שמיניסטיות וכיסופימניקיות יקרות!עזרא - ארכיון

בסיעתא דישמיא וב"השתדלותינו..

 

שמיניסטיות וכיסופימניקיות יקרות לי עד מאוד!!!

 

כן, הרגע הגדול מגיע...בחירת השירות הלאומי שלכן מתקרבת בצעדי ע-נ-ק..

חוששת?לא יודעת איפה הידיים והרגליים?ומרוב כיוונים את לא מוצאת את עצמך?את מרגישה שלפני שניה התחלת את השנה הראשונה,מה כבר שנה שנייה,מי בראש של זה עכשיו?!-מצב מוכר, ותתנחמי לשמוע שאת לא היחידה.. J

בחירת השירות הלאומי זו אחת מהבחירות החשובות בחייך.

הרי שירות לאומי זו ה-תקופה בה את יכולה לתת את כולך לעמ"י אך גם להכיר לעומק את ה"אני" האמיתי ,להתמודד איתו ולהחליט על שאיפותייך ומטרותייך בחיים.

שניה לפני..שתבינו במה מדובר..

קוראים לי מיטל אלבין, ואני כרגע בשנת השירות השניה שלי.

אני שנה שניה מרכזת – שנה ראשונה בגב"ש , והשנה בקמק"ש סניף המקור..

ורציתי לנצל את ההזדמנות לפנות לכ"כ הרבה בנות שנמצאות לפני או במהלך ש"ל בכדי לנסות ולעזור

בבחירת דרככן בשנה-שנתיים הבאות..

 

דבר ראשון- תנשמו ע מ ו ק !  אל תילחצו ואל תירשמו לאלף ואחד תקנים לבדיקה..

לפני זה תחליטו על הכיוונים שבהם תרצו לעסוק- אם זה חינוך\משרדי\רפואה וכ'ו..

תיקחו דף ועט ושבו ליד המחשב.

תשתמשו בשיטת הפסילה,תורידו את הכיוונים שאתן לא רוצות ותישארו עם ההתלבטות.

לאחר מכן תתחילו להוריד.אך ברוגע.

תמיד י-ש מקום לשרת. תאמינו לי... אפילו אם תגיעו לשלב מאוחר יחסית...

אך חשווווווווב לבוא בחשיבה נכונה!!!!

ב"ה עמ"י צריך אותנו בהרבה מקומות,צריך לבוא מתוך אמונה שהקב"ה ישלח אותי למקום בו אוכל לתרום לעמ"י וקידום אישיותי ברמה הטובה והגבוהה ביותר.

 

דבר שני- במהלך החשיבה הכיוון שצריך להנחות אתכן הוא באיזה תחום אוכל עם כישרונותיי (ובידיעה על חסרונותיי)לתרום בצורה הטובה ביותר?!

בכל דבר אפשר לתרום,השאלה אם תמצו בה את הכוחות שבכן...וב"ה כל אחד ואחת בעולמנו התברכה במתנות ובכישרונות מהקב"ה...

 

רציתי בהזדמנות זו לפתוח כיוון חדש,שלעיתים קצת מרתיע......

להיות חלק מהמפעל ה-עצום של תנועתינו המדהימה-תנועת "עזרא"....

בטח ישר עולה לרובכן בראש-

"מה, אבל תרמתי מספיק לתנועה..הגיע הזמן לצאת החוצה!"

"די!!!! מה יש לאנשים? אני?מרכזת? מה הקשר?!"

"מה בכלל אפשר לעשות בתנועה חוץ מלהיות מרכזת?הם לא הבינו שקומונה לא מתאימה לי?!"

 

אז דבר ראשון, יש ברוך השם מספיק עבודה לכל החיים בתנועה.תמיד יש עוד מה להתקדם,ובמה לעזור.

השנה יש כיוונים נוספים ובהם- מרכזות (קומונה),רכזות הגשמה,חלק מגרעינים וכ'ו...

 אני אפרט על הכיוונים שאותם אני מכירה ובהם בעיקר את כיוון הקומונה...

קומונה זו מילה מלחיצה.. להיות מרכזת...

להיות מרכזת זה אומר שיש לך סניף שלם הכולל- מדריכים,מגשימים,חניכים,ובוגרים בידיים שלך.

להיות רכזת הגשמה....וואו!
זה אומר שאיפות,אמונה שהגבול הוא השמיים,והגשמת אידיאלים בתכל'ס,העברה מדיבורים למעשים...

שניהם- זה אומר קשר עם כל מיני גורמים חיצוניים.

זה אומר עבודה טכנית ובעיקר עבודה חינוכית רבה.

זה אומר קשיים.

זה אומר הצלחות.

זה אומר סיפוק עצום.

זה אומר אידיאליסטיות.

 

אם את אחת עם ראש גדול, שיודעת שהיא יכולה לקחת אחריות ולהגדיל ראש,שיכולה לתת מעצמה אך מתוך אהבה ענווה ושמחה, אחת שחינוך עמ"י עומד ללא הרף כנגד עיניה- אז זה  ה---מקום!!!

כדי לקדם דברים בעמ"י,כדי שיצאו מתוכנו אנשים אידיאליסטים יש צורך ע-נ-ק במנהיגות!

וזה בדיוק המקום עבורכן...

המיונים הולכים וקרבים.ואף אם את לא בטוחה,בואי ונסי...

עם ישראל באמת צריך אתכן צדיקות,אתן לא מבינות עד כמה!!!

בכל מקרה,אני אשמח לפגוש אתכן...

אם יש עוד מישהי עם שאלות היא מוזמנת לפנות

לשרה הנגבי –הרכזת המדהימה לשירות לאומי בתנועה,במספר: 052-6071322 .

או אליי במס'  052-4239942 

(בעז"ה אשתדל לפנות זמן ולענות,אך אם לא מצליח נסו בהודעות...  )

 

המונהמון ב"הצלחה!!!!!!!

תמיד פ-ה בשבילכם...

מיטל

פורום פורום שעל הקיר -מקפיצים נטושים

מי הכי הכי אממממ חופר בעיר?

אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)
אנונימי (פותח)אחרונה
..אמיצה
ואני חייבת לעוף מפה. לסגור את הכל ולצאת. לזרוק הכל. גם את זה. ככה אני יוכל להתנקות ולדעת ששום דבר לא עומד לי מאוחרי הראש.
..אמיצה
רק רחמים. רק רחמים צריך.
זה גורם לי לחפור בור באדמה ולהישאר שם, ולהבין ששם מקומי, ושם אשאר. ואני יודעת שזה לא נכון. היום הבנתי כמה אני צריכה לעבוד על עצמי. ועל המידות. ועל המעשים ועל ה"חוסר מחשבה" שנכנס בי לאחרונה ובמיוחד בשנה האחרונה. כמה מזויפת נהייתי. כמה רעל נכנס לי לנשמה. כמה אוויר מסריח אני נושמת, כי אני תמיד לא נמצאת במקום הנכון, ןבזמן הנכון. ואז מגיע המצב שאני נדפקת, ובדרכ כל מי שמסביבי נדפק גם הוא. ועד כדי כך שאני מדברת עם אנשים, הם שוכחים ממני. אני חושבת שאני פשוט לא בנאדם הכי נחמד בעולם. לא הכי מאיר בעולם. (רק היא חושבת ככה. כנראה היא לא מכירה אותי. בכלל). וראיתי אותם והבנתי שאלה אנשים טובים ככ. וסביבה כזו אני צריכה. אנשים כאלה. חיים, כאלה. עם משמעות. עם - תודה להשם יתברך. עם עבודת השם. עם מטרה. (אני חייבת חייבת ללכת לשם. רק טוב זה יעשה לי. רק טוב. השם יעזור לי. נכון ? )
..אמיצהאחרונה
מבולגן לי. למה הגעתי בכלל?
אוף אוף. אני עייפה. ורגשות אשם. הרבה.
ובלאגן במדינה
מתי יגמר כבר ומשיח פשוט יגיע
..אמיצה
כן. זה לא ייגמר בזמן הקרוב. כל פעם אני סולחת. כל פעם.
למה אני עושה את זה? אלוקים רק יודע.
רק אני מקווה שאלוקים סולח לי, גם

אולי יעניין אותך