פרשת מטות :עזרא - ארכיון

בס"ד

                            פרשת מטות :

                               " בחורב "( ל"א , ח' ).

וברשי: " הוא בא על ישראל והחליף אמונתו באמונתם שאין נושעים אלה בפיהם ע"י תפילה ובקשה, וכו'.

כח התפילה הוא אדיר, אבל לפעמים צריך לדעת כיצד להתפלל. סגולה מיוחדת יש לתפילה היוצאת מפיו של אדם הסבור שזכותו -שלו אינה מספקת כדי שהקב"ה יושיע אותו , והוא אומר להקב"ה שיעזור לו בזכות אשתו...

כך מסביר רבי לוי יצחק מברדיטשוב את תפילתו של יצחק אבינו שראה שאשתו עקרה. יצחק , אומר ה'קדושת לוי', בבואו להתפלל לפני הקב"ה שייתן זרע של קיימא, ביקש בזכות אשתו , רבקה , כי חשב שאין בזכויות שלו כח מספיק שהקב"ה ייעתר לו, בכך שהוא צדיק אין כל חידוש, שהרי הוא בנו של אברהם אבינו, ואילו רבקה, בהתאם למוצאה שגדלה בביתו של בתואל עם אח כמו לבן , אבי כל הנוכלים והרמאים -בודאי צדקת הרבה יותר גדולה ממנו,ולכן ברור שתפילותיה אמורת להתקבל יותר מאשר תפילותיו.

על כך באה תשובתו של הקב"ה 'ויעתר לו ה", וכפי שרש"י אומר "לו ולא לה" . לפי שאינה דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע. דווקא משום שהיית סבור שתפילת רבקה אמורהל התקבל יותר מתפילותיך, דוקא בגלל ענוותך המיוחדת, הנובעת מכוח היותך "צדיק בן צדיק" , על כן נעתר ה' דווקא לך.

כי מי שיודע שאין בו מאומה , תפלותיו רצויות ומתקבלות יותר אצל ה' .

ללמדנו, שכאשר אדם רוצה שתפילתו תתקבל, צריך הוא להרגיש שאין הוא שווה הרבה, ואם תפילותיו תתקבלה זה בזכות אשתו, ואז יזכה באמת שתפילתו תתקבל באהבה לפני אדון כל'.

ט' קבין של מוסר ויראת שמים יש בדברים אלה !

 

 

[ לקוח מהספר: ."עלינו לשבח" שנכתב ע"י הגאון רבי יצחק זילברנשטיין רבה של רמת אלחנן ]

 

 

                                                        שבת שלום!

 

ישר כוח...!!עזרא - ארכיוןאחרונה
פורום פורום שעל הקיר -מקפיצים נטושים

מי הכי הכי אממממ חופר בעיר?

אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)אחרונה
..אמיצה
ואני חייבת לעוף מפה. לסגור את הכל ולצאת. לזרוק הכל. גם את זה. ככה אני יוכל להתנקות ולדעת ששום דבר לא עומד לי מאוחרי הראש.
..אמיצה
רק רחמים. רק רחמים צריך.
זה גורם לי לחפור בור באדמה ולהישאר שם, ולהבין ששם מקומי, ושם אשאר. ואני יודעת שזה לא נכון. היום הבנתי כמה אני צריכה לעבוד על עצמי. ועל המידות. ועל המעשים ועל ה"חוסר מחשבה" שנכנס בי לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה. כמה מזויפת נהייתי. כמה רעל נכנס לי לנשמה. כמה אוויר מסריח אני נושמת, כי אני תמיד לא נמצאת במקום הנכון, ןבזמן הנכון. ואז מגיע המצב שאני נדפקת, ובדרכ כל מי שמסביבי נדפק גם הוא. ועד כדי כך שאני מדברת עם אנשים, הם שוכחים ממני. אני חושבת שאני פשוט לא בנאדם הכי נחמד בעולם. לא הכי מאיר בעולם. (רק היא חושבת ככה. כנראה היא לא מכירה אותי. בכלל). וראיתי אותם והבנתי שאלה אנשים טובים ככ. וסביבה כזו אני צריכה. אנשים כאלה. חיים, כאלה. עם משמעות. עם - תודה להשם יתברך. עם עבודת השם. עם מטרה. (אני חייבת חייבת ללכת לשם. רק טוב זה יעשה לי. רק טוב. השם יעזור לי. נכון ? )
..אמיצהאחרונה
מבולגן לי. למה הגעתי בכלל?
אוף אוף. אני עייפה. ורגשות אשם. הרבה.
ובלאגן במדינה
מתי יגמר כבר ומשיח פשוט יגיע
..אמיצה
כן. זה לא ייגמר בזמן הקרוב. כל פעם אני סולחת. כל פעם.
למה אני עושה את זה? אלוקים רק יודע.
רק אני מקווה שאלוקים סולח לי, גם

אולי יעניין אותך