גרעין ידידיה היקרים...עזרא - ארכיון

אני לא מכירה את רובכם, אבל בכלזאת התעורר אצלי איזה דחף לכתוב פה משהו בפורום, אז לא לאכול אותי בבקשה..

אני רק רוצה לומר לכם המון המון בהצלחה. במובן העמוק של המושג- יש לכם עכשיו, כל אחד במקומו, כמה וכמה נשמות על הידיים כאשר כל תזוזה או מילה שלכם יכולה להפוך להם עולמות! אני לא מגזימה... עולמות! ואם תהיו מודעים לזה, למשמעות של זה, לשליחות האדירה שלכם בכל מקום שלא תהיו [וביננו, זה לא באמת משנה איפה אתם מדריכים, אם אתם באמת מאמינים שהקב"ה דואג לשלוח אתכם למקום שהכי הכי צריך אתכם], לחנוך לנער ע"פ דרכו שלו... ותהיו מודעים לקב"ה שבוחן ומסתכל ורואה איך אם רועים את צאנו... אזי תהיו ראויים באמת להנהיג ולהוביל.

בתור איחול, שתזכו להתמלא, לקבל ולהתפתח המון! שכל העשיה המטורפת הזאת תיעשה מתוך שמחה גדולה, ואמונה, וכח בלתי נלאה... והבנה שהקשיים הם חלק מהתהליך המבורך. ו... דעו שאני מתרגשת בשבילכם אתם באמת גרעין מדהים עם הרבה ייחודיות וכח. נצלו את זה להתקדמות ועליה בכל תחום.

וזהו... שיהיה באמת בהצלחה ובמיצוי מלא לכולם!

לכו בכחכם זה, והושעתם את ישראל!

פה אם מישהו מרגיש צורך...

ליאורה גרעין התחיה [מהה?? איך כבר נהיינו הזקנים?!]

אגב, למרות שזה מעט אישי, נדמה לי שאני מדברת בשם כל חברת הבוגרים. אנחנו באמת פה בשבילכם...

ליאורה!!!!!!!!!!עזרא - ארכיון
תודה נשמה!!!
אני אזדקק לבהצלחה הזה..
ואנחנו לא אוכלים אנשים חמודים.. =]
ואי.. שימחת אותי ברגעים אלו..
<למרות שאמרת בדרך עקיפה שאין לי אידיאלים..>
חולה עליך!!!
תודה רבה!! ממש שמחת!!עזרא - ארכיון
מסכים עם כול מילה..שכוייח על היוזמהעזרא - ארכיון
איזה חמודה, תודה רבה(:עזרא - ארכיון
תודה רבה לך נשמה! =]עזרא - ארכיוןאחרונה
ועוד פורום כפול!מקפיצים נטושים
ואיפה ע"ל ?טויוטה
וואו, שאלה לא מעניינת, אין צורך לשאול אותה בכל מקומקפיצים נטושים

ם

במחשבה שניה אתה צודקטויוטה

באמת לא מעניין לעקוב אחרי ההקפצות שלך...

זה גם נכוןמקפיצים נטושיםאחרונה

זו בעיה שלך....

..שנהב

זה כמו להיות צמאה במדבר גדול ומישהו מביא לך מים אבל רק טיפה קטנה.

או שהוא מביא דווקא בקבוק ענק ואת שותה ושותה ושותה ולא רווה.

..שנהב

חסדים.

ה׳ חסיד וגומל באופן שאין לשער.

תאמינו. אתם לא יודעים כמה טוב עוד לפניכם. 

..שנהב
תודה ה׳. אבל כל הכאב ראש הזה לא בשבילי.
..שנהב
ניסים קורים. אנחנו נס.
..שנהב
יכול להיות שאני קצת על הרצף?
..שנהב

1. הוא חזר לארץ וזה עושה לי קשה אפילו שחשבתי שהתגברתי עליו. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

2. ראיתי את כל התמונות והסירטונים האפשריים. דברים מזעזעים. הרגשתי צורך לראות את זה. מין אובססיביות שנכנסה בי. מקווה שזה לא יגבה ממני מחיר יקר מידי. לעזאזל מה עשיתי לעצמי.

3. אני כל היום בבית. רוב הזמן במיטה. לא יודעת איך להרים את עצמי לעשייה. בכללי בתקופות בחיי שעשיתי דברים משמעותיים זה כי אמרו לי, כוונו אותי, דרשו ממני. אני לא יודעת *ליזום*.

4. גם אין לאן לצאת. אין לי חברות בעיר הזאת. אני לא יודעת לתקשר יותר מידי עם אנשים חדשים. באלי לעוף מפה. באלי מסגרת שתכריח אותי ליצור קשרים.

5. החברה הטובה שלי התחתנה, עברה לגור בחול, ובקושי עונה לטלפונים. מותר לי להתאבל?

6. החרדות של הימים הראשונים זה דבר שחשבתי אז שלא יעזוב אותי. חשבתי שלעולם לא אוכל להרדם בשקט. והנה הם עזבו. חוץ מהרעש של המטוסים ומסוק פעם ביום לא מרגישים שיש מלחמה.

7. גם היה מפחיד לראות את אבא ככה. יום ראשון שעבר היה פשוט זוועה. 

..שנהב
לא יכולה לסבול אנשים רגשנים. יש בי זלזול כל כך עמוק כלפיהם.

אולי יעניין אותך