תינוקת בת שבועיים...אנונימי (פותח)

ב"ה יש לנו ילדה חמודה ומקסימה שנולדה לפני שבועיים. הבעיה שלנו היא שברגע שמניחים אותה בעריסה היא מתחילה להרגיש לא בנוח ואז לבכות עד מרימים אותה. ככה גם בלילה היא ישנה רק לידי ובשום פנים לא בעריסה. כמובן,גם במשך היום היא "על הידיים".

האם זה נורמלי? או שיש מה לעשות בעניין? מתי בכלל מתחילים "לחנך"? היא נראית לי כל כך חסרת אונים...

מה אפשר לעשות?תודה!

תינוקת בת שבועייםאנונימי (פותח)
מזל- טוב!
בגיל הזה אין עדיין "רגילה לידיים" זהו חום, אהבה וקירבה שהתינוק זקוק להם.
לדעתי בעוד כשלושה שבועות תתחילי בהדרגה לשים אותה בעריסה\ עגלה במשך היום ולהעסיקה עם תמונות או מובייל עד שתתרגל.

בהצלחה והרבה אושר!
תמיד הם ירצו על הידייםזוג+2
כרגע, לך הרבה יותר נוח שהיא נרגעת על הידים, אבל כשהיא תגדל את תראי שזה עול לא קטן (להרדים ילד בן שנה על הידיים זה קצת כבד, או תחשבי על ללכת לשרותים עם צרחות ברקע).
ככל שתגמלי אותה מ"על הידיים" יותר מהר יהיה יותר קל לשתיכן. לך- כי תראי איך את יכולה לעשות המון דברים יחד עם התינוקת, ולא להיות מושבתת לידה, ולה- כי ככל שיותר קטנים קל יותר לחנך לדברים חדשים.
בהתחלה כשתניחי אותה בעריסה היא תבכה (בד"כ 10-20 דק', שאחרי 2 דק' את תחשבי שעברה שעה. פשוט תשימי לב בשעון כמה היא בוכה), אבל ככל שתתמידי, היא תבכה פחות ופחות עד שהיא תתרגל וממש תאהב את העריסה.
בהצלחה ומזל טוב!

נב.
תנסי אולי להניח אותה בעגלה, זה עובד לפעמים..
דברים משתניםאנונימי (פותח)
יש תינוקות שבהתחלה רוצים רק על הידיים ובגיל כמה שבועות/חודשים מתרגלים להירדם במיטה/עגלה.
לא כדאי לך להילחץ ולחשוש. הרגלים אפשר לשנות.
היא נראית לך חסרת אונים ואכן היא כזו. בגיל כ"כ קטן אני לא משאירה תינוקות בוכים.
20-10 דקות?! זה המון!!! בגיל שבועיים?
בגיל הזה אין מה לחנך תינוקות. אין להם עדיין את התפיסה שאם אמא הלכה היא גם תחזור. התפיסה הזו מתפתחת קצת יותר מאוחר, ולכן בגיל כה קטן חשוב להיענות לצרכיו של התינוק תוך זמן קצר.

מזל טוב  לאמא החדשהאנונימי (פותח)
רק לפני שבועיים יצאה מהרחם המוגן והחם התנוקת צריכה להרגיש מוגנת. לא בגיל כה קטן מחנכים והבכי הוא בשביל לאותת לך שמשהו מפריע אולי היא עוד רעבה? אולי חם|קר להחליף טיטול וכו'
תנסי לעטוף אותה בשמיכה בקשר סבתא אומרים שבהתחלה תינוקות אוהבים שעוטפים אותם חזק זה יוצר הרגשה של מוגנות ושליטה על רפלקסים במקום שהידים ינועו לכל עבר
אפשר גם להתיעץ עם אחות טיפת חלב או רופא ילדים כי ילד שבוכה הרבה יתכן ולא מרגיש טוב. אני מאמינה שהכל בסדר אבל צריך לראות מה מפריע
בהצלחה
הרבה כח ולב שמח
אסור (כן אסור) לתת לבת שבועיים לבכות כ"כ הרבה, וגםאנונימי (פותח)
לא לבת חודשיים,

הצורך שלהם במגע לא נופל מהצורך שלהם בחמצן, מזון ושינה.
זה לא הגיל "לגמול" מ"על הידיים", והשיטה שאת מציעה גורמת לייאוש אצל התינוק, ושיעור שלעולם לא אכפת מהבכי שלו.
כמו כן הבכי של התינוק היא אמצעי התקשורת היחיד שלו עם העולם. האם את היית רוצה, בגילך המופלגכ, שיתעלמו מבכייך במשך 20 דק"?

האם המטרה שלנו לגדל תינוקות שאינם בוכים?
בתי היתומים במזרח אירופה שקטים להפליא - אף אחד לא בוכה, משום שהם יודעים שאף אחד לא מגיע.

מזל טוב להולדת האוצר יוקטנה
התינוקת שלכם ללא ספק חכמה! היא יודעת מה טוב לה, ומבקשת את זה כך שתבינו אותה ;)
מחקרים חדשים מראים שתינוק שמושאר ללא מגע ותנועה, הנוירונים שלו מפסיקים להיווצר ולעבור בין ארבעת חלקי המח שלו. במילים אחרות - תינוק שמושאר ללא מגע ותנועה - מוחו מפסיק להתפתח! רק כיום המדע מראה בתמונות ברורות של סריקות מח, מה שכל אמא מבינה בעצמה משחר בריאת האדם: תינוק צריך להיות מחובק! זה ממש צורך פיזי בשבילו. ללא מגע (ותנועה) התפתחותו נפגעת, ולא יועילו כל המוביילים וספרי התמונות. המח צריך תנועה ומגע כדי להתפתח.
קשה מאוד לעמוד במשימה החשובה הזו! קשה מאוד לספק את צרכיו של תינוק אדם קטן! כיצד נוכל להקל על עצמנו?
בראש ובראשונה על ידי ציפיות מציאותיות. התינוק צריך (לא "רוצה"! צריך!) לקבל המון מגע ותנועה בחודשים הראשונים של חייו. עלינו, כהורים, לשנות את כל סדר העדיפויות שלנו כך שנוכל לספק את הצורך הראשוני והחשוב והחדש הזה שנכנס לחיינו. במילים אחרות: שהכלים יחכו! התינוק יותר חשוב! הוא גם יותר חשוב מהחלפת מצעים בכל שבועיים, ומניקוי אבק מעל לספריה, ומעוד הרבה "משימות" שאנחנו פשוט "חייבים" לעשות, ו"עכשיו!". התינוק חשוב, האבק לא. פשוט! עכשיו תאספי לך אותו בזרועותייך, קחי איתך איזה ספר או עיתון, וצאי לשבת על הספסל מתחת לאיזה עץ! גם את וגם היא נהנות! את לא אוהבת לקרוא? צאי להליכה איתה מכורבלת במנשא נח, מעיל על שתיכן. איזו אמא לא רוצה לשמור על הגזרה אחרי הלידה? ;) הליכה קצרה תועיל לשתיכן ותרגיע את שתיכן! וארוחת הערב? לא חייבים לעשות משהו מפואר! נחפף כבר משהו. התינוקת יותר חשובה!
אני שמחה לשמוע שאת כל כך חשובה לתינוקת שלך, ולא ל"אמרו לי" ולא ל"צריך". התינוקת שלך יודעת מה היא צריכה, היא יודעת לספר לך את זה, ואת יודעת להקשיב! אמא קשובה היא אמא שכל תינוק ותינוקת צריכים להתברך בה!
גם בלילה, מקומם הטבעי של התינוקות הוא לצד הוריהם. מחקרים מראים ששינה עם תינוקות מגינה עליהם מפני מוות בעריסה! כל עוד ההורה איננו מסומם או שתוי, חלילה, כמובן. בעצם העובדה שאת ישנה יאתה, את גם מגינה עליה מפני מוות בעריסה, גם מספקת את הצורך שלה במגע, וגם מקילה עליך! אין את צריכה להיטלטל ממיטתך באמצע הלילה. אני ממליצה על הספר "הורים גם בלילה" מאת ד"ר וויליאם סירס, רופא הילדים הנודע.
עוד ספר שיכול לעודד, להרגיע, וגם לתת רעיונות נהדרים להקלה על ההפתעה הגדולה שלא ניתן להתכונן עליה - הפיכתנו להורים! הספר נקרא "תינוקות באופן טבעי" וניתן להזמין אותו באינטרנט. אם תרצי אשים קישור לשני הספרים.
עוד רעיון הוא להקיף את עצמך באנשים בוגרים. התינוקת היא אהובה וחמודה, אבל האדם הוא יצור חברתי וחשוב מאוד להיות מסוגלים לנהל שיחה במהלך היום. סעי לאמא, סעי לחמותך, סעי לאחותך, הזמיני את חברתך - מצאי לך חברות חדשות מאזור מגורייך דרך האינטרנט והיפגשו בפארק! כל דבר! אל תישארי לבד.
אשמח לתת עצות יותר ספציפיות אם תתארי מצבים יותר ספציפיים, וכמובן אני שולחת המון חיבוקים וכוחות לעבור את החודשים הראשונים הקשים הללו...
את ממש נהדרת וחיזקת גם אותי...תודה רבה לך יוקטנהקומפית
אוי תודה, חיזקת אותי בחזרה יוקטנה
את מי החוקרים שאלו, את התינוק?!אנונימי (פותח)
א. אני בטוח שאמא של איינשטיין לא הרימה אותו בכל פעם שהוא בכה, ובכל זאת הוא יצא גאון כזה.
ב. אם המחקר הזה היה נכון, היית צריכה לראות המון אנשים שלא יודעים ללכת או לדבר כי המח שלהם הפסיק להתפתח, את לא חושבת ככה?
ג. האם התינוק יותר חשוב מתשומת הלב לאחים הגדולים, לבעל, לחברים לעצמך? נכון, שהוא דורש יותר צומי מהשאר, אבל לא את כל תשומת הלב שלך. זה רק יוצר קנאה מיותרת.
ד. ממתי תינוקות יודעים מה שטוב להם? אם תינוק יתנגד להחלפת חיתול, לא ירצה לאכול או שהוא כבר יותר גדול, (בן חצי שנה) ירצה לדחוף את האצבעות לשקע, עדיין תגידי שהוא יודע יותר טוב מאיתנו? מתי הידע הזה עובר, אם בכלל, לדעתך, לפני שהוא מדליק סיגריה או אחרי שהוא דוקר במועדון? (אני יודע שאני מקצין, אבל הבנת למה אני מתכוון)
ה. נורא מסוכן לישון עם תינוק שלא מסוגל לזוז! (קצת כן, וזה אפילו כיף) מה יקרה אם חלילה האבא קצת, בואי נאמר, "עבה" והוא בטעות בשינה יתגלגל על התינוק? את לא חושבת ככה?

תחשבי על זה, אל תבטלי אותי כי אני גבר ("מה הוא מבין בחינוך בכלל, זה תפקיד מסורתי וטבעי של האישה"), כי יש דבר או שניים שאני יודע.
החוקרים ערכו סריקות מח יוקטנה
אבל אני לא כאן בשביל המחקר. אני לא צריכה שוםמחקר בשביל לנהוג לפי צו הלב שלי ובשביל להענות לצרכי התינוק שלי כפי שהוא מביע אותם. בעצם, פעם לא נהגתי כך ואני מצירה על כך בכל פעם שאני נזכרת בכל רגעי החיבוק שהחמצתי עם הגדולים שלי. אז הנה, זה לא בגלל ש"אתה גבר". יש גם הרבה נשים שמרגישות כמוך.
אני מודעת לכך שהנושא הזה מעורר רגשות סוערים, ולכן אני שמחה על שאת תגובתך הצלחת לנסח בצורה כל כך יפה ועדינה.@-- (זה אמור להיות פרח)
אנסה לענות בכבוד גם אני

סעיף א' ו-ב': אז תתאר לעצמך איך איינשטיין והאנושות היתה נראית אם כל האמהות היו נוהגות כך
ג'. כן. צרכי התינוק קיצוניים בהרבה מצרכי כל אדם אחר. הוא חסר ישע לחלוטין (בניגוד לאח, שיכול לעשות עבור עצמו חלק מהדברים), הוא לא מביו עדיין היטב את מושג הזמן, ולכן לא יודע עדיין להמתין. הוא פשוט מניח שאם אין עכשיו, אזכבר לא יגיע לעולם. אח גדול יודע לחכות יותר זמן מאחיו התינוק. בנוסף, תינוק מבצע את התפתחותו הגדולה ביותר בסמוך ללידתו (ובעצם קודם לכן, עוד ברחם). המח כמעט לא משתנה אחרי גיל שנתיים, לדוגמא. התינוק מכפיל את משקלו בשלושת החודשים הראשונים לדוגמא, ובפעם הבאה אחרי 9 חודשים נוספים. בשנה הבאה יוסיף רק 2 ק"ג למשקלו! מה שלא "מכניסים" בחודשים הראשונים והאינטנסיביים הללו, קשה מאוד לתקן.
תינוקות שגדלו בבתי יתומים לדוגמא (ולהקצנה), סובלים מהזנחה מאודגדולה. מחקר שעורר הרבה רעש בקהילת האימוץ הראה ש-40% מהילדים הללו סובלים מבעיות פסיכיאטריות. הנה קישור לשלושת חלקי הכתבה הסרוקה:
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16741964.pdf
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16742024.pdf
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/16742076.pdf
אז זו באמת הקצנה, אבל אני מרגישה שלכל תינוק סף רגישות מסוים. יש תינוקות שניתן "לחפף" הרבה והם לא ייפגעו, ויש תינוקות שאפילו "חיפוף" קטן יפגע בהם בצורה קשה. כמו שישאנשים שיחטפו סרטן בעקבות עישון של 5 סיגריות ביום, ויש אנשים שיעשנו 3 קופסאות ביום ובסוף יידרסו למוות בגיל 70. זה הימור - אתה לא יודע מראש את סף הרגישות (של התינוק או של המעשן).
ד. אני מרגישה שתינוקות תמיד יודעים מה טוב להם. עניין החיתולים שהעלת הוא דוגמא מצויינת ואני מפנה אותך להודעה שלי בנושא שיטת בלי חיתולים:
Forum/Forum.aspx/t26122#354768
גם בעניין האוכל! מערכת העיכול של כל תינוק מבשילה במועד אחר, ממש כמו שלכל אדם גובה אחר. מה, כל התינוקות חייבים לאכול בגיל שישה חודשים ויום? כשאנחנו קשובים לסימנים שלהם, ניתן לראות בברור מתי הילד צריך להתחיל לאכול - הוא פשוט "מבקש": עוקב בעיניים אחרי הכפית שעושה את דרכה אל הפה שלנו, שולח יד, משמיע קריאות התרגשות... כשאנחנו לא נותנים אמון בילד, הוא מאבד אמון בעצמו ולא ידע בעצמו מתי הוא רעב ועד כמה.
ה. כמו שאני לא מתגלגלת מהמיטה, ככה אני לא מתגלגחלת על התינוקות שלי. לגבי מקל עודף - במשקים מאוד עודפים אכן קיימת סכנה מסויימת, ואני מודה לך על שהזכקרת לי, לצד מצב של סמים או אלכוהול, חלילה. בכל שאר המקרים הילד יצא נשכר מלינה משפחתית, והיא אף תגן עליו מפני מוות בעריסה.

ואחרון: אכן, אתה יודע. כל אם (ואפילו אב ) יודעים מה הכי נכון לילד הספציפי שלהם. חשוב לי להשמיע את דעתי, על מנת לתת גיבוי לתחושותיה של אם שמרגישה שתינוקה זקוק לה אולי יותר מאשר תינוקך זקוק לך
תודה רבה!אנונימי (פותח)
באמת תודה רבה!
בינתיים היא איתי כל היום וגם ישנה לידי בלילה, חשבתי שזה לא הכי טוב אבל משמח לראות שזו באמת הדרך הטבעית. (ככה גם הרגשתי אבל תמיד טוב לקבל חיזוקים).
אנחנו גרים בשדרות (וגם חורף) אז לצאת החצה לסיבוב לא תמיד בא בחשבון אז רוב הזמן אנחנו בבית...
העלת לי נקודה חשובה שבאמת חשוב לאמץ את העניין לצאת יותר!
אשמח אם תצרפי קישורים לשני הספרים.
ממש תודה רבה!
המון מזל טוב!אם הבנים12
יש מנשאים מאוד נוחים לך ולתינוקת. אני הייתי עושה הכל עם ילדי במנשא והם ישנו שם הכי טוב. עטופים בחום של אמא. מומלץ מאוד!
רוב ברכות!
מחפשים...אנונימי (פותח)
אנו מחפשים מנשאים ומתלבטים בין כמה,
יש משהו מומלץ במיוחד?
מינשאיםאנונימי (פותח)
בילדתי הראשונה השתמשתי במנשא מובנה שהשאלתי מחברה שהיה נוח אך לא במאה אחוז.
ילדתי השניה כרגע בת חודש וקניתי מנשא קשירה(אלו מהבד הארוך) שהופתעתי לטובה כי תמיד היה נראה לי מסובך ולא נוח, אני רוצה להגיד לך שזה הדבר הכי נוח בעולם התינוק יושב עליך ביציבות והגב לא נשבר, וגם הקשירה ממש לא מסובכת.
יש כמה מנשאי הקשירה בחנויות- תינוכיס,מנשארי ועוד. אני קניתי את של בייבי מישל שהוא יותר זול אך בדיוק אותו הדבר כמו הנ"ל ועד כה אני מרוצה מאוד.
תינוקת בת שבועייםיהודית פוגל
לפעמים מרוב שהיא "על הידים" היא לא מגיעה לשינה טובה ומרעננת, והיא בוכה פשוט מעייפות כי על הידיים אי אפשר לישון שינה רגועה של כמה שעות בין האכלה להאכלה. לכן, אם היא אכלה, פלטה גזים, ונקיה, יש להשכיבה במיטה, לעמוד לידה כמה דקות וללטף לה את הבטן/הראש כדי שלא תרגיש זנוחה, ומיד היא תירדם ותישן עד שתרגיש שוב רעבה! מנסיון! אבל, פעם אחת ביממה, היא אולי לא תירגע בין האכלה להאכלה ותהיה נודניקית קצת. לי זה היה קורה בד"כ בשעות אחה"צ, ואז מתמרנים, קצת על הידים, קצת בסל-קל, קצת עם המובייל המנגן, אז גם אהבתי לתת את הרחצה היומית, אבל חוץ מפעם אחת ביממה של כמה זמן של אי שקט, הם ישנו נפלא כמעט כל היום והלילה. ולא נפלנו למלכודת של על הידיים 24 שעות ביממה.
הכל במידהאנונימי (פותח)
גם אני חושבת שצריך לדאוג למה שמפריע, גזים, חיתול, חום וכו' ואם יש בכי של עייפות פשוט להרדים בצורה רגועה. אבל מנסיון, גיל שבועיים זה עוד תקופת הסתגלות של התינוק לעולם, לאמא וגם ההיפך, צריך ללמוד להכיר איזה בכי ייך למה ואז קל יותר.
בשום אופן לא משכיבה ילד בן שבועיים איתי במיטה.
הנה קישוריםיוקטנה
לספר תינוקות באופן טבעי:
http://www.b-shvilenu.co.il/index_sub.asp?top_cat=4&cat_id=655
לספר הורים גם בלילה:
http://www.bookme.co.il/Books/Item_Details.aspx?Barcode=417-1179

מאוד קשה כל היום בבית! באמת לא פשוט לחיות ככה (מכל הבחינות, אני מתכוונת) - חיזקו ואימצו!
אולי מציק לה משהו????אודי-האחרונה
אני מתפלאה שאני הראשונה שכותבת - אבל אם את מניקה, יכול להיות שמשהו שהיא אוכלת לא טוב לה.
לי יש ילד אחד שלא היה רגיש והוא ישן מצויין והילד השני שהיה רגיש בכה יותר והיה צריך יותר נדנודים עד שגיליתי את הרגישות!
אמנם זה עדיין מוקדם לפתח תלות וזה רצוי בגיל הזה להרים את התינוקת הרבה, אבל זה עדיין לא נשמע הגיוני שתינוקת לא תישן בלי שירימו אותה.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

אולי יעניין אותך