שבת שלום לכוולם!!!!!
אז זהו.. מתחילים הלימודיםם.. ואני באולפנא
...
תתחילו ללמוד, להשקיע, ותהנו ממש!!!.(עד כמה שאפשר..חח)....
בהצלוחה!!
היחס לרשע לאחר מיצוי הדין (דברים כ"ה ג')
"כי יהיה ריב בין אנשים וניגשו אל המשפט ושפטום, והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע. והיה אם בן הכות הרשע, והפילו השופט והיכהו לפניו כדי רשעתו במספר. ארבעים יכנו לא יוסיף, פן יוסיף להכותו על אלה מכה רבה וניקלה אחיך לעיניך." (כ"ה, א'-ג').
רש"י מביא, במילותיו שלו, את מאמרו של רבי חנניה בן גמליאל מהמשנה בסוף מסכת מכות (כג.) וכותב (ד"ה "ונקלה אחיך"): "כל היום קוראו רשע, ומשלקה קוראו אחיך".
פירושו של רש"י לצד הפסוקים מזכיר את המשנה באבות (א',ח') : "... יהודה בן טבאי אומר, אל תעש עצמך כעורכי הדיינין. וכשיהיו בעלי דינין עומדים לפניך, יהיו בעיניך כרשעים. וכשנפטרים מלפניך, יהיו בעינך כזכאין, כשקיבלו עליהם את הדין."
ברטנורא, בדומה לרש"י, מסביר, אם כי יותר בהרחבה: "שלא תחשוד החייב לומר גזלן היה זה. אלא תאמר שמא טועה היה ולא נתכוין לגזול. אי נמי, נתחייב אחד מהם שבועה ונשבע, לא תאמר לשקר נשבע."
העניין העולה מן הפסוקים הינו מעשי ואקטואלי לכל זמן. כיצד על הקהילה להתייחס לאדם אשר פשע בעבר ונענש? לכתחילה נאמר, כמאמר המשנה, יש עליהם, בפשטות, לראות בו זכאי. בדיעבד, במבחן המציאות, במקרה בו יסופר לפלוני על אלמוני אשר ריצה עונש בכלא על פשע מסויים, האם אותו פלוני יוכל להתעלם מנתון זה אם, ביום מן הימים, יפגשו דרכי שניהם, באם אלו עסקים או שידוכים וכדומה...?
הרי אין מדובר בלימוד זכות ותו לא שכן אותו אדם אכן חויב בדין ונענש.
לעניות דעתי, במקרה זה, אפשר ללמוד מרעיון מתוך "ספר חפץ חיים".
המינוח השגור בפינו הינו "כבדהו וחשדהו", מוטיב אשר מודגש שוב ושוב לאורך הספר העוסק באיסורי לשון הרע ורכילות. ההלכות עוסקת לא פעם סביב מקרים בהן פלוני יודע על עוול שאלמוני ביצע, אזי יש עליו להוכיחו ואם יודע שלא יעזרו דבריו עדיין ניצבים מולו מחסומים נוספים לעבור על מנת להחזיק בהיתר אשר יאפשר לו לספר לאחרים על פשעו של אלמוני, כגון: האם אלמוני עדיין מהווה סכנה? האם יש להזהיר את הציבור? וכו...
לצד העניין המורכב מדהים לראות את הפסוקים אשר מציגים את היחס הנדרש באופן חד משמעי, כאשר לאחר שה-"רשע" קיבל את עונשו הוא מוגדר כ-"אחיך".
מקור: נתנאל קראוס
...