למכירה חולצות של המאחזים
נוער למען ארץ ישראל מוכר חולצות של שבות עמי הרחיבי גבעת האור נצר ושל נוער למען ארץ ישראל .
חולצה קצרה במחיר: 20 ש"ח.
חולצה ארוכה(סוצ'ר בלי כובע)במחיר:30 ש"ח
אין חולצות 3/4.
מי שרוצה להזמין שישלח לי מסר אישי או לyishai007@gmail.com עם שמו והפאלפון שלו ופרטי ההזמנה(מידה, ואיזה חולצה שרוצים אורכה או קצרה),
ניתן להזמין איזה מידה שרוצים, נא לציין בהודעה פרטית.
זה ממש יכול לעזור להמשך ההתיישבות במקודות ההתיישבות ולעזור גם לנוער למען א"י שע"י זה יוכל לממן את הפעילויות למען א"י שעולות הרבה כסף,
זאת יכולה להיות התרומה שלך לא"י גם אם אתה לא יכול ממש להגיע לנקודה ההתישבות.
פורום פורום אזור מר"צ
בהנהלת:
מכתב פתיחה
למכירה חולצות של המאחזיםעזרא - ארכיון
אני מעלה את הגלופה של הרחיבי ב"ה אני יעלהעזרא - ארכיוןאחרונה
בקרוב את כל הגלופות של שאר המקומות(שבות עמי, גבעת האור, נצר ונוער למען ארץ ישראל)
זה הצד הקידמי של החולצה

וזה הצד האחורי של החולצה

פורום פורום שעל הקיר -מקפיצים נטושים
מי הכי הכי אממממ חופר בעיר?
..אמיצה
ואני חייבת לעוף מפה. לסגור את הכל ולצאת. לזרוק הכל. גם את זה. ככה אני יוכל להתנקות ולדעת ששום דבר לא עומד לי מאוחרי הראש.
..אמיצה
רק רחמים. רק רחמים צריך.
זה גורם לי לחפור בור באדמה ולהישאר שם, ולהבין ששם מקומי, ושם אשאר. ואני יודעת שזה לא נכון. היום הבנתי כמה אני צריכה לעבוד על עצמי. ועל המידות. ועל המעשים ועל ה"חוסר מחשבה" שנכנס בי לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה. כמה מזויפת נהייתי. כמה רעל נכנס לי לנשמה. כמה אוויר מסריח אני נושמת, כי אני תמיד לא נמצאת במקום הנכון, ןבזמן הנכון. ואז מגיע המצב שאני נדפקת, ובדרכ כל מי שמסביבי נדפק גם הוא. ועד כדי כך שאני מדברת עם אנשים, הם שוכחים ממני. אני חושבת שאני פשוט לא בנאדם הכי נחמד בעולם. לא הכי מאיר בעולם. (רק היא חושבת ככה. כנראה היא לא מכירה אותי. בכלל). וראיתי אותם והבנתי שאלה אנשים טובים ככ. וסביבה כזו אני צריכה. אנשים כאלה. חיים, כאלה. עם משמעות. עם - תודה להשם יתברך. עם עבודת השם. עם מטרה. (אני חייבת חייבת ללכת לשם. רק טוב זה יעשה לי. רק טוב. השם יעזור לי. נכון ? )
זה גורם לי לחפור בור באדמה ולהישאר שם, ולהבין ששם מקומי, ושם אשאר. ואני יודעת שזה לא נכון. היום הבנתי כמה אני צריכה לעבוד על עצמי. ועל המידות. ועל המעשים ועל ה"חוסר מחשבה" שנכנס בי לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה. כמה מזויפת נהייתי. כמה רעל נכנס לי לנשמה. כמה אוויר מסריח אני נושמת, כי אני תמיד לא נמצאת במקום הנכון, ןבזמן הנכון. ואז מגיע המצב שאני נדפקת, ובדרכ כל מי שמסביבי נדפק גם הוא. ועד כדי כך שאני מדברת עם אנשים, הם שוכחים ממני. אני חושבת שאני פשוט לא בנאדם הכי נחמד בעולם. לא הכי מאיר בעולם. (רק היא חושבת ככה. כנראה היא לא מכירה אותי. בכלל). וראיתי אותם והבנתי שאלה אנשים טובים ככ. וסביבה כזו אני צריכה. אנשים כאלה. חיים, כאלה. עם משמעות. עם - תודה להשם יתברך. עם עבודת השם. עם מטרה. (אני חייבת חייבת ללכת לשם. רק טוב זה יעשה לי. רק טוב. השם יעזור לי. נכון ? )
..אמיצה
..אמיצה
..אמיצה
כן. זה לא ייגמר בזמן הקרוב. כל פעם אני סולחת. כל פעם.
למה אני עושה את זה? אלוקים רק יודע.
רק אני מקווה שאלוקים סולח לי, גם
למה אני עושה את זה? אלוקים רק יודע.
רק אני מקווה שאלוקים סולח לי, גם

