יש להקשות, מדוע בפרשיה זאת לא נאמר "בכל מאדכם", כמו שנאמר בפרשה הראשונה "ובכל מאדך"?

   רש"י ביאר שהפרוש ל"ובכל מאדך" הוא "בכל ממונך. יש לך אדם שממונו חביב עליו יותר מגופו לכך נאמר בכל מאדך", וע"פ הנ"ל ברור הדבר שהפרשה הראשונה נאמרה בלשון יחיד ונאמרה לכל יחיד לכך התורה התיחסה ליחידים שממונם חביב עליהם יותר מגופם שגם הם נצטוו. אבל הפרשה השנייה נאמרה בלשון רבים, וכשמדברים בכלליות התורה לא הוצרכה לדבר אל היחידים שממונם חביב עליהם יותר מגופם.