אמא כותבת לבת שלה:

"בתי שלום. אני כותבת לך מספר מילים- כדי שתדעי שאני כותבת.
אם תקבלי את המכתב הזה- זה סימן שהוא הגיע אלייך. אם לא- תודיעי לי על מנת שאוכל לשלוח לך אותו שוב.
אני כותבת לך לאט, כי אני יודעת שאת לא קוראת מהר.
בשבוע שעבר נודע בתוצאות סקר שרוב התאונות קורות קילומטרים בודדים מהבית. לכן החלטנו לעבור דירה. הבית מדהים! יש בו מכונת כביסה, אך איני יודעת כיצד היא פועלת. אתמול שמתי בה כביסה, משכתי בחוט שמעליה- וכל הכביסה נעלמה! אני מחפשת את המדריך למשתמש.
בקשר למעיל שחיפשת, מצאתי אותו. אבל דוד אלי אמר שאם אשלח לך אותו עם הכפתורים, זה יעלה הרבה כסף בגלל שהם כבדים. אז תלשתי אותם ושמתי אותם באחד הכיסים.
אבא שלך מצא עבודה חדשה. יש מתחתיו בערך 500 איש! הוא מכסח את הדשא בבית הקברות...
אחיך צביקה נקלע לאירוע קשה. הוא נעל אותנו במכונית עם המפתחות בפנים. על כן הוא נאלץ לחזור הביתה כדי להביא את צרור המפתחות השני, על מנת לחלץ אותנו מהמכונית.
אחותך שפרה, שזה עתה התחתנה, מצפה לאירוע משמח. עדיין איננו יודעים איזהו מין העובר, על כן איני יודעת אם תהיי דוד- או דודה.
אם תהיה לה בת, היא מתכוונת לקרוא לה בשמי. אע"פ שלדעתי זה מוזר לקרוא לילדה "אמא"...
אם תפגשי את בת דודתך מיכל, מסרי לה ד"ש בשמי. אם לא תפגשי אותה- אל תגידי לה כלום.

אוהבת תמיד- אמך.

נ.ב. רציתי לשם לך קצת כסף במעטפה, אבל כבר סגרתי אותה.

פעם היתה איזה אישה רשעה ל"ע, שהבינה שתפסו אותה על מעשי רשע, והחליטה שהגיע הזמן לקיים הפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" והחליטה לצורך כך שיש לה לקחת את נפשה.

אז השאירה מכתב לבני משפחתה, והלכה לחוף הים כדי לעשות את מזימתה.

עד ששמעה שברוריה דרשה יתמו חוטאים לא נאמר, אלא יתמו חטאים, והתחזקה שלא צריכה לקחת את נפשה, ומספיק לזרוק רק את האייפון לתוך הים.

האמת שזה לא קשה, מגדל אייפל בכלל לא יודע לקפוץ

מקווה שמתאימה לפה ולא ללנ"ו:

אם היית יוצא עם גמבה - היית חותך?