גנב אחד ביקר את חברו ביום כיפור ולהפתעתו גילה כי זה נהנה מעוף צלוי בעל ריח מגרה.
אמר הגנב: "מה קרה לך? אתה לא יודע שהיום יום כיפור?"
ענה לו החבר: "אני לא חטאתי ולא גנבתי כל השנה, מדוע אני צריך לצום?"
חשב הגנב ואמר: "אני לא מוצא שום הגיון בכך ששנה שלמה אתה לא גונב בשביל לאכול יום אחד..."
לזקן אחד היה כלב, שהיה ידידו הטוב ביותר.
יום אחד מת הכלב בשיבה טובה. הזקן, שהיה קשור אליו מאוד, הלך לרב, וביקש ממנו שיעשה לכלב אזכרה ושיקרא עליו "קדיש".
הרב הסתכל עליו בפליאה ואמר לו: "אדוני, קדיש אומרים רק על יהודים שנפטרים. אבל אם זה באמת כל-כך חשוב לך, אז בצד השני של הרחוב, יש בית כנסת רפורמי. תנסה שם, אולי הם יסכימו ותמצא שם את מבוקשך."
"אתה חושב שהם יסכימו לקבל תרומה של 75000 דולר לבית הכנסת לזכר 'רקסי' שלי?" שאל הזקן.
הרב הסתכל עליו ואמר: "שמו 'רקסי'? למה לא אמרת לי שהכלב יהודי?!?"
המן ופרעה נפגשו.
אמר המן: "אני כועס עליך. מילא אני, הייתי תלוי במלך טיפש ולא הצלחתי בתכניתי נגד היהודים. אבל אתה, מלך אדיר כמוך, איך זה שנכשלת בתכניתך?"
ענה לו פרעה: "להיפך, אני כועס עליך! מהתכנית שלך יש ליהודים יומיים של הנאה נטו. מהתכנית שלי יש להם שבוע של עבודה קשה לפני החג, שבוע של אוכל ששובר להם את השיניים בחג, ושבוע של קלקול קיבה אחרי החג..."
ליד קרית הוותיקן ברומא יושב לו קבצן יהודי חובש כיפה ותליון בצורת מגן דוד. לא הרחק ממנו יושב קבצן אחר, עונד צלב קטן.
העוברים ושבים, בעיקר מאמינים הבאים לבקר בוותיקן, מדלגים על פני הקבצן היהודי אשר לידו אוסף קטן מאד של מטבעות, ותורמים ביד נדיבה לקבצן האחר, אשר גורף מדי יום ערימה נכבדת של מטבעות.
כומר אשר עובד במקום מדי יום, שם לב לעובדה, ולבסוף נכמרים רחמיו על הקבצן היהודי. הוא עוצר לידו ושואל:
"אתה מודע לכך שכאן זה קרית הוותיקן, ובאים לכאן בעיקר תיירים נוצרים מאמינים?"
"בעזרת השם יהיה בסדר," משיב לו היהודי.
לאחר שמסתלק הכומר, פונה הקבצן הראשון לשני ואומר לו:
"יענקל - ראית איך הגוי מנסה ללמד אותנו לעבוד?"
ילדה קטנה שוחחה עם מורתה בנושא לוויתנים.
"לוויתנים אינם יכולים לבלוע אנשים," אמרה המורה. "אפילו שהם יונקים עצומים, גרונותיהם קטנים מאד."
"אבל יונה הנביא נבלע על-ידי לוויתן," השיבה הילדה הקטנה.
"זה פשוט לא יכול להיות," אמרה המורה. "זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית."
"כאשר אגיע לגן-עדן, אשאל את יונה הנביא," אמרה הילדה הקטנה.
המורה הביטה בה, חייכה ושאלה, "ומה אם יונה הגיע לגיהינום?"
"אז את תשאלי אותו," השיבה הילדה הקטנה
אמר הגנב: "מה קרה לך? אתה לא יודע שהיום יום כיפור?"
ענה לו החבר: "אני לא חטאתי ולא גנבתי כל השנה, מדוע אני צריך לצום?"
חשב הגנב ואמר: "אני לא מוצא שום הגיון בכך ששנה שלמה אתה לא גונב בשביל לאכול יום אחד..."
לזקן אחד היה כלב, שהיה ידידו הטוב ביותר.
יום אחד מת הכלב בשיבה טובה. הזקן, שהיה קשור אליו מאוד, הלך לרב, וביקש ממנו שיעשה לכלב אזכרה ושיקרא עליו "קדיש".
הרב הסתכל עליו בפליאה ואמר לו: "אדוני, קדיש אומרים רק על יהודים שנפטרים. אבל אם זה באמת כל-כך חשוב לך, אז בצד השני של הרחוב, יש בית כנסת רפורמי. תנסה שם, אולי הם יסכימו ותמצא שם את מבוקשך."
"אתה חושב שהם יסכימו לקבל תרומה של 75000 דולר לבית הכנסת לזכר 'רקסי' שלי?" שאל הזקן.
הרב הסתכל עליו ואמר: "שמו 'רקסי'? למה לא אמרת לי שהכלב יהודי?!?"
המן ופרעה נפגשו.
אמר המן: "אני כועס עליך. מילא אני, הייתי תלוי במלך טיפש ולא הצלחתי בתכניתי נגד היהודים. אבל אתה, מלך אדיר כמוך, איך זה שנכשלת בתכניתך?"
ענה לו פרעה: "להיפך, אני כועס עליך! מהתכנית שלך יש ליהודים יומיים של הנאה נטו. מהתכנית שלי יש להם שבוע של עבודה קשה לפני החג, שבוע של אוכל ששובר להם את השיניים בחג, ושבוע של קלקול קיבה אחרי החג..."
ליד קרית הוותיקן ברומא יושב לו קבצן יהודי חובש כיפה ותליון בצורת מגן דוד. לא הרחק ממנו יושב קבצן אחר, עונד צלב קטן.
העוברים ושבים, בעיקר מאמינים הבאים לבקר בוותיקן, מדלגים על פני הקבצן היהודי אשר לידו אוסף קטן מאד של מטבעות, ותורמים ביד נדיבה לקבצן האחר, אשר גורף מדי יום ערימה נכבדת של מטבעות.
כומר אשר עובד במקום מדי יום, שם לב לעובדה, ולבסוף נכמרים רחמיו על הקבצן היהודי. הוא עוצר לידו ושואל:
"אתה מודע לכך שכאן זה קרית הוותיקן, ובאים לכאן בעיקר תיירים נוצרים מאמינים?"
"בעזרת השם יהיה בסדר," משיב לו היהודי.
לאחר שמסתלק הכומר, פונה הקבצן הראשון לשני ואומר לו:
"יענקל - ראית איך הגוי מנסה ללמד אותנו לעבוד?"
ילדה קטנה שוחחה עם מורתה בנושא לוויתנים.
"לוויתנים אינם יכולים לבלוע אנשים," אמרה המורה. "אפילו שהם יונקים עצומים, גרונותיהם קטנים מאד."
"אבל יונה הנביא נבלע על-ידי לוויתן," השיבה הילדה הקטנה.
"זה פשוט לא יכול להיות," אמרה המורה. "זה בלתי אפשרי מבחינה מעשית."
"כאשר אגיע לגן-עדן, אשאל את יונה הנביא," אמרה הילדה הקטנה.
המורה הביטה בה, חייכה ושאלה, "ומה אם יונה הגיע לגיהינום?"
"אז את תשאלי אותו," השיבה הילדה הקטנה
