אליבא דדעתך רוב הספרים שעוסקים בבעיות שנחשבות כגדולות כגון : נישואין, ישיבה מול אוניסרסיטה, חול מול קודש, חרדיות מול לאומיות אמונית וכ'ו אינם מתאימים לתלמידי תיכון כי הם "אינם מבינים" את ההתמודדות.
אלא שלענ"ד זה לא נכון כ"כ, מפני שהקושיות וההתמודדויות שהספר מביא אותנו אליהם קשורים לעוד הרבה תחומים מעבר למילה הנקודתית ולדוגמא הפרטית, כגון שההתמודדות ישיבה מול אוניברסיטה - מבחינת תלמיד התיכון היא גם אותה התמודדות של ישיבה מול עתודה וכ'ו, ואף יותר מכך, לגבי חייו באופן כללי - הקודש מול החול וכן ע"ז הדרך.
אמת היא שלא כל תלמידי התיכון יתעניינו בנושאים שמעלה הספר, אך אין לפסול את תלמידי התיכון כולם על הסף מפני סיבה זאת.
לענ"ד שורש תפיסת עולמך היא שאדם אינו מסוגל לעמוד במצב בו הוא אינו נמצא - מה שמכונה "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", אך ידוע לך שאחד ממטרותיו של ספר טוב היא להביא את התמודדותו של הגיבור אל תוך עולמך, ובין היתר להעביר אותך את מסע חייו,כמו שלעיתים עוצרים אנו בשאלת התוספות לדוגמא ע"מ לנסות לענות עצמינו, כך לעיתים אנחנו מהרהרים - "מה אנו היינו עושים באותה סיטואציה שבה עמד הגיבור", ובהתאם לכך הספר מראה לנו תובנות חדשות ומשנה מעט את תפיסת עולמך.
נ.ב. לענ"ד לא נכונה הכללתך שסיבת הקריאה היא רק האם נורית ויאיר יתארסו, אלא לענ"ד סיבת הקריאה היא יותר המסע הרוחני / מחשבתי / הכרתי שעובר יאיר בעיקבות התאונה והקריאה במחברתו במשך שבוע, המפגש עם העולם באופן יותר בוגר, המלחמה התמידית וההתמודדות בין חול לקודש, בין תורה לבין מקצוע מכובד, בין רגשותיו לבין הקרע עם נורית וכ'ו.
לסיכום - אדייק בכתיבתי - לענ"ד הספר מומלץ גם לחלק מתלמידי התיכון (בעיקר לשמיניסטים ומעלה) ואף לכל מי שנושאים אלו "בנפשו".