הפורום הזה חפרןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בהנהלת:
מכתב פתיחה
הצילוווו!!!!!עזרא - ארכיון
מה שנכון נכון!עזרא - ארכיון
קראי את זה! (ואת מה שכתבתי אחרי) ותביני:
ארכאולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חפירות ארכיאולוגיות)
קפיצה אל: ניווט, חפש
האתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתיתארכאולוגיה (מהיוונית – ארכי: עתיק, לוגוס: מילה/דיבור/לימוד) היא המחקר של התרבות האנושית בעבר על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, הכולל אדריכלות, חפצים, שרידי אנשים, חיות או צמחים. המטרה של הארכאולוגיה היא לתעד ולהסביר את המקורות וההתפתחות של התרבות האנושית, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה.
הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימות את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה האנושית). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונתולוגיה (המחקר של החיים הפרהיסטורייים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.
הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.
הארכאולוגיה היא גישה להסברת תרבויות נעלמות והיבטים לא ידועים של ההיסטוריה האנושית, בכל תקופה: באנגליה, ארכאולוגים גילו את מתארו של כפר ימי-ביניימי שננטשו לאחר אסונות המאה ה-14, וכן את המתארים של גינות מהמאה ה-17 שננטשו גם הם.
במחקר של תרבויות עתיקות פחות, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם, כמו בחומת אדריאנוס.
מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר ארכאולוגי מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכאולוגיה נקרא ארכאולוג.
תוכן עניינים [הסתר]
1 חשיבות ויישום
2 מטרות
2.1 תתי-תחומים בארכאולוגיה
3 ניהול נכסי תרבות
4 שיטות שדה
4.1 סקר
4.2 חפירות
5 ניתוח לאחר החפירה
6 היסטוריה של הארכאולוגיה
7 תאוריה ארכאולוגית
8 ארכאולוגיה ציבורית
8.1 שוד עתיקות
9 סוגי ארכאולוגיה
10 שיטות תיארוך ארכאולוגיות :
11 ראו גם
12 קישורים חיצוניים
[עריכה] חשיבות ויישום
סטונהנג', הממלכה המאוחדתרוב ההיסטוריה האנושית אינה מתועדת במסמכים כתובים. כתיבה לא הייתה קיימת באף מקום בעולם עד לפני 5000 שנה, וגם אז התפשטה רק בקרב מספר מצומצם של תרבויות מתקדמות מבחינה טכנולוגית. תרבויות אלה, שלא במקרה, הן הידועות ביותר; הן נחקרות על ידי ההיסטוריונים כבר למשך מאות שנים, ואילו הארכאולוגיה קמה רק לאחרונה. אך אפילו בתוך תרבות שהיא אוריינית במידה מסוימת, פעילויות אנושיות רבות אינן מתועדות. כל ידע על השנים המעצבות של התרבות האנושית – התפתחות החקלאות, המנהגים של הדת העממית, והקמתם של הערים הראשונות – חייבות להגיע מהארכאולוגיה.
אפילו היכן שקיימים תעודות כתובות, הן כמעט לעולם לא שלמות, או שהן מוטות במידה מסוימת. בחברות רבות, אוריינות הייתה מוגבלת למעמדות האליטה, כגון הכמורה או הביורוקרטיה של המקדש או החצר המלכותית. האינטרסים ונקודת המבט של האליטה פעמים רבות הייתה שונה למדי מהחיים וההתעניינויות של הציבור הרחב. כתבים שחוברו על ידי אנשים שמייצגים יותר את האוכלוסייה הכללית היו בעלי סיכוי נמוך להגיע לספריות, ולהשמר לזמן ארוך. לפיכך, מסמכים כתובים בדרך כלל משקפים את הנטיות של המעמדות האורייניים, ולא ניתן להשתמש בהם כמקור בטוח. הרקורד החומרי נותן ייצוג שוויוני יותר לאוכלוסייה כולה, אם כי הוא נתון לחוסר הדיוקים שלו, כגון ההטיות של הדגימה והשתמרות ברמות שונות.
בנוסף לחשיבות המדעית שלהם, לשרידים ארכאולוגיים יש לפעמים חשיבות פוליטית לצאצאים של העמים שייצרו אותם, ערך כספי לאספנים, או ערך אסתטי רב. אנשים רבים מזהים את הארכאולוגיה עם הגילוי של אוצרות אסתטיים, דתיים, פוליטיים או כלכליים ולא עם ההבנה של חברות העבר.
נקודת מבט זו מוצגת לעתים ביצירות בדיוניות פופולריות, כגון הסרטים "המומיה" או "מכרות המלך שלמה" היכן שהתחום נעשה לנושא בידורי רווחי. היכן שנושאים לא ריאליסטיים כאלה מטופלים ביותר רצינות, בדרך כלל ישנם האשמות של פבסדו-מדע כלפי העוסקים בהם. אך עיסוקים שכאלה, אמיתיים או בדיוניים, אינם מייצגים את הארכאולוגיה כפי שהיא כיום.
[עריכה] מטרות
עדיין יש הדגשה עצומה בארכאולוגיה על טכניקות שדה ועל מטודולוגיה. אלה כוללים את המטלות של סקירת שטחים על מנת למצוא אתרים חדשים, וחפירת אתרים על מנת לגלות את שרידי התרבות הנמצאים שם, וכן טכניקות מיון ושימור על מנת לנתח ולשמר את השרידים האלה. כל שלב בתהליך זה עשוי להיות מקור למידע.
המטרות של הארכאולוגיה אינן תמיד זהות. ישנן לפחות שלוש תאוריות לגבי מה בדיוק אמורה להיות מטרת המחקר הארכאולוגי. (אלה הם מעבר להיקף של הדיון הנוכחי, וידונו בהמשך). ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין התאוריות הללו.
[עריכה] תתי-תחומים בארכאולוגיה
כמו ברוב התחומים האקדמאיים, ישנם מספר גדול של תתי תחומים ארכאולוגיים שמאופיינים במתודה מסוימת או בסוג של חומר (לדוגמה, ניתוח ליתי, ארכיאובוטניקה), מוקד גאוגרפי או תקופתי (לדוגמה, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב, ארכאולוגיה ימי-ביניימית), או עניין נושאי (ארכאולוגיה של עיצוב נוף), או תרבות מסוימת (אגיפטולוגיה).
[עריכה] ניהול נכסי תרבות
"ניהול נכסי תרבות" (הקרוי גם "ניהול מורשת" בבריטניה) היא ענף של הארכאולוגיה שאחראי לכמות גדולה מהמחקר שנעשה בארצות הברית וכן במערב אירופה. בארצות הברית, הרוב המוחלט של הפוליטיקאים, החוקרים, ומשלמי המסים מאמינים כי "ניהול נכסי תרבות" עזר לשמר את ההיסטוריה והפרהיסטוריה הלאומית, שאחרת הייתה אובדת בהתרחבות של ערים, סכרים, וכבישים.
בין המטרות של "ניהול נכסי תרבות" הם הזיהוי, השימור והתחזוקה של נכסי תרבות על אדמות פרטיות וציבוריות, והסרתם של חפצי ערך תרבותיים מאזורים שבהם הם יהרסו על ידי פעילות אנושית, כגון בנייה מיועדת. דבר זה כולל גם סקירה של אתרי בנייה מיועדים על מנת לבדוק האם ישנם אתרים ארכאולוגיים חשובים באתרים אלה. אם אלה אכן קיימים, פעמים רבות הם יחפרו, או שהבנייה תעצר לחלוטין.
[עריכה] שיטות שדה
[עריכה] סקר
פרויקט ארכאולוגי מודרני מתחיל לרוב עם סקר ארכאולוגי. "סקר אזורי" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי אתרים שלא היו ידועים קודם באזור מסוים. "סקר אתר" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי דברים בעלי עניין באתר, כגון בתים. את שתי המטרות האלה אפשר להשיג בעזרת שיטות דומות למדי.
בימיה הראשונים של הארכאולוגיה, לא היה נהוג לעשות סקר. היסטוריונים תרבותיים וחוקרים בדרך כלל הסתפקו בקבלת מידע על אתרים מונומנטליים מהאוכלוסייה המקומית, וחפירה של מאפייני השטח הבולטים שם. גורדון ווילי היה חלוץ של טכניקת הסקר האזורי, בסקר שערך ב1949 בעמק הוירו שברצועת החוף של פרו, וסקר בכל הרמות נעשה למרכזי עם עלייתה של הארכאולוגיה התהליכית כמה שנים לאחר מכן.
סקר יכול להיות מועיל מאוד אם הוא מבוצע כמקדים לחפירה או אפילו במקומה של חפירה. הוא מצריך מעט זמן, ועולה מעט יחסית, מכיוון שהוא אינו מצריך עיבוד של כמויות גדולות של אדמה על מנת לאתר את הממצאים. (אף על פי כן, סקר של אזור גדול או של אתר יכול להיות יקר, ולכן ארכאולוגים לעתים משתמשים בשיטות דגימה). הוא נמנע מעניינים אתיים (בעלי חשיבות רבה לצאצאי התרבות המדוברת) שקשורים להרס של אתר בחפירה. הסקר הוא הצורה היחידה לאיסוף סוגים מסוימים של מידע, כגון דפוס ומבנה התיישבות. מידע מסקרים פעמים רבות נאסף על גבי מפות, שבהן מראים את מאפייני השטח או את פיזור הממצאים.
שיטת הסקר הפשוטה ביותר היא "סקר שטחי". הוא כולל סקירה של אזור, בדרך כלל ברגל אך לפעמים ברכב, על מנת לחפש מאפיינים או ממצאים שנראים על פני השטח. סקר שטחי אינו יכול לגלות אתרים או מאפיינם שקבורים לחלוטין מתחת לאדמה, או שמכוסים בצמחיה עבותה. סקר שטחי עשוי גם לכלול טכניקות של מיני-חפירה, כגון קידוחים או בורות קטנים.
"סקר אווירי" מבוצע בעזרת מצלמות שמחוברות לכלי טיס, בלונים או אפילו עפיפונים. מבט מלמעלה מועיל למיפוי מהיר של אתרים מסובכים או גדולים. צילום אווירי יכול גם לגלות דברים רבים שלא ניתן לראותם מפני השטח. צמחים שגדלים על גבי מבנה אבן, כגון קיר, יתפתחו יותר לאט, ואילו צמחים על גבי תווי שטח אחרים, יגדלו מהר יותר. צילומים של שדות חיטה, שמשנים את צבעם במהירות בזמן ההבשלה, גילו מבנים תת-קרקעיים בדיוק רב. סקרים אוויריים גם משתמשים באינפרא-אדום, ראדאר חודר-אדמה, ותרמוגרפיה.
"סקר גאופיזי" הוא הצורה האפקטיבית ביותר לראות מתחת לאדמה. מגנטומטרים מגלים שינויים קטנים ביותר בשדה המגנטי של כדור הארץ שנוצרים על ידי חפצים מברזל, סוגים מסוימים של מבני אבן, או אפילו בורות. משתמשים רבות גם באמצעים שבודקים את ההתנגדות החשמלית של האדמה. אדמות רבות הן לחות מתחת לפני השטח, דבר הגורם להתנגדות חשמלית נמוכה. מאפיינים כגון רצפות קשות או ריכוזי אבן, גורמים להתנגדות גבוהה יותר.
אם כי יש ארכאולוגים שרואים את השימוש בגלאי מתכת כדומה לחיפוש אוצרות, הם כלי מועיל ביותר בסקר ארכאולוגי.
סקרים אזוריים בארכאולוגיה ימית משתמשים בסונאר סוקר-צד.
[עריכה] חפירות
החפירות בתל מגידוחפירות ארכאולוגיות היו קיימות כבר כאשר התחום היה בידי חובבנים, והוא נותר עד היום למקור של רוב המידע שמתקבל מהשדה. החפירות יכולות לגלות כמה סוגים של מידע שבדרך כלל אינם מתקבלים בסקר, כגון סטרטיגרפיה, מבנה תלת-ממדי, והקשר בין חפצים ומבנים.
טכניקות חפירה מודרניות מצריכות את התיעוד של המיקום המדויק של חפצים ותווי-נוף. תמיד צריך לתעד את המיקום המאוזן שלהם, ולפעמים גם את המיקום המאונך. כמו כן, צריך לתעד את היחס בין חפצים או תווי-נוף אלה לחפצים אחרים בקרבת מקום, לצורך ניתוח עתידי. דבר זה מאפשר לארכאולוג להבין איזה חפצים או מבנים היו בשימוש יחד, ואיזה עשויים להגיע מתקופות שונות של פעילות. לדוגמה, חפירות באתר מגלות את הסטרטיגרפיה שלו; אם אתר היו בשימוש ברצף של תקופות, ממצאים מתרבויות מאוחרות יותר ימצאו מעל המקודמות יותר.
חפירה היא גם השלב היקר ביותר במחקר הארכאולוגי. כמו כן, כתהליך הרסני, הוא מעורב בבעיות אתיות מסוימות. לפיכך, מעט מאוד אתרים נחפרים לחלוטין. דגימות הן חשובות ביותר בחפירה. מקובל להשתמש בציוד מכני כבד בחפירות, במיוחד על מנת להסיר את שכבת האדמה העליונה (שיטה זו אינה מקובל כל כך בארץ). לאחר הסרת השכבה הזו, חופרים את האתר על ידי כלי חפירה ידניים, על מנת לוודא כי אנו יודעים באופן כללי את המיקום של תווי-השטח. לאחר מכן החפירה נעשית בעזרת כלים עדינים יותר, שאינם פוגעים במבנים בממצאים, ונאספים ממצאים שיכולים להעיד על התקופה של השכבה הנחפרת.
המשימה הבאה היא לבנות תוכנית אתר, ולהשתמש בה על מנת להחליט על שיטת החפירה להמשך. מבנים או תווי-שטח אחרים (בורות, חציבות בסלע, וכו') בדרך כלל נחפרים שכבה שכבה, על מנת לתעד כל שכבה בנפרד. תוכניות ותיאורים של מבנים נפרדים מצוירים במקום על ידי מומחה, וכן מצלמים את השטח מזוויות שונות, ומתעדים את המיקום והיחס בין הממצאים והמבנים. כל המידע הזה משמש כתיעוד קבוע של הממצאים – שעתה נהרסו, ואינם קיימים עוד בשטח – ומשתמשים בו בתיאור והסבר של האתר.
[עריכה] ניתוח לאחר החפירה
לאחר שהממצאים והמבנים נחפרו או נאספו, יש צורך לחקור אותם כראוי, על מנת להשיג את כמות המידע הגדולה ביותר. תהליך זה ידוע כניתוח לאחר החפירה, והוא בדרך כלל החלק שאורך את הזמן הרב ביותר. פעמים רבות הדו"חות הסופיים על חפירות מתפרסמים שנים לאחר סיום החפירה עצמה.
ברמה הבסיסית, יש צורך לנקות, לקטלג ולהשוות את הממצאים לאוספים ידועים, על מנת למיין אותם מבחינה טיפולוגית ולהשוות בין האתר לבין אתרים אחרים שנמצאו בהם ממצאים דומים. אולם, קיימות עוד מגוון טכניקות בארכאולוגיה, שעל ידן ניתן לתארך ולנתח את הממצאים. ניתן לנתח את העצמות, הצמחים ואבקה הפרחים שנאספים מאתר (בעזרת טכניקות של הזוארכאולוגיה, פלאואתנובוטניקה או פלינולוגיה), וכן לנסות להבין ולשחזר טקסטים או כתובות שנמצאו.
טכניקות אלה מספקות מידע רב, שאחרת לא היה ידוע, ולפיכך עוזרות מאוד להבין את האתר.
[עריכה] היסטוריה של הארכאולוגיה
ההיסטוריה של הארכאולוגיה היא של התמקצעות מתגברת, ושל שימוש במגוון מתרחב והולך של טכניקות, על מנת לקבל את מירב המידע האפשרי על האתר הנבחן.
כבר אלפי שנים שמתקיימות חפירות של מונומנטים עתיקים ואיסוף עתיקות, אך אלה נעשו בעיקר על מנת להוציא משם חפצים בעלי ערך אסתטי או כספי.
רק במאה ה-19 הוחל המחקר השיטתי של העבר דרך השרידים הפיזיים שלו. שיטות ארכאולוגיות פותחו על ידי חובבנים ובעלי מקצוע, הכוללים את אוגוסטוס פיט ריברס ווויליאם פלינדרס פטרי.
תהליך זה הומשך במאה ה-20 על ידי אנשים כמו מורטימר ווילר, שגישתו הממושמעת לחפירה שיפרה מאוד את איכות הראיות שניתן היה להשיג.
במאה ה-20, ההתפתחות של ארכאולוגיה אורבנית ולאחר מכן של חפירות הצלה היו גורמים חשובים, וכן ההתפתחות של המדע הארכאולוגי, שהגביר מאוד את כמות המידע שניתן היה להשיג.
[עריכה] תאוריה ארכאולוגית
אין תאוריה אחת של ארכאולוגיה, ואף הגדרותיה אינן מוסכמות. עד לאמצע המאה ה-20 ולתחילת השימוש בטכנולוגיה, הייתה הסכמה כללית כי הארכאולוגיה קשורה באופן הדוק להיסטוריה ולאנתרופולוגיה. לשלב העיקרי הראשון של התאוריה הארכאולוגית בדרך כלל מתייחסים כתרבותי, או היסטוריה תרבותית, שפותח בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
בשנות ה-60, מספר ארכאולוגים צעירים, בעיקר אמריקאיים, כגון לואיס בינפורד, התמרדו כנגד הפרדיגמות של ההיסטוריה התרבותית. הם דיברו על "ארכאולוגיה חדשה", שתיהיה "מדעית" ו"אנתרופולוגית" יותר, עם בדיקה של היפותזות ומתודה מדעית. הארכאולוגיה הזו נודעה לאחר מכן כ"ארכאולוגיה תהליכית".
בשנות ה-80, קמה תנועה חדשה בקרב הארכאולוגים בבריטניה, שהובלה בידי מיכאל שנקס, כריסטופר טילי, דניאל מילר ואיאן הודר. היא אתגרה את המדעיות והאובייקטיביות של הארכאולוגיה התהליכית, והדגישו את הרלטיביזם. אך גישה זו בוקרה על ידי ארכאולוגים תהליכיים כחסרת רצינות מדעית. נושא זה עדיין נמצא בדיון ומחלוקת.
התאוריה הארכאולוגית כעת שואבת מטווח רחב של השפעות, הכוללת מחשבה נאו-דרווניסטית, פנומנולוגיה, פוסט-מודרניות, מדע קוגניטיבי, פונקציונליזם, לימודי מגדר ופמיניזם ותאוריות מערכתיות.
[עריכה] ארכאולוגיה ציבורית
הארכאולוגיה המוקדמת הייתה בעיקר נסיון לגלות ממצאים ותווי-שטח מרשימים, או לחקור ערים נטושות גדולות ומיסתוריות. חיפושים כאלה המשיכו להקסים את הציבור, כפי שניתן לראות בספרים וסרטים פופולריים.
הרבה מחקר עמוק ומועיל אכן נעשה באזורים דרמטיים, כמו קופאן ועמק המלכים, אך רוב הארכאולוגיה המודרנית אינה כה סנסציונית. בנוסף, סיפורי הרפתקאות ארכאולוגיים בדרך כלל מתעלמים מהעבודה הקשה שמעורבת בסקר הארכאולוגי, בחפירה ובעיבוד המידע.
ובכל זאת, הארכאולוגיה הרוויחה מההצגה שלה במדיה. הרבה מהעוסקים במקצוע מצביעים אל סרטי אינדיאנה ג'ונס שראו בילדותם כהשראה שלהם להתעניינות בתחום. ארכאולוגים גם נסמכים על התמיכה הציבורית, והשאלה של עבור מי הם פועלים נידונה רבות. ללא התעניינות ציבורית רבה בנושא, שלפעמים מתעוררת על ידי מציאות חשובות או ארכאולוגים סליברטאים, יהיה קשה הרבה יותר להשיג את התמיכה הפוליטית והכלכלית שהארכאולוגים צריכים.
אך המגמה להתמקצעות הביאה לכך שמתנדבים מוחלפים בעובדים חסרי השכלה. הצוות הארכאולוגי צריך להיות מוכשר היטב על מנת לעבוד בזריזות וביעיילות, כשהם שומרים על ענייני הבריאות והבטיחות הקשורים לעבודה באתר בנייה עם זמן סיום הדוק. מאידך, ישנם עדיין פרויקטים רבים המעסיקים מתנדבים.
לארכאולוגים חשוב מאוד הקשר עם האוכלוסייה המקומית והידע שלה, והם בדרך כלל משתפים פעולה עם אגודות ארכאולוגיות והיסטוריות מקומיות.
[עריכה] שוד עתיקות
שוד עתיקות על ידי אנשים המחפשים אוצרו היא בעיה עתיקת יומין. לדוגמה, רבים מהקברים של הפרעונים המצרים נשדדו כבר בעת העתיקה. ההתקדמות של הארכאולוגיה גרמה לכך שאתרים עתיקים הם בעלי עניין ציבורי ומדעי רב, אך היא גם הזמינה יחס לא רצוי ליצירה של התרבויות העתיקות. הדרישה רבה לממצאים מביאה לשוד ולסחר בעתיקות לאספנים פרטיים. השודדים לא רק הורסים את האתר ההיסטורי וגונבים מהתרבות המקומית את המורשת שלה, אלא גם מונעים מהארכאולוגים מידע חשוב על ידי כך שהם מוציאים את הממצאים מההקשר בו נמצאו.
התודעה הציבורית מקשרת בין שוד עתיקות לארצות עולם שלישי, שרבות מהן שוכנות על תליהן של תרבויות עתיקות אך שאין להם רצון או משאבים להגן על אתריהם. כמו כן, המחיר הגבוה ששוד העתיקות מכניס, מזמין ביותר כשמדובר באוכלוסיית איכרים עניים. אך שוד עתיקות גם קיים בארצות הברית ובמערב אירופה. בישראל אתרים וחורבות רבות נשדדות. אחד האזורים הבולטים בשוד עתיקות הוא שפלת יהודה, הכוללת תילים, חורבות, מערכות מסתור ומערות קבורה רבות. האחרונות מהוות מטרה מרכזית לשודדי העתיקות משום שרבות ממערות הקבורה שייכות למשפחות אמידות, ועשויות לכלול רכוש וחפצים יקרי ערך.
[עריכה] סוגי ארכאולוגיה
ארכאולוגיה ימית
ארכאולוגיה מקראית
ארכאולוגיה פרהיסטורית
ארכאולוגיה קלאסית
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
אגיפטולוגיה
[עריכה] שיטות תיארוך ארכאולוגיות :
טבעות עציםשיטות תיארוך מוחלט:
תיארוך פחמן 14
שיטות תיארוך יחסי:
תיארוך באמצעות סטרטיגרפיה
תיארוך באמצעות טבעות עצים
תיארוך טיפולוגי
[עריכה] ראו גם
ארכאולוגיה בישראל
אתר ארכאולוגי
מערכת שלוש התקופות
ארכאולוגיה מקראית
פרהיסטוריה
כעיקרון רציתי להביא לפה משהוא על חפירות ארכיאולוגיות אבל לא היה (עימך הסליחה!)
ארכאולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חפירות ארכיאולוגיות)
קפיצה אל: ניווט, חפש
האתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתיתארכאולוגיה (מהיוונית – ארכי: עתיק, לוגוס: מילה/דיבור/לימוד) היא המחקר של התרבות האנושית בעבר על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע תרבותי וסביבתי, הכולל אדריכלות, חפצים, שרידי אנשים, חיות או צמחים. המטרה של הארכאולוגיה היא לתעד ולהסביר את המקורות וההתפתחות של התרבות האנושית, היסטוריית התרבות, ההתנהגות האנושית והאקולוגיה.
הארכאולוגיה היא שדה המחקר היחיד שיש לו שיטה ותאוריה עבור איסוף ופירוש של מידע על העבר הפרהיסטורי האנושי, ויכולה גם להרים תרומה משמעותית להבנה של החברות בזמן ההיסטורי. תתי-תחומים של האנתרופולוגיה משלימות את ממצאי הארכאולוגיה, בעיקר אנתרופולוגיה תרבותית (שחוקרת את הממדים ההתנהגותיים, סמליים, והחומריים של התרבות), בלשנות (שחוקרת את השפה, כולל המקור של השפה וקבוצות של שפות), ואנתרופולוגיה פיזית (החוקרת את האבולוציה האנושית). תחומים אחרים גם משלימים את הארכאולוגיה, כמו פלאונתולוגיה (המחקר של החיים הפרהיסטורייים), הכוללת פלאוזואולוגיה ופלאובוטניה, גאוגרפיה, גאולוגיה, היסטוריה, היסטוריה של האמנות, ולימודים קלאסיים.
הארכאולוגיה תוארה כתחום שמגייס את המדעים על מנת להאיר על מדעי הרוח.
הארכאולוגיה היא גישה להסברת תרבויות נעלמות והיבטים לא ידועים של ההיסטוריה האנושית, בכל תקופה: באנגליה, ארכאולוגים גילו את מתארו של כפר ימי-ביניימי שננטשו לאחר אסונות המאה ה-14, וכן את המתארים של גינות מהמאה ה-17 שננטשו גם הם.
במחקר של תרבויות עתיקות פחות, שנצפו ונחקרו על ידי חוקרים מערביים, הארכאולוגיה קשורה לאתנוגרפיה. כך הוא המצב בחלקים גדולים מצפון אמריקה, אוקיאניה, סיביר, ומקומות אחרים. במחקר של תרבויות שהיו בעלות כתב או שהיו להם שכנות כאלה, ההיסטוריה והארכאולוגיה משלימות אחת את השנייה עבור הבנה רחבה יותר של ההקשר התרבותי השלם, כמו בחומת אדריאנוס.
מקום בו מתקיימת חפירה או מחקר ארכאולוגי מכונה אתר ארכאולוגי, והעוסק בארכאולוגיה נקרא ארכאולוג.
תוכן עניינים [הסתר]
1 חשיבות ויישום
2 מטרות
2.1 תתי-תחומים בארכאולוגיה
3 ניהול נכסי תרבות
4 שיטות שדה
4.1 סקר
4.2 חפירות
5 ניתוח לאחר החפירה
6 היסטוריה של הארכאולוגיה
7 תאוריה ארכאולוגית
8 ארכאולוגיה ציבורית
8.1 שוד עתיקות
9 סוגי ארכאולוגיה
10 שיטות תיארוך ארכאולוגיות :
11 ראו גם
12 קישורים חיצוניים
[עריכה] חשיבות ויישום
סטונהנג', הממלכה המאוחדתרוב ההיסטוריה האנושית אינה מתועדת במסמכים כתובים. כתיבה לא הייתה קיימת באף מקום בעולם עד לפני 5000 שנה, וגם אז התפשטה רק בקרב מספר מצומצם של תרבויות מתקדמות מבחינה טכנולוגית. תרבויות אלה, שלא במקרה, הן הידועות ביותר; הן נחקרות על ידי ההיסטוריונים כבר למשך מאות שנים, ואילו הארכאולוגיה קמה רק לאחרונה. אך אפילו בתוך תרבות שהיא אוריינית במידה מסוימת, פעילויות אנושיות רבות אינן מתועדות. כל ידע על השנים המעצבות של התרבות האנושית – התפתחות החקלאות, המנהגים של הדת העממית, והקמתם של הערים הראשונות – חייבות להגיע מהארכאולוגיה.
אפילו היכן שקיימים תעודות כתובות, הן כמעט לעולם לא שלמות, או שהן מוטות במידה מסוימת. בחברות רבות, אוריינות הייתה מוגבלת למעמדות האליטה, כגון הכמורה או הביורוקרטיה של המקדש או החצר המלכותית. האינטרסים ונקודת המבט של האליטה פעמים רבות הייתה שונה למדי מהחיים וההתעניינויות של הציבור הרחב. כתבים שחוברו על ידי אנשים שמייצגים יותר את האוכלוסייה הכללית היו בעלי סיכוי נמוך להגיע לספריות, ולהשמר לזמן ארוך. לפיכך, מסמכים כתובים בדרך כלל משקפים את הנטיות של המעמדות האורייניים, ולא ניתן להשתמש בהם כמקור בטוח. הרקורד החומרי נותן ייצוג שוויוני יותר לאוכלוסייה כולה, אם כי הוא נתון לחוסר הדיוקים שלו, כגון ההטיות של הדגימה והשתמרות ברמות שונות.
בנוסף לחשיבות המדעית שלהם, לשרידים ארכאולוגיים יש לפעמים חשיבות פוליטית לצאצאים של העמים שייצרו אותם, ערך כספי לאספנים, או ערך אסתטי רב. אנשים רבים מזהים את הארכאולוגיה עם הגילוי של אוצרות אסתטיים, דתיים, פוליטיים או כלכליים ולא עם ההבנה של חברות העבר.
נקודת מבט זו מוצגת לעתים ביצירות בדיוניות פופולריות, כגון הסרטים "המומיה" או "מכרות המלך שלמה" היכן שהתחום נעשה לנושא בידורי רווחי. היכן שנושאים לא ריאליסטיים כאלה מטופלים ביותר רצינות, בדרך כלל ישנם האשמות של פבסדו-מדע כלפי העוסקים בהם. אך עיסוקים שכאלה, אמיתיים או בדיוניים, אינם מייצגים את הארכאולוגיה כפי שהיא כיום.
[עריכה] מטרות
עדיין יש הדגשה עצומה בארכאולוגיה על טכניקות שדה ועל מטודולוגיה. אלה כוללים את המטלות של סקירת שטחים על מנת למצוא אתרים חדשים, וחפירת אתרים על מנת לגלות את שרידי התרבות הנמצאים שם, וכן טכניקות מיון ושימור על מנת לנתח ולשמר את השרידים האלה. כל שלב בתהליך זה עשוי להיות מקור למידע.
המטרות של הארכאולוגיה אינן תמיד זהות. ישנן לפחות שלוש תאוריות לגבי מה בדיוק אמורה להיות מטרת המחקר הארכאולוגי. (אלה הם מעבר להיקף של הדיון הנוכחי, וידונו בהמשך). ובכל זאת, יש הרבה מן המשותף בין התאוריות הללו.
[עריכה] תתי-תחומים בארכאולוגיה
כמו ברוב התחומים האקדמאיים, ישנם מספר גדול של תתי תחומים ארכאולוגיים שמאופיינים במתודה מסוימת או בסוג של חומר (לדוגמה, ניתוח ליתי, ארכיאובוטניקה), מוקד גאוגרפי או תקופתי (לדוגמה, ארכאולוגיה של המזרח הקרוב, ארכאולוגיה ימי-ביניימית), או עניין נושאי (ארכאולוגיה של עיצוב נוף), או תרבות מסוימת (אגיפטולוגיה).
[עריכה] ניהול נכסי תרבות
"ניהול נכסי תרבות" (הקרוי גם "ניהול מורשת" בבריטניה) היא ענף של הארכאולוגיה שאחראי לכמות גדולה מהמחקר שנעשה בארצות הברית וכן במערב אירופה. בארצות הברית, הרוב המוחלט של הפוליטיקאים, החוקרים, ומשלמי המסים מאמינים כי "ניהול נכסי תרבות" עזר לשמר את ההיסטוריה והפרהיסטוריה הלאומית, שאחרת הייתה אובדת בהתרחבות של ערים, סכרים, וכבישים.
בין המטרות של "ניהול נכסי תרבות" הם הזיהוי, השימור והתחזוקה של נכסי תרבות על אדמות פרטיות וציבוריות, והסרתם של חפצי ערך תרבותיים מאזורים שבהם הם יהרסו על ידי פעילות אנושית, כגון בנייה מיועדת. דבר זה כולל גם סקירה של אתרי בנייה מיועדים על מנת לבדוק האם ישנם אתרים ארכאולוגיים חשובים באתרים אלה. אם אלה אכן קיימים, פעמים רבות הם יחפרו, או שהבנייה תעצר לחלוטין.
[עריכה] שיטות שדה
[עריכה] סקר
פרויקט ארכאולוגי מודרני מתחיל לרוב עם סקר ארכאולוגי. "סקר אזורי" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי אתרים שלא היו ידועים קודם באזור מסוים. "סקר אתר" הוא הנסיון לאתר באופן שיטתי דברים בעלי עניין באתר, כגון בתים. את שתי המטרות האלה אפשר להשיג בעזרת שיטות דומות למדי.
בימיה הראשונים של הארכאולוגיה, לא היה נהוג לעשות סקר. היסטוריונים תרבותיים וחוקרים בדרך כלל הסתפקו בקבלת מידע על אתרים מונומנטליים מהאוכלוסייה המקומית, וחפירה של מאפייני השטח הבולטים שם. גורדון ווילי היה חלוץ של טכניקת הסקר האזורי, בסקר שערך ב1949 בעמק הוירו שברצועת החוף של פרו, וסקר בכל הרמות נעשה למרכזי עם עלייתה של הארכאולוגיה התהליכית כמה שנים לאחר מכן.
סקר יכול להיות מועיל מאוד אם הוא מבוצע כמקדים לחפירה או אפילו במקומה של חפירה. הוא מצריך מעט זמן, ועולה מעט יחסית, מכיוון שהוא אינו מצריך עיבוד של כמויות גדולות של אדמה על מנת לאתר את הממצאים. (אף על פי כן, סקר של אזור גדול או של אתר יכול להיות יקר, ולכן ארכאולוגים לעתים משתמשים בשיטות דגימה). הוא נמנע מעניינים אתיים (בעלי חשיבות רבה לצאצאי התרבות המדוברת) שקשורים להרס של אתר בחפירה. הסקר הוא הצורה היחידה לאיסוף סוגים מסוימים של מידע, כגון דפוס ומבנה התיישבות. מידע מסקרים פעמים רבות נאסף על גבי מפות, שבהן מראים את מאפייני השטח או את פיזור הממצאים.
שיטת הסקר הפשוטה ביותר היא "סקר שטחי". הוא כולל סקירה של אזור, בדרך כלל ברגל אך לפעמים ברכב, על מנת לחפש מאפיינים או ממצאים שנראים על פני השטח. סקר שטחי אינו יכול לגלות אתרים או מאפיינם שקבורים לחלוטין מתחת לאדמה, או שמכוסים בצמחיה עבותה. סקר שטחי עשוי גם לכלול טכניקות של מיני-חפירה, כגון קידוחים או בורות קטנים.
"סקר אווירי" מבוצע בעזרת מצלמות שמחוברות לכלי טיס, בלונים או אפילו עפיפונים. מבט מלמעלה מועיל למיפוי מהיר של אתרים מסובכים או גדולים. צילום אווירי יכול גם לגלות דברים רבים שלא ניתן לראותם מפני השטח. צמחים שגדלים על גבי מבנה אבן, כגון קיר, יתפתחו יותר לאט, ואילו צמחים על גבי תווי שטח אחרים, יגדלו מהר יותר. צילומים של שדות חיטה, שמשנים את צבעם במהירות בזמן ההבשלה, גילו מבנים תת-קרקעיים בדיוק רב. סקרים אוויריים גם משתמשים באינפרא-אדום, ראדאר חודר-אדמה, ותרמוגרפיה.
"סקר גאופיזי" הוא הצורה האפקטיבית ביותר לראות מתחת לאדמה. מגנטומטרים מגלים שינויים קטנים ביותר בשדה המגנטי של כדור הארץ שנוצרים על ידי חפצים מברזל, סוגים מסוימים של מבני אבן, או אפילו בורות. משתמשים רבות גם באמצעים שבודקים את ההתנגדות החשמלית של האדמה. אדמות רבות הן לחות מתחת לפני השטח, דבר הגורם להתנגדות חשמלית נמוכה. מאפיינים כגון רצפות קשות או ריכוזי אבן, גורמים להתנגדות גבוהה יותר.
אם כי יש ארכאולוגים שרואים את השימוש בגלאי מתכת כדומה לחיפוש אוצרות, הם כלי מועיל ביותר בסקר ארכאולוגי.
סקרים אזוריים בארכאולוגיה ימית משתמשים בסונאר סוקר-צד.
[עריכה] חפירות
החפירות בתל מגידוחפירות ארכאולוגיות היו קיימות כבר כאשר התחום היה בידי חובבנים, והוא נותר עד היום למקור של רוב המידע שמתקבל מהשדה. החפירות יכולות לגלות כמה סוגים של מידע שבדרך כלל אינם מתקבלים בסקר, כגון סטרטיגרפיה, מבנה תלת-ממדי, והקשר בין חפצים ומבנים.
טכניקות חפירה מודרניות מצריכות את התיעוד של המיקום המדויק של חפצים ותווי-נוף. תמיד צריך לתעד את המיקום המאוזן שלהם, ולפעמים גם את המיקום המאונך. כמו כן, צריך לתעד את היחס בין חפצים או תווי-נוף אלה לחפצים אחרים בקרבת מקום, לצורך ניתוח עתידי. דבר זה מאפשר לארכאולוג להבין איזה חפצים או מבנים היו בשימוש יחד, ואיזה עשויים להגיע מתקופות שונות של פעילות. לדוגמה, חפירות באתר מגלות את הסטרטיגרפיה שלו; אם אתר היו בשימוש ברצף של תקופות, ממצאים מתרבויות מאוחרות יותר ימצאו מעל המקודמות יותר.
חפירה היא גם השלב היקר ביותר במחקר הארכאולוגי. כמו כן, כתהליך הרסני, הוא מעורב בבעיות אתיות מסוימות. לפיכך, מעט מאוד אתרים נחפרים לחלוטין. דגימות הן חשובות ביותר בחפירה. מקובל להשתמש בציוד מכני כבד בחפירות, במיוחד על מנת להסיר את שכבת האדמה העליונה (שיטה זו אינה מקובל כל כך בארץ). לאחר הסרת השכבה הזו, חופרים את האתר על ידי כלי חפירה ידניים, על מנת לוודא כי אנו יודעים באופן כללי את המיקום של תווי-השטח. לאחר מכן החפירה נעשית בעזרת כלים עדינים יותר, שאינם פוגעים במבנים בממצאים, ונאספים ממצאים שיכולים להעיד על התקופה של השכבה הנחפרת.
המשימה הבאה היא לבנות תוכנית אתר, ולהשתמש בה על מנת להחליט על שיטת החפירה להמשך. מבנים או תווי-שטח אחרים (בורות, חציבות בסלע, וכו') בדרך כלל נחפרים שכבה שכבה, על מנת לתעד כל שכבה בנפרד. תוכניות ותיאורים של מבנים נפרדים מצוירים במקום על ידי מומחה, וכן מצלמים את השטח מזוויות שונות, ומתעדים את המיקום והיחס בין הממצאים והמבנים. כל המידע הזה משמש כתיעוד קבוע של הממצאים – שעתה נהרסו, ואינם קיימים עוד בשטח – ומשתמשים בו בתיאור והסבר של האתר.
[עריכה] ניתוח לאחר החפירה
לאחר שהממצאים והמבנים נחפרו או נאספו, יש צורך לחקור אותם כראוי, על מנת להשיג את כמות המידע הגדולה ביותר. תהליך זה ידוע כניתוח לאחר החפירה, והוא בדרך כלל החלק שאורך את הזמן הרב ביותר. פעמים רבות הדו"חות הסופיים על חפירות מתפרסמים שנים לאחר סיום החפירה עצמה.
ברמה הבסיסית, יש צורך לנקות, לקטלג ולהשוות את הממצאים לאוספים ידועים, על מנת למיין אותם מבחינה טיפולוגית ולהשוות בין האתר לבין אתרים אחרים שנמצאו בהם ממצאים דומים. אולם, קיימות עוד מגוון טכניקות בארכאולוגיה, שעל ידן ניתן לתארך ולנתח את הממצאים. ניתן לנתח את העצמות, הצמחים ואבקה הפרחים שנאספים מאתר (בעזרת טכניקות של הזוארכאולוגיה, פלאואתנובוטניקה או פלינולוגיה), וכן לנסות להבין ולשחזר טקסטים או כתובות שנמצאו.
טכניקות אלה מספקות מידע רב, שאחרת לא היה ידוע, ולפיכך עוזרות מאוד להבין את האתר.
[עריכה] היסטוריה של הארכאולוגיה
ההיסטוריה של הארכאולוגיה היא של התמקצעות מתגברת, ושל שימוש במגוון מתרחב והולך של טכניקות, על מנת לקבל את מירב המידע האפשרי על האתר הנבחן.
כבר אלפי שנים שמתקיימות חפירות של מונומנטים עתיקים ואיסוף עתיקות, אך אלה נעשו בעיקר על מנת להוציא משם חפצים בעלי ערך אסתטי או כספי.
רק במאה ה-19 הוחל המחקר השיטתי של העבר דרך השרידים הפיזיים שלו. שיטות ארכאולוגיות פותחו על ידי חובבנים ובעלי מקצוע, הכוללים את אוגוסטוס פיט ריברס ווויליאם פלינדרס פטרי.
תהליך זה הומשך במאה ה-20 על ידי אנשים כמו מורטימר ווילר, שגישתו הממושמעת לחפירה שיפרה מאוד את איכות הראיות שניתן היה להשיג.
במאה ה-20, ההתפתחות של ארכאולוגיה אורבנית ולאחר מכן של חפירות הצלה היו גורמים חשובים, וכן ההתפתחות של המדע הארכאולוגי, שהגביר מאוד את כמות המידע שניתן היה להשיג.
[עריכה] תאוריה ארכאולוגית
אין תאוריה אחת של ארכאולוגיה, ואף הגדרותיה אינן מוסכמות. עד לאמצע המאה ה-20 ולתחילת השימוש בטכנולוגיה, הייתה הסכמה כללית כי הארכאולוגיה קשורה באופן הדוק להיסטוריה ולאנתרופולוגיה. לשלב העיקרי הראשון של התאוריה הארכאולוגית בדרך כלל מתייחסים כתרבותי, או היסטוריה תרבותית, שפותח בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
בשנות ה-60, מספר ארכאולוגים צעירים, בעיקר אמריקאיים, כגון לואיס בינפורד, התמרדו כנגד הפרדיגמות של ההיסטוריה התרבותית. הם דיברו על "ארכאולוגיה חדשה", שתיהיה "מדעית" ו"אנתרופולוגית" יותר, עם בדיקה של היפותזות ומתודה מדעית. הארכאולוגיה הזו נודעה לאחר מכן כ"ארכאולוגיה תהליכית".
בשנות ה-80, קמה תנועה חדשה בקרב הארכאולוגים בבריטניה, שהובלה בידי מיכאל שנקס, כריסטופר טילי, דניאל מילר ואיאן הודר. היא אתגרה את המדעיות והאובייקטיביות של הארכאולוגיה התהליכית, והדגישו את הרלטיביזם. אך גישה זו בוקרה על ידי ארכאולוגים תהליכיים כחסרת רצינות מדעית. נושא זה עדיין נמצא בדיון ומחלוקת.
התאוריה הארכאולוגית כעת שואבת מטווח רחב של השפעות, הכוללת מחשבה נאו-דרווניסטית, פנומנולוגיה, פוסט-מודרניות, מדע קוגניטיבי, פונקציונליזם, לימודי מגדר ופמיניזם ותאוריות מערכתיות.
[עריכה] ארכאולוגיה ציבורית
הארכאולוגיה המוקדמת הייתה בעיקר נסיון לגלות ממצאים ותווי-שטח מרשימים, או לחקור ערים נטושות גדולות ומיסתוריות. חיפושים כאלה המשיכו להקסים את הציבור, כפי שניתן לראות בספרים וסרטים פופולריים.
הרבה מחקר עמוק ומועיל אכן נעשה באזורים דרמטיים, כמו קופאן ועמק המלכים, אך רוב הארכאולוגיה המודרנית אינה כה סנסציונית. בנוסף, סיפורי הרפתקאות ארכאולוגיים בדרך כלל מתעלמים מהעבודה הקשה שמעורבת בסקר הארכאולוגי, בחפירה ובעיבוד המידע.
ובכל זאת, הארכאולוגיה הרוויחה מההצגה שלה במדיה. הרבה מהעוסקים במקצוע מצביעים אל סרטי אינדיאנה ג'ונס שראו בילדותם כהשראה שלהם להתעניינות בתחום. ארכאולוגים גם נסמכים על התמיכה הציבורית, והשאלה של עבור מי הם פועלים נידונה רבות. ללא התעניינות ציבורית רבה בנושא, שלפעמים מתעוררת על ידי מציאות חשובות או ארכאולוגים סליברטאים, יהיה קשה הרבה יותר להשיג את התמיכה הפוליטית והכלכלית שהארכאולוגים צריכים.
אך המגמה להתמקצעות הביאה לכך שמתנדבים מוחלפים בעובדים חסרי השכלה. הצוות הארכאולוגי צריך להיות מוכשר היטב על מנת לעבוד בזריזות וביעיילות, כשהם שומרים על ענייני הבריאות והבטיחות הקשורים לעבודה באתר בנייה עם זמן סיום הדוק. מאידך, ישנם עדיין פרויקטים רבים המעסיקים מתנדבים.
לארכאולוגים חשוב מאוד הקשר עם האוכלוסייה המקומית והידע שלה, והם בדרך כלל משתפים פעולה עם אגודות ארכאולוגיות והיסטוריות מקומיות.
[עריכה] שוד עתיקות
שוד עתיקות על ידי אנשים המחפשים אוצרו היא בעיה עתיקת יומין. לדוגמה, רבים מהקברים של הפרעונים המצרים נשדדו כבר בעת העתיקה. ההתקדמות של הארכאולוגיה גרמה לכך שאתרים עתיקים הם בעלי עניין ציבורי ומדעי רב, אך היא גם הזמינה יחס לא רצוי ליצירה של התרבויות העתיקות. הדרישה רבה לממצאים מביאה לשוד ולסחר בעתיקות לאספנים פרטיים. השודדים לא רק הורסים את האתר ההיסטורי וגונבים מהתרבות המקומית את המורשת שלה, אלא גם מונעים מהארכאולוגים מידע חשוב על ידי כך שהם מוציאים את הממצאים מההקשר בו נמצאו.
התודעה הציבורית מקשרת בין שוד עתיקות לארצות עולם שלישי, שרבות מהן שוכנות על תליהן של תרבויות עתיקות אך שאין להם רצון או משאבים להגן על אתריהם. כמו כן, המחיר הגבוה ששוד העתיקות מכניס, מזמין ביותר כשמדובר באוכלוסיית איכרים עניים. אך שוד עתיקות גם קיים בארצות הברית ובמערב אירופה. בישראל אתרים וחורבות רבות נשדדות. אחד האזורים הבולטים בשוד עתיקות הוא שפלת יהודה, הכוללת תילים, חורבות, מערכות מסתור ומערות קבורה רבות. האחרונות מהוות מטרה מרכזית לשודדי העתיקות משום שרבות ממערות הקבורה שייכות למשפחות אמידות, ועשויות לכלול רכוש וחפצים יקרי ערך.
[עריכה] סוגי ארכאולוגיה
ארכאולוגיה ימית
ארכאולוגיה מקראית
ארכאולוגיה פרהיסטורית
ארכאולוגיה קלאסית
ארכאולוגיה של ארץ ישראל
אגיפטולוגיה
[עריכה] שיטות תיארוך ארכאולוגיות :
טבעות עציםשיטות תיארוך מוחלט:
תיארוך פחמן 14
שיטות תיארוך יחסי:
תיארוך באמצעות סטרטיגרפיה
תיארוך באמצעות טבעות עצים
תיארוך טיפולוגי
[עריכה] ראו גם
ארכאולוגיה בישראל
אתר ארכאולוגי
מערכת שלוש התקופות
ארכאולוגיה מקראית
פרהיסטוריה
כעיקרון רציתי להביא לפה משהוא על חפירות ארכיאולוגיות אבל לא היה (עימך הסליחה!)
הסליחה מתקבלת הבעיה היא..עזרא - ארכיון
שלא קראתי את זה..חח..סורי זה לא ממש מעניין אותי..
עכשיו הבנתי למה אני לא אוהבת לדבר איתך!עזרא - ארכיון
ואם לא הבנת - תסתכלי על החתימה שלי שורה אחרונה
אני חייבת לציין שעכשיו עשית לי את זה..עזרא - ארכיון
כן, את נורא אוהבת אנשים שמדברים לעצמםעזרא - ארכיון
זה היה בציניות אם לא הבנת..עזרא - ארכיון
דברים כאלה גם לא אומרים בציניותעזרא - ארכיון
וואו....עזרא - ארכיון
תופעת הטבע מוריה שוורץ הינה תופעת טבע נדירה ביותר שהתגלתה פעם אחת ויחידה בהיסטוריה של האנושות. התופעה התגלתה בתשיעי לאוקטובר למניינם תשס"ח בקופת החולים "מכבי" של גבעת שמואל. בגוף הנבדק, מוריה שוורץ (מכאן שם התופעה) התגלו כל 316,493 המחלות שידועות לאנושות, בין השאר עודף שומן (חריגה של כמה עשרות טונות מהממוצע), הפרה המשוגעת (או במקרה שלנו הבהמה המשוגעת), אוטיזם נדיר במיוחד (הגוף, או עב"ם, מתקשר בשימוש פלוצים וגרעפסים), פרקינסון עצבני, סרטן הזנב, ובנוסף, כ-340 מחלות ייחודיות לעב"ם הנבדק בלבד. רופאי קופת החולים היו אובדי עצות (במיוחד בגלל שקרסה להם המרפאה כשהעב"ם נכנסה לשם), פנו דחוף לסולל בונה, וביקשו שיפנו את העב"ם לבית החולים תל השומר. בבית החולים תל השומר בדקו אותה מומחים לרפואת הנפש והגוף והגיעו למסקנה (לפי תדירות הפלוצים) שהיא הולכת להפליץ בעוד כחצי שעה פלוץ שימוטט כליל את מדינת ישראל. השמדת מדינת ישראל נמנעה בעקבות הפלתה לסוריה ופיצוץ סוריה.
ראו גם - דיסלקציות חמורות והשפעותיהן על העולם.
קרל מרקס פעם אמר: "אין התודעה קובעת את ההויה, ההויה היא הקובעת את התודעה".
אני בספק אם יש כל קשר למה שנאמר לעיל אז פשוט...
גבעת שמואל אורות אימפריה!!!
ציניות מעידה על חוסר בטחון עצמיעזרא - ארכיון
אדם משתמש בציניות שאין לו דרך להגיב בצורה ענייניתעזרא - ארכיון
לא זכור לי שאני אוהבת לדבר איתךעזרא - ארכיון
וחוץ מזה אני אוהבת לדבר עם אנשים חכמים וגם זה לא כולל אותך
אז כדי שתחכים הבאתי לך את זה:
סריגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
כובע סרוג, סליל צמר ומסרגותסריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות קשורות, שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. סריגה יכולה להיות מבוצעת כעבודת יד או על ידי מכונות. על אף שבדרך כלל נהוג לחשוב כי צמר (טבעי או סינתטי) משמש לסריגה, הרי שניתן לסרוג מכל סוג של חוט. כיום בדים רבים הינם סרוגים ולא ארוגים.
תוכן עניינים [הסתר]
1 הסריגה בהיסטוריה
2 סריגה בשתי מסרגות
3 סריגה במסרגה אחת
4 סריגה תעשייתית
5 סריגה בישראל
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים
[עריכה] הסריגה בהיסטוריה
במקור הסריגה הייתה מקצוע גברי.מקורה כנראה משבטים נודדים בצפון אפריקה בה סרגו הנוודים כדי הלעביר את זמנם במסע. הגילדה המקצועית הראשונה בסריגה הוקמה בפריז ב1527. סריגה הפכה לעיסוק ומקצוע ביתי, עם עליית הפופולריות של גרביים סרוגים בסוף המאה ה-17. בין מיליון לשני מיליון זוגות גרביים סרוגים ייוצאו מבריטניה לשאר אירופה. בתקופת המהפכה הצרפתית שיחקה הסריגה תפקיד חשוב ודוגמאות הסריגה שימשו להעברת מסרים סודיים בין המורדים.
[עריכה] סריגה בשתי מסרגות
בסריגה מסוג זה משתמשים בדרך כלל בשתי מסרגות ישרות ומחודדות בקצותיהן. עובי המסרגות, בשילוב עם עובי חוט הצמר ומתח הסריגה יקבעו את מידת הצפיפות של הסריגה.
בתחילת הסריגה יוצרים בדרך כלל בסיס של לולאות הקשורות אחת לשנייה, סביב אחת המסרגות. המסרגה השנייה משמשת כדי להגיע לכל אחת מהלולאות בזו אחר זו, כדי לשלב בתוכן לולאה חדשה מתוך חוט הסריגה. בצורה זו נוצרת שורה חדשה של לולאות, בראש שורת הלולאות הקודמת.
ניתן לבצע את הסריגה בשורות הלוך וחזור, או באופן מעגלי (בדרך כלל על ידי שימוש במספר מסרגות, או בזוג מסרגות המחוברות זו לזו בקצה אחד).
שתי העיניים (תפרים) הבסיסיות הן ימין ושמאל. למעשה, שתי העיניים הללו הם זהות, זוהי למעשה אותה הפעולה בהיפוך. עין ימין נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלק האחורי של הלולאה ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה, בעוד שעין שמאל נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלקה הקדמי של הלולאה, ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה.
ניתן לסרוג כך ששורה אחת הינה עיניים ימניות והשורה הבאה הינה עיניים שמאליות וחוזר חלילה. סוג סריגה זו משמש בסריגה תעשייתית של חולצות טי-שירט וסריגים שיוצרו על ידי מכונה. דוגמה שונה תיווצר אם כל השורות תהיינה לאותו הכיוון. ניתן ליצור טקסטורות שונות על ידי שילובים שונים של שתי סוגי העיניים ושל שני סוגי חוט או יותר.
[עריכה] סריגה במסרגה אחת
סריגה מסוג זה מתבצעת על ידי מסרגה אחת צרה שקצה עיקול המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה.
בסריגה זו מתחילים ביצירת לולאה ראשונית, ולאחר מכן מושכים באמצעות המסרגה חוט דרך הלולאה הקיימת, כך שבכל פעם ישנה לולאה אחת שאיתה עובדים ודרכה משחילים את החוט וכך יוצרים את הלולאה הבאה . סוג סריגה זה ידוע גם כקרושה.
שיטת סריגה זו משמשת ליצירת מפות ווילונות, וכן לסריגת כיפות וכובעים. היום מאוד מקובלת שיטת הצורה החופשית שממנה יוצרים כל מה שרוצים [כולל חפצי אמנות] ועיקרה שאין צורך לחזור על אותה הדוגמה כל הזמן.
דוגמאות שונות יכולות להיווצר על ידי שילוב של חוטים בצבעים שונים.
[עריכה] סריגה תעשייתית
במפעלי הסריגה נעשה תהליך הייצור במכונות סריגה. מבחינים בין שני סוגי מכונות: מכונות סריגה שטוחות ומכונות סריגה עגולות. מכונות הסריגה העגולות הן בעלות כושר ייצור גבוה ומיועדות בעיקר לסריגת הלבשה תחתונה, המיוצרת מחוטים דקים. מכונות הסריגה השטוחה הן מכונות הסריגה הקלסיות. במכונות אלה מייצרים את המוצרים הקלסיים - סוודרים. טכניקת הסריגה שלהן מאפשרת מגוון דגמים. כיום כל מכונות הסריגה החדשניות הן ממוחשבות ומתוחכמות מאוד מבחינת כושר הייצור.
תהליך הייצור הוא כדלקמן: את החוט מעבירים במכונות סלילה דרך גלילי שעווה כדי לתת לו מעטה שמנוני שיעזור בתהליך הסריגה. את סלילי החוטים מניחים על המכונות ומשחילים אותם דרך מובילי החוטים. את דוגמת הסריגה שמתוכנתת מראש על גבי דיסקט מעבירים אל המכונה. בתהליך הסריגה נסרגים בדים שעוברים אשפרה (גיהוץ בעזרת אדים). את הבדים המגוהצים מעבירים למחלקת הגזירה ומשם למתפרות ולמחלקות האריזה.
[עריכה] סריגה בישראל
בעבר זוהה התחום עם סבתות או חובבות מלאכת יד, שהיו סורגות סוודרים, אפודות וצעיפים לכל המשפחה. במהלך מלחמת שלום הגליל הופיעו בעיתונים הנחיות כיצד לסרוג גרבי-צמר לחיילים.
עם התרחבות הייצור המתועש של מוצרים סרוגים, ירד קרנה של הסריגה. אפילו סבתות סרגו פחות, משום שעלות הצמר הייתה לעתים גבוהה ביחס לעלות רכישת סוודר מוכן. סריגה במסרגה אחת נשארה פופולרית בקרב נשים מסורתיות, ובעיקר לצורך סריגת כיפות וכובעים (לנשים יהודיות נשואות ההולכות עם כיסוי ראש).
כיום, ישנו עניין מחודש בסריגה בקרב הדור הצעיר. בנות נוער לומדות לסרוג ומכינות צעיפים לעצמן ולחבריהן. ברחבי הודו יש רבות שלוקחות שעורי סריגה ומעבירות את הזמן במלאכת יד ותיקה זו, בסריגת גרביים, סרטים לשיער, חגורות וצעיפים. כמו כן טרנד חדש הוא סריגת תיקים סרוגים או רכישתם. יש אפילו גברים לא מעטים שלומדים לסרוג, בין אם כדי להעביר את הזמן, או כדי לייצר מוצר נחוץ.
[עריכה] ראו גם
מלאכת יד
פנאי
רקמה
תפירה
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סריגה
הנחיות בסיסיות לסריגה (2 מסרגות) כולל איורים של השלבים
למדו לסרוג (2 מסרגות) כולל ציורים
איך לסרוג צעיף כולל קישורים לאיורים מפורטים בכל שלב
איך לסרוג (מסרגה אחת) כולל איורים בכל שלב ומספר עיניים שונות
דוגמאות לסריגה במסרגה אחת
סריגה - חוגים וסדנאות - חוגים וסדנאות סריגה למעוניינים
(ככה גם סבתא תרצה לדבר איתך)
אז כדי שתחכים הבאתי לך את זה:
סריגה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
כובע סרוג, סליל צמר ומסרגותסריגה היא אחת ממספר דרכים להפוך חוט או סיב ליריעה. תוצר הפעולה נקרא סריג. בניגוד לבדים ארוגים, בדים סרוגים מכילים שורות מקבילות של חוט. השורות מחוברות האחת לשנייה באמצעות לולאות קשורות, שבהן לולאות קצרות של חוט משורה אחת, כרוכות סביב לולאות מהשורה הסמוכה. סריגה יכולה להיות מבוצעת כעבודת יד או על ידי מכונות. על אף שבדרך כלל נהוג לחשוב כי צמר (טבעי או סינתטי) משמש לסריגה, הרי שניתן לסרוג מכל סוג של חוט. כיום בדים רבים הינם סרוגים ולא ארוגים.
תוכן עניינים [הסתר]
1 הסריגה בהיסטוריה
2 סריגה בשתי מסרגות
3 סריגה במסרגה אחת
4 סריגה תעשייתית
5 סריגה בישראל
6 ראו גם
7 קישורים חיצוניים
[עריכה] הסריגה בהיסטוריה
במקור הסריגה הייתה מקצוע גברי.מקורה כנראה משבטים נודדים בצפון אפריקה בה סרגו הנוודים כדי הלעביר את זמנם במסע. הגילדה המקצועית הראשונה בסריגה הוקמה בפריז ב1527. סריגה הפכה לעיסוק ומקצוע ביתי, עם עליית הפופולריות של גרביים סרוגים בסוף המאה ה-17. בין מיליון לשני מיליון זוגות גרביים סרוגים ייוצאו מבריטניה לשאר אירופה. בתקופת המהפכה הצרפתית שיחקה הסריגה תפקיד חשוב ודוגמאות הסריגה שימשו להעברת מסרים סודיים בין המורדים.
[עריכה] סריגה בשתי מסרגות
בסריגה מסוג זה משתמשים בדרך כלל בשתי מסרגות ישרות ומחודדות בקצותיהן. עובי המסרגות, בשילוב עם עובי חוט הצמר ומתח הסריגה יקבעו את מידת הצפיפות של הסריגה.
בתחילת הסריגה יוצרים בדרך כלל בסיס של לולאות הקשורות אחת לשנייה, סביב אחת המסרגות. המסרגה השנייה משמשת כדי להגיע לכל אחת מהלולאות בזו אחר זו, כדי לשלב בתוכן לולאה חדשה מתוך חוט הסריגה. בצורה זו נוצרת שורה חדשה של לולאות, בראש שורת הלולאות הקודמת.
ניתן לבצע את הסריגה בשורות הלוך וחזור, או באופן מעגלי (בדרך כלל על ידי שימוש במספר מסרגות, או בזוג מסרגות המחוברות זו לזו בקצה אחד).
שתי העיניים (תפרים) הבסיסיות הן ימין ושמאל. למעשה, שתי העיניים הללו הם זהות, זוהי למעשה אותה הפעולה בהיפוך. עין ימין נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלק האחורי של הלולאה ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה, בעוד שעין שמאל נוצרת על ידי הכנסת המסרגה בחלקה הקדמי של הלולאה, ומשיכת החוט כדי ליצור לולאה חדשה.
ניתן לסרוג כך ששורה אחת הינה עיניים ימניות והשורה הבאה הינה עיניים שמאליות וחוזר חלילה. סוג סריגה זו משמש בסריגה תעשייתית של חולצות טי-שירט וסריגים שיוצרו על ידי מכונה. דוגמה שונה תיווצר אם כל השורות תהיינה לאותו הכיוון. ניתן ליצור טקסטורות שונות על ידי שילובים שונים של שתי סוגי העיניים ושל שני סוגי חוט או יותר.
[עריכה] סריגה במסרגה אחת
סריגה מסוג זה מתבצעת על ידי מסרגה אחת צרה שקצה עיקול המיועד לעזור בתפיסת ומשיכת חוט הסריגה.
בסריגה זו מתחילים ביצירת לולאה ראשונית, ולאחר מכן מושכים באמצעות המסרגה חוט דרך הלולאה הקיימת, כך שבכל פעם ישנה לולאה אחת שאיתה עובדים ודרכה משחילים את החוט וכך יוצרים את הלולאה הבאה . סוג סריגה זה ידוע גם כקרושה.
שיטת סריגה זו משמשת ליצירת מפות ווילונות, וכן לסריגת כיפות וכובעים. היום מאוד מקובלת שיטת הצורה החופשית שממנה יוצרים כל מה שרוצים [כולל חפצי אמנות] ועיקרה שאין צורך לחזור על אותה הדוגמה כל הזמן.
דוגמאות שונות יכולות להיווצר על ידי שילוב של חוטים בצבעים שונים.
[עריכה] סריגה תעשייתית
במפעלי הסריגה נעשה תהליך הייצור במכונות סריגה. מבחינים בין שני סוגי מכונות: מכונות סריגה שטוחות ומכונות סריגה עגולות. מכונות הסריגה העגולות הן בעלות כושר ייצור גבוה ומיועדות בעיקר לסריגת הלבשה תחתונה, המיוצרת מחוטים דקים. מכונות הסריגה השטוחה הן מכונות הסריגה הקלסיות. במכונות אלה מייצרים את המוצרים הקלסיים - סוודרים. טכניקת הסריגה שלהן מאפשרת מגוון דגמים. כיום כל מכונות הסריגה החדשניות הן ממוחשבות ומתוחכמות מאוד מבחינת כושר הייצור.
תהליך הייצור הוא כדלקמן: את החוט מעבירים במכונות סלילה דרך גלילי שעווה כדי לתת לו מעטה שמנוני שיעזור בתהליך הסריגה. את סלילי החוטים מניחים על המכונות ומשחילים אותם דרך מובילי החוטים. את דוגמת הסריגה שמתוכנתת מראש על גבי דיסקט מעבירים אל המכונה. בתהליך הסריגה נסרגים בדים שעוברים אשפרה (גיהוץ בעזרת אדים). את הבדים המגוהצים מעבירים למחלקת הגזירה ומשם למתפרות ולמחלקות האריזה.
[עריכה] סריגה בישראל
בעבר זוהה התחום עם סבתות או חובבות מלאכת יד, שהיו סורגות סוודרים, אפודות וצעיפים לכל המשפחה. במהלך מלחמת שלום הגליל הופיעו בעיתונים הנחיות כיצד לסרוג גרבי-צמר לחיילים.
עם התרחבות הייצור המתועש של מוצרים סרוגים, ירד קרנה של הסריגה. אפילו סבתות סרגו פחות, משום שעלות הצמר הייתה לעתים גבוהה ביחס לעלות רכישת סוודר מוכן. סריגה במסרגה אחת נשארה פופולרית בקרב נשים מסורתיות, ובעיקר לצורך סריגת כיפות וכובעים (לנשים יהודיות נשואות ההולכות עם כיסוי ראש).
כיום, ישנו עניין מחודש בסריגה בקרב הדור הצעיר. בנות נוער לומדות לסרוג ומכינות צעיפים לעצמן ולחבריהן. ברחבי הודו יש רבות שלוקחות שעורי סריגה ומעבירות את הזמן במלאכת יד ותיקה זו, בסריגת גרביים, סרטים לשיער, חגורות וצעיפים. כמו כן טרנד חדש הוא סריגת תיקים סרוגים או רכישתם. יש אפילו גברים לא מעטים שלומדים לסרוג, בין אם כדי להעביר את הזמן, או כדי לייצר מוצר נחוץ.
[עריכה] ראו גם
מלאכת יד
פנאי
רקמה
תפירה
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סריגה
הנחיות בסיסיות לסריגה (2 מסרגות) כולל איורים של השלבים
למדו לסרוג (2 מסרגות) כולל ציורים
איך לסרוג צעיף כולל קישורים לאיורים מפורטים בכל שלב
איך לסרוג (מסרגה אחת) כולל איורים בכל שלב ומספר עיניים שונות
דוגמאות לסריגה במסרגה אחת
סריגה - חוגים וסדנאות - חוגים וסדנאות סריגה למעוניינים
(ככה גם סבתא תרצה לדבר איתך)
התכוונתי שזה היה בציניות מה שאני כתבתי..עזרא - ארכיון
ולא מוריה גם אני לא מבלה בשעת השיחות שלי אתך..
מוריה, יחתיכת משועממת מעתיקה ערכים מוויקיפדיה כל..עזרא - ארכיון
הודעה
את לא מבלה - את מחכימהעזרא - ארכיון
למרות שיש הנהנים להחכים ורציתי לשתף אתכם בערך חשוב:
החקיקה בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
מדינת ישראל היא מדינת חוק, כלומר החיים בה מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים. מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה בשלטון העות'מאני, אולם מאז הקמת המדינה מחוקקת הכנסת את חוקיה.
סדרי החקיקה של הכנסת אינם מעוגנים בחוק אלא פועלים מכוח תקנון הכנסת. מאז שנת 1975 הוגשו מספר הצעות חוק יסוד:חקיקה אך אף לא אחת מהן עברה את שלב הקריאה הראשונה.
כלל בסיסי בכל שיטות המשפט הוא שעל החקיקה להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "רשומות", הפרסום הרשמי של מדינת ישראל.
בנוסף לכנסת, שלה תפקיד מרכזי בתהליך החקיקה, ובפרט נתונה לה הסמכות הבלעדית לאשר חוק, שותפים לתהליך זה גורמים נוספים:
ממשלת ישראל, שרבות מהצעות החוק המונחות על שולחן הכנסת מגיעות ממנה.
ועדות ציבוריות שמונו לשם בדיקתם של נושאים מסוימים, והדו"ח שהן מגישות מעובד להצעת חוק.
נציגי ציבור, המופיעים בפני ועדות הכנסת ומביעים דעתם בנושאים העומדים על סדר היום.
תוכן עניינים [הסתר]
1 שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים
1.1 ועדות ציבוריות
1.2 תזכיר חוק
1.3 הצעת חוק ממשלתית
1.4 הצעת חוק פרטית
1.5 הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת
2 הדיון בכנסת
2.1 הדיון במליאת הכנסת - קריאה טרומית
2.2 הדיון במליאת הכנסת - קריאה ראשונה
2.3 הדיון בוועדות הכנסת
2.4 הדיון במליאת הכנסת - קריאה שנייה ושלישית
3 תיקון לחוק
4 שינויים טכניים בחקיקה
4.1 תיקון טעות
4.2 נוסח משולב
4.3 נוסח חדש
5 בטלותו של חוק
5.1 פגם בהליך החקיקה
5.2 סתירה לחוק יסוד
6 ראו גם
7 לקריאה נוספת
8 קישורים חיצוניים
9 הערות שוליים
[עריכה] שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים
פעמים רבות קודמים להנחתה של הצעת חוק על שולחן הכנסת צעדים מקדימים, ובפרט מינוי ועדה ציבורית ותזכירי הצעות חוק. בעת פרסומם מאפשרים פרסומים אלה לציבור להיערך לקראת חקיקה הצפויה ולהשפיע עליה (אף שאין זה ייעודם העיקרי). מאוחר יותר משמשים מקורות אלה גם ללימוד מטרת החקיקה, ככלי עזר לפרשנותה.
[עריכה] ועדות ציבוריות
פעמים לא מעטות נובעים צעדי חקיקה רבי היקף מדו"ח של ועדה ציבורית שהוקמה לליבון נושא מסוים. בפרט מקובלת הקמתה של ועדה ציבורית כבסיס לשינוי מהותי בחוקי המיסים (שינוי שמשום מה מתעורר צורך בו מדי שנים אחדות). המפורסמת ורבת ההשפעה מבין ועדות אלה היא "ועדת בן-שחר", או בשמה הרשמי "הוועדה לרפורמה במיסים", שהמלצותיה היוו בסיס לתיקון מס' 22 לפקודת מס הכנסה. השפעה רבה הייתה גם לוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המיסים בישראל ("ועדת אשר"), שבעקבות המלצותיה הוטל מס ערך מוסף.
[עריכה] תזכיר חוק
תזכיר חוק מופץ לעתים על-ידי משרד ממשלתי היוזם הצעת חוק, לפני שיוזמה זו מתפרסמת באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק" (לעתים זמן רב קודם לכך). התזכיר כולל טיוטה ראשונה של הצעת החוק, בתוספת דברי הסבר מפורטים אודות מטרותיה של החקיקה המוצעת, והוא נועד לדיון ראשוני בהצעת החוק, במסגרת הממשלה, משרדיה וגורמים המייעצים לה. תזכירי חוק המופצים על ידי משרד המשפטים מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד, והציבור מוזמן להגיב עליהם. משרד המשפטים מנהל גם רשימת תפוצה, אליה ניתן להצטרף דרך אתר המשרד, המאפשר לציבור לקבל את תזכירי החוק החדשים של המשרד בדואר אלקטרוני, עם פרסומם.
[עריכה] הצעת חוק ממשלתית
חוברת בקובץ "הצעות חוק"אחרי קבלת הערות לתזכיר חוק, או במסגרת יוזמת חקיקה שהחלה ללא תזכיר חוק, מכין המשרד הממשלתי טיוטת חוק ומביא אותה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. אחרי אישור ועדת השרים, מתפרסמת הצעת החוק בקובץ "הצעות חוק" והיא מונחת על שולחן הכנסת.
הצעת חוק מסוג זה מכונה "הצעת חוק ממשלתית". הממשלה רשאית למשוך את הצעתה עד לפני ההצבעה בקריאה השלישית, אך לא תוכל להעלות הצעה דומה באותו מושב הכנסת אלא באישור ועדת הכנסת.
[עריכה] הצעת חוק פרטית
חבר כנסת, או קבוצת חברי כנסת רשאים להגיש הצעת חוק מטעמם. קימות מספר הגבלות על הצעות חוק אלו וההליכים בכנסת לאשורם. כמות החוקים שרשאי ח"כ להציע מוגבלת. הנחת הצעת חוק פרטית לפני הכנסת טעונה אישור של יושב ראש הכנסת וסגניו והם רשאים למנוע העלאת הצעה גזענית או כזו השוללת את מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד להצעת חוק ממשלתית ניתן למשוך הצעה חוק פרטית רק עד סיום מועד הדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה.
[עריכה] הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת
ועדות הכנסת רשאיות להגיש הצעות חוק בנושאים הקשורים לכנסת ולמבקר המדינה בלבד. הצעות אלו נדונות בהליכים זהים להצעות חוק ממשלתיות.
[עריכה] הדיון בכנסת
הדיון בכנסת בהצעת חוק נעשה בשלבים אחדים, המתפרסים על-פני תקופה של שבועות ואף חודשים, כך שמתאפשר דיון מעמיק בהצעה. לעתים נערך הדיון בלוח זמנים מוכתב מראש (למשל הדיון החוק התקציב ובחקיקה הנלווית לו, שיש שאיפה לסיימם עד לתחילת השנה), והלחץ שמצב זה יוצר על הדיון בכנסת זכה לביקורת רבה. חקיקה מהירה במיוחד הייתה חקיקתו של חוק רמת הגולן, שכל תהליך החקיקה הקשור בו נמשך יום אחד בלבד.
לאחר פרסום הצעת החוק היא מועברת לדיון בכנסת ובוועדותיה. הדיון במליאת הכנסת, בעת שהחוק מובא לקריאות השונות מופיע בפרסום "דברי הכנסת" (שאינו במסגרת "רשומות"). לעתים יש בדיון זה מידע נוסף אודות מטרותיו של החוק הנידון והרקע לחקיקתו, ואף בו יש כדי לסייע בפרשנות החוק.
אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעת חוק להחיל על ההצעה "דין רציפות" והדיון ימשך בנקודה בה הופסק.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה טרומית
הצעת חוק פרטית חייבת לקבל אישור מקדמי (טרומי) של הכנסת להמשך תהליך החקיקה. ההליך כולל הנחת ההצעה למשך 45 ימים לפחות לפני הדיון בכנסת. את הצעת החוק מציגים יוזמי החוק ומתקיים דיון שסופו בהצבעה. בפני הכנסת שתי אפשרויות: הסרת ההצעה מסדר היום או העברתה לוועדת כנסת מתאימה להכנה לקריאה ראשונה. הצעה שהוסרה מסדר היום תוכל לעלות פעם נוספת רק לאחר זמן נקוב. הליכי ההצבעה בקריאות הבאות זהות להצעות חוק ממשלתיות בהסתייגות אחת – חוק שהוצע ועלותו התקציבית עולה על חמישה מיליוני ₪ בשנה והוא לא נתמך על ידי הממשלה, מחייב רוב של 50 חברי כנסת בכל הליכי החקיקה.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה ראשונה
הצעת חוק ממשלתית מוצגת לכנסת על ידי השר שבתחום אחריותו נמצא הנושא בו מטפל החוק הנדון (או סגן השר במשרדו) .ההצעה מועלית לפני המליאה רק לאחר שהונחה ליומיים לפחות על שולחן הכנסת. הדיון מתקיים במליאה ובעקבותיו עומדות בפני הכנסת שתי דרכים: דחית ההצעה או העברתה לוועדה להכנת החוק לקריאה שנייה.
[עריכה] הדיון בוועדות הכנסת
בדרך כלל הוועדה שדנה בהצעת החוק היא הוועדה שנשוא החוק בתחום אחריותה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם מתקיים דיון איזו מהוועדות מתאימה יותר לדיון בהצעה. לעתים קרובות המחלוקת נובעת משקולים פוליטיים של הרכב הוועדה. הוועדה הדנה בחוק רשאית להכניס בהצעה שינויים ואף למזג או לפצל הצעות חוק (באישור וועדת הכנסת). חברי הוועדה וחברי כנסת אחרים רשאים לצרף הסתייגות לסעיפים שונים בהצעה. לאחר סיום הדיונים וההצבעות בוועדה מוחזרת ההצעה עם התיקונים ורשימת ההסתייגויות למליאה לקריאות הבאות. הוועדה גם רשאית להציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום.
הדיון בוועדות הכנסת, שלעתים השפעתו על נוסח החוק ניכרת למדי, אינו מתפרסם בנוסח רשמי, אך הפרוטוקולים שלו נשמרים בארכיון הכנסת, ופתוחים לעיון הציבור. החל מהכנסת החמש-עשרה, החלו פרוטוקולים אלו להתפרסם גם באתר האינטרנט של הכנסת. על תוכן הדיון ניתן ללמוד מעט גם מדברי יו"ר הוועדה במליאת הכנסת, בעת הבאת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה שנייה ושלישית
בקריאה השנייה מוצגת הצעת החוק על ידי יו"ר או חבר הוועדה שדנה בה. ההצבעה מתקיימת על כל סעיף ועל כל הסתייגות בנפרד. הכנסת יכולה להחליט להחזיר את ההצעה לוועדה לניסוח מחודש של הסתייגות או תיקונים שנתקבלו. במקרה זה, למעט במקרים חריגים, תוכל ההצעה להיות מובאת לקריאה שלישית רק לאחר שבוע לפחות. אם לא נתקבלו הסתייגויות מתקיימת ההצבעה בקריאה שלישית באופן מידי.
[עריכה] תיקון לחוק
חוברת בקובץ "ספר החוקים"אישורו של חוק בכנסת ופרסומו בספר החוקים הם תחילת חייו של החוק כגורם שעל תושבי המדינה לציית לו. הניסיון המצטבר בהפעלתו של החוק מביא לצורך להכניס תיקונים בחוק. חוקים אחדים, כגון חוק הביטוח הלאומי או פקודת מס הכנסה, הם חוקים דינמיים במיוחד, הזוכים לתיקונים אחדים מדי שנה.
הצורך בתיקון החוק נובע מסיבות שונות: הניסיון שהצטבר בהפעלת החוק, ביקורת ציבורית, ביקורת של בתי המשפט, התנגדות המחוקק לפרשנות שנתן בית המשפט לחוק, השתנות של המציאות שבה מיושם החוק ועוד.
התהליך שעובר תיקון לחוק זהה לזה שעובר חוק חדש, כמתואר לעיל. התיקונים הם משני סוגים: תיקון ישיר ותיקון עקיף. תיקון ישיר לחוק הוא תיקון ששמו (בהצעת החוק ובחוק) מפנה לחוק אותו מתכוונים לתקן, למשל: "חוק מס מעסיקים (תיקון מס' 2), תש"ם-1980". תיקון עקיף לחוק מתבצע במסגרת הדיון בחוק אחר, כאשר קבלת אותו חוק מחייבת, מסיבות טכניות או מסיבות ענייניות, גם שינוי (עקיף) בחוקים אחרים. תיקון עקיף משמש לעתים לקיצור דרך בתהליך החקיקה, כאשר במסגרת הדיון בהצעת חוק בוועדה של הכנסת מוסיפה הוועדה להצעה תיקון עקיף לחוק שכלל לא הוזכר בהצעת החוק.
לנוחות ההתייחסות לתיקונים השונים נהוג למספרם בסדר עולה.
[עריכה] שינויים טכניים בחקיקה
[עריכה] תיקון טעות
תיקון מהסוג שתואר בסעיף הקודם (תיקון לחוק) הוא תיקון מהותי, המשנה את משמעותו של החוק. תיקון פחות נפוץ, שאינו מהותי, הוא תיקון טעות טכנית בנוסח החוק שנתקבל בכנסת, כגון טעות לשונית, פליטת קולמוס, טעות דפוס וכו'. גם תיקון טעות כזו מחייב החלטה של הכנסת, אך ללא צורך בתהליך המלא של החקיקה. אם טעות הדפוס קרתה בפרסום ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת, די בהוראה של שר המשפטים לפרסום תיקון הטעות ברשומות (אך גם במקרה זה חולפים לעתים חודשים אחדים עד לתיקון הטעות).
[עריכה] נוסח משולב
התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות [1] להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על-ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.
נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על-ידי הכנסת בשנת 1954, כעבור 14 שנה פורסם נוסח משולב שלו, וכעבור 27 שנים נוספות פורסם שנית נוסח משולב לחוק. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה לעתים קרובות (לנוחות העוסקים בנושא, יוצאת לאור מדי שנה, על-ידי מו"לים שונים, גרסה משולבת של החוקים).
[עריכה] נוסח חדש
שינוי נוסף מאפיין חוקים שמקורם בשלטון המנדט. חוקים אלה מכונים בספר החוקים "פקודה". הנוסח המחייב המקורי של חוקים אלה פורסם באנגלית. שר המשפטים הוסמך לפרסם "נוסח חדש" של חוקים אלה, שהוא גרסה עברית של החוק, יחד עם כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה. ועדת מומחים מיוחדת בודקת את התאמתו של הנוסח החדש לחוק המקורי, ולאור מסקנותיה מאשרת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את הנוסח החדש, שמחליף את הנוסח האנגלי המקורי והופך לחוק המחייב. לפקודת מס הכנסה, למשל, פורסם נוסח חדש בשנת 1961.
[עריכה] בטלותו של חוק
פגמים מסוימים בחוק או בהליך חקיקתו עלולים להביא לכך שבית המשפט יכריז על בטלותו של החוק.
[עריכה] פגם בהליך החקיקה
פגם בהליך החקיקה עלול להביא לבטלותו של החוק, כפי שנקבע בבג"ץ:
הליך החקיקה, ככל הליך שלטוני אחר, הוא הליך "נורמטיבי", כלומר, הליך ששלביו מוסדרים בדין. על-פי חוק-יסוד: הכנסת (סעיף 19), הליכי החקיקה קבועים בתקנון הכנסת. על-מנת שיתקבל "חוק", יש לקיים את הוראות התקנון באשר להליכי החקיקה. ביסוד הליכים אלה - בכל הנוגע להצעת חוק מטעם הממשלה - עומדות שלוש הקריאות (במליאה) והדיון בוועדה (לאחר הקריאה הראשונה וכהכנה לקריאה השנייה). אם אחד מהשלבים האלה נעדר, כגון שלא קוימה אחת הקריאות או שבהצעה לא קיבלו בהן רוב או שלא התקיים דיון בוועדה או שנפל באחד ההליכים הללו פגם היורד לשורש ההליך, ההצעה לא מתגבשת לכדי דבר חקיקה, ובית-משפט מוסמך - אם בתקיפה ישירה ואם בתקיפה עקיפה - להכריז על בטלות 'החוק'".[2]
כאמור בפסק דין זה, נדרש "פגם היורד לשורש ההליך" כדי להביא לבטלותו של החוק. "על כן, לא כל פגם פורמלי בהליך החקיקה, לא כל הפרה של תקנון הכנסת, ואף לא כל סטייה מסמכות יביאו להתערבותו של בית משפט זה בהליך החקיקה", כך קבעה השופטת דורית בייניש בבג"ץ [3] שבו נערך דיון מקיף בעקרונות היסוד של הליך החקיקה, אלה שסטייה מהם תצדיק פסילתו של חוק. העקרונות שנימנו הם:
עקרון הכרעת הרוב. עיקרון זה מעוגן בסעיף 25 לחוק יסוד: הכנסת, הקובע: "הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה" .
עקרון השוויון בהליך החקיקה, לפיו לכל אחד מחברי הכנסת יש קול אחד.
עקרון הפומביות: עיקרון זה מעוגן בחוק יסוד: הכנסת, הקובע בסעיף 27 כי "הכנסת תשב בפומבי" ובסעיף 28 כי "ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה - פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית".
עקרון ההשתתפות: לכל חבר כנסת יש זכות להשתתף בהליך החקיקה.
[עריכה] סתירה לחוק יסוד
סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מקנה לחוק זה עדיפות על-פני חוק רגיל, באומרו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". מעמד על-חוקי דומה ניתן לחוק יסוד: חופש העיסוק. בהתאם לכך ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. (ראו דיון מפורט בערך המהפכה החוקתית).
[עריכה] ראו גם
מונחים במשפטים
הצעת חוק יסוד: החקיקה
[עריכה] לקריאה נוספת
צבי ענבר, "הליכי החקיקה בכנסת", המשפט, אוקטובר 1992
אמנון רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, הוצאת שוקן.
דוד שי, "הדינמיקה של דיני המיסים לאור קורותיו של חוק מס מעסיקים", מיסים, פברואר 2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט של הכנסת, שבו מידע רב על החקיקה והמחוקקים.
אתר האינטרנט של משרד המשפטים דף תזכירי החוק.
[עריכה] הערות שוליים
^ סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948
^ בג"ץ 975/89 Nimrodi Land Development Ltd נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד מה(3) 154
^ בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל נ' ממשלת ישראל
החקיקה בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
מדינת ישראל היא מדינת חוק, כלומר החיים בה מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים. מערכת החוקים בישראל כוללת גם חוקים שמקורם בשלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובמידה מצומצמת גם חקיקה שמקורה בשלטון העות'מאני, אולם מאז הקמת המדינה מחוקקת הכנסת את חוקיה.
סדרי החקיקה של הכנסת אינם מעוגנים בחוק אלא פועלים מכוח תקנון הכנסת. מאז שנת 1975 הוגשו מספר הצעות חוק יסוד:חקיקה אך אף לא אחת מהן עברה את שלב הקריאה הראשונה.
כלל בסיסי בכל שיטות המשפט הוא שעל החקיקה להיות גלויה לכל. גם בישראל מתפרסמת החקיקה לשלביה בקבצים אחדים של "רשומות", הפרסום הרשמי של מדינת ישראל.
בנוסף לכנסת, שלה תפקיד מרכזי בתהליך החקיקה, ובפרט נתונה לה הסמכות הבלעדית לאשר חוק, שותפים לתהליך זה גורמים נוספים:
ממשלת ישראל, שרבות מהצעות החוק המונחות על שולחן הכנסת מגיעות ממנה.
ועדות ציבוריות שמונו לשם בדיקתם של נושאים מסוימים, והדו"ח שהן מגישות מעובד להצעת חוק.
נציגי ציבור, המופיעים בפני ועדות הכנסת ומביעים דעתם בנושאים העומדים על סדר היום.
תוכן עניינים [הסתר]
1 שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים
1.1 ועדות ציבוריות
1.2 תזכיר חוק
1.3 הצעת חוק ממשלתית
1.4 הצעת חוק פרטית
1.5 הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת
2 הדיון בכנסת
2.1 הדיון במליאת הכנסת - קריאה טרומית
2.2 הדיון במליאת הכנסת - קריאה ראשונה
2.3 הדיון בוועדות הכנסת
2.4 הדיון במליאת הכנסת - קריאה שנייה ושלישית
3 תיקון לחוק
4 שינויים טכניים בחקיקה
4.1 תיקון טעות
4.2 נוסח משולב
4.3 נוסח חדש
5 בטלותו של חוק
5.1 פגם בהליך החקיקה
5.2 סתירה לחוק יסוד
6 ראו גם
7 לקריאה נוספת
8 קישורים חיצוניים
9 הערות שוליים
[עריכה] שלבי חקיקה פרה-פרלמנטריים
פעמים רבות קודמים להנחתה של הצעת חוק על שולחן הכנסת צעדים מקדימים, ובפרט מינוי ועדה ציבורית ותזכירי הצעות חוק. בעת פרסומם מאפשרים פרסומים אלה לציבור להיערך לקראת חקיקה הצפויה ולהשפיע עליה (אף שאין זה ייעודם העיקרי). מאוחר יותר משמשים מקורות אלה גם ללימוד מטרת החקיקה, ככלי עזר לפרשנותה.
[עריכה] ועדות ציבוריות
פעמים לא מעטות נובעים צעדי חקיקה רבי היקף מדו"ח של ועדה ציבורית שהוקמה לליבון נושא מסוים. בפרט מקובלת הקמתה של ועדה ציבורית כבסיס לשינוי מהותי בחוקי המיסים (שינוי שמשום מה מתעורר צורך בו מדי שנים אחדות). המפורסמת ורבת ההשפעה מבין ועדות אלה היא "ועדת בן-שחר", או בשמה הרשמי "הוועדה לרפורמה במיסים", שהמלצותיה היוו בסיס לתיקון מס' 22 לפקודת מס הכנסה. השפעה רבה הייתה גם לוועדה הציבורית לבדיקת מערכת המיסים בישראל ("ועדת אשר"), שבעקבות המלצותיה הוטל מס ערך מוסף.
[עריכה] תזכיר חוק
תזכיר חוק מופץ לעתים על-ידי משרד ממשלתי היוזם הצעת חוק, לפני שיוזמה זו מתפרסמת באופן רשמי בקובץ "הצעות חוק" (לעתים זמן רב קודם לכך). התזכיר כולל טיוטה ראשונה של הצעת החוק, בתוספת דברי הסבר מפורטים אודות מטרותיה של החקיקה המוצעת, והוא נועד לדיון ראשוני בהצעת החוק, במסגרת הממשלה, משרדיה וגורמים המייעצים לה. תזכירי חוק המופצים על ידי משרד המשפטים מפורסמים באתר האינטרנט של המשרד, והציבור מוזמן להגיב עליהם. משרד המשפטים מנהל גם רשימת תפוצה, אליה ניתן להצטרף דרך אתר המשרד, המאפשר לציבור לקבל את תזכירי החוק החדשים של המשרד בדואר אלקטרוני, עם פרסומם.
[עריכה] הצעת חוק ממשלתית
חוברת בקובץ "הצעות חוק"אחרי קבלת הערות לתזכיר חוק, או במסגרת יוזמת חקיקה שהחלה ללא תזכיר חוק, מכין המשרד הממשלתי טיוטת חוק ומביא אותה לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה. אחרי אישור ועדת השרים, מתפרסמת הצעת החוק בקובץ "הצעות חוק" והיא מונחת על שולחן הכנסת.
הצעת חוק מסוג זה מכונה "הצעת חוק ממשלתית". הממשלה רשאית למשוך את הצעתה עד לפני ההצבעה בקריאה השלישית, אך לא תוכל להעלות הצעה דומה באותו מושב הכנסת אלא באישור ועדת הכנסת.
[עריכה] הצעת חוק פרטית
חבר כנסת, או קבוצת חברי כנסת רשאים להגיש הצעת חוק מטעמם. קימות מספר הגבלות על הצעות חוק אלו וההליכים בכנסת לאשורם. כמות החוקים שרשאי ח"כ להציע מוגבלת. הנחת הצעת חוק פרטית לפני הכנסת טעונה אישור של יושב ראש הכנסת וסגניו והם רשאים למנוע העלאת הצעה גזענית או כזו השוללת את מהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. בניגוד להצעת חוק ממשלתית ניתן למשוך הצעה חוק פרטית רק עד סיום מועד הדיון בוועדה שלאחר הקריאה הראשונה.
[עריכה] הצעת חוק מטעם ועדות הכנסת
ועדות הכנסת רשאיות להגיש הצעות חוק בנושאים הקשורים לכנסת ולמבקר המדינה בלבד. הצעות אלו נדונות בהליכים זהים להצעות חוק ממשלתיות.
[עריכה] הדיון בכנסת
הדיון בכנסת בהצעת חוק נעשה בשלבים אחדים, המתפרסים על-פני תקופה של שבועות ואף חודשים, כך שמתאפשר דיון מעמיק בהצעה. לעתים נערך הדיון בלוח זמנים מוכתב מראש (למשל הדיון החוק התקציב ובחקיקה הנלווית לו, שיש שאיפה לסיימם עד לתחילת השנה), והלחץ שמצב זה יוצר על הדיון בכנסת זכה לביקורת רבה. חקיקה מהירה במיוחד הייתה חקיקתו של חוק רמת הגולן, שכל תהליך החקיקה הקשור בו נמשך יום אחד בלבד.
לאחר פרסום הצעת החוק היא מועברת לדיון בכנסת ובוועדותיה. הדיון במליאת הכנסת, בעת שהחוק מובא לקריאות השונות מופיע בפרסום "דברי הכנסת" (שאינו במסגרת "רשומות"). לעתים יש בדיון זה מידע נוסף אודות מטרותיו של החוק הנידון והרקע לחקיקתו, ואף בו יש כדי לסייע בפרשנות החוק.
אם הצעת חוק עברה בקריאה ראשונה, אך שאר הליכי החקיקה לא הסתיימו בכנסת מסוימת, ניתן להגיש בכנסת הבאה הצעת חוק להחיל על ההצעה "דין רציפות" והדיון ימשך בנקודה בה הופסק.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה טרומית
הצעת חוק פרטית חייבת לקבל אישור מקדמי (טרומי) של הכנסת להמשך תהליך החקיקה. ההליך כולל הנחת ההצעה למשך 45 ימים לפחות לפני הדיון בכנסת. את הצעת החוק מציגים יוזמי החוק ומתקיים דיון שסופו בהצבעה. בפני הכנסת שתי אפשרויות: הסרת ההצעה מסדר היום או העברתה לוועדת כנסת מתאימה להכנה לקריאה ראשונה. הצעה שהוסרה מסדר היום תוכל לעלות פעם נוספת רק לאחר זמן נקוב. הליכי ההצבעה בקריאות הבאות זהות להצעות חוק ממשלתיות בהסתייגות אחת – חוק שהוצע ועלותו התקציבית עולה על חמישה מיליוני ₪ בשנה והוא לא נתמך על ידי הממשלה, מחייב רוב של 50 חברי כנסת בכל הליכי החקיקה.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה ראשונה
הצעת חוק ממשלתית מוצגת לכנסת על ידי השר שבתחום אחריותו נמצא הנושא בו מטפל החוק הנדון (או סגן השר במשרדו) .ההצעה מועלית לפני המליאה רק לאחר שהונחה ליומיים לפחות על שולחן הכנסת. הדיון מתקיים במליאה ובעקבותיו עומדות בפני הכנסת שתי דרכים: דחית ההצעה או העברתה לוועדה להכנת החוק לקריאה שנייה.
[עריכה] הדיון בוועדות הכנסת
בדרך כלל הוועדה שדנה בהצעת החוק היא הוועדה שנשוא החוק בתחום אחריותה. יחד עם זאת ישנם מקרים בהם מתקיים דיון איזו מהוועדות מתאימה יותר לדיון בהצעה. לעתים קרובות המחלוקת נובעת משקולים פוליטיים של הרכב הוועדה. הוועדה הדנה בחוק רשאית להכניס בהצעה שינויים ואף למזג או לפצל הצעות חוק (באישור וועדת הכנסת). חברי הוועדה וחברי כנסת אחרים רשאים לצרף הסתייגות לסעיפים שונים בהצעה. לאחר סיום הדיונים וההצבעות בוועדה מוחזרת ההצעה עם התיקונים ורשימת ההסתייגויות למליאה לקריאות הבאות. הוועדה גם רשאית להציע לכנסת להסיר את ההצעה מסדר היום.
הדיון בוועדות הכנסת, שלעתים השפעתו על נוסח החוק ניכרת למדי, אינו מתפרסם בנוסח רשמי, אך הפרוטוקולים שלו נשמרים בארכיון הכנסת, ופתוחים לעיון הציבור. החל מהכנסת החמש-עשרה, החלו פרוטוקולים אלו להתפרסם גם באתר האינטרנט של הכנסת. על תוכן הדיון ניתן ללמוד מעט גם מדברי יו"ר הוועדה במליאת הכנסת, בעת הבאת החוק לקריאה שנייה ושלישית.
[עריכה] הדיון במליאת הכנסת - קריאה שנייה ושלישית
בקריאה השנייה מוצגת הצעת החוק על ידי יו"ר או חבר הוועדה שדנה בה. ההצבעה מתקיימת על כל סעיף ועל כל הסתייגות בנפרד. הכנסת יכולה להחליט להחזיר את ההצעה לוועדה לניסוח מחודש של הסתייגות או תיקונים שנתקבלו. במקרה זה, למעט במקרים חריגים, תוכל ההצעה להיות מובאת לקריאה שלישית רק לאחר שבוע לפחות. אם לא נתקבלו הסתייגויות מתקיימת ההצבעה בקריאה שלישית באופן מידי.
[עריכה] תיקון לחוק
חוברת בקובץ "ספר החוקים"אישורו של חוק בכנסת ופרסומו בספר החוקים הם תחילת חייו של החוק כגורם שעל תושבי המדינה לציית לו. הניסיון המצטבר בהפעלתו של החוק מביא לצורך להכניס תיקונים בחוק. חוקים אחדים, כגון חוק הביטוח הלאומי או פקודת מס הכנסה, הם חוקים דינמיים במיוחד, הזוכים לתיקונים אחדים מדי שנה.
הצורך בתיקון החוק נובע מסיבות שונות: הניסיון שהצטבר בהפעלת החוק, ביקורת ציבורית, ביקורת של בתי המשפט, התנגדות המחוקק לפרשנות שנתן בית המשפט לחוק, השתנות של המציאות שבה מיושם החוק ועוד.
התהליך שעובר תיקון לחוק זהה לזה שעובר חוק חדש, כמתואר לעיל. התיקונים הם משני סוגים: תיקון ישיר ותיקון עקיף. תיקון ישיר לחוק הוא תיקון ששמו (בהצעת החוק ובחוק) מפנה לחוק אותו מתכוונים לתקן, למשל: "חוק מס מעסיקים (תיקון מס' 2), תש"ם-1980". תיקון עקיף לחוק מתבצע במסגרת הדיון בחוק אחר, כאשר קבלת אותו חוק מחייבת, מסיבות טכניות או מסיבות ענייניות, גם שינוי (עקיף) בחוקים אחרים. תיקון עקיף משמש לעתים לקיצור דרך בתהליך החקיקה, כאשר במסגרת הדיון בהצעת חוק בוועדה של הכנסת מוסיפה הוועדה להצעה תיקון עקיף לחוק שכלל לא הוזכר בהצעת החוק.
לנוחות ההתייחסות לתיקונים השונים נהוג למספרם בסדר עולה.
[עריכה] שינויים טכניים בחקיקה
[עריכה] תיקון טעות
תיקון מהסוג שתואר בסעיף הקודם (תיקון לחוק) הוא תיקון מהותי, המשנה את משמעותו של החוק. תיקון פחות נפוץ, שאינו מהותי, הוא תיקון טעות טכנית בנוסח החוק שנתקבל בכנסת, כגון טעות לשונית, פליטת קולמוס, טעות דפוס וכו'. גם תיקון טעות כזו מחייב החלטה של הכנסת, אך ללא צורך בתהליך המלא של החקיקה. אם טעות הדפוס קרתה בפרסום ברשומות לעומת הנוסח שנתקבל בכנסת, די בהוראה של שר המשפטים לפרסום תיקון הטעות ברשומות (אך גם במקרה זה חולפים לעתים חודשים אחדים עד לתיקון הטעות).
[עריכה] נוסח משולב
התייחסות לחוק שעבר תיקונים רבים נעשית מסורבלת, ולכן ניתנה לשר המשפטים הסמכות [1] להציע לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת "נוסח משולב" של החוק, כלומר נוסח המכיל את כל השינויים שחלו בחוק מכוח חקיקה. לאחר אישורו של הנוסח המשולב על-ידי הוועדה, הוא מתפרסם ברשומות, והופך בכך לנוסח המחייב של החוק.
נוסח משולב לא נועד לשנות את החוק, אלא רק לארגן מחדש חוק קיים (או חוקים אחדים העוסקים באותו נושא), על תיקוניו הרבים, בצורה נוחה יותר. חוק הביטוח הלאומי, למשל, נתקבל על-ידי הכנסת בשנת 1954, כעבור 14 שנה פורסם נוסח משולב שלו, וכעבור 27 שנים נוספות פורסם שנית נוסח משולב לחוק. כפי שניתן ללמוד מדוגמה זו, פרסום נוסח משולב אינו נעשה לעתים קרובות (לנוחות העוסקים בנושא, יוצאת לאור מדי שנה, על-ידי מו"לים שונים, גרסה משולבת של החוקים).
[עריכה] נוסח חדש
שינוי נוסף מאפיין חוקים שמקורם בשלטון המנדט. חוקים אלה מכונים בספר החוקים "פקודה". הנוסח המחייב המקורי של חוקים אלה פורסם באנגלית. שר המשפטים הוסמך לפרסם "נוסח חדש" של חוקים אלה, שהוא גרסה עברית של החוק, יחד עם כל השינויים שחלו באותו חוק מכוח חקיקה לאחר הקמת המדינה. ועדת מומחים מיוחדת בודקת את התאמתו של הנוסח החדש לחוק המקורי, ולאור מסקנותיה מאשרת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת את הנוסח החדש, שמחליף את הנוסח האנגלי המקורי והופך לחוק המחייב. לפקודת מס הכנסה, למשל, פורסם נוסח חדש בשנת 1961.
[עריכה] בטלותו של חוק
פגמים מסוימים בחוק או בהליך חקיקתו עלולים להביא לכך שבית המשפט יכריז על בטלותו של החוק.
[עריכה] פגם בהליך החקיקה
פגם בהליך החקיקה עלול להביא לבטלותו של החוק, כפי שנקבע בבג"ץ:
הליך החקיקה, ככל הליך שלטוני אחר, הוא הליך "נורמטיבי", כלומר, הליך ששלביו מוסדרים בדין. על-פי חוק-יסוד: הכנסת (סעיף 19), הליכי החקיקה קבועים בתקנון הכנסת. על-מנת שיתקבל "חוק", יש לקיים את הוראות התקנון באשר להליכי החקיקה. ביסוד הליכים אלה - בכל הנוגע להצעת חוק מטעם הממשלה - עומדות שלוש הקריאות (במליאה) והדיון בוועדה (לאחר הקריאה הראשונה וכהכנה לקריאה השנייה). אם אחד מהשלבים האלה נעדר, כגון שלא קוימה אחת הקריאות או שבהצעה לא קיבלו בהן רוב או שלא התקיים דיון בוועדה או שנפל באחד ההליכים הללו פגם היורד לשורש ההליך, ההצעה לא מתגבשת לכדי דבר חקיקה, ובית-משפט מוסמך - אם בתקיפה ישירה ואם בתקיפה עקיפה - להכריז על בטלות 'החוק'".[2]
כאמור בפסק דין זה, נדרש "פגם היורד לשורש ההליך" כדי להביא לבטלותו של החוק. "על כן, לא כל פגם פורמלי בהליך החקיקה, לא כל הפרה של תקנון הכנסת, ואף לא כל סטייה מסמכות יביאו להתערבותו של בית משפט זה בהליך החקיקה", כך קבעה השופטת דורית בייניש בבג"ץ [3] שבו נערך דיון מקיף בעקרונות היסוד של הליך החקיקה, אלה שסטייה מהם תצדיק פסילתו של חוק. העקרונות שנימנו הם:
עקרון הכרעת הרוב. עיקרון זה מעוגן בסעיף 25 לחוק יסוד: הכנסת, הקובע: "הכנסת תחליט ברוב דעות של המשתתפים בהצבעה, כשהנמנעים אינם באים במנין המשתתפים בהצבעה" .
עקרון השוויון בהליך החקיקה, לפיו לכל אחד מחברי הכנסת יש קול אחד.
עקרון הפומביות: עיקרון זה מעוגן בחוק יסוד: הכנסת, הקובע בסעיף 27 כי "הכנסת תשב בפומבי" ובסעיף 28 כי "ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה - פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית".
עקרון ההשתתפות: לכל חבר כנסת יש זכות להשתתף בהליך החקיקה.
[עריכה] סתירה לחוק יסוד
סעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מקנה לחוק זה עדיפות על-פני חוק רגיל, באומרו: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". מעמד על-חוקי דומה ניתן לחוק יסוד: חופש העיסוק. בהתאם לכך ניתנה לבתי המשפט הסמכות להכריז על בטלותו של חוק העומד בסתירה לחוקי יסוד אלה. (ראו דיון מפורט בערך המהפכה החוקתית).
[עריכה] ראו גם
מונחים במשפטים
הצעת חוק יסוד: החקיקה
[עריכה] לקריאה נוספת
צבי ענבר, "הליכי החקיקה בכנסת", המשפט, אוקטובר 1992
אמנון רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, הוצאת שוקן.
דוד שי, "הדינמיקה של דיני המיסים לאור קורותיו של חוק מס מעסיקים", מיסים, פברואר 2003.
[עריכה] קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט של הכנסת, שבו מידע רב על החקיקה והמחוקקים.
אתר האינטרנט של משרד המשפטים דף תזכירי החוק.
[עריכה] הערות שוליים
^ סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948
^ בג"ץ 975/89 Nimrodi Land Development Ltd נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד מה(3) 154
^ בג"ץ 4885/03 ארגון מגדלי העופות בישראל נ' ממשלת ישראל
את הבן אדם הכי משועמם שאי פעם ראיתיעזרא - ארכיון
מצטערת לבאס אותך אבל אני גם לא מחכימה..עזרא - ארכיון
אני לא מנסה לקרוא את החפירות שלך..
היא סתם מנסה לעשות חיקוי זול שלי ושל חיים...עזרא - ארכיון
אנחנו לפחות העתקנו נושאים מעניינים
אני - שלא כמוכם לא כותבת את זהעזרא - ארכיון
ואם אתה רוצה נושא מעניין אז הינה :
(אגב ליאב זו כבר בעיתך!)
פסיכולוגיה קוגניטיבית - מונחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פסיכולוגיה קוגניטיבית: ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר הקוגניציה, התהליכים המנטליים העומדים בבסיס ההתנהגות.
פסיכומטריקה:
הכרה: (קוגניציה) היכולת של אדם לחוות את המציאות ולנסחה לעצמו
גאונות:
תוכן עניינים [הסתר]
1 תפיסה
2 ידע
3 חשיבה
4 למונחים נוספים
[עריכה] תפיסה
תפיסה:
זיהוי:
שפה:
יצוג ידע:
קטגוריה: קבוצת פריטים המסווגים כקבוצה לאור מכנה משותף מסוים.
אבטיפוס: דוגמה הכוללת את כל המאפיינים הטיפוסיים המשותפים לחברים רבים בקטגוריה.
דמיון משפחתי: הדרך לבצע חלוקה לקטגוריות, כך שלכל זוג פריטים בקטגוריה יש מאפיינים משותפים, אך אלה שונים מהמאפיינים המשותפים לזוגות אחרים.
[עריכה] ידע
ידע: מכלול המידע של אדם מסוים.
סכמה: מכלול של ידע שיש לאדם לגבי אובייקט מסוים.
תסריט: סכמה המארגנת ידע אודות רצף ההתרחשות במצבים מסוימים.
סטריאוטיפ: סכימה על קבוצה חברתית הנוגעת למאפיינים, לתכונות אישיות, או לעמדות של הקבוצה.
דמיון: יכולת אנושית ליצור מציאות שאינה חושית, אך בעלת חוקיות זהה לחוקיות החושית.
דימוי מנטלי:
מפה מנטלית: היכולת לעשות שימוש בדמיון על מנת לסכם בברור את המיקום היחסי של האתרים במרחב מסוים.
זיכרון:
זיכרון לטווח ארוך:
זיכרון לטווח קצר:
ידע דקלרטיבי: ידע המאוחסן בזיכרון על משמעות ואירועים.
ידע פרוצדורלי: ידע המאוחסן בזיכרון על הדרך לעשיית דברים.
הכללה: פעולת יצירתם של כללים או חוקים כלליים מאסופה של פרטים.
[עריכה] חשיבה
הסקת מסקנות: פעולת יצירתו של מידע חדש מתוך הכלת חוקים כללים על מקרה פרטי.
למידה: אירוע הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות.
הטמעה: מצב שבו המציאות מוטמעת לתוך הסכמות הקיימות.
התאמה: מצב שבו הסכימה עוברת שינוי ומותאמת למציאות כדי לכלול תופעות לא מוכרות.
אינטליגנציה: מכלול הכשרים שבאמצעותם אדם פותר בעיות הכרתיות מורכבות בצורה יעילה.
מנת משכל: (IQ) מדד מקובל לאינטליגנציה.
גורם g: גורם אינטליגנציה כללי.
גורם s: גורם אינטליגנציה ספציפי.
אינטליגנציות מרובות: תאוריה פסיכולוגית לפיה האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים
אינטליגנציה מילולית: – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
אינטליגנציה אישית:
רכיב תוך אישי: היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
רכיב בין אישי: הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
בחירה: אימוץ דפוס מחשבתי או התנהגותי מסוים על פני אחר.
ניכור: הפיכת גורם מסוים במציאות לחסר ערך בזכות עצמו עבור אדם.
(אגב ליאב זו כבר בעיתך!)
פסיכולוגיה קוגניטיבית - מונחים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חפש
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
פסיכולוגיה קוגניטיבית: ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר הקוגניציה, התהליכים המנטליים העומדים בבסיס ההתנהגות.
פסיכומטריקה:
הכרה: (קוגניציה) היכולת של אדם לחוות את המציאות ולנסחה לעצמו
גאונות:
תוכן עניינים [הסתר]
1 תפיסה
2 ידע
3 חשיבה
4 למונחים נוספים
[עריכה] תפיסה
תפיסה:
זיהוי:
שפה:
יצוג ידע:
קטגוריה: קבוצת פריטים המסווגים כקבוצה לאור מכנה משותף מסוים.
אבטיפוס: דוגמה הכוללת את כל המאפיינים הטיפוסיים המשותפים לחברים רבים בקטגוריה.
דמיון משפחתי: הדרך לבצע חלוקה לקטגוריות, כך שלכל זוג פריטים בקטגוריה יש מאפיינים משותפים, אך אלה שונים מהמאפיינים המשותפים לזוגות אחרים.
[עריכה] ידע
ידע: מכלול המידע של אדם מסוים.
סכמה: מכלול של ידע שיש לאדם לגבי אובייקט מסוים.
תסריט: סכמה המארגנת ידע אודות רצף ההתרחשות במצבים מסוימים.
סטריאוטיפ: סכימה על קבוצה חברתית הנוגעת למאפיינים, לתכונות אישיות, או לעמדות של הקבוצה.
דמיון: יכולת אנושית ליצור מציאות שאינה חושית, אך בעלת חוקיות זהה לחוקיות החושית.
דימוי מנטלי:
מפה מנטלית: היכולת לעשות שימוש בדמיון על מנת לסכם בברור את המיקום היחסי של האתרים במרחב מסוים.
זיכרון:
זיכרון לטווח ארוך:
זיכרון לטווח קצר:
ידע דקלרטיבי: ידע המאוחסן בזיכרון על משמעות ואירועים.
ידע פרוצדורלי: ידע המאוחסן בזיכרון על הדרך לעשיית דברים.
הכללה: פעולת יצירתם של כללים או חוקים כלליים מאסופה של פרטים.
[עריכה] חשיבה
הסקת מסקנות: פעולת יצירתו של מידע חדש מתוך הכלת חוקים כללים על מקרה פרטי.
למידה: אירוע הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות.
הטמעה: מצב שבו המציאות מוטמעת לתוך הסכמות הקיימות.
התאמה: מצב שבו הסכימה עוברת שינוי ומותאמת למציאות כדי לכלול תופעות לא מוכרות.
אינטליגנציה: מכלול הכשרים שבאמצעותם אדם פותר בעיות הכרתיות מורכבות בצורה יעילה.
מנת משכל: (IQ) מדד מקובל לאינטליגנציה.
גורם g: גורם אינטליגנציה כללי.
גורם s: גורם אינטליגנציה ספציפי.
אינטליגנציות מרובות: תאוריה פסיכולוגית לפיה האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של כשרים שכליים
אינטליגנציה מילולית: – היכולת להבין מילים ומשפטים, רגישות לדקויות של משמעות, מודעות לשימושים אפשריים בלשון, כושר שכנוע, כושר הסבר, יכולת כתיבה, חשיבה הגיונית – מילולית.
אינטליגנציה לוגית–מתמטית: היכולת להבין מערכות פורמליות ומופשטות, היכולת להבין סמלים, להציבם בשרשראות ולהפעיל עליהם פעולות חשיבה שונות, היכולת לזהות תבניות כמותיות, היכולת לטפל במספרים, משתנים, פונקציות.
אינטליגנציה מרחבית: היכולת לתפוס את העולם החזותי בצורה מדויקת, היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, והיכולת להעריך אסתטיקה חזותית.
אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה, היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות הרכיבים האלה והיכולת לחבר מסרים שמועברים באמצעותם.
אינטליגנציה גופנית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים ועל מנת לבצע פעולות שונות, היכולת לטפל בעצמים במיומנות וביעילות.
אינטליגנציה אישית:
רכיב תוך אישי: היכולת לזהות ולאבחן רגשות של העצמי ולהבין את הסיבות והמניעים להתנהגות העצמי.
רכיב בין אישי: הוא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם.
בחירה: אימוץ דפוס מחשבתי או התנהגותי מסוים על פני אחר.
ניכור: הפיכת גורם מסוים במציאות לחסר ערך בזכות עצמו עבור אדם.
מזתומרת בעייתי?עזרא - ארכיון
די להעתיק ימעתיקניתעזרא - ארכיון
מוריה,במקרה שלא הבנתעזרא - ארכיון
אנחנו לא מעתיקים סתם ערכים.אנחנו מעתיקים או ערכים קשורים או מעניינים.
אם כבר את חופרת,תעשי את זה נכון
אם כבר את חופרת,תעשי את זה נכון
הנה משהו יותר מתאים לךעזרא - ארכיון
תופעת הטבע מוריה שוורץ הינה תופעת טבע נדירה ביותר שהתגלתה פעם אחת ויחידה בהיסטוריה של האנושות. התופעה התגלתה בתשיעי לאוקטובר למניינם תשס"ח בקופת החולים "מכבי" של גבעת שמואל. בגוף הנבדק, מוריה שוורץ (מכאן שם התופעה) התגלו כל 316,493 המחלות שידועות לאנושות, בין השאר עודף שומן (חריגה של כמה עשרות טונות מהממוצע), הפרה המשוגעת (או במקרה שלנו הבהמה המשוגעת), אוטיזם נדיר במיוחד (הגוף, או עב"ם, מתקשר בשימוש פלוצים וגרעפסים), פרקינסון עצבני, סרטן הזנב, ובנוסף, כ-340 מחלות ייחודיות לעב"ם הנבדק בלבד. רופאי קופת החולים היו אובדי עצות (במיוחד בגלל שקרסה להם המרפאה כשהעב"ם נכנסה לשם), פנו דחוף לסולל בונה, וביקשו שיפנו את העב"ם לבית החולים תל השומר. בבית החולים תל השומר בדקו אותה מומחים לרפואת הנפש והגוף והגיעו למסקנה (לפי תדירות הפלוצים) שהיא הולכת להפליץ בעוד כחצי שעה פלוץ שימוטט כליל את מדינת ישראל. השמדת מדינת ישראל נמנעה בעקבות הפלתה לסוריה ופיצוץ סוריה.
ראו גם - דיסלקציות חמורות והשפעותיהן על העולם.
ראו גם - דיסלקציות חמורות והשפעותיהן על העולם.
מסכימה...עזרא - ארכיון
הפורום חפרן ברמות... תתחילו לכתוב דברים מעניינים! די עם החפרנות...! (מוקדש במיוחד למוריה שוורץ ולאורות בנים!)
פשש נועם הצתרפת !עזרא - ארכיון
פששש נועם מבט יותר אובייקטיבי על מוריהעזרא - ארכיון
תופעת הטבע מוריה שוורץ הינה תופעת טבע נדירה ביותר שהתגלתה פעם אחת ויחידה בהיסטוריה של האנושות. התופעה התגלתה בתשיעי לאוקטובר למניינם תשס"ח בקופת החולים "מכבי" של גבעת שמואל. בגוף הנבדק, מוריה שוורץ (מכאן שם התופעה) התגלו כל 316,493 המחלות שידועות לאנושות, בין השאר עודף שומן (חריגה של כמה עשרות טונות מהממוצע), הפרה המשוגעת (או במקרה שלנו הבהמה המשוגעת), אוטיזם נדיר במיוחד (הגוף, או עב"ם, מתקשר בשימוש פלוצים וגרעפסים), פרקינסון עצבני, סרטן הזנב, ובנוסף, כ-340 מחלות ייחודיות לעב"ם הנבדק בלבד. רופאי קופת החולים היו אובדי עצות (במיוחד בגלל שקרסה להם המרפאה כשהעב"ם נכנסה לשם), פנו דחוף לסולל בונה, וביקשו שיפנו את העב"ם לבית החולים תל השומר. בבית החולים תל השומר בדקו אותה מומחים לרפואת הנפש והגוף והגיעו למסקנה (לפי תדירות הפלוצים) שהיא הולכת להפליץ בעוד כחצי שעה פלוץ שימוטט כליל את מדינת ישראל. השמדת מדינת ישראל נמנעה בעקבות הפלתה לסוריה ופיצוץ סוריה.
ראו גם - דיסלקציות חמורות והשפעותיהן על העולם.
ראו גם - דיסלקציות חמורות והשפעותיהן על העולם.
אהבתי..עזרא - ארכיון
חח.. ענק!
שכחתי להוסיף..עזרא - ארכיון
אורות בנות!
ביישתן אותי!!כמה שגיאות כתיב?!?! כאילו?! אתן קוראות ספרים או משהו אתן בכלל יודעות עברית כי שנה הבאה יש לנו בגרות בלשון?!!?!! ולא נראה לי שאתן מוכנות כאילו מוריה את כתבת "הצתרפת" וכותבים "הצטרפת" באמת כאילו?! (יותר מידי כאילו...)ועזבו אני אפילו לא אתחיל לספר על מה ראיתי בהודעות אחרות...
בנות!די לבייש!!!תעבדו על השפה שלכן...
נועם...
ביישתן אותי!!כמה שגיאות כתיב?!?! כאילו?! אתן קוראות ספרים או משהו אתן בכלל יודעות עברית כי שנה הבאה יש לנו בגרות בלשון?!!?!! ולא נראה לי שאתן מוכנות כאילו מוריה את כתבת "הצתרפת" וכותבים "הצטרפת" באמת כאילו?! (יותר מידי כאילו...)ועזבו אני אפילו לא אתחיל לספר על מה ראיתי בהודעות אחרות...
בנות!די לבייש!!!תעבדו על השפה שלכן...
נועם...
בדיוק יהאבלות תעבדו על השפה שלכןעזרא - ארכיון
למה אתה יותר טוב?עזרא - ארכיון
כן...עזרא - ארכיון
איזו שאלהעזרא - ארכיון
היי!עזרא - ארכיון
טוב שאתם לא חשים!! אתם ממש לא יותר חכמים מאתנו!!
כן אנחנו כן...עזרא - ארכיון
ראי נספח "מוריה שוורץ"
ראיתי...עזרא - ארכיון
כמה שזה מצחיק... (וזה לא ממש מצחיק...) זה לא נכון!...
ובל זאת...עזרא - ארכיון
אנחנו הרבה יותר חחכמים מכם...
ממש לא!עזרא - ארכיון
מוקדש לאורות בנים...עזרא - ארכיון
פיגור שכלי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, התבטאותיות וחברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג.
אדם יאובחן כבעל פיגור שכלי אם יש לו מנת משכל הנמוכה ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע - כלומר, אם יש לו מנת משכל הנמוכה מ-70. כל סטיית תקן נוספת מתחת ל-70 מעידה על פיגור קשה יותר: בין 55-70 הפיגור נחשב לפיגור קל, בין 40-55 פיגור בינוני, בין 25-40 פיגור קשה ומתחת ל-25 המצב יוגדר כפיגור עמוק.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיגור שכלי הוא מצב של עיכוב ועצירת ההתפתחות השכלית. פיגור מאופיין בהפחתה של מיומנויות החל משלב ההתפתחות הגורם לירידה באינטליגנציה ביחס לאוכלוסייה הכללית. המיומנויות הפגועות הן קוגניטיביות, מוטוריות, התבטאותיות וחברתיות. כמו כן מפגרים יכולים לסבול מהפרעות נפשיות מכל סוג.
אדם יאובחן כבעל פיגור שכלי אם יש לו מנת משכל הנמוכה ביותר משתי סטיות תקן מהממוצע - כלומר, אם יש לו מנת משכל הנמוכה מ-70. כל סטיית תקן נוספת מתחת ל-70 מעידה על פיגור קשה יותר: בין 55-70 הפיגור נחשב לפיגור קל, בין 40-55 פיגור בינוני, בין 25-40 פיגור קשה ומתחת ל-25 המצב יוגדר כפיגור עמוק.
אני חושבת שיש לכם את הפיגור העמוק..זה מאוד מתאים..עזרא - ארכיון
עוד אחת שמסכימה איתי..עזרא - ארכיון
הירידות שלכם מתוחכמות בצורה בלתי רגילהעזרא - ארכיון
כן...עזרא - ארכיון
רמה של בין אין שכל לחסר שכל.
טוב ככה כתבתי הצתרפת כי ככה כותבי באיסי ..עזרא - ארכיון
ורק חבל שלך אין איסי , וחוץ מזה שאני לא אתחיל לפרט את כל שגיאות הכתיב שלך (של וישנה.. במחשבה שנייה .. גם של נועם)
אגב גם אתם גרגישים את זה.??
אגב גם אתם גרגישים את זה.??
הרגע ירדת על עצמךעזרא - ארכיון
את זאת שכתבת שאנחנו גרגישים ועכשיו את גם אומרת שהצתרפת, את באמת מפגרת
סתום , אי אפשר כבר לרדת על עצמך??עזרא - ארכיון
האגו המפותח לא נותן???????????
את זאת ששגית - את כתבת גרגישים, את כתבת מצתרפתעזרא - ארכיון
אוקי אינ אסביר לך באופן מפורט שתבין:עזרא - ארכיון
אני כתבתי מצתרפת כי ככה כותבים באיסי , הבנת??
ואני כתבתי גרגישים כי מישהוא היה חייב לכתוב את זה , הבנת????
ואם לא אז לא נרא
ואני כתבתי גרגישים כי מישהוא היה חייב לכתוב את זה , הבנת????
ואם לא אז לא נרא
ככפפפררררווותתתעזרא - ארכיון
לא נמאסלכם לריב??
דוגרי...עזרא - ארכיון
לא ממש
אליה ראית מה הוספתי לחתימה???עזרא - ארכיון
מוריה..מאיפה לעזאזל יש לך קטע מבת המצווה של אליה?עזרא - ארכיון
אני לא יכולה לראות את זה כי יש לי בעיה עם המחשב אבל אני מקווה שאני לא שם..
לא את לא שם אבל רואים את יעל את נעמהעזרא - ארכיון
את הדר צנעני ועוד כמה שאני לא יועת איך קוראים להם (אה וגם חצי מסהר )
אני מקווה שאליה מסכימה לך...עזרא - ארכיון
לשים את זה ואם לא אז תוריד את הקישור הזה מהחתימה שלך!!
זה לא משנה אם היא מסכימה ..עזרא - ארכיון
זה גם ככה מפורסם ברשת
ראיתם??אני מפורסמתת!!!עזרא - ארכיון
ומוריה תעיפי את זה מהחתימה שללךךך!!!!
ומה קורה אם לא בא לי ?.עזרא - ארכיון
אז בלי רצוןן..עזרא - ארכיון
היית רוצה ..!!עזרא - ארכיון
דיי כאפותתעזרא - ארכיון
אגב - ראיתם את זה???? (התכונתי לכלל הסניף)עזרא - ארכיון
כי אני כבר רוצה להחליף חתימה
כןןן!!!!!תחיפיי!!!!עזרא - ארכיון
*תחליפי..עזרא - ארכיון
לא את לא מורה להגיד כןעזרא - ארכיון
אז למה שאלת את זה בפורום? יש לה זכות להגיב..עזרא - ארכיון
לא 'כפת לי מה שהיא תגידעזרא - ארכיון
פשוט בא לי לעשות חתימה חדשה ואני צ'כה קודם לשעת שכולם ראו
כולם כבר ראו!!! כאפות!עזרא - ארכיון
די עם כאפווותתת!!!עזרא - ארכיון
לקחת את התפקיד של נני?!
רק שבמקום מקסימות את אומרת כאפות?!!
דייייי1!!!!!!
רק שבמקום מקסימות את אומרת כאפות?!!
דייייי1!!!!!!
ח..ח..ח.עזרא - ארכיון
(חירחור בוז) אגב מי ראה ????
אני-וזה מספיק..עזרא - ארכיוןאחרונה
למה אימפריה כחולה?מקפיצים נטושים
מה קשר כחול?
מה קשר פורום?
למה ריק פה?
מה זה (ל"ת)???????איגנוטוס פברלאחרונה
מהה מה זה הפורום הזהקורא ממעמקים
באמת גבשניקים פה? מה זה האימפריה הכחולה? עזרא?
כרגע זה פורום נטוש...תגל הארץ
מה המשמעות שלו?קורא ממעמקים
אהה לאיודעת...תגל הארץאחרונה
..ניק כמעט בלי ראשאחרונה
משעמםםם ליייייישקד מהצפון
ממשששששששששקד מהצפון
כנלתגל הארץ
יאווו אני במחשבבב ואין לי מה לעשותתתתשקד מהצפוןאחרונה
יאוווו מי את ???שקד מהצפון
אני במתחחחשקד מהצפון
...............שקד מהצפון
@תגל הארץ ??
@אולפנסיטיתתת ??
חחח כעתגל הארץ
זאת אני
חחחחחח משועממתתתשקד מהצפון
מאוד משועממתתגל הארץ
חחחחחחשקד מהצפוןאחרונה
למה אין קליטה בכיתה שלנוווווווותגל הארץ
למי נדחף לכיתה?
אולי לט3🤔
נעעע
😪
אולי לט3🤔
נעעע
😪
טוב, נדחפתי לט'3..לפחות הקליטה פה טובה...תגל הארץ
איך היה להדחף ???שקד מהצפון
נחמד נחמדתגל הארץאחרונה
בעז"ה עוד מעט מנחה ואז נראלי של"חתגל הארץ
של"ח- שיעור לא חשוב