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים. בקצרה: אין למדן כמוהו, ה"מצוות" מוגשות על מגש של כסף, והיצר הרע מחכך כפיו בהנאה...
אבל, את מי יכול אותו "חבר" לרמות- את מי שאינו בקי בטיבן של מטבעת מזויפות. כי אם הסוחר הוא חד עין, וסימנים בידו לדעת איזה שטר הוא אמיתי ואיזה מזויף - בודאי לא יפול בפח... וכן בעניננו. את מי יכל היצר הרע לרמות ק ת האדם שאינו בקי בפרטי ההלכות!
זהו שאמר דוד המלך: "אודך בישור לבב - בלמדי משפטי צדקת". מתי אדע שלבבי ישר, והיצר הרע לא רימני ולא גנב את לבבי? בלמדי משפטי צדקך ובקנותי בקיאות בהלכות!
הלואי ונזכה לשנה של התרוממות הנפש ושלא נכנע ליצר הרע!!
שנה טובה כתיבה וחתימה טובה..אוהבתותכם ממש!!סליחה שפגעתי בכל צורה שהיא...
סניף גב"ש סגידעע!