אתם לא מבינים מה היה לי היום.. היום היה לנו מעוז במקום כזה שנקרא הר העצמאות, זה מין גבעה כזאת עם דשא בב"ב..

קיצור, אחרי זה היה לנו ישב"צ,וחניכה שלי ואחיה חיכו לי שאני אקח אותם לתחנת אוטבוס הבייתה..קיצור, ראינו ת'אוטבוס, טסננו אחריו והוא חיכה לנו.. העלתי אותם על האוטבוס (כי ככה אמא שלהם אמרה לי) וחזרתי הבייתה שלווה ובטוחה שהם יגיעו הבייתה בשלום...

פתאום, אני רואה אותו פונה לכיוון אחר לגמרי,כולי בפאניקה.. אז אני שואלת אישה אחת לאן הוא מגיע, והיא אמרה לי שהוא מגיע לסניף שלנו, בכלל בכלל לא הבית שלהם! קיצור אני כולי בלחץ, מתחילה לבכות, אומרת לעצמי שהם עומדים להאבד והכל באשמתי! לקחתי את עצמי ביידיים ורצצתיי לסניף, שתבינו, 25 דק' הליכה... רצתי רצתי, חיכיתי לאוטבוס, אני מתפללת שהוא עוד לא הגיע, ושהחניכים שלי נמצאים עליו.. קיצור כולי מתפללת אומרת פרקי תהילים, בוכה.. ואז אני רואה אותו מגיע עם 2 הצוציקים הקטנים... אתם לא מבינים איך שמחתי!!

אח"כ התקשרתי לאבא שיבוא להחיר אותם הבייתה...וסוף טוב הכל טוב!

קיצור, ה' יתברך הוא ענק, אתם בכלל לא מבינים כמה....

מקווה שלא שעממתי.. לילה טוב

זה כמו להיות צמאה במדבר גדול ומישהו מביא לך מים אבל רק טיפה קטנה.

או שהוא מביא דווקא בקבוק ענק ואת שותה ושותה ושותה ולא רווה.

חסדים.

ה׳ חסיד וגומל באופן שאין לשער.

תאמינו. אתם לא יודעים כמה טוב עוד לפניכם. 

1. הוא חזר לארץ וזה עושה לי קשה אפילו שחשבתי שהתגברתי עליו. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

2. ראיתי את כל התמונות והסירטונים האפשריים. דברים מזעזעים. הרגשתי צורך לראות את זה. מין אובססיביות שנכנסה בי. מקווה שזה לא יגבה ממני מחיר יקר מידי. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

3. אני כל היום בבית. רוב הזמן במיטה. לא יודעת איך להרים את עצמי לעשייה. בכללי בתקופות בחיי שעשיתי דברים משמעותיים זה כי אמרו לי, כוונו אותי, דרשו ממני. אני לא יודעת *ליזום*.

4. גם אין לאן לצאת. אין לי חברות בעיר הזאת. אני לא יודעת לתקשר יותר מידי עם אנשים חדשים. באלי לעוף מפה. באלי מסגרת שתכריח אותי ליצור קשרים.

5. החברה הטובה שלי התחתנה, עברה לגור בחול, ובקושי עונה לטלפונים. מותר לי להתאבל?

6. החרדות של הימים הראשונים זה דבר שחשבתי אז שלא יעזוב אותי. חשבתי שלעולם לא אוכל להרדם בשקט. והנה הם עזבו. חוץ מהרעש של המטוסים ומסוק פעם ביום לא מרגישים שיש מלחמה.

7. גם היה מפחיד לראות את אבא ככה. יום ראשון שעבר היה פשוט זוועה.