בס"ד

שבת שלום!

מחר בקריאת התורה אנו נקרא אץ פרשת מסעי הפרשה החזקה והאחרונה בספר במדבר הנני רוצה להביא רעיון קצר על הפרשה............

" אלה מסעי....." ( ל"ג, א' )

ניגש אליי יהודי וסיפר לי שהוא מתגורר בישוב שיש בו כלבים רבים, ויש מהם גדולים במיוחד ומסוכנים לבריות, עד כדי כך שהאיש ההוא הגיע למצב שהוא פוחד לצאת מביתו, ושאל האם יש בחז"ל סגולה להינצל מכלבים. יהודי זה סיפר בדרך אגב שגם פרנסתו אינה מן המשופרות , וביקש סגולה גם לדבר זה...

והנה זימן הקב"ה לידי, וזמן קצר לפני שנכנס היהודי ההוא אליי, מצאתי סגולה העונה לשני דברים הנ"ל, כלבים ופרנסה... סגולה זו קרויה "זהירות בלשון הרע" .

המקור לכך הוא מה שכתב החיד"א בספרו חומת אנך בתחילת פרשתנו, על הפסוק "אלה מסעי בני ישראל". החיד"א מסביר את הקשר בין שתי הפרשיות , מטות ומסעי, ומצטט את הפ"ס האחרון בפרשת מטות "ויקרא לה נבח " ורומז על כך שראשי התיבות " לה' " הם לשון הרע, ורמזה התורה  במילה " נבח " שמדבר לשון הרע "יבוא בכלב נובח "...

ואפשר לומר עוד , מוסיף החיד"T , שלכן מוטעמת המילה " לה' " בתרי טעמי , מרכא כפולה , לרמוז שיש בכך שני טעמים , שבעל לשון הרע מתגלגל בכלב,, כמו שכתב הרב "זרע ברך" דמתמעטין מזונותיו כנחש שנתמעטה פרנסתו , וכו', ועוד טעם שני שאמרו ז"ל שהוא כופר בעיקר...

וישראל במצרים לא היה בהם דלטורין וכבר ידוע דמדה טובה מרובה , ואפשר דמשום הכי זכו " ללא יחרץ כלב לשונו", וזו היא הסמיכות שבין שתי הפרשיות, דהיינו " ויקרא לה ' נבח" , שמדבר לשון הרע יבוא בכלב נובח, ולעומת זו - אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו ממצרים, " ולא יחרץ כלב לשונו" . עכ"ל החיד"א.

ויעויין בחפץ חיים , שמירת הלשון שער זכירה, פ"ח, שכתב וז"ל: " ולא די לבעלי לשון הרע שגורמים ללקות בעצמם בזה, אלה שלוקה העולם בחטאם שנגרע מהן מזונותיהם על ידי זה, כמו שכתוב בגמרא (תענית דף ז' עמ" ב') "אמר רבי שמעון בן פזי אין גשמים נעצרים אלה בשביל מספרי לשון הרע.

עוד כתב שם שהמספר לשון הרע מזונותיו מטמעתין כנחש שנתמעטו מזונותיו ומידה טובה ומרובה ולכן מי שישמור על עצמו מחטא יזכה שירבו מזונותיו.

( על פי הספר עלינו לשבח שנכתב ע"י הרב יצחק זלברנשטיין שליט"א רבה של רמת אלחנן )

אין לי עוד כח להאריך בנושא כי עוד מספר דקות נכנסת שבת... אני קווה שהדברים ברורים...

         שבת שלום!

זה כמו להיות צמאה במדבר גדול ומישהו מביא לך מים אבל רק טיפה קטנה.

או שהוא מביא דווקא בקבוק ענק ואת שותה ושותה ושותה ולא רווה.

חסדים.

ה׳ חסיד וגומל באופן שאין לשער.

תאמינו. אתם לא יודעים כמה טוב עוד לפניכם. 

1. הוא חזר לארץ וזה עושה לי קשה אפילו שחשבתי שהתגברתי עליו. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

2. ראיתי את כל התמונות והסירטונים האפשריים. דברים מזעזעים. הרגשתי צורך לראות את זה. מין אובססיביות שנכנסה בי. מקווה שזה לא יגבה ממני מחיר יקר מידי. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

3. אני כל היום בבית. רוב הזמן במיטה. לא יודעת איך להרים את עצמי לעשייה. בכללי בתקופות בחיי שעשיתי דברים משמעותיים זה כי אמרו לי, כוונו אותי, דרשו ממני. אני לא יודעת *ליזום*.

4. גם אין לאן לצאת. אין לי חברות בעיר הזאת. אני לא יודעת לתקשר יותר מידי עם אנשים חדשים. באלי לעוף מפה. באלי מסגרת שתכריח אותי ליצור קשרים.

5. החברה הטובה שלי התחתנה, עברה לגור בחול, ובקושי עונה לטלפונים. מותר לי להתאבל?

6. החרדות של הימים הראשונים זה דבר שחשבתי אז שלא יעזוב אותי. חשבתי שלעולם לא אוכל להרדם בשקט. והנה הם עזבו. חוץ מהרעש של המטוסים ומסוק פעם ביום לא מרגישים שיש מלחמה.

7. גם היה מפחיד לראות את אבא ככה. יום ראשון שעבר היה פשוט זוועה.