מסקנהאני12345
הגעתי למסקנה שאני שונאת את עצמי ולכן באמת לפעמים כדאי למות.
תגובההלל55
מעניין אני נוטה להגיע למסקנות אחרות....
?אני12345
כן? ומהן?
תגובההלל55
את יודעת לבד יש לך דברים טובים שהתברכת בהם ואת בעצמך אמרת אותן תחשבי על מה שטוב בך ולא על מה שרע
אדם צריך לדון גם את עצמו לכף זכות...

המסקנות שלי הם בדרך כלל שאני לא תמיד מבין משהו ותמיד לא מבין עד הסוף איך העולם עובד אני עושה מה שהקב"ה אומר לי ולא מנסה לעשות איתו מסחר... או לבדוק כל הזמן אם הוא פייר איתי
סבבה. את רוצה עזרה? עמישב
למה? יש לך משהו קןנקרטי להציע?ruthi
תפקידך..אנונימי (פותח)
בס"ד
יקירתי!
ה' שם אותך כאן בעולם לעשות תפקיד מסוים
הוא מעמיד אותך בניסיונות כמו הרבה אחרים
אבל תאמיני או לא- את יכולה לעמוד בהם!!!
כגודל הניסוין- כך הכח שה' נותן לך!
רק שלוקח לנו זמן להכיר בגודל הענק של הכוח שיש לנו!
ושאלה- למה את שונאת את עצמך? מה עשית רע?
אם קצת תיכנסי לרדיו ברסלב (הנה קישור- ולשידור חי צריך ללחוץ על שיגור חי)

http://www.radiobreslev.org/forum/login.php?sid=21cb279b3ed58617b4c6256ad4396077

תראי איזה מתיקות יש שם
ואיך את מעלה תוך כמה שניות חיוך ענק על השפתיים
איך הם מחזקים את כל מי שמרגיש כמוך
ויש שם המו ןכאלה
וכאלה שבאמת כביכול יש להם סיבה לשנוא את עצמם
(מי שחזר בתשבה וממש כואב על הדברים הנוראיים שהוא עשה..)
והם יוצאים מחויכים ושמחים באמת בכל הלב!

אשרינו שיש ביהדות שמחה כזו גדולה!
ואני מדברת אלייך גם מתוך עצבות קטנה
אני סתם אשתף- התכוננתי כ"כ ליציאה והבחור אמר לי שניה לפני שאני יוצאת
שמזג האוויר סוער אז אולי נדחה את הפגישה...
ואני מתכוננת לפגישה נפשית וגשמית
זה באמת קשה לי
כל אחד והניסיונות שה' שם בפניו
אבל הם במטרה להרים אותך

אמרו שרדיו ברסלב שכל שעובר הזמן שאתה מחכה למשהו
הוא יבוא בסוף יותר ויותר גדול
כלומר, ככל שמחכיםיותר זמן- כך הדבר שיבוא יהיה יותר גדול (רוחנית)!!
אם נאמין בזה בכל לבבנו - באמת נשמח!

מתפללת עלייך שה' יכניס בך כזו שמחה
שבאמת בזכותה תזכי לזיווג שהכי מתאים לך
ו- מ- ה- ר בע"ה!!
מאחלת כל טוב ומחזקת אותך...
תשובהאני12345
התאוששתי והכל בסדר.
תודה.
ברוך ה'אנונימי (פותח)
בס"ד
אני באמת שמחה בשבילך
ערב טוב ומחוייך
ב"ה שהתאוששת.אני..
האמת היא שהתלבטתי אם להגיב ואיך להגיב- כי אני באמת לא יודעת, אם השנאה העצמית הזאת, היא בגדר חוסר השלמה עם עצמך לפעמים, והתגברות על זה ע"י עבודה אישית, פנימית, או שזאת תופעה שמלווה אותך באופן די תדיר, ביום יום שלך, בחיים, ופוגעת בך בצורה משמעותית.

אני באמת לא יודעת, חסרים לי הרבה פרטים. ואני לא רוצה סתם להתחיל שוב לכתוב ולהאריך על השלמה עם עצמך, על קבלה של עצמך, על שמחה בעצמך.
יש לי שאלה, אם תרצי, עני כאן או בהודעה פרטית- אני אשמח-
את באמת שונאת את עצמך? זה נשמע טיפשי, אני יודעת. אבל אני פשוט מנסה לחשוב, אם זאת באמת שנאה עצמית אמיתית, או שזה סתם להרגיש לפעמים עם עצמך לא מספיק יפה-חכם-או מה שזה לא יהיה.


אם הבנת, מעולה. ואם לא, לגיטמי. אני לא בטוחה שהבהרתי את מה שאני רוצה לומר.
לאני..אני12345
אני לא שונאת את עצמי. רק שלפעמים אין לי מילים נכונות כשכ"כ בעסא לי ואני גולשת לזה ככה.כי באותו רגע זה מה שבא לי להגיד..
אני מבינה..אני..
אבל השאלה היא מה גורם לך להרגיש את זה כלפי עצמך, גם אם זה באופן רגעי, כם אם זה עובר.

למה בכלל להגיע למצב שאת צריכה להשתמש במילים שכאלה?

שלא תביני אותי לא נכון, אני מאוד מבינה אותך. גם לי לפעמים קורה שאני מרגישה לא משהו עם עצמי, לא מספיק בנוח, לא מספיק שלמה, לא מספיק במקום שלי. אבל אני בוחרת להלחם על ההרגשה הזאת, לא לבטא אותה בכלל במילים, כי בעיני, זאת לא אופציה לגיטמית כדי להתפרק. אם את מגדירה את זה במילים, את נותנת להרגשה תוקף, ממשות. וגם אם זה יעבור, זה מעצים את החוויה שאת חווה, ומבטיע חותם כלשהו בנפש.
לאניאני12345
כי אני מרגישה פתאום ללא מוצא באמת..
תחשבי, שאת הולכת והולכת וחושבת שהנה, את בדרך העולה ..ופתאום מציבים לך מראה (אולי היא קצת עקומה..) ואת רואה שאת די מסתובבת סביב עצמך.....
את בטוחהאני..
שאת מסתובבת סביב עצמך? אולי זאת סתם הרגשה סובייקטיבית שלך?

זה ממש קורה לפעמים, שתוקפת הרגשה שכזאת, אבל אני לא חושבת שהיא בהכרח מעידה, שאת באמת מתסובבת סביב עצמך. יכול להיות שטיפה סטית מהדרך, אז את מרגישה קצת אבודה ומבולבלת. אבל חשוב, לא לאבד עשתונות. במיוחד במצבים כאלה. וככה לחזור לתלם, לדרך, יותר מהר.
יקירתי-הגעתי למסקנה שאת זקוקה בדחיפות ליום כיף=)מה ידידות
בס'ד

אבל לא סתם יום כיף,אלא יום שימשך כמה חודשים או שנים...
יש סיבה ספציפית שבגללה את שונאת את עצמך?
כי סתם שתדעי..כמעט ה-כ-ל בר תיקון.
זה בסדר.אני12345
אני מנסה לעשות לי ימי כיף בחשיבה............
לפעמים זה ממש הולך.
לפעמים ..ממש לא.
מה לעשות? זו המציאות. ככה זה
אבל בסדר. אני לומדת .
אני נשמעת יותר טוב. ברוך ה' =)מה ידידות
אוקיי.אני12345
ובכ"ז, עוד משהו חשוב-אני..
מובא בר' נחמן בלשון זו: "כשאדם נכנס בעבודת ה' אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה כי באמת כל ההתרחקות הוא רק כולו התקרבות", והכוונה היא שכשאדם מתחיל להתקרב, אז מקשים עליו, ע"מ שהוא יתגבר, וכך הוא יעבוד את ה' ביתר שאת ועוז, וע"י זה יגיע רחוק יותר. הניסיון והקושי, הוא אתגר, הוא מדרגה לעלות למעלה, שכל מה שצריך הוא "רק" להרים רגל ולזנק בעליה (לשחרר קלאץ' ואז ברקס, להתחבר קודם למנוע, מקור הכוח, ואז לשחרר את כל הבלמים, הבילבולים והמניעות...).


בתחילת שנה דיברתי עם חברה טובה שלי, על משהו שכ"כ הציק לי בעבודת ה' שלי, ובכלל בעצמי. ובכיתי לה המון על זה. והיקרה שלי, פשוט ידעה, מה הכי נכון בשבילי אז, היא הקריאה לי משהו מתוך "אומץ" ( שאגב, מאוד מומלץ. קליל פשוט ויש בו כל כך הרבה אמת.) ובכל אופן, קוראים לזה "המתן". וזה כ"כ התאים לי אז. ואני זוכרת שהיה כתוב שם, מה שציינתי למעלה, וזה פשוט נכנס לי לתוך הלב, חלחל לתוך התודעה שלי, ומאז הדברים הללו פשוט ניצבים שם ומהדהדים כל פעם שאני רק מתימרת להרגיש שאני רחוקה, מעצמי, מהקב"ה- שאני על סף לשקוע בתוך הים הזה של המחשבות השליליות על עצמי, או בכלל, על כל המציאות שאני נתונה בה, באופן כללי.
אל תטעי. לפעמים ההרגשה הזאת של איבוד עצמי, לא באמת אמיתית. אבל מצחיק שדווקא בגלל ההרגשה שהלא אמיתית הזאת- אנחנו עלולים באמת להאבד.
לכן, חשוב לא לאבד עשתונות גם במצבים שכאלו, לקחת נשימה עמוקה, ופשוט לחשוב נכון ובהיר וברור ואמיתי.
ולאט לאט, אני מניחה שבסופו של דבר, גם כאן זה ענין של עבודה.

הכי חשוב- באמת הכי חשוב בעיני, וזה כבר לא קשור כ"כ- תאהבי את עצמך! תשלימי את עצמך! תרגישי טוב עם עצמך!
תעבדי על זה. אם את לא תאהבי את עצמך, לא יהיה לך כח להתמודד עם כל מה שאת חווה, מרגישה וכו'.
את חייבת לצאת מנק' של אהבה עצמית, של הערכה העצמית.
בדיוק חברה שלי סיפרה לי אתמול, שמישהי מהמושב שלה, שקוראים לה סלעית, נרצחה בפיגוע לפני כמה שנים- סיפרה לאיזה מישהי, ממש לפני שנרצחה, שלפעמים, כשהיא מרגישה חסרת ערך, או לא טוב עם עצמה או בכלל- היא הולכת אל המראה, מחייכת את החיוך הכי יפה שלה ואומרת לעצמה- "סלעית, את נהדרת. סלעית, את מקסימה סלעית, ה' אוהב אותך." וכנראה שזה חודר למודעות, כשמשננים את זה לעצמך. חשוב לא להקפיד על עצמך, במיוחד בתקופה הזאת, להיות יותר עדינה עם עצמך, יותר קשובה לעצמך, להתנהג אל עצמך בסלחנות, בסבלנות, באהבה, בהבנה.

כל הישועות!

התכוונתי א-ת כמובן..מה ידידותאחרונה
מה זה "יום כיף" מבחינתך?אני..
מה, חיים שלמים של עובדי ה', הם לא מספיק כייפים?
האמת היא שזה באמת לא מספיק-יש צורך בתחדשות מדי פעםמה ידידות
עבודת ה' הארצית...אני12345
אני די פשוטה, למרות שאולי יש רושם שאני מסובכת...

אני בעד חיים שלמים של עובדי ה'. למה לא? רק שאולי מה שמתפרש אצלי כך, אצל אחרים זה אחרת..
למשל, ממש בא לי לנסוע לחרמון , מזל שהוא סגור, כי אחרת, אם לא הייתי מצליחה לגייס משהו שיבוא איתי הייתי מרגישה קושי בעבודת ה'..
את רואה.. אצלי עבודת ה' מקבלת כל מיני משמעויות...
מה? מה ידידות, מקסימונת,אני..
יש צורך בהתחדשות? מה זאת התחדשות בעיניך? עבודת ה' היא סתם שגרה אפורה ומשעממת?


כל יום ויום יהיו בעינך כחדשים, לא?(:

אני12345, מה זאת אומרת "קושי בעבודת ה'?" זה היה מבאס אותך, אז היית כועסת על ה'? היית מרגישה שהקב"ה קצת לא פייר איתך?
בעצם את אומרת, שכשדברים לא מתנהלים כפי שאת רוצה או שואפת, או מתכננת- זה גורם לך ירידה רוחנית כלשהי? היחס שלך לקב"ה משתנה?





כןאני12345
אני לא יודעת אם היחס שלי משתנה כלפיו, אבל אהייה יותר חסרת סבלנות, למשל, להתפלל ולעשות דברים בלי חוויות אחרות שחסרות לי. כן. זה יהייה יותר קשה.
כלומראני12345
היחס אולי לא ישתנה כלפיו, אבל כיגידו לי למשל אחרי סיטואציה כזו להתפלל או ללמוד יותר וכו'.. ארגיש שאני מתחילה להתחמם.. ואז יכולים לצאת ממני ביטויים נגד עבודת ה' ונגד כל עמ"י............
סלחי לי,אבל נשמע מדברייך כאילו החיים זורמים בצורהמה ידידות
בס'ד
מונוטונית לחלוטין...

והרי ידוע לנו, כי לא כך הדבר!
גם עבודת ה',הקדושה מכולן נדרשת לה התחדשות.
"..יהיו בעיניך חדשים.."-אפשר לתת מס' פירושים על משפט אחד(כמו בדר'כ ביהדות). וחדשים הם לא נהיים מעצמם-דרושה עבודה.
את אומרת דברים יפים ממש,רק שהייתי ממליצה לך להוריד אותם קצת אלינו-פשוטי העם, שיום יום חווים על בשרינו ורוחנו את הקושי שבשיגרה..

אני לא יודעת מה איתך,אבל לי קשה מאוד שכל תפילה שלי תראה/תרגיש כמו זעקה עצומה השמיימה בליווי דמעות של אושר וכמיהה.

יש סיבה לכך שאנו משנים לפעמים את 'יחסנו' אל ה' יתברך-
אם היה כ'כ קל וזורם אז הכל באמת היה נראה שיגרתי ולא היה נולד שום אתגר.
לשם מה הנסיונות?
על מנת שנראה את הכמיהה,נשפריץ אותה, נתגעגע אל ה'! אז כן-היחס משתנה והוא תמיד בשאיפה להיות ברמה הכי גבוהה שלו!
ואוו. למען ה', למה זה שהסקת מדבריאני..
פחח. דברים גבוהים? פשוטי העם? אין דברים יותר פשוטים ממה שאני כותבת, ןפשוטת העם, אני אחת כזאת. אז הו, מצוין. זה דווקא מסתדר.
לא אמרתי בכלל שחיים של עובד ה' אלו חיים שמתנהלים על מי מנוחות, שימי לב שכמעט בכל הודעה שלי טרחתי לציין שמאוד קל לכתוב, והרבה יותר קשה ליישם- וזה נקנה בעמל, ועבודת ה' לא סתם נקראת עבודה.

איפה ראית שכתבתי משהו על תפילה?

חמודה, אל תסלפי את דברי. זאת הפעםהשניה שאת עושה את זה, ומסיקה דברים ש- אין לי מושג מאיפה בדיוק הסקת אותם.

אני כתבתי בסה"כ בהקשר לדברריך בדבר יום כיף לכל החיים- שחיים של עובד ה', אם יודעים לחיות אותם כך באמת, יכולים ואמורים להיות דבר מספק לחלוטין. ההתמודדויות והקשיים לא מעכרים את החיים הללו, אם יודעים לתת להם מקום נכון, ולהתייחס אליהם בצורה אמיתית וראויה, בלי להוציא מכלל פרופרציות.

סה טו.
לאניאני12345
אני מצטטת: "חיים של עובד ה', אם יודעים לחיות אותם כך באמת, אמורים להיות דבר מספק לחלוטין".
אני שמחה בשבילך שאת מרגישה ככה.
קשיים והתמודדויות- מעכירים מ א ו ד למי שאין לו משהו אמיתי קרוב אליו. מ א ו ד.
מה זאת אומרת "משהו אמיתי?"אני..
אני לא מסלפת ח'ו אלא מביאה דוגמא אישית..מה ידידות
בס'ד

עניין התפילה היתה פשוט דוגמא לשיגרה שבעבודת ה'. לא ציטטתי מדברייך כלום ובודאי שלא סילפתי אף מילה. ואם כך הרגשת-אני מתנצלת.

איני מסכימה עם הסיפא של דברייך"אם יודעים איך לחיות באמת חיים של עובדי ה'..."- בעיניי אין איזו נוסחת פלא ספציפית לחיים המושלמים של עובדי ה', למה לא להתעמת עם הת'כלס? קשה לנו. ואכן,יש דרכים רבות להתמודד אבל לא הייתי יוצאת בהצהרה שאם יודעים לתת לחיים האלו מקום,הכל מסתדר בראיה ובעשיה.
אני דווקא כן..אני..
וודאי שאין שום נוסחת פלא, וכל אחד ועבודת ה' האישית שלו. אבל אני חושבת שחיים של עובדי ה', באופן מאוד ככלי, חייבים להיות מטובלים בשמחה של עבודה. זה קשה, לא אמרתי שתמיד שמח וטוב, אבל נראה לי שמאוד ראוי, לעבוד על הנק' הזאת. כי כשלא עובדים על שמחה בעבודת ה', על שמחה של עבודת ה', על שמחה בחיים! של עובדי ה'- אז משהו באמת חסר, ומרגישים שלפעמים צריך "להתחדש" "להתרענן" לצאת מהשגרה המבאסת.

מי לא התעמת עם התכלס? קשה לנו? נכון. נו, אז מה אם קשה? הקושי לו מונע ממני לעבוד על עבודת ה' שלי. ואגב, הזמן של קשיים, אולי זה באמת מבאס קצת. אבל אחרי שאני רואה נניח, מה הם נטעו והטביעו בי, ועד כמה צמחתי והתקדמתי דווקא בזכותם, אני לא יכולה שלא להיות מאושרת מזה.
כתבתי פעם על זה משהו, שגם פסיעה של צעדים מדודים של כאב היא עדיין פסיעה, צעד, שמקדם אותי. וגאולות פרטיות, גם הן קמעא קמעא.. אבל זה כבר לא קשור.

בברכת- סליחה על הבורות, אבל מה זה סיפא?

אני(:
חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאוודחדווית

חברה הכי טובה שלי מתחתנת

ואני כבר לא יכולה 

אני עדיין רווקה נכון לרגע זה..

אני לא יודעת מה הולך להיות אחרי החתונה שלה

עד כמה הקשר ישתנה

האם אני עדיין ירגיש קרובה אליה? או שכבר לא יהיה לנו את הביחד שלנו?

אולי כדאי פשוט לעזוב את החברות כי זה יהיה מידיי כואב??

האם היא עדיין צריכה אותי אחרי החתונה ? עדיין אני חשובה לה? היא עדיין חושבת עלי? 

איך זה מרגיש מהצד השני ,מהצד של מי שמתחתנת?
אני מרגישה אבודה לגמרי בעניין

 

 

 

מה פתאום אל תעזבי.Shandy
עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:55

עבר עריכה על ידי Shandy בתאריך ט"ו בסיוון תשפ"ו 13:44

אני אענה לך ממבט של רווקה שחברות טובות שלה נשואות פלוס ילדה כל אחת

שתדעי שאני המקום הבטוח שלהן איתי הן מדברות על כל נושא כן גם על הזוגיות והילדה שלהן

זה כמה את באה פתוחה לשיחה איתן

זה שהיא אישה נשואה לא משנה אותה למישהי אחרת

היא אוהבת עדיין את אותו אוכל אותה מוזיקה ואותם בגדים

ושתדעי כן אולי בהתחלה היא תהיה עסוקה בבניה של הבית שלה אז פחות תהיה פנויה אבל היא רוצה אותך בחייה היא אוהבת אותך ותאהב תמיד תמיד יהיה לכן על מה לדבר תשתפו אחת את השניה בכל מני דברים לא חייב רק בחורים שנפגשת איתם או שיחות על הבעל יש מלא נושאים

תצאו לדייטים גם אתן

אל תשכחי שגם לה חדש הכל ואת העוגן השפוי והמוכר שלה

אם תעזבי אותה אז בכלל היא תהיה אבודה

נכון שיש כאלה שנעלמות לפעמים אבל הן חוזרות כי בעל הוא לא תחליף לחברה

וכמה שהוא אוהב אותה

הוא לא יבין כמוך ויקשיב 100 אחוז כמוך הוא לא אישה הוא בנוי אחרת

יש לו חסרונות שהם יתרונות גם

חח

קיצר אל תלחצי תשארי את

תתענייני בה אל תתרחקי מדי אבל גם אל תתאמצי יותר מדי גם

היא לא תוותר עלייך

אני אומרת לך מנסיון.

כל אישה צריכה חברה טובה בכל זמן

אם את תלכי ותעלמי ברור שהיא תמצא אחרת אבל זה מחוסר בררה כי ויתרת עליה

קיצר תנשמי עמוק תשמחי בחתונה שלה תחגגי כי את באמת שמחה בשבילה

ותמיד תשארי לצידה

תשלחי לה הודעות מדי פעם תגיבי על פוסטים שלה או משהו

אפילו תתקשרי אחרי השבע ברכות או מתי שנח לכן

אני נגיד חגגתי לה שבע ברכות ראשון יחד עם עוד חברה וכן אני רווקה והיינו בקשר כל הזמן כאילו אנחנו כדיין רווקות חח

ויאפ אני איתה בקשר מצויין ואני כמו דודה לבת שלה ( של כל אחת מהן יש לי 3 נשואות פלוס ילד.ה) ואני יוצאת איתן לאכול ולטייל ובאה אליהן חופשי שמסתדר לשנינו... או ישנתי אצלה שבעלה במילואים כי פחדה לישון לבד.

תמיד בחיים יהיה זמן שמתרחקים ומתקרבים

זה לא חייב להיות חתונה זה יכול להיות מעבר דירה או לימודים או מציאת עבודה

תמיד יש משהו משתנה זה שאתן לא באותו סטטוס לא משנה את האופי והחיבור שלכן


 

ונ.ב הזאת שהכי קרובה אלי  כמו אחותי (טוב נו 8 שנים זה כבר יותר מחברה חח )אפילו התקשרה אליי שהיחתה בחדר לידה לעדכן אותי שהיא הולכת ללדת


 

 

וןאן את נשמעת ממש מיוחדתתפוחית 1
תודה לה'.Shandy

 כי זה היה חשוב לי.

שמשהו חשוב לך ואת אוהבת את לא מוותרת😊

ותמיד תמצאי דרך להיות בסביבה.

וכנל גם עליהם

אני לא היחידה שמבקשת את הקשר

הן שואולות אם אפשר לצאת להליכה

לקפוץ אליהן לארוחת ערב כי הבעל באירוע או בעבודה

שאת פתוחה ונגישה אז גם הן מחזירות ככה בחזרה

תודה לה' עליהן

למה נראה לך? כאילו תודה אבל איך את רואה את זה?חדווית
וכן גם אותי זה הפחיד. אבל לא וויתרתי.Shandy

ושתדעי שהקשר הכי טוב וחזק שלי זה עם החברות הטובות שהתחתנו כי הוא נשאר כמעט אותו דבר כמעט.

הרווקות  כמוני זה סבבה והכל אבל גם הן בעולם שלהן של הלימודים השירות או מה שזה לא יהיה

כמו שכבר אמרתי לא רק חתונה מנתקת קשרים חח

זה כל דבר בחיים השאלה כמה את נלחמת ורוצה בקשר

עוד שאלה בענייןחדווית

תודה על התשובה שלך,

כן אשמח לשמוע איך עברת את התקופה שמבחינתי הכי מאתגרת -החודש הראשון אחרי החתונה.

אני יודעת שבסוף נתרגל לחברות קצת שונה

אבל איך עוברים את ההר הזה?

אני צריכה כלים.


אז ככהShandyאחרונה

כן היה לי מוזר בשבוע הראשון טיפה

למרות שהן הפתיעו והתקשרו בעצמן שהבעל היה בתפילה - את יודעת להיות לבד בבית לא תמיד נעים וגם הן עדיין נבוכות מכל הקטע וצריכות לפכמים תמיכה ..

אל תצפי שלא תתאכזבי אבל לי זה קרה

הן אפילו שלחו תמונות מהנסיעה לשבע ברכות שלהן ביחד.

אז זה עזר לי מעט

הייתה אחת שנעלמה לי לתקופה של חודש חודש וחצי כזה אבל אני כתבתי לה הודעות בוואצפ

שאלתי לשלומם

התעניינתי בכללי איפה היא עושה שבת

וגם מה היא הכינה לו חח ואיך היא מסתדרת בכללי במטבח כביסה וכו ( נגיד אני טובה בכביסה אז אחת מהן שיודעת את זה הרגישה בנח לשאול אותי במקום את אמא שלה)


 

מה עוד ?

יצאתי עם אחרות גם לא תליתי את כל הקשר החברתי בה.ן אני שמרתי על קשר גם עם רווקות / נשואות אחרות אז בזמן הזה שרציתי לדבר/ אוזן קשבת או לצאת למסעדה, הליכה היה לי עם מי

וגם זה ביה זמן לעצמי כי פתאום מיום שאת עוזרת לה בקניות/ בפלאפון איתה/ עוזרת לה בדירה לארגן נביה לך יום ריק

אז חזרתי לקרוא מלא

לטייל לבדי בים

לעשות איפוס בחדר

להשקיע בדברים שטיפה נדחקו הצידה כי החברות הייתה ממש במרכז

ותמיד תמיד תשנני ותדמייני אותה חוזרת

אל תוותרתי

אם תוותרי היא תרגיש והקשר לא יחזור כמו קודם או יחזור בכלל


 

באמת תקחי לכצמך את הזמן הזה

תפתחי את עצמך תעשי דברים שאת בעצמך אוהבת לשם שינוי

העולן שלך ענק ומלא בדברים שלא קשורים רק אליה

והיא תחזור והקשר יהיה יותר מעניין כי יהיה לכן על מה לספר ותאמיני לי שהיא תספר

ותאמר שהיית חסרה לה

אגב הן מקבלות בהדרכה שהבעל במקום הראשון

וזה נכון אז לא נח להן לחייג למרות שרוצות

) לא מכבד חדבר עם חברה לפחות בהתחלה שהבעל בבית. כאילו זה התעלמות ממנו😅... איר כך זה עובר מעט אבל כן נשאר כי אחרי הכל זה הזמן הזוגי שלהם והזמן לבנות את הבית אבל אל תדאגי תמיד יהיה דרך אם לא שיחה אז הודעות או םגישה באיזה בוקר)

אני כן יגיד שהמינון יורד וזה לא שיחה כל יום

אבל הקשר נמשך ומתחזק ודווקא עם יותר אמון

יש עוד שאלה או משהו

לא יודעת אם נגעתי בהכל

אבלזה בערך

וכן גם אני פחדתי ואפילו בכיתי

אבל לא וויתקתי אמרתי לעצמי אין סיכוי שהן נעלמות לי

אז השארתי עקבות וסימנים שאני פה והן חזרו ובגדול🥰

 

וכן תדברי איתה על זה שחשוב לך שהיא תחזור ותגידי לה שאת תמיד בשבילה בכל נושא ובכל זמן שמתאםשר גם אותה זה ירגיע

ותאמיני לי שהיא תודה בזה בעצמה

 

 

חברות כמוך זה מתנהרקאני

ומצטרפת לכל מילה שאמרת

דווקא מהצד של הנשואה עם החברה הרווקה

יש לי חברה ואנחנו בקשר מצויין

ממש כמו שתיארת 

וזו מתנה ענקית

כן יש תקופות שפחות בקשר אבל לא רק בגללי

גם לה יש תקופות עמוסות ואין זמן

אבל בגדול בעל לא מספק את הצורך בחברה

 

תודה. הן מתנה בשבילי גם אז אני לא מוותרת🥰Shandy
זה באמת קשה וכואבתפוחית 1

ממה שאני חוותי (רווקה כרגע) זה תלןי בשתיכן.

לרוב הקשר חוזר אחרי תקופה

ואם זה יברןת ממש טובוצ אז הגיוני שימשיך ישר ולא תהיה את ההפסקה הזו.

אגב כמו כל דבר גם על זה אפשר לדבר..

לדעתי חבל לוותר מראש.

לרוב הצורך הוא הדדי. 

>>ברוקולי

 

זה לא כיף, 

תזכרי שחברות אמיתית היא כזו שיכולה לשרוד שינויים. 

בחיים יש כל מיני שינויים 

החברות לא נשארת אותה חברות כמו שהיה בימי התיכון למשל. 

 

תזכרי שהאיש שלה יהיה במקום הראשון. 

זה ממש לא סותר שהיא צריכה ותשמח גם בחברות שלה. 

רק שני הצדדים צריכים לזכור שהקשר מקבל גוון אחר.. 

 

ממליצה לך למצוא עוגנים שיעזרו לך קצת להרגיע את התקופה

ובעזרת ה' היא תשמח בשמחתך גם בקרוב 

לעזוב את החברות? כי טוב לה?הפי

אם יש משהו שאמא שלי לימדה אותי לשמוח באמת בשמחת האחר .. ותאמיני לי שה' ניסה אותי

תשמחי במה שיש לך

את בריאה? תודי על זה

את רווקה? נכון כואב לך במקום מסויים אבל תודי גם על זה .

גם אם הלב לא מרגיש שצריך להודות על זה תודי על זה

את יכולה לתת מקום לכל רגש אבל לקנאה.. לא אחותי זה רגש שקרן

 

כמובן הכל זה המלצה .. כותבת לך כאילו את חברה 

זה לא הקנאהחדווית

זה לא שאני מקנאה,

תאמת שאני הכי שמחה בשבילה, וגאה בה שהגיע לשלב הזה

העניין שמאתגר לי זה פתאום הלבד פתאום לא בטוחה בקשר,אני מרגישה שזה רועד

פתאום אני לא בטוחה שהיא רוצה אותי ,לא בטוחה עד כמה אני חשובה ,מאתגר שאני לא יכולה להתקשר או לצאת איתה סתם (כי היא צריכה להיות עם בעלה)

הבנת?

ואני לא באמת יעזוב 

רק השאלה איך להתמודד

קשר אמור להיות הדדיהפי

הגיוני שאם היא התארסה אז יהיה לה יותר מאתגר למצוא זמן אבל גם שם.. דווקא חברות שלי היו צריכות יותר עזרה ועידוד הזמן הזה של חתונה לא פשוט בכלל.. מה שכן את צריכה לשים לב לא להיות בזה מאה אחוז מושקעת יש גם את החיים שלך .. תעשי לעצמך טוב .

נניח קניתי לחברה מתנה האירוסין קניתי גם לי מתנה (: חח 

דווקא שם הקשר שלנו התחזק והם העריכו את הקשר שלנו יותר

 

..

תראי יש בנות שלוקחות את זה למאה אחוז עם הבעל .. ולא משאירות זמן לקשר עם שאר העולם ..

להגיד לך שזה בריא בכלל לא אבל זה שלהן..

עם בנות כאלה את לא רוצה להיות בקשר

האם זה מאכזב? כן 

האם זה אומר שהיא תהיה כזו?? ממש לא

מובן כל כךלא יודעתת

לי זה קרה כשהחברה הכי טובה ואחות קרובה התחתנו באותו חודש..

זה לגמרי מייצר ריק בלב וחוסר ביטחון בקשר,

אבל קודם כל טוב שאת מודעת..

מה שלי עזר-לחזק קשרים אחרים,להיות בעשייה,כן להמשיך להשקיע בקשר ולהראות שהיא חשובה לך.

וגם להתבאס אבל להבין שהקשר לא נעלם פשוט השתנה,ואחרי כמה זמן יווצר יותר איזון והיא תצליח לתת ולהשקיע גם היא בקשר בע"ה.

בהצלחה!

תדעי לך שזה הכי מובן בעולם!!advfb

נראה לך שיש ביניכם קשר שמאפשר לדבר על הנושא?

נשמע שאת חוששת בעיקר על הקשר, פחות הראת בהודעה מוטיב של קנאה (שגם הוא הכי לגיטימי שבעולם).. זה העניין?

איך מעוררים רצון להתחתן?Shandy

יש רצון לזוגיות ואהבה זה טבוע בבנו מאז ומתמיד ואצל בנות רואים את זה כבר מגיל 12 אנחנו חולמות על חתונה ועל הבעל

מעבירות בראש שמות ומשוות מה הכי מתחרז ואיזה שם משפחה היא מקווה בחיים לא לקבל🤣😂

קיצר אנחנו גדלים עם זה ושמגיע הרגע לצאת אז בכלל הרגש בשמיים וכו

יש כאלה שפשוט הרצון הזה מודחק להם הצידה בגלל עבודה ולימודים זה לא שהם לא רוצים פשוט כרגע לא מתאים.

יש כאלה שזה מפחיד אותם ומלחיץ וחושבים שהם לא בשלים אבל עדין הם רוצים.

אבל מה עם כאלה שפשוט לא מרגישים את זה

הם לא מפחדים. הם לא דוחקים. הם אפילו מנסים.

הם יוצאים. אבל זה לא מתקדם כי הם גילו שאין בהם רצון לזה...

איך מעוררים רצון להתחתן אצל מישהו

הם הכי שמחים שאחרים סוגרים ווארט אלא שרוקדים הכי הרבה ועושים הכי שמח בחתונות של אחרים

אבל לא מצליחים לדמיין את עצמם בשלהם...


 

לשלוח אותם למאמן.ת לחתונה זה רעיון שישבו עליו אבל מה עוד

איך אפשר לעודד לרצות את זה.

ו

אי אפשר לעודד לרצותמשה

רצון זה אנרגיה בגוף. לא בשכל. לא בתודעה. בגוף. בבטן.

 

אחר כך יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי להוריד חסמים או לעבוד איתה. אבל קודם כל צריך להבין שככה זה רצון.

תלישותאמה לעם קדוש

לקח לי זמן להבין 

להפנים

שוב

שאפשר להיות בין אנשים

ועדיין להיות בודדה.


 

לקח לי זמן להגדיר לעצמי מחדש-

אני לא פה ולא שם

כבר לא בחברת הצעירים הסוערים

ועוד לא עם אלה היושבים זוגות זוגות


 

ויודעת

אני מוקפת אהבה

באמת.


 

משפחה

חברות

לימודים


 

ועדיין

אתה, איפה אתה?


 

מחכה לך בסוף כל יום

כשהחושך יורד

וכולם מתכנסים איש אל ביתו.

מחכה לשתף אותך איזה דיבור שדיבר אליי הלב שלי היום.


 

מחכה לחגים של יחד

לשבתות של נחת.

בלי לחפש איפה להתארח או לבשל לעצמי, שוב.


 

מחכה לדעת שיש מי שרואה אותי ושמח בי,

ככה.

בדיוק כמו שאני.


 

מחכה לך

אולי היום תדפוק על מפתני?

אמן! את מוכנה לפתוח לו?אני:)))))
רק שיבואאמה לעם קדושאחרונה
"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"יהודי שואף לטוב

קיבלת הצעה, נשמע מעולה. בירורים, כמה דברים טובים. באמת, מעניין לפגוש את זו שכל הטוב הזה מסופר עליה. מעריך אותה עוד לפני היכרות ראשונית. טלפון, וואלה, היא בראש טוב, זורמת עם המקום שתמצא, לא מתוך ביישנות אלא מתוך בגרות וכבוד. כיף.

השקעת. מצאת מקום, מזג אויר שיבש, התאמצת ומצאת מקום אחר, קרוב לה אבל לא בין החברות. מקום נוח בלי חשש ייחוד. נסעת שעה. היה נהדר.

איכשהו היא הצליחה לפתוח שיחה זורמת בלי היכרות בסיסית, רק אחרי שעה היא ביקשה לשמוע פרטים בסיסיים, כי היא באמת לא שמעה כלום. פשוט דיברתם. וזה לא כי סתם קשקשתם. גם, אבל גם היה דייט 'עיון'. תחושות, מניעים, הגדרות חדשות שגילית על עצמך, והיא הצליחה לנתב אותך אליהן בטוב טעם ודעת. היא גם שיתפה וסיפרה. היא באמת מעניינת, ומוציאה ממך את המיטב. הרגשת אמיתי וחופשי.

אחרי שעתיים היא אומרת שהיא צריכה להתחיל לזוז. היא לא מתחמקת, יש לה לו"ז, דיברתם על זה כבר. פשוט לא שמת לב שעברו שעתיים. איך עברו? היה כ"כ כיף, הזמן עבר מהר. לא חותכים מיד. מתחילים להתקפל וממשיכים בשיחה עד הרכב. נפרדים לשלום ומסכמים לדבר בבוקר למחרת.

בדרך עוצר בצד. מחשבות. היה כיף. ממש. אף פעם לא היה לך ככה. היא מעניינת. עושה רשימה. מה מסקרן אותך, מה עוד רוצה לשאול אותה, מה עוד רוצה לשמוע או לשתף. מה אפשר לשפר בהתנהלות, איזה מקום יתאים לפגישה שנקבע מחר בטלפון. להגיע מוכן.

מגיע. חבר טוב מתעניין. משתף בשמחה.

אחרי שעה הודעה. מחילה שזה בהודעה, יש עיסוקים. לא מתאים לי. תודה.

מה עכשיו. איך מתקדמים.

אבל זו היא.

איך רודפים.

קודם כל לעזוב. נגיב עוד כמה שעות. נעכל ונחשוב.

הודעה קצרה. תודה על המאמץ, אם יש משהו להעיר או להאיר אשמח.

נהנתי מההשקעה, היה מקום מעולה. היה כיף. יכולת להיות יותר מתעניין.

את צודקת. אני רגיל להיות בעמדה של מדובב. פתאום שיחה פעילה. זה כיף, הייתי קצת בשוק, בעמדה של מספק תשובות. האמת שגם כתבתי לעצמי כבר בדרך אחרי שנפרדנו.

מעריכה מאד. לא מתאים לי.

מקבל. תודה על הכל.

אבל איך ממשיכים?

לילה קשה. קצר מאד.

למחרת, השדכן, דמות מוערכת, קרוב משפחה שלה, פונה ואומר שדיבר איתו, לדעתו לא הצגתי את עצמי נכון. מדברים קצת. נשמע שהיא נתפסה על נקודה לא מהותית. חבל.

לא מבקש. הוא אומר בעצמו שהוא לא מתייאש.

עוד יום שהיא בראש. עוד לילה. הרי הוא מטפל בזה. זה יכול לחזור.

למחרת הוא אומר שהוא מרים ידיים.

להרים גם?

אבל זו היא!

מישהו שואל אם פנוי.

לא יודע.

אני פנוי?

אין מישהי שטוענת בעלות..

אבל אני ממש לא פנוי.

שבוע שהיא מפריעה בתפילות ובלימוד. בעשייה יש קצת מנוחה ממנה. משתדל לסלק אותה, לפעמים גם מצליח. ואני לא בטוח שאני רוצה בכלל לסלק. להפנים כבר. היה ונגמר. מה נגמר? מי נגמר. אני.

הצעה אחרת. נשמע טוב, באה מ3 כיוונים במקביל, בלי תיאום. דמויות שמכירות אותי.

בירורים, שוב, נשמע מעולה.

אבל אני פנוי?

בסדר, ננסה. אין הרבה חשק, קשה לחשוב על להיפגש ככה. אבל חייב להמשיך.

באסה. היא לא רוצה.

מזל. היא לא רוצה.

הצעה נוספת. בירורים. שומע דברים טובים. אבל הכל טפל. איך אפשר להתחיל ככה? בינתיים לא.


וזו רק פגישה אחת. מה עוברים אנשים.

ירחם ה'.


"אמר רבי יונתן היוצר הזה אינו בודק קנקנים מרועעים, שאינו מקיש עליהם אחת עד שהיא פוקעת, ומה הוא בודק קנקנים יפים, שאפלו הוא מקיש עליו כמה פעמים אינו נשבר, כך אין הקדוש ברוך הוא מנסה אלא את הצדיקים" (בראשית רבה לד, ב)

"עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה"

וואו. איזה דבר זהנקדימון

הכתיבה מכניסה אותנו ממש פנימה.

אין לי עצות טובות לתת, אבל מזדהה

אבל שלא תהיה טעות - היא עושה נכון.מי האיש? הח"ח!

וצריך שתקבל שהיא עושה נכון. ובהגיע הרגע, והוא יגיע, גם אתה כך תעשה וזה נכון.
איבחת גרזן. מכה אחת. מאצ'טה. בלי נקיפות המצפון המיותרות. וזה הנכון.

מסכים, זה כואב מאודארץ השוקולד

אבל אם צד אחד חושב שנכון להיפרד אז כנראה נכון להיפרד וצריך להיות ברור שנפרדים.

אפשר לקחת תקופה לחשוב בנושא גם, אבל כאשר מחליטים להיפרד הפרידה ברורה.

איזו תגובה מתוקה.נחלת
כואב מאודאנימה

אבל בלתי נמנע

איפה שיש סיכוי יש סיכון, וכשפותחים את הלב לאהבה נכנסים למצב פגיע.



בעזרת ה' הזמן יעבור והכאב ישכח והמסע שלך ימשיך למקומות חדשים וטובים.



לא חושבת שלזה התכוונת, אבל המסר העיקרי שאני לוקחת ממה שכתבת זה שתמיד עדיף לשקף את הרגשות והכוונות שלי ולא לטייח בחביבות. אם לא נחמד לי לא להיות נחמדה וזורמת במיוחד

בזמן האחרון קרה לי יותר מידי, היום הייתה לי הברקהintuscrepidam
עבר עריכה על ידי intuscrepidam בתאריך ט' בסיוון תשפ"ו 2:38

אבל אני כנראה לא אתעמק בה מספיק עד שבת.

אבל אני אשלח לך הודעה בפרטי מעניין אותי לשמוע אותך על הנושא.

בינתיים, כמה חכם ותורני אתה לדעתך?

17 כזה, קצת לפה קצת לשם.יהודי שואף לטוב
לא יודע איך יוצאים מזהשפלות רוח
אצלי זאת הייתה תקופה מאוד מאוד ארוכה(הרבה הרבה מעל שבוע) ועד היום יש מחשבות פה ושם, כשאני מתעסק בזה זה כואב, וכשאני בעשיה לשם עשיה זה לא פותר כלום כי אחרי שהעשיה נגמרת אז הכל חוזר, אבל שמתי לב שכשאני בעשיה לדבר גדול יותר ובנוסף מכניס המון חיוביות והמון מחשבות טובות על עצמי ועל איפה שאני רוצה להגיע וממש מדמיין את עצמי שם ורואה את זה ברור כשמש, זה מעין ניצחון קטן שעוד לא הגיע אבל זה מאוד עוזר ממליץ בחום לנסות.
אהבה, קודם כל לעצמי. כי אם אין אני לי מי לינחלת

גם לא היא. אני בלי קשר אהוב, חשוב, מתוק....

ווואי. רק להגיד שקראתי בנשימה אחתאמה לעם קדוש

הצלחת ממש להעביר אותי דרך הסיפור.

כואב.

מתפללת שתמצא כח להמשיך במסע, ובקרוב למצוא.

כל כך אמיתי. קצת (הרבה?) כואב. מוכר. עובר. תבוא זונחלת

שלך וזה יהיה פתאום כל כך שלך. וכל כך ברור. ישועת השם...

הכתיבה... מרגישים ממש את הלב.אשר בראאחרונה
עוד אחתאנונימיכלשהו

משחק לרווקים מבוגרים המבוסס על “20 שאלות”,
רק שבפועל צריך שתיים. כי כולם כבר מכירים את כולן.


איך משחקים:
מקריאים כרטיס משודכת:
“בת 31, עמוקה, שמחה, מחפשת בית של תורה, אוהבת אנשים ותהליכים.”


מותר לשאול עד שתי שאלות.
למשל:
“זאת ההיא שכתבה ‘לא שטחית’ חמש פעמים בכרטיס?”
“זו לא זאת ש’זורמת’ אבל רק על בוגר ישיבה גבוהה, גבוה, קליל, עמוק ומצחיק?”


מטרת המשחק:
לזהות מי המשודכת לפני שנגמרות שתי השאלות.
 

איך מנצחים:

אין מנצחים כאן.

 

נמאס לי לגור אצל ההורים אבל אני לא יודע איפה ישאולי1

דירות שותפים לחבר'ה בוגרי ישיבות גבוהות.. מישהו יש המלצה?

למה חשוב לך לגור עם בוגרי ישיבה גבוהה?פשוט אני..

אני לא יודע בדיוק בן כמה אתה ומה אתה עושה בימים אלה,

אבל בגדול בדירת שותפים אתה לא מחפש אהבה גדולה וחיבור נשמות, אלא אנשים סבבה ולא בלתי נסבלים...

אם במקרה הם יהפכו להיות חברים שלך, זה בונוס נחמד אבל לא חובה.

 

 

אני מחפש משהו שכן יתן כיוון יותר חברותיאולי1
בקרית משה אני יודעת על כמה דירותברוקוליאחרונה
לבבות נשבריםש.א.צ

בס"ד

לבבות נשברים, חלומות מתנפצים, אותיות פורחות באוויר

דיבורים, סיפורים, קשרים עמוקים, מתנפצים כגלים על הסלעים המשוננים.

דמיונות, הרפתקאות, חוויות משותפות הולכות לאיבוד. 

גלגלים מפונצ'רים, מפרשים מרוקנים. חבילות טישו ריקות. לילות לבנים. עיינים אדומות.

תחושת נבגדות. אי אמון באדם. הוצאות כספיות שהלכו סתם. אין עתיד. על העבר עדיף שלא לחשוב.

קרח מכאן ומכאן. אבוד. אין תקוות. לא הועילו הפשרות.

כל ההדרכות, כל המחשבות, שעות של דיבורים והתיעצויות. האם לא היה כאן משהו אמיתי?
ובאמת כבר חשבתי שמצאתי את בת זוגי! הקרקע כבר הייתה יציבה. הכל היה מוכן. הייתכן שהכל פתאום נגמר? ככה סתם? מדוע? האם אינני טוב? נחיתה קשה על רצפה קרה. הלב מסרב להאמין. כל רגע נראה פתאום נצח נצחים. עדיף כבר לישון לנצח. לא לראות אור יום. להתחפר עמוק בתוך המגנן והמסתור. אולי יום אחד תציץ אלי עוד קרן שמש שתתן  תקווה למציאות קצת אחרת. למקום בו אמון ושלווה נפגשים למקום בו השמחה טבועה בלבבות האנשים. למקום בו אין עוד צער ומכאוב. למקום בו אאמין שיהיה יותר טוב. למקום בו אנשים יפסיקו לספר לשון הרע. ליום בו תגיע כבר

הגאולה.

(נכתב מלבי בעקבות כמה סיפורים של חברים וקרובי משפחה שביטלו אירוסין/התגרשו אחרי כמה חודשים)

שושיאדיתאחרונה

עצוב...

אין דבר שיותר מרחיק אותי שלוחצים עליהפי

רוצה לצאת? אבל למה לא?  תחשבי על זה ! חשבת?

צהריים טובים ערב טוב לילה טוב בוקר טוב די שקט

למה לא ענית לי??  התקשרת, ראית שהתקשרתי?


גם אם הוא יהיה מושלם ברגע שאתה לוחץ אין אותי

אין אני לא עובדת בלוז שלך

שקט כבר

נכון. זה לא חכם.אני:)))))אחרונה

אולי יעניין אותך