תינוקת בת שבועיים...אנונימי (פותח)

ב"ה יש לנו ילדה חמודה ומקסימה שנולדה לפני שבועיים. הבעיה שלנו היא שברגע שמניחים אותה בעריסה היא מתחילה להרגיש לא בנוח ואז לבכות עד מרימים אותה. ככה גם בלילה היא ישנה רק לידי ובשום פנים לא בעריסה. כמובן,גם במשך היום היא "על הידיים".

האם זה נורמלי? או שיש מה לעשות בעניין? מתי בכלל מתחילים "לחנך"? היא נראית לי כל כך חסרת אונים...

מה אפשר לעשות?תודה!

תינוקת בת שבועייםאנונימי (פותח)
מזל- טוב!
בגיל הזה אין עדיין "רגילה לידיים" זהו חום, אהבה וקירבה שהתינוק זקוק להם.
לדעתי בעוד כשלושה שבועות תתחילי בהדרגה לשים אותה בעריסה\ עגלה במשך היום ולהעסיקה עם תמונות או מובייל עד שתתרגל.

בהצלחה והרבה אושר!
תמיד הם ירצו על הידייםזוג+2
כרגע, לך הרבה יותר נוח שהיא נרגעת על הידים, אבל כשהיא תגדל את תראי שזה עול לא קטן (להרדים ילד בן שנה על הידיים זה קצת כבד, או תחשבי על ללכת לשרותים עם צרחות ברקע).
ככל שתגמלי אותה מ"על הידיים" יותר מהר יהיה יותר קל לשתיכן. לך- כי תראי איך את יכולה לעשות המון דברים יחד עם התינוקת, ולא להיות מושבתת לידה, ולה- כי ככל שיותר קטנים קל יותר לחנך לדברים חדשים.
בהתחלה כשתניחי אותה בעריסה היא תבכה (בד"כ 10-20 דק', שאחרי 2 דק' את תחשבי שעברה שעה. פשוט תשימי לב בשעון כמה היא בוכה), אבל ככל שתתמידי, היא תבכה פחות ופחות עד שהיא תתרגל וממש תאהב את העריסה.
בהצלחה ומזל טוב!

נב.
תנסי אולי להניח אותה בעגלה, זה עובד לפעמים..
דברים משתניםאנונימי (פותח)
יש תינוקות שבהתחלה רוצים רק על הידיים ובגיל כמה שבועות/חודשים מתרגלים להירדם במיטה/עגלה.
לא כדאי לך להילחץ ולחשוש. הרגלים אפשר לשנות.
היא נראית לך חסרת אונים ואכן היא כזו. בגיל כ"כ קטן אני לא משאירה תינוקות בוכים.
20-10 דקות?! זה המון!!! בגיל שבועיים?
בגיל הזה אין מה לחנך תינוקות. אין להם עדיין את התפיסה שאם אמא הלכה היא גם תחזור. התפיסה הזו מתפתחת קצת יותר מאוחר, ולכן בגיל כה קטן חשוב להיענות לצרכיו של התינוק תוך זמן קצר.

מזל טוב  לאמא החדשהאנונימי (פותח)
רק לפני שבועיים יצאה מהרחם המוגן והחם התנוקת צריכה להרגיש מוגנת. לא בגיל כה קטן מחנכים והבכי הוא בשביל לאותת לך שמשהו מפריע אולי היא עוד רעבה? אולי חם|קר להחליף טיטול וכו'
תנסי לעטוף אותה בשמיכה בקשר סבתא אומרים שבהתחלה תינוקות אוהבים שעוטפים אותם חזק זה יוצר הרגשה של מוגנות ושליטה על רפלקסים במקום שהידים ינועו לכל עבר
אפשר גם להתיעץ עם אחות טיפת חלב או רופא ילדים כי ילד שבוכה הרבה יתכן ולא מרגיש טוב. אני מאמינה שהכל בסדר אבל צריך לראות מה מפריע
בהצלחה
הרבה כח ולב שמח
אסור (כן אסור) לתת לבת שבועיים לבכות כ"כ הרבה, וגםאנונימי (פותח)
לא לבת חודשיים,

הצורך שלהם במגע לא נופל מהצורך שלהם בחמצן, מזון ושינה.
זה לא הגיל "לגמול" מ"על הידיים", והשיטה שאת מציעה גורמת לייאוש אצל התינוק, ושיעור שלעולם לא אכפת מהבכי שלו.
כמו כן הבכי של התינוק היא אמצעי התקשורת היחיד שלו עם העולם. האם את היית רוצה, בגילך המופלגכ, שיתעלמו מבכייך במשך 20 דק"?

האם המטרה שלנו לגדל תינוקות שאינם בוכים?
בתי היתומים במזרח אירופה שקטים להפליא - אף אחד לא בוכה, משום שהם יודעים שאף אחד לא מגיע.

מזל טוב להולדת האוצר יוקטנה
התינוקת שלכם ללא ספק חכמה! היא יודעת מה טוב לה, ומבקשת את זה כך שתבינו אותה ;)
מחקרים חדשים מראים שתינוק שמושאר ללא מגע ותנועה, הנוירונים שלו מפסיקים להיווצר ולעבור בין ארבעת חלקי המח שלו. במילים אחרות - תינוק שמושאר ללא מגע ותנועה - מוחו מפסיק להתפתח! רק כיום המדע מראה בתמונות ברורות של סריקות מח, מה שכל אמא מבינה בעצמה משחר בריאת האדם: תינוק צריך להיות מחובק! זה ממש צורך פיזי בשבילו. ללא מגע (ותנועה) התפתחותו נפגעת, ולא יועילו כל המוביילים וספרי התמונות. המח צריך תנועה ומגע כדי להתפתח.
קשה מאוד לעמוד במשימה החשובה הזו! קשה מאוד לספק את צרכיו של תינוק אדם קטן! כיצד נוכל להקל על עצמנו?
בראש ובראשונה על ידי ציפיות מציאותיות. התינוק צריך (לא "רוצה"! צריך!) לקבל המון מגע ותנועה בחודשים הראשונים של חייו. עלינו, כהורים, לשנות את כל סדר העדיפויות שלנו כך שנוכל לספק את הצורך הראשוני והחשוב והחדש הזה שנכנס לחיינו. במילים אחרות: שהכלים יחכו! התינוק יותר חשוב! הוא גם יותר חשוב מהחלפת מצעים בכל שבועיים, ומניקוי אבק מעל לספריה, ומעוד הרבה "משימות" שאנחנו פשוט "חייבים" לעשות, ו"עכשיו!". התינוק חשוב, האבק לא. פשוט! עכשיו תאספי לך אותו בזרועותייך, קחי איתך איזה ספר או עיתון, וצאי לשבת על הספסל מתחת לאיזה עץ! גם את וגם היא נהנות! את לא אוהבת לקרוא? צאי להליכה איתה מכורבלת במנשא נח, מעיל על שתיכן. איזו אמא לא רוצה לשמור על הגזרה אחרי הלידה? ;) הליכה קצרה תועיל לשתיכן ותרגיע את שתיכן! וארוחת הערב? לא חייבים לעשות משהו מפואר! נחפף כבר משהו. התינוקת יותר חשובה!
אני שמחה לשמוע שאת כל כך חשובה לתינוקת שלך, ולא ל"אמרו לי" ולא ל"צריך". התינוקת שלך יודעת מה היא צריכה, היא יודעת לספר לך את זה, ואת יודעת להקשיב! אמא קשובה היא אמא שכל תינוק ותינוקת צריכים להתברך בה!
גם בלילה, מקומם הטבעי של התינוקות הוא לצד הוריהם. מחקרים מראים ששינה עם תינוקות מגינה עליהם מפני מוות בעריסה! כל עוד ההורה איננו מסומם או שתוי, חלילה, כמובן. בעצם העובדה שאת ישנה יאתה, את גם מגינה עליה מפני מוות בעריסה, גם מספקת את הצורך שלה במגע, וגם מקילה עליך! אין את צריכה להיטלטל ממיטתך באמצע הלילה. אני ממליצה על הספר "הורים גם בלילה" מאת ד"ר וויליאם סירס, רופא הילדים הנודע.
עוד ספר שיכול לעודד, להרגיע, וגם לתת רעיונות נהדרים להקלה על ההפתעה הגדולה שלא ניתן להתכונן עליה - הפיכתנו להורים! הספר נקרא "תינוקות באופן טבעי" וניתן להזמין אותו באינטרנט. אם תרצי אשים קישור לשני הספרים.
עוד רעיון הוא להקיף את עצמך באנשים בוגרים. התינוקת היא אהובה וחמודה, אבל האדם הוא יצור חברתי וחשוב מאוד להיות מסוגלים לנהל שיחה במהלך היום. סעי לאמא, סעי לחמותך, סעי לאחותך, הזמיני את חברתך - מצאי לך חברות חדשות מאזור מגורייך דרך האינטרנט והיפגשו בפארק! כל דבר! אל תישארי לבד.
אשמח לתת עצות יותר ספציפיות אם תתארי מצבים יותר ספציפיים, וכמובן אני שולחת המון חיבוקים וכוחות לעבור את החודשים הראשונים הקשים הללו...
את ממש נהדרת וחיזקת גם אותי...תודה רבה לך יוקטנהקומפית
אוי תודה, חיזקת אותי בחזרה יוקטנה
את מי החוקרים שאלו, את התינוק?!אנונימי (פותח)
א. אני בטוח שאמא של איינשטיין לא הרימה אותו בכל פעם שהוא בכה, ובכל זאת הוא יצא גאון כזה.
ב. אם המחקר הזה היה נכון, היית צריכה לראות המון אנשים שלא יודעים ללכת או לדבר כי המח שלהם הפסיק להתפתח, את לא חושבת ככה?
ג. האם התינוק יותר חשוב מתשומת הלב לאחים הגדולים, לבעל, לחברים לעצמך? נכון, שהוא דורש יותר צומי מהשאר, אבל לא את כל תשומת הלב שלך. זה רק יוצר קנאה מיותרת.
ד. ממתי תינוקות יודעים מה שטוב להם? אם תינוק יתנגד להחלפת חיתול, לא ירצה לאכול או שהוא כבר יותר גדול, (בן חצי שנה) ירצה לדחוף את האצבעות לשקע, עדיין תגידי שהוא יודע יותר טוב מאיתנו? מתי הידע הזה עובר, אם בכלל, לדעתך, לפני שהוא מדליק סיגריה או אחרי שהוא דוקר במועדון? (אני יודע שאני מקצין, אבל הבנת למה אני מתכוון)
ה. נורא מסוכן לישון עם תינוק שלא מסוגל לזוז! (קצת כן, וזה אפילו כיף) מה יקרה אם חלילה האבא קצת, בואי נאמר, "עבה" והוא בטעות בשינה יתגלגל על התינוק? את לא חושבת ככה?

תחשבי על זה, אל תבטלי אותי כי אני גבר ("מה הוא מבין בחינוך בכלל, זה תפקיד מסורתי וטבעי של האישה"), כי יש דבר או שניים שאני יודע.
החוקרים ערכו סריקות מח יוקטנה
אבל אני לא כאן בשביל המחקר. אני לא צריכה שוםמחקר בשביל לנהוג לפי צו הלב שלי ובשביל להענות לצרכי התינוק שלי כפי שהוא מביע אותם. בעצם, פעם לא נהגתי כך ואני מצירה על כך בכל פעם שאני נזכרת בכל רגעי החיבוק שהחמצתי עם הגדולים שלי. אז הנה, זה לא בגלל ש"אתה גבר". יש גם הרבה נשים שמרגישות כמוך.
אני מודעת לכך שהנושא הזה מעורר רגשות סוערים, ולכן אני שמחה על שאת תגובתך הצלחת לנסח בצורה כל כך יפה ועדינה.@-- (זה אמור להיות פרח)
אנסה לענות בכבוד גם אני

סעיף א' ו-ב': אז תתאר לעצמך איך איינשטיין והאנושות היתה נראית אם כל האמהות היו נוהגות כך
ג'. כן. צרכי התינוק קיצוניים בהרבה מצרכי כל אדם אחר. הוא חסר ישע לחלוטין (בניגוד לאח, שיכול לעשות עבור עצמו חלק מהדברים), הוא לא מביו עדיין היטב את מושג הזמן, ולכן לא יודע עדיין להמתין. הוא פשוט מניח שאם אין עכשיו, אזכבר לא יגיע לעולם. אח גדול יודע לחכות יותר זמן מאחיו התינוק. בנוסף, תינוק מבצע את התפתחותו הגדולה ביותר בסמוך ללידתו (ובעצם קודם לכן, עוד ברחם). המח כמעט לא משתנה אחרי גיל שנתיים, לדוגמא. התינוק מכפיל את משקלו בשלושת החודשים הראשונים לדוגמא, ובפעם הבאה אחרי 9 חודשים נוספים. בשנה הבאה יוסיף רק 2 ק"ג למשקלו! מה שלא "מכניסים" בחודשים הראשונים והאינטנסיביים הללו, קשה מאוד לתקן.
תינוקות שגדלו בבתי יתומים לדוגמא (ולהקצנה), סובלים מהזנחה מאודגדולה. מחקר שעורר הרבה רעש בקהילת האימוץ הראה ש-40% מהילדים הללו סובלים מבעיות פסיכיאטריות. הנה קישור לשלושת חלקי הכתבה הסרוקה:
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16741964.pdf
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16742024.pdf
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16742076.pdf
אז זו באמת הקצנה, אבל אני מרגישה שלכל תינוק סף רגישות מסוים. יש תינוקות שניתן "לחפף" הרבה והם לא ייפגעו, ויש תינוקות שאפילו "חיפוף" קטן יפגע בהם בצורה קשה. כמו שישאנשים שיחטפו סרטן בעקבות עישון של 5 סיגריות ביום, ויש אנשים שיעשנו 3 קופסאות ביום ובסוף יידרסו למוות בגיל 70. זה הימור - אתה לא יודע מראש את סף הרגישות (של התינוק או של המעשן).
ד. אני מרגישה שתינוקות תמיד יודעים מה טוב להם. עניין החיתולים שהעלת הוא דוגמא מצויינת ואני מפנה אותך להודעה שלי בנושא שיטת בלי חיתולים:
Forum/Forum.aspx/t26122#354768
גם בעניין האוכל! מערכת העיכול של כל תינוק מבשילה במועד אחר, ממש כמו שלכל אדם גובה אחר. מה, כל התינוקות חייבים לאכול בגיל שישה חודשים ויום? כשאנחנו קשובים לסימנים שלהם, ניתן לראות בברור מתי הילד צריך להתחיל לאכול - הוא פשוט "מבקש": עוקב בעיניים אחרי הכפית שעושה את דרכה אל הפה שלנו, שולח יד, משמיע קריאות התרגשות... כשאנחנו לא נותנים אמון בילד, הוא מאבד אמון בעצמו ולא ידע בעצמו מתי הוא רעב ועד כמה.
ה. כמו שאני לא מתגלגלת מהמיטה, ככה אני לא מתגלגחלת על התינוקות שלי. לגבי מקל עודף - במשקים מאוד עודפים אכן קיימת סכנה מסויימת, ואני מודה לך על שהזכקרת לי, לצד מצב של סמים או אלכוהול, חלילה. בכל שאר המקרים הילד יצא נשכר מלינה משפחתית, והיא אף תגן עליו מפני מוות בעריסה.

ואחרון: אכן, אתה יודע. כל אם (ואפילו אב ) יודעים מה הכי נכון לילד הספציפי שלהם. חשוב לי להשמיע את דעתי, על מנת לתת גיבוי לתחושותיה של אם שמרגישה שתינוקה זקוק לה אולי יותר מאשר תינוקך זקוק לך
תודה רבה!אנונימי (פותח)
באמת תודה רבה!
בינתיים היא איתי כל היום וגם ישנה לידי בלילה, חשבתי שזה לא הכי טוב אבל משמח לראות שזו באמת הדרך הטבעית. (ככה גם הרגשתי אבל תמיד טוב לקבל חיזוקים).
אנחנו גרים בשדרות (וגם חורף) אז לצאת החצה לסיבוב לא תמיד בא בחשבון אז רוב הזמן אנחנו בבית...
העלת לי נקודה חשובה שבאמת חשוב לאמץ את העניין לצאת יותר!
אשמח אם תצרפי קישורים לשני הספרים.
ממש תודה רבה!
המון מזל טוב!אם הבנים12
יש מנשאים מאוד נוחים לך ולתינוקת. אני הייתי עושה הכל עם ילדי במנשא והם ישנו שם הכי טוב. עטופים בחום של אמא. מומלץ מאוד!
רוב ברכות!
מחפשים...אנונימי (פותח)
אנו מחפשים מנשאים ומתלבטים בין כמה,
יש משהו מומלץ במיוחד?
מינשאיםאנונימי (פותח)
בילדתי הראשונה השתמשתי במנשא מובנה שהשאלתי מחברה שהיה נוח אך לא במאה אחוז.
ילדתי השניה כרגע בת חודש וקניתי מנשא קשירה(אלו מהבד הארוך) שהופתעתי לטובה כי תמיד היה נראה לי מסובך ולא נוח, אני רוצה להגיד לך שזה הדבר הכי נוח בעולם התינוק יושב עליך ביציבות והגב לא נשבר, וגם הקשירה ממש לא מסובכת.
יש כמה מנשאי הקשירה בחנויות- תינוכיס,מנשארי ועוד. אני קניתי את של בייבי מישל שהוא יותר זול אך בדיוק אותו הדבר כמו הנ"ל ועד כה אני מרוצה מאוד.
תינוקת בת שבועייםיהודית פוגל
לפעמים מרוב שהיא "על הידים" היא לא מגיעה לשינה טובה ומרעננת, והיא בוכה פשוט מעייפות כי על הידיים אי אפשר לישון שינה רגועה של כמה שעות בין האכלה להאכלה. לכן, אם היא אכלה, פלטה גזים, ונקיה, יש להשכיבה במיטה, לעמוד לידה כמה דקות וללטף לה את הבטן/הראש כדי שלא תרגיש זנוחה, ומיד היא תירדם ותישן עד שתרגיש שוב רעבה! מנסיון! אבל, פעם אחת ביממה, היא אולי לא תירגע בין האכלה להאכלה ותהיה נודניקית קצת. לי זה היה קורה בד"כ בשעות אחה"צ, ואז מתמרנים, קצת על הידים, קצת בסל-קל, קצת עם המובייל המנגן, אז גם אהבתי לתת את הרחצה היומית, אבל חוץ מפעם אחת ביממה של כמה זמן של אי שקט, הם ישנו נפלא כמעט כל היום והלילה. ולא נפלנו למלכודת של על הידיים 24 שעות ביממה.
הכל במידהאנונימי (פותח)
גם אני חושבת שצריך לדאוג למה שמפריע, גזים, חיתול, חום וכו' ואם יש בכי של עייפות פשוט להרדים בצורה רגועה. אבל מנסיון, גיל שבועיים זה עוד תקופת הסתגלות של התינוק לעולם, לאמא וגם ההיפך, צריך ללמוד להכיר איזה בכי ייך למה ואז קל יותר.
בשום אופן לא משכיבה ילד בן שבועיים איתי במיטה.
הנה קישוריםיוקטנה
לספר תינוקות באופן טבעי:
http://www.b-shvilenu.co.il/index_sub.asp?top_cat=4&cat_id=655
לספר הורים גם בלילה:
http://www.bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=417-1179

מאוד קשה כל היום בבית! באמת לא פשוט לחיות ככה (מכל הבחינות, אני מתכוונת) - חיזקו ואימצו!
אולי מציק לה משהו????אודי-האחרונה
אני מתפלאה שאני הראשונה שכותבת - אבל אם את מניקה, יכול להיות שמשהו שהיא אוכלת לא טוב לה.
לי יש ילד אחד שלא היה רגיש והוא ישן מצויין והילד השני שהיה רגיש בכה יותר והיה צריך יותר נדנודים עד שגיליתי את הרגישות!
אמנם זה עדיין מוקדם לפתח תלות וזה רצוי בגיל הזה להרים את התינוקת הרבה, אבל זה עדיין לא נשמע הגיוני שתינוקת לא תישן בלי שירימו אותה.
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך