"החייאת השפה העברית"?!-היום.יותר מתמיד.\רבקה רודל.
טויס-אר-אס,קופי שופ,דולר,סנטר 1,פלייסטיישן וסופרסטאר. מייק-אפ וספיקר אמפי וטישרט,סוויט-סקיסטין ואייסיקיו, ספורמן ואימל. המילים הללו מוכרות וידועות לכולנו.שומעים אותם בבי"ס וברחוב. ואפילו בבית.אפשר להגיד שהן השתלבו טוב.לא?הן נכנסו אלינו בשקט אבל חלחלו עמוק.בלי שהרגשנו אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים בה וצוחקים בה.מרמזים בה ואפילו יש שחולמים בה.לא מוזר? אחד ממהפכני הדרך בתחום השפה העברית-אליעזר פרלמן-שלימים יהיה בן יהודה,נולד באופן מפתיע למשפחה חרדית.לאחר הרבה שינויים בתפיסתו ומעברים בדרכו(תרתי משמע)הקדיש את חייו להפצת השפה העברית.-בתקווה שהיא תגרום לתחיה הלאומית. הלחימה שלו בשפה העברית היתה לחימה ערכית,משמעותית.כדבריו-היתה זו "הסגולה היקרה שנשארה לנו מכל מחמדינו ותפארתנו בימיי קדם".'ריב הלשונות' שהתעורר אז(1913) היה כמעיין ביטוי לכך שהראייה שהיתה לגבי השפה העברית היתה חשובה ומשמעותית להמשך דרכו של עמ"י-שלב נוסף במאבק על עצמאותו.יש הרואים בזה את אחד מהשגיו החשובים ביותר של הישוב היהודי באי'.אולם. המשימה לא הושלמה.,ויש להמשיך במלחמה.-ולצאת עם חרבות סמויים ולהתחיל להפציץ את העוברים ושבים ב'נשק עברי'.לא רק בשביל שאליעזר בן יהודה יהיה פתאום מאושר.כי אם גם עלינו. לכשיבואו וישאלו אותנו האם לחמנו ב'מלחמה',ולמה היא גרמה?,נוכל לענות בכנות ובאהבה,שהמלחמה הזו בנתה עוד יסוד חשוב בדרך לגאולה השלמה - במהרה.
