נחמו נחמו עמיעזרא - ארכיון

          בתאריך ו' במנחם-אב נערך כינוס מתנדבים בירושלים לרגל תחילת הפעילות ההתנדבותית לשנת תשס"ט. את סיכום האירוע תוכלו לקרוא בחדשות האתר:

http://www.lapidim.org.il

          בשלב זה ייערך יום כייף עם כיתות תלמודי התורה ואנו זקוקים למדריכים בנים, שיבטיחו את השתתפותם באירוע בכפיפות לאישור בתי הספר, שבהם לומדים. תלמידי בתי ספר או ישיבות תיכוניות, שמוכנים לעזור, נא לפנות אלינו בהקדם באמצעות האתר.. מקומן של הבנות לא ייפקד. בע"ה אנו מתכוונים להמשיך בפעילויות נוספות בעתיד ולכן נזדקק מאוחר גם לבנות. נא להירשם!

          מה עכשיו? או-טו-טו חודש אלול בפתח. אלול = אני לדודי ודודי לי. זה הזמן להתחיל להרהר בתשובה, שמא פגענו בדברים, שבין אדם לחברו, ויום הכיפורים לא יכפר, עד שנרצה את חברינו (והרי "חברים כל ישראל"). אי"ה בקרוב אנו מתכוונים להקים גמ"ח מרכזי לתרופות. פרטים על כך יפורסמו בבוא העת בל"נ באתר. בינתיים אפשר לתרום לגמ"ח תרופות, שכבר אין צורך בהן, או למסור לנו מידע על קיומם של גמ"חים פעילים לעניין זה.

          לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אנו זקוקים בדחיפות לבת שירות לאומי. העבודה שמצפה לה מלאה אתגרים: החל מטיפול בבקשות סיוע שונות וביניהן – הצלת חיים ועד לסיוע בארגון אירועים לילדים חולים וגם ארגון המתנדבים. מי שמכיר/ה או יודע על בת שירות, שמעוניינת לעבוד בעיקר באיזור ירושלים, יואל נא להפנות אותה אלינו בהקדם.

לכולכם שבת שלום ושבת של נחמה.

פורום פורום שעל הקיר -מקפיצים נטושים

מי הכי הכי אממממ חופר בעיר?

אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)אחרונה
..אמיצה
ואני חייבת לעוף מפה. לסגור את הכל ולצאת. לזרוק הכל. גם את זה. ככה אני יוכל להתנקות ולדעת ששום דבר לא עומד לי מאוחרי הראש.
..אמיצה
רק רחמים. רק רחמים צריך.
זה גורם לי לחפור בור באדמה ולהישאר שם, ולהבין ששם מקומי, ושם אשאר. ואני יודעת שזה לא נכון. היום הבנתי כמה אני צריכה לעבוד על עצמי. ועל המידות. ועל המעשים ועל ה"חוסר מחשבה" שנכנס בי לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה. כמה מזויפת נהייתי. כמה רעל נכנס לי לנשמה. כמה אוויר מסריח אני נושמת, כי אני תמיד לא נמצאת במקום הנכון, ןבזמן הנכון. ואז מגיע המצב שאני נדפקת, ובדרכ כל מי שמסביבי נדפק גם הוא. ועד כדי כך שאני מדברת עם אנשים, הם שוכחים ממני. אני חושבת שאני פשוט לא בנאדם הכי נחמד בעולם. לא הכי מאיר בעולם. (רק היא חושבת ככה. כנראה היא לא מכירה אותי. בכלל). וראיתי אותם והבנתי שאלה אנשים טובים ככ. וסביבה כזו אני צריכה. אנשים כאלה. חיים, כאלה. עם משמעות. עם - תודה להשם יתברך. עם עבודת השם. עם מטרה. (אני חייבת חייבת ללכת לשם. רק טוב זה יעשה לי. רק טוב. השם יעזור לי. נכון ? )
..אמיצהאחרונה
מבולגן לי. למה הגעתי בכלל?
אוף אוף. אני עייפה. ורגשות אשם. הרבה.
ובלאגן במדינה
מתי יגמר כבר ומשיח פשוט יגיע
..אמיצה
כן. זה לא ייגמר בזמן הקרוב. כל פעם אני סולחת. כל פעם.
למה אני עושה את זה? אלוקים רק יודע.
רק אני מקווה שאלוקים סולח לי, גם

אולי יעניין אותך