אמא יקרה, בדיוק כמו שאת אוכלת ארוחת ערב, מתקלחת מצחצחת שיניים הולכת למיטה אומרת שמע ישראל ונרדמת, בדיוק, אבל בדיוק כך צריך לקרות עם הילדים. תינוק בריא, שאוכל ארוחת ערב מזינה, נקי (וכן, גם הוא מצחצח שיניים!!!!!!!) לובש פיג'מה אומרים אתו שמע ישראל, הוא אמור לישון. ההתעוררויות של תינוק בלילה לבקבוק או לכל צורך אחר - אינה נצרכת בכלל!
מה עושים?
לדעתי פשוט לא קמים!
לילה ראשון יהיה בכי, לילה שנ שוב וכן כמה לילות, ואם תתמידו להמשיך לישון כי עכשו לילה, תזכו ללילות שלמים ורגועים!
זה מניסיון עם 6 שיהיו בראים!!
כל טוב

אני מסכימה עם הכותבת השניה שבגיל הזה מדובר לא בצורך פיזי. אני חושבת שכדי להפיק את זה, היא תצטרך את עזרתכם ותמיכתכם - בשביל זה אלוהים נתן לה הורים אוהבים ומסורים!
כשאצלנו בבית מרגישים שהגיע הרגע לגמול ילד מקימה בלילה אנחנו בוחרים בסופשבוע, מכיוון שבלילות הראשונים קשה לילד להתגבברר ולחזור לישון. הוא עובבר תהליך, ואנחנו אוהבים להיות שם בשבילו - לתת כתף, להקשיב, לנחם.
אני מרגישה שיש לחבק את הילדה, להסביר לה: "בלילה לא אוכלים", "בלילה זמן לישון" לשקף את רגשותיה ולתת להם שם: "לזרובבלה עצוב... זרובבלה רוצה בקבוק... זרובבלה עצובה...". לתת חיבוק, להקשיב לבכיה, לעזור לה לחזור ולישון. בלילה הראשון זה ייקח זמן, לכדאי לצפות לכך, על מנת לגייס את הסבלנות והרצון הטוב הדרושים על מנת לתת לקטנה אתהתמיכה שהיא כה זקוקה לה. לאחר מספר לילות היא תוכל לחזור ולישון בעצמה - אני מבטיחה!
עוד טיפ קטן: תינוקות קטנים מתעוררים בלילה כשהם עושים פיפי בחיתול, ולאחר מכן הם מתקשים לחזור ולישון. אני ממליצה לא לתת לילדה שתיה ומזון כשעתיים לפני השעה שבה היא נרדמת. אולי זה יעזור לה לדלג על ההתעוררות לפיפי באמצע הלילה.
שיהיה בהצלחה ובקלות - גם לכם, אבל גם לקטנטונת!

זה לא עצה איך להפסיק את הקימה אבל כן כדאי בהדרגתיות להפחית את כמות האבקה, עד שבסוף התינוק מקבל רק מים, וכמו כן לתת אותה פחות ופחות חמה.
המטרה של זה, א - מטרנה לא טוב לשיניים (יש בה סוכר) ואמצע הלילה לשתות זה אומר שאח"כ התינוק נרדם עם המטרנה בפה.
ב - אם נותנים את זה פושר>קר ולא חם, תהיה לכם פחות עבודה.
ג - כשזה יהיה מים ולא מטרנה יותר קל נפשית להורים להפסיק את זה כי אז הם יודעים בוודאות שזה לא רעב.

עם הילד הראשון זה בד"כ נראה הרבה יותר מסובך ממה שזה באמת.
צריך לדלל את המטרנה עד שמגיעים למצב שהיא מקבלת בלילה רק מים . ואח"כ גם לא לתת את זה.לדבר איתה ולהסביר לה שעכשיו לילה ועכשיו הולכים לישון.תהיי בטוחה שאם הילדה אכלה את הארוחות שלה במשך היום היא מתעוררת לבקבוק רק מתוך הרגל.
מן הסתם תצתרכו לעבור שלב של מחאות מצידה ובכיות בלילה אבל אם תהיו חזקים תוך כמה ימים היא תוותר ותפסיק להתעורר.זה שלב קצת קשה במיוחד עם ילד ראשון, אבל אפשר לפתור את זה תוך מספר ימים עם קצת כוח רצון.

איך להפסיק אותה? הדרך הכי יעילה היא ל א להתחיל אותה בכלל. בילד הבא כבר בודאי תלמדי.אין לכאורה שום סיבה לקימה בלילה, כמו אצל מבוגר ילד אמור ליהנות משנת לילה טובה ולא לטשטש את התחומים בין יום ובין לילה. כל העיצות שנתנו לך למעלה טובות, הלואי ויעזרו לך. בהצלחה,

תינוקות קטנים (לפחות עד גיל חצי שנה, ואפילו לאחר מכן) זקוקים להאכלה גם בשעות הלילה, מדי שעה וחצי עד שלוש שעות לכל היותר. הורים שלא נענים לתביעה זו מסכנים את בריאות ילדיהם ואפילו את חייהם! שלושה תינוקות קיפחו חייהם לפני שנים אחדות בשל מחסור של וויטמין אחד ויחיד במה שנזכור בשם "פרשת רמדיה", ועוד עשרות נשארו פגועים ברמה זו או אחרת. מניעת מזון של תינוק בעקביות מדי יום למשך שעות ארוכות מעמיד אותו בסכנת תת תזונה ואפילו מוות וראוי בעיני להיקרא בשם "הזנחה פושעת" – לא פחות! בל נשכח שמזונם של התינוקות כולל גם את כל הנוזלים ושומר עליהם מהתייבשות, עוד לפני סכנת החסכים התזונתיים!
אני מצטערת על הדברים הקשים, אבל ההמלצה המסוכנת להרעיב תינוק בן יומו (רעב פיזי ונפשי – אינני יודעת מה מסוכן יותר) החרידה אותי כאשת מקצוע וכאם. אני מקווה שכולנו נדע למלא את כל חובותינו כלפי האנשים שתלויים בנו כל כך, ולמלא את כלל צרכיהם – הפיזיים וגם הנפשיים (וגם בין שמונה בערב לשמונה בבוקר).
אתם יכולים לומר: "הורי לא ניגשו אלי בלילה ויצאתי בסדר גמור" ממש כמו אותו הורה מכה שטוען: "גם אני קיבלתי פליקים ויצאתי בסדר גמור". ובכן לא! יצאת לחלוטין לא בסדר! יצאת הורה מכה! גדלת להיות אדם שדוגל בשימוש אלימות! גדלת לחשוב שהכאת ילדים קטנים מותרת (ואף רצויה והכרחית?)! ולהבדיל במקרה שלנו – גדלת להיות הורה שנוטש את תינוקו במצוקתו, ושחושב שזה בסדר.
מעבר לזה, הורה שלא נענה לקריאת ילדו לעזרה (והמצוקה של התינוק היא אמיתית מאוד בעיניו, לא משנה מה אנחנו חושבים עליה), אל לו לצפות שבעתיד ילדו יידע לפנות אליו לעזרה בשעת צרה "אמיתית". הורה כזה יכול לדקלם באזני ילדו ללא הרף: "אתה תמיד יכול לבקש את עזרתי. אני תמיד אהיה כאן בשבילך", אבל מעשיו כבר דיברו בשמו בקול ברור ורם ואמיתי. המבחן כבר נגמר – ההורה נכשל. התינוק ביקש עזרה ולא נענה. ברגע האמת הוא יבחר "לא להטריד את הוריו" (ממש כמו שלימדנו אותו לא להפריע את מנוחתנו הקדושה) ו"להתמודד בעצמו" (ממש כמו שהצלחנו להרגיל אותו, לאחר כמה שעות ולילות של זעקות מרות לעזרה). מוחו של אדם גדל ומתעצב בעיקר בשנתיים הראשונות של חייו. המסר מוטבע היטב ולעומק וקשה מאוד להפוך אותו.
קשה, כל כך קשה להיות הורים! אנחנו משוועים להפסקה, מנוחה, לשתות כוס קפה אחת בשקט, לעבור לילה אחד מבלי שנוזעק למשמרתנו! גם לנו "מגיע" – ומי ידאג לנו?! קשה לנו יותר מפני שאנחנו בתורנו לא קיבלנו. צרכינו שלנו הוזנחו ולא מולאו (לא מתוך כוונה רעה, חלילה, אלא פשוט מתוך חוסר ידע ותמיכה), ואת מה שלא קיבלנו – אין לנו לתת (או לפחות קשה מאוד). ילדינו שלנו, שאנחנו מטפחים באהבה ודואגים לכל מחסורם (הפיזי והנפשי), יצליחו בתורם להתפנות ביתר קלות לילדיהם שלהם, ובזה יהיה שכרינו.

ההכשרה שעברתי הינה ברמה של "תומכת" ולא ברמה של "מדריכה" - סליחה).

למען השם, הירגעי, וכי אמרתי לא להאכיל תינוק בן שבועיים שעדיין צריך לאכול בלילה? אבל ילד בן למעלה משנה עם משקל גוף טוב א י ן שום סיבה שיאכל בלילה, רק פינוק וחוסר גבולות ויכולת להבחין בין יום ולילה! תינוק יונק שעדיין רק יונק בגיל של למעלה משנה חייבים להרגיל אותו לאכול דייסה טובה לפני השינה ולישון את ה-8 שעות!, ואם לא השכילו להגיע לזה עם התינוק הראשון אז לפחות בבאים אחריו בעז"ה, ובהצלחה לכולם.

מאחר וכתבת "אין סיבה להתחיל", בעוד שלמרבה הצער אצל רוב התינוקות מתחילים לקום בלילה מהלילה הראשון (חוץ מההורים של הילד השכן - זה שלא קם בלילה אף פעם, נגמל בעצמו בגיל שנתיים, יונק פעם בשלוש שעות ומעסיק את עצמו שעות באוניברסיטה...).
אני לא מרגישה שבגיל שנה "חייבים" משהו, כל עוד לא מרגישים שהסידור הנוכחי לא נח למישהו.
להורה אחד נמאס בגיל שנה, לאחר בגיל שנתיים, יש תינוק שבעצמו מפסיק פתאום להתעורר... כל ילד ומשפחה ולוחות הזמנים שלהם. אכן, השואלת הביעה חוסר שביעות רצון, ועל כן הגיע הרגע בו על המשפחה למצוא את הדרך המתחשבת ביותר להגיע לסידור נח חדש.
ובילד הבא? מי יודע? אני מוצאת שעם כל ילד קל לי דווקא יותר בגיל הינקות. בילד הראשון והשניה חשבתי שילדים צריכים להגיע בגיל שנתיים, אבל מאז כל העסק של התינוקות נעשה יותר פשוט ונח, וכשהציפיות מתגמדות אז המציאות פשוטה יותר ביומיום! אני כבר יודעת לצפות לכך שתינוק מתעורר 3-5 פעמים בלילה, ולכן לא מופתעת ולא מתרעמת כאשר זה קורה (בניגוד לילדים הראשונים).
ומתנצלת בשנית - באמת נבהלתי מאוד!

גם ליאל שלנו בת שנה וחודשיים והיא מתעוררת בלילה, היא נרדמת רק אחרי ששותה מטרנה, אני יודעת שזה אשמתי, אבל קשה לי, ואני מדגישה "לי" פשוט יותר קל לי לתת לה ולהרדים אותה מאשר להתחיל לגמול אותה, ואני יודעת שהגאולה תבוא רק ממני!
מקווה שנצליח לפתור את הבעיה בקרוב כי עוד ארבעה חודשים מגיע תינוק חדש בע"ה ולקום לשתיים אני לא מוכנה!!!!!
ננסה לאמץ את כל ההמלצות ונראה איך הולך.

רותי

לפעמים אפילו חצי שעה, פעמיים בלילה, כי החלטנו שלא מתאים לנו שיישן איתנו יותר כי עמדתי ללדת (הוא היה בן שנה ו8).
היינו מספרים לו סיפורים שהמצאנו באותו רגע וקשורים למצב שלו- רק על חיות (כי הוא מאד אהב חיות)"ועכשיו העז הולכת לישון....". וזה עבד. הוא קלט שאנחנו אוהבים אותו ושאנחנו איתו, אבל שאין מצב לישון איתנו. וכך הפסיק את הקימות. לא זוכרת כמה זמן זה לקח אבל זה דרש הרבה עבודה וסבלנות.

לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.

בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?

אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות