נחמו נחמו עמיעזרא - ארכיון

          בתאריך ו' במנחם-אב נערך כינוס מתנדבים בירושלים לרגל תחילת הפעילות ההתנדבותית לשנת תשס"ט. את סיכום האירוע תוכלו לקרוא בחדשות האתר:

http://www.lapidim.org.il

          בשלב זה ייערך יום כייף עם כיתות תלמודי התורה ואנו זקוקים למדריכים בנים, שיבטיחו את השתתפותם באירוע בכפיפות לאישור בתי הספר, שבהם לומדים. תלמידי בתי ספר או ישיבות תיכוניות, שמוכנים לעזור, נא לפנות אלינו בהקדם באמצעות האתר.. מקומן של הבנות לא ייפקד. בע"ה אנו מתכוונים להמשיך בפעילויות נוספות בעתיד ולכן נזדקק מאוחר גם לבנות. נא להירשם!

          מה עכשיו? או-טו-טו חודש אלול בפתח. אלול = אני לדודי ודודי לי. זה הזמן להתחיל להרהר בתשובה, שמא פגענו בדברים, שבין אדם לחברו, ויום הכיפורים לא יכפר, עד שנרצה את חברינו (והרי "חברים כל ישראל"). אי"ה בקרוב אנו מתכוונים להקים גמ"ח מרכזי לתרופות. פרטים על כך יפורסמו בבוא העת בל"נ באתר. בינתיים אפשר לתרום לגמ"ח תרופות, שכבר אין צורך בהן, או למסור לנו מידע על קיומם של גמ"חים פעילים לעניין זה.

          לקראת השנה הבאה עלינו לטובה אנו זקוקים בדחיפות לבת שירות לאומי. העבודה שמצפה לה מלאה אתגרים: החל מטיפול בבקשות סיוע שונות וביניהן – הצלת חיים ועד לסיוע בארגון אירועים לילדים חולים וגם ארגון המתנדבים. מי שמכיר/ה או יודע על בת שירות, שמעוניינת לעבוד בעיקר באיזור ירושלים, יואל נא להפנות אותה אלינו בהקדם.

לכולכם שבת שלום ושבת של נחמה.

ועוד פורום כפול!מקפיצים נטושים
ואיפה ע"ל ?טויוטה
וואו, שאלה לא מעניינת, אין צורך לשאול אותה בכל מקומקפיצים נטושים

ם

במחשבה שניה אתה צודקטויוטה

באמת לא מעניין לעקוב אחרי ההקפצות שלך...

זה גם נכוןמקפיצים נטושיםאחרונה

זו בעיה שלך....

..שנהב

זה כמו להיות צמאה במדבר גדול ומישהו מביא לך מים אבל רק טיפה קטנה.

או שהוא מביא דווקא בקבוק ענק ואת שותה ושותה ושותה ולא רווה.

..שנהב

חסדים.

ה׳ חסיד וגומל באופן שאין לשער.

תאמינו. אתם לא יודעים כמה טוב עוד לפניכם. 

..שנהב
תודה ה׳. אבל כל הכאב ראש הזה לא בשבילי.
..שנהב
ניסים קורים. אנחנו נס.
..שנהב
יכול להיות שאני קצת על הרצף?
..שנהב

1. הוא חזר לארץ וזה עושה לי קשה אפילו שחשבתי שהתגברתי עליו. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

2. ראיתי את כל התמונות והסירטונים האפשריים. דברים מזעזעים. הרגשתי צורך לראות את זה. מין אובססיביות שנכנסה בי. מקווה שזה לא יגבה ממני מחיר יקר מידי. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

3. אני כל היום בבית. רוב הזמן במיטה. לא יודעת איך להרים את עצמי לעשייה. בכללי בתקופות בחיי שעשיתי דברים משמעותיים זה כי אמרו לי, כוונו אותי, דרשו ממני. אני לא יודעת *ליזום*.

4. גם אין לאן לצאת. אין לי חברות בעיר הזאת. אני לא יודעת לתקשר יותר מידי עם אנשים חדשים. באלי לעוף מפה. באלי מסגרת שתכריח אותי ליצור קשרים.

5. החברה הטובה שלי התחתנה, עברה לגור בחול, ובקושי עונה לטלפונים. מותר לי להתאבל?

6. החרדות של הימים הראשונים זה דבר שחשבתי אז שלא יעזוב אותי. חשבתי שלעולם לא אוכל להרדם בשקט. והנה הם עזבו. חוץ מהרעש של המטוסים ומסוק פעם ביום לא מרגישים שיש מלחמה.

7. גם היה מפחיד לראות את אבא ככה. יום ראשון שעבר היה פשוט זוועה. 

..שנהב
לא יכולה לסבול אנשים רגשנים. יש בי זלזול כל כך עמוק כלפיהם.

אולי יעניין אותך