שלום לכולם: אמהות, אבות ומדריכות.מתנצלת מראש על האורך של הטקסט. חשוב לי להביא ולהבהיר את בעייתי:
אני אמא ל 3 בנות בגילאי: 7 , 5 , ו -2. ביתי הבכורה עלתה לכתה א' השנה, בית הספר הוא איזורי. אתה בכתה עוד 3 בנות מישובנו. סך הכל הן 4 בנות מהיישוב בשכבה. (בכתתה 18 בנות. בשכבה 3 כתות א.)
3 בנות מתוך הרבעיה ,וביתי ביניהן, הן 'שלישיה'- די צמודות (בא לידי ביטוי לכך שביתי בדרך כלל הן רוצה לשחק עמן), ואילו הרביעית קצת יותר בחוץ(לצערי). כך אני מבחוץ רואה את הדברים וייתכן שזה אחרת.
לאחרונה קרו מספר מקרים,אשר טרם נתקלתי בהם כשהיתה בגן: 2 בנות מה'שלישיה', 'זורקות' את ביתי:"אנו לא רוצות לשחק אתך" . כאשר הן הולכות לפעולה: "אנחנו לא רוצות שתבואי עמנו.." והיא נשארת עצובה / בוכה. היא מצידה כן מעוניינת להיות עמן (כך נראה לי מנקודת מבטי).
ואפילו קרה פעם מקרה בו ביתי וחברתה שיחקו בבתינו והשלישית הצטרפה (אע"פ שאמרו לה בטלפון שאינן מעוניינות) , כאשר הגיעה לבייתנו אמרה: "בעצם באתי לא אליך ( אלא אל השניה)". חברו יחדיו והלכו להן . בתי באה אלי ממררת בבכי.. "בא לי להרוג אותה" - כך הגיבה.
ואני - יושבת ואיני יודעת מה לומר ומה להגיב. האם אומר לה שגם לי בא להרוג אותה שעשתה דבר כזה מכוער? מובן שלא..(ובאמת אותן ילדות ''קלפתיות'' רציניות בעיני, לעומת ביתי אותה אני'תופסת' כילדה טובה , ישרה ונעימה וזה לא רק אני שאומרת את זה..).
הרגשתי חסרת אונים לא יודעת מה ואיך להגיב, כועסת גם כן על אותה ילדה, מבינה את ביתי כ"כ.
בסופו של דבר אמרתי לה שאני מבינה אותה וגם אם היו עושים לי את זה הייתי נעלבת..
אני זקוקה מכם, הורים יקרים ומדריכות, לעצות מעשיות: כיצד להגיב ברגעים אלו? כיצד אחזק את ביתי בהתמודדותה עם תסכול, כעס, רוע של החברה שמסביב? אילו כלים אני צריכה לתת לה ואיך?
ואולי אלו כלים שאני צריכה ללמוד? וממילא יעברו אליה?
תודה לכולכם מעומק הלב.
אמא שאכפת לה לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון.