רבי אושעיא היה מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. רבי אושעיא היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידו.

רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה רבי חמא בן ביסא. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת התורה בהיותו צעיר מאוד בשנים. אך את רוב חכמתו בתורה קיבל מרבי חייא ובר קפרא, שהייו חכמים מבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא. הוא אף שימש מספר חכמים מביתו של רבי יהודה הנשיא.

בית מדרשו של רבי אושעיא היה בקיסריה. אחד ממסקנותיו המפורסמות של רבי אושעיא היה: "המנהג מבטל את ההלכה". בבית מדרשו גדלו תלמידי חכמים גדולים, מן המובהקים שבין חכמי האמוראים שבארץ ישראל. מחתימת המשנה בידי רבי יהודה הנשיא לא נעשו יותר שינויים בנוסח המשנה, אך הברייתות עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.

מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של התלמוד, על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש אבן פינה במבנה השקלא וטריא של הגמרא.