הנה גרסה לסיפור החביב דירה להשכיר של לאה גולדברג
דִּירָה לְהַשְׂכִּיר - הַגִּרְסָא הַחֲרֵדִית
בְּעֵמֶק יְפֵה בֵּין כּוֹלְלִים וִישִׁיבוֹת
עוֹמֵד לוֹ מִגְדָּל בֶּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת.
בַּקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה
גָּרָה מִשְׁפָּחָה סְפָרַדִּיָּה
אַבְרֵךְ כּוֹלֵל ש"סניק, עִם שְׁמוֹנָת יְלָדָיו
שִׁירֵי קֹדֶשׁ מִזְרָחִיִּים מִתְנַגְּנִים בַּפוּל וּוַלְיוּם מֵחַלּוֹנוֹתָיו
תְּמוּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הָרָב עוֹבְדֶיהָ בַּסָּלוֹן
וּתְמוּנָה גְּדוֹלָה שֶׁל הסטייפלר לְיַד הָאֲרוֹן
בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה
מִשְׁפָּחָה לִיטָאִית
יֵשׁ לָהֶם בַּשַּׁבָּת חַבְרַת תְּהִלִּים בַּהֲבָרָה אַשְׁכְּנַזִּית
שֶׁלֶט גָּדוֹל שֶׁל ג בְּעוֹנַת הַבְּחִירוֹת
עִם מֵרַן הָרָב אֶלְיָשִׁיב מִתְיַעֲצִים בַּבְּעָיוֹת
בְּקוֹמָה מִסְפָּר שָׁלוֹשׁ
א חסידישער איד
כָּל הַזְּמַן הוּא בַּשִּׂמְחָה תָּמִיד
גַּרְבַּיִם שְׁחוֹרוֹת לוֹ עַד בִּרְכָּיו
פֵּאוֹת אֲרֻכּוֹת לְכָל יְלָדָיו
לטיש מַקְפִּיד הוּא כָּל שַׁבָּת לָלֶכֶת
בֵּיתוֹ הוּא כְּמוֹ תַּחֲנַת רַכֶּבֶת
בַּקּוֹמָה הָרְבִיעִית
מזרוחניק חָרַד"לִי
בֵּיתוֹ מְפוֹאָר מְטֻפָּח וְנָקִי
כָּל בָּנָיו בַּמֶּרְכָּז הָרַב
מִשְׁנַת הָרָב קוק מְאִירָה אֶת עֵינָיו
בַּקּוֹמָה מִסֵּפֶר חָמֵשׁ
גָּר הָרַב לָעָשׁ
אֲבָל לִפְנֵי שְׁבוּעַ
ארז אֶת הַמִּזְוָדוֹת וְעָזַב
מִשְׂרָה חֲשׁוּבָה בִּצְפוֹן אָמֶרִיקָה קִבֵּל בְּיַחַד עִם גרין כארט,
וּמִצִּדּוֹ שֶׁתֵּלֵךְ כָּל הַמְּדִינָה קִיבִּינִימָט.
סָגְרוּ הַשְּׁכֵנִים אֶת הַדֶּלֶת
וְתָלוּ בַּחוּץ שָׁלַט:
"דִּירָה להשכרה "
בָּא שְׁלוֹמִי הַמּוֹדֶרְנִי הַחֲרֵדִי הֶחָדָשׁ
ג'וצ'ו ומילאנו מְפָאֲרִים אֶת רַגְלָיו,
ואלנטינו בָּאֶלֶף שקל מִסְגֶּרֶת לְמִשְׁקָפָיו.
עוֹמֵד בַּחוּץ וְקוֹרֵא אֶת הַשֶּׁלֶט
עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת וּפוֹתֵחַ הַדֶּלֶת.
בָּאִים מִכָּל הַדִּירוֹת הַשְּׁכֵנִים
עוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ מַסְבִּירִים לוֹ פָּנִים:
"הַנָּאֶה הַמִּטְבָּח בְּעֵינֶיךָ?"
נָאֶה.
הַנָּאִים הַחֲדָרִים בְּעֵינֶיךָ?
נָאִים
הַנָּאֶה הַמִּסְדְּרוֹן בְּעֵינֶיךָ?
נָאֶה.
אִם כֵּן, שָׁב אִתָּנוּ, שְׁלוֹמִי!
לֹא אֵשֵׁב! הַשְּׁכֵנִים אֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי!
אֵיךְ אֵשֵׁב אֲנִי, הַמּוֹדֶרְנִי הַמִּתְקַדֵּם,
עִם חָסִיד מֵימֵי הַבֵּינַיִם שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הסינגל הֶחָדָשׁ שֶׁל דלפקוביץ' שֶׁמְּאָרֵחַ אֶת לם?
וּבִכְלָל, לֹא מַתְאִים לִי וּמַמָּשׁ לֹא נוֹחַ
לָגוּר לְיַד חֲסִידִי אידישאי שֶׁיַּעֲשֶׂה לִי טיש בַּמֹּחַ.
שָׁלוֹם לְכֻלָּם וּמַזָּל טוֹב לדקס עַל הסינגל הֶחָדָשׁ.
הָלַךְ לוֹ שְׁלוֹמִי, והחסידישער נֶעֱלַב.
הָלַךְ שְׁלוֹמִי, בָּא פריעדמאן.
עוֹמֵד בַּחוּץ וְקוֹרֵא אֶת הַשֶּׁלֶט,
עוֹלֶה בַּמַּדְרֵגוֹת, פּוֹתֵחַ הַדֶּלֶת.
בָּאִים מִכָּל הַדִּירוֹת הַשְּׁכֵנִים,
עוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ מַסְבִּירִים לוֹ פָּנִים:
הַנָּאֶה הַמִּטְבָּח בְּעֵינֶיךָ?
נָאֶה (בַּהֲבָרָה חֲסִידִית)
הַנָּאִים הַחֲדָרִים בְּעֵינֶיךָ?
נָאִים
הַנָּאֶה הַמִּסְדְּרוֹן בְּעֵינֶיךָ?
נָאֶה
אִם כֵּן, שָׁב, פריעדמאן, אִתָּנוּ, שָׁב!
לֹא אֵשֵׁב. הַשְּׁכֵנִים אֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי!
אֵיךְ יָכֹל אֲנִי, קנואי תַּלְמִיד מהסאטמאר רָב,
לְיַד מזרוחניק טָמֵא מְטֻמָּא לַגּוּר שָׂם רְשָׁעִים יִרְקַב?
הוּא תּוֹלֶה דֶּגֶל שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּיוֹם הָעַצְמָאוּת,
גיוואלד זֶה כְּפִירוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת אֲנִי לֹא יָכֹל לִסְבֹּל אֶת זֶה אֲפִלּוּ אַיָּן מינוט!
נֶעֱלַב המזרוחניק, ופריעדמאן הָלַךְ לוֹ.
הָלַךְ פריעדמאן, וּבָא הלפרין
עָמַד בַּחוּץ, קָרָא אֶת הַשֶּׁלֶט,
עָלָה בַּמַּדְרֵגוֹת, פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת
בָּאִים מִכָּל הַדִּירוֹת הַשְּׁכֵנִים
עוֹמְדִים מִסְּבִיבוֹ מְאִירִים לוֹ פָּנִים
הַנָּאִים הַחֲדָרִים בְּעֵינֶיךָ?
נָאִים
הַנָּאֶה הַמִּטְבָּח
נָאֶה
הַנָּאֶה הַמִּסְדְּרוֹן?
נָאֶה.
אִם כֵּן, שָׁב אִתָּנוּ הלפרין!
לֹא אֵשֵׁב! הַשְּׁכֵנִים אֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי,
אֵיךְ אֵשֵׁב אֲנִי, הֶחָב"דניק הַגֵּאֶה,
עִם ש"חניק מסנגד מפונוביז' שֶׁאֶת הָרַבִּי הַמֶּלֶךְ הַמֵּשִׂיחַ מִבָּזָה?
כֵּיצַד אֶרְאֶה כָּל בֹּקֶר אֶת ה"יָתֵד נֶאֱמַן" בַּמַּדְרֵגוֹת,
כְּשֶׁלִּבִּי לֹא יִקְרַע אָז לַחֲתִיכוֹת?
לֹא אֵשֵׁב, יְחִי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבְנוּ מֶלֶךְ הַמֵּשִׂיחַ לְעוֹלָם וַעַד, יְחִי הַמֶּלֶךְ.
שָׂמַח הַלִּיטָאִי, וְהֶחָב"דניק הָלַךְ לוֹ.
הָלַךְ הלפרין, בָּא איצקוביץ.
עוֹלֶה...
פּוֹתֵחַ..
בָּאִים...
הַנָּאִים הַחֲדָרִים...
לֹא אֵשֵׁב. הַשְּׁכֵנִים אֵינָם טוֹבִים בְּעֵינֵי.
אֵיךְ אָגוּר אֲנִי, אַשְׁכְּנַזִּי לָבָן וּמְכֻבָּד
בַּכְּפִיפָה אַחַת עִם פרענק בַּרְבָּרִי וְלֹא מְלֻמָּד?
לֹא נָאֶה לִי וְלֹא יָאֶה לִי!
לְךָ, גִּזְעָן, גַּם לָנוּ לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה,
צָעֲקוּ הַשְּׁכֵנִים פֹּה אֶחָד,
רַק החסידישער שָׁתַק בְּצַד.
הָלַךְ איצקוביץ, בָּא יָרוֹן.
בְּעַל תְּשׁוּבָה לְפִי כָּל קְרִיטֶרְיוֹן
עוֹלֶה...
פּוֹתֵחַ...
בָּאִים מִכָּל הַדִּירוֹת הַשְּׁכֵנִים,
הַנָּאֶה?..
נָאֶה נָאֶה, הַכֹּל נָאֶה...
אִם כֵּן שָׁב נָא אִתָּנוּ יָרוֹן!
בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם אֵשֵׁב!
שָׂמְחוּ הַשְּׁכֵנִים וְשָׂמַח גַּם יָרוֹן
הִתְבּוֹדְדוּת עוֹשֶׂה הוּא כָּל יוֹם במירון
וּמֵאָז בְּעֵמֶק יָפֶה בֵּין כּוֹלְלִים וִישִׁיבוֹת
עוֹמֵד לוֹ בִּנְיַן בֵּן חָמֵשׁ קוֹמוֹת
החסידישער הוֹסִיף מִרְפֶּסֶת
ולפרענק נוֹלְדָה בַּת נֶחְמֶדֶת
יָרוֹן עָשָׂה הִתְבּוֹדְדוּת
וְהַלִּיטָאִי הָלַךְ לִבְחִירוֹת
והמזרוחניק הָלַךְ לַמִּלּוּאִים
וְכֻלָּם הָיוּ שְׂמֵחִים וּמְאֻשָּׁרִים...
