בס"ד
הָרְאַיָה
"והוא עמד עליהם" (יח', ח')
רבי אליעזר, רבי יהושע ורבי צדוק הוזמנו למשתה שעשה רבן גמליאל לבנו.
ישבו הקרואים, ורבן גמליאל עמד עליהם לשמשם. הגיש רבן גמליאל את כוסו לרבי אליעזר, וסרב רבי אליעזר לקבלה, שכן, רבן גמליאל אדם גדול ונכבד היה, ולא ההין רבי אליעזר להשתמש בכוסו.
וכשהגיש את הכוס לרבי יהושע, הסכים רבי יהושע לקבלה.
שאל רבי אליעזר את רבי יהושע: "האם מן הראוי אנו עושים שאנו יושבים, ורבן גמליאל – גדול הדור – עומד עלינו כשמש ומשרתנו?!"
השיב רבי יהושע: "כבר מצאנו שאדם גדול שמש את אורחיו. אברהם אבינו, אף שהיה גדול עולם ואבי האומה, עמד על שלושת אורחיו לשמשם. אכן, האורחים היו מלאכים, אך לאברהם הם נראו כעוברי אורח ערביים, ולמרות זאת – שרת אותם בעת שהיו תחת צל קורתו"
ענה לעומתו רבי צדוק: "וכי צריך אתה להביא ראיה מאברהם אבינו, שעמד על אורחיו לשמשם? - והלא הקב"ה, מלך מלכי המלכים, שאנו אורחים בעולמו, משרת אותנו בכל עת ובכל שעה: מוריד לנו מטר, מביא טללים ומזמן לכל אדם ואדם שולחן ערוך בכל ימי חייו..."
(ע"פ מסכת קידושין לב