מישהי פה התחילה גמילה לפני גיל שנה?טל שחר
הכוונה מחיתוליםטל שחר
זה אפשרי??אמא קטנה
אני לא זוכרתראו כי טוב
איפה נפגשתי עם זה, אך בהחלט חרוט בזכרוני שפגשתי איפשהו עם גמילה בגיל 9 חודשים. אז מופרך זה לא, ואם היה לי האומץ - גם הייתי מנסה. כי לדעתי לתינוקות יש כושר הישרדות ולמידה אדיר שלא מנוצל מספיק. אך בוודאי שזה תלוי ילד ונסיבות.
נפגשת בזה אצל הלוחשת לתינוקותאנונימי (פותח)
היא מדברת על גמילה כעל אימון- לימוד טכניקה ומציגה את היתרונות שבאימון זה לפני שהילד רוצה גם לשלוט בתהליך זה.
דרושה המון סבלנות לתהליך אבל זה בהחלט אפשרי. בספר הוורוד שלה יש פירוט רב.
בהצלחה!
 
אנחנו מגיל אפס יוקטנה
לוקחים אותם לעשות פיפי וקקי בכיור או בשירותים (ועדיף על שיח או עץ!). 
יש להם את היכולת לשלוט בפיפי וקקי מגיל אפ. רק אנחנו, ההורים, לא למדנו איך לעשות את זה כמו שצריך אבל אם נמנסים - מצליחים! אולי לא כל פעם, אבל בהחלט מצליחים, וזה כיף! 
את רצינית?raka
איך עושים את זה?
פשוט מאודיוקטנה
1. מורידים את החיתול
2. מחזיקים מעל לכיור

אפשר גם לכוון לאמבטיה, או עם הטוסיק בתוך השירותים (או בתוך קערת פלסטיק, או סיר - מה שנח!). הכי כיף, כאמור, מעל איזה שיח טוב 

מומלץ להתחיל עד גיל 4 חודשים. לאחר מכן, התינוק מבין שלא לוקחים אותו לעשות, אז הוא מתרגל לשחרר על עצמו, בחיתול. ואז צריך לגמול אותו ממה שלימדנו אותו לעשות, בדרך כלל בגיל שנתיים-שלוש. אבל אפשר לנסות תמיד! מקסימום... מה כבר יכול לקרות?! יהיה קצת פיפי וקקי פה ושם - אפשר לחשוב  מי שיש סביבה עולים מרוסיה, אולי ראתה את האמהות (או הסבתות) מרוסיה מושיבות תינוקות בני 6-7 חודשים על סיר. כך נהוג שם. 
רגע רגע, אבל כל היום הם עם תחתונים?חבילת טישו
סליחה על השאלה הדבילית..
 
אבל איך את יודעת שהם צריכים?
אין חוקיםיוקטנה
אני שמה להם חיתול, ומורידה להם כשאני לוקחת אותם לעשות. יש כאלה שלובשים תחתונים, ויש כאלה שהולכים "נטורל" (חשופים)  אמא אחת מייצרת מכנסיים מיוחדים בשביל זה, ואני מתכננת לרכוש כמה בעתיד (אחרי שהחיתולים הרב-פעמיים שיש לי יתבלו וילכו לפח). הנה האתר שלה: http://www.pishpushim.co.il/134871/Album-1 יש בו גם הרבה סירטונים של פיצפונים שעושים בסיר או בקערה, וכדומה.
אסור להושיב תינוק שלא יושב בעצמו!נחשונית
ובקשר לחינוך הרוסי - אוי לא. אני מכירה את זה מקרוב ובבקשה רק לא זה. מה זה פה, הצבא האדום? חינוך של קנטוניסטים?
אז ככה-טל שחר
למעשה כבר התחלנו- קקי בגיל חודש, ועכשיו לרגל הקיץ  החלטנו להיפטר מהחיתול לגמרי, בהתחלה חשבתי רק כמה שעות ביום, אבל הבנתי שאם עושים את זה- צריך עקביות, השאלה שלי למעשה כזאת- קודם כל, היא התרגלה לעשות שירותים ( מכל סוג) תוך כדי יניקה, ועכשיו אם אני מטיילת איתה הפארק- ורוצה להושיב אותה, זה קצת בעיה, איך אפשר לעזור לה להתחיל לשחרר בלי לינוק?  דבר שני, אתמול כשהיינו בפארק- זיהיתי שהיא רוצה, הושבתי אותה, כבר היו כמה טיפות בתחתון, אך היא סרבה להמשיך ובכתה- למה?! לפעמים היא כן עושה בפארק (כהמלצתך יוקטנה- על עץ
חשוב לציין שאני מתייחסת לזה כאל תהליך למידה שלי- לאיך לזהות את הצורך שלה, ואם מתפספס אני לא עושה ביג דיל ופשוט מחליפה מכנס, בבית, היא אפילו מוליכה אותי לשירותים כשהיא צריכה, אבל בחוץ- לא יודעת, אולי היא מתביישת?  ( לא ברור למה, היא רגילה להסתובב ערומה מול אנשים כשחם, אולי כי אנחנו לא עושים מול כולם היא גם מרגישה שזה לא לעניין ).
ובנוגע לצבא האדום- אני רואה המון הורות  בפארק שבו אנו מטיילים, ועצוב לי לומר- אבל ילדים ישראלים רבים- פשוט לא מחונכים - ז"א- הם משחקים בפרקאו ( לא בשובבות חביבה, אלא תוך גרימת נזק לילדים אחרים- מתגלצ'ים אחד על השני, לא משתפים, לא מבקשים רשות לצעצועים של אחרים, וההרוים הישראלים- יושבים בצד ומאפשרים- בעוד הסבתות הרוסיות טורחות להשגיח ולכוון את הילד לצורת התנהגות חברית, אני יודעת שהרבה פעמים הרוסים גם מגזימים לצד השני- ולא נותנים מרחב- וזה כמובן גם לא טוב, אבל יש איזה מקום באמצע , ולגבי גמילה לפני גיל שנה- מה יותר טוב מילד שמודע לגופו, לצרכיו, ומתוך כך אני מאמינה גדל גם הבטחון העצמי ( הילד לומד להאמין שיש עם מי לדבר, ושמבינים אותו יותר- )  לדעתי בכ"א, וכך אגב מגדלים גם בסין, ואני מניחה שברוב מדינות עולם שלישי- שם עוד לא גילו את החיתולים ( שהם אמנם נוחים- אך גם מעיקים על הכיס- וגם על כדור הארץ - לא מתכלים ומשחררים מלא כימיקלים לאדמה - מה שאומר שבסופו של דבר- אנחנו שותים את זה במים שלנו... )
אשרייךראו כי טוב
את ממש מתמסרת לתפקיד האמהות.
שנזכה גם אנו.
מסכימה. הושבתי את רחלי על סיר רק אחרי שהיא ישבה.יוקטנה
עכשיו שאת אומרת את זה (לגבי החינוך הרוסי), זה צרוף מקרים מעניין שגם הסינים עושים ככה עם התינוקות שלהם (כלומר, לוקחים אותם לעשות צרכים), כמו שטל שחר אמרה. וסין ורוסיה הן באמת מדינות כאלה... נו... את יודעת למה אני מתכוונת - ברוח הדברים שאמרת.
אני רואה את זה דווקא לא כחינוך נוקשה, אלא להיפך, כהורות פתוחה יותר ומאפשרת. זה לא שאני אומרת לילד מתי לעשות, אלא מנסה לנחש מתי הוא רוצה, ואז מאפשרת לו. הרבה תינוקות קטנים עם חיתולים מחכים ומתאפקים המון, עד שבסוף הם לומדים לעשות בחיתול. אני חושבת שחלק מההתפתלויות של תינוקות וכיווצים ובכי, שהורים רבים מפרשים כ"עצירות" או "כאב בטן", הם למעשה נסיונות נואשים לעצור את הפיפי או הקקי שלא "יברח להם" לפני שלוקחים אותם לעשות, כי הרפלקס שלהם הוא לחכות שיקחו אותם לעשות.
אני חושבת שתינוקות נולדים בלי בקבוק או מוצץ, ועם רפלקס יניקה, כך שהכוונה המקורית היתה שאמא שלהם תניק אותם. בהתאמה, תינוקות נולדים בלי חיתול ועם שליטה על הסוגרים, כך שהכוונה המקורית היא שיקחו אותם לעשות.
וחוץ מזה - זה מבדר ומשעשע לגמרי! וגם נותן תחושת גאווה כזו כשמצליחים
 
הם גם נולדים בלי בגדיםיהודיה מא"י
נודיסטים קטנים...אני ירושלמית
זה בגלל ש...יוקטנה
הם אמורים להתחמם מהגוף של אמא  

סין ורוסיה?raka
שתי מדינות קומוניסטיות שלא מעודדות ילודה בכלל ואפילו להיפך..... לא נראה לי שדווקא בנושא הזה אני אקח מהם דוגמא... בדברים אחרים בהחלט כן. בלי להישמע קיצונית...
זה לא זהנחשונית
השיטה שלך יוקטנה מוצאת חן בעיני. הלואי שכבר תהיה לי הזדמנות לנסות אותה. ההערה שלי היתה רק על השיטה של הסבתות הרוסיות להושיב תינוק רך שעדיין לא יושב בעצמו. זה אסור.
נפילה מדרגת גן עדןראו כי טוב
להזכירכם שרק לאחר החטא התחלנו ללבוש בגדים, אז זה מראה מה המצב התקין...
אולי באותו משקל אפשר להתייחס גם לטיטול ומוצץ וכו', כירידת הדורות? ....
איזה דיון פילוסופי נהייה מזה D:יוקטנה
כשנגיע למצב של אדם הראשון לפני החטא- אזנפשי ישובב
נחזור לגן עדן, ולמבט הנכון והטהור גם לגוף שלנו... אז קדימה לעבודה! הגאולה בפתח...
 
בבשורות טובות!!
ראו כי טוב- אני מסימה איתך-טל שחר
אכן- חיתול ומוצץ  לדעתי הם פונקציה של ירידת הדורות, היום כבר קשה לרוב המהות להיות קשובות  וזמינות לתינוקות שלהם כל רגע, פעם- אמהות היו תמיד ליד תינוקותיהן, וכך תמיד היו זמינות להנקה, וגם לא הייתה אופצ' אחרת- כ"נל חיתולים, אני יודעת עכשיו שאפשר לזהות מתי התינוק רוצה שירותים- אם רק קשובים לו, מה שבזמנינו לרוב האמהות הוא אכן בלתי אפשרי, יש לזכור - שחיתול ומוצץ לא הומצאו כשיצאנו מגן עדן- אלא כמה אלפי שנים מאוחר יותר...  חג שמח
זהירות מרומנטיזציה של העבר!קצת אחרת
פעם אמהות עבדו קשה, עבודה פיזית שנמשכה שעות רבות, רק כדי לשרוד. נוח לנו היום, עם כל הפינוק שלנו, לדמיין איך פעם אמהות היו "קשובות", "פנויות" ועוד מילים יפות. אמהות היו ליד התינוק, אבל קשה לי לדמיין אמא שמכבסת בנהר קפוא מתפנה להניק את התינוק מתי שבא לו, אמא שצריכה להספיק לעבד חלקת ירקות לפני שתרד השמש מתפנה לטפח את התינוק כמו שהיתה רוצה, אמא שצריכה לקצור, לזרות, לברור ולטחון רק כדי שיהיה לחם בבית מתפנה להיות קשובה לכל ילדיה (ואל תשכחו שפעם היו כשמונה ילדים לאשה, אם לא יותר)... פעם לא היתה אופציה חלופית להנקה, לא היו טיטולים ולא היו קופות חולים והרבה תינוקות פשוט גוועו.
מומלץ בחום לקרוא את "האפר של אנג'לה" כדי להבין מה היו תנאי החיים לא כל כך מזמן...
בקיצור, אם יש לנו מה לתקן אצלנו, צריך לתקן. אבל לא לדמיין שפעם הכל היה כל כך נינוח ונעים ואבוי לנו שיש לנו מים זורמים וחשמל.
 
אויש, לא התכוונתי לתקוף אותךקצת אחרתאחרונה
מצטערת אם ההודעה יצאה תוקפנית.
סיפור חשובקצת אחרת
תשמעי מה סיפרה לי דודה של בעלי שגם ילדיה גדלו בלי טיטולים (בחינוך מאוד מאוד נוקשה ולא קשוב, אגב) - פעם היא נסעה ללילה והשאירה פעוט אצל קרובים. הילד צרח וצרח כל הלילה ולא נתן להם לישון בכלל (עוד לא ידע לדבר). כשהיא חזרה בבוקר התברר שהילד פשוט היה צריך שיחזיקו אותו בתנוחה שלו והוא יוכל להתפנות.את יכולה לדמיין לעצמך איזה ייסורים זה לפעוט להיות אנוס להתאפק כל כך הרבה שעות? הילד צרח מכאבים!
אז השאלה היא האם לא יוצרים בילד תלות בהורה לצורך התפנות, דבר שהוא שלילי ולא טבעי בעיני. אם כבר אנחנו מנסים להבין למה התכוון הבורא, זה בטח לא לזה.  
 
וסתם עוד משהו בקטנה, תינוק נולד גם בלי שיניים. זה לא אומר שהוא לא צריך אותן.
תינוק דווקא כן נולד עם שינייםיהודיה מא"י
הן פשוט נמצאות בהתחלה בתוך החניכים ויוצאות פחות או יותר בשלב שבו הוא צריך אותן
והמסר שאני מבינה מהסיפור שלך שאם ילד צריך טיפול שונה מהטיפול המקובל לילד בגילו צריך לידע את הביביסיטר.
בדיוק,קצת אחרת
תינוק לא מגיח מהבטן עם כל הדברים שהוא זקוק/יזדקק להם מוכנים מראש. זה שתינוק נולד בלי בקבוק, מוצץ, שמיכה ומטרנה זה לא הוכחה לשום דבר.
 
זה באמת מסר חשוב, אבל השאלה שמענינת אותי היא התלות שיש לילד בהורה כדי להתפנות. זו הסיבה שאני חוששת קצת מהשיטה הזו. אני בהחלט מאמינה שזה אפשרי ואפילו קיבלתי חשק לגמול שניים יחד עכשיו, אבל האם זה באמת טוב לילד להיות תלוי בהורה לצרכיו? מה קורה אם ההורה לא יכול להענות באותו הרגע? בעיני עדיף שיעשו בטיטול משיתאפקו יותר מדי. מה כושר ההתאפקות של תינוק רך? אני באמת לא יודעת.
סליחה... אחרי שקראתי את כל מה שכתבת אבלאחותו
איך עושים זאת כשיש מספר ילדים בבית?
זו באמת בעיה...טל שחר
אני מכירה אשה אחת שיש לה בת 3.5 ובן שנה- היא גמולה מגיל 8 חוד', והוא מגיל 3 ימים, מצד שני בעלה בהייטק, והם ניזונים לא מעט ממסעדות אורגניות למיניהן ...
ממה שהצלחתי לברר מסבתות לגבי מה היה פעם- באיזור גיל שנה היו מורידים את החיתול, ואם היה מתפספס - לא היו מתרגשים, אולי היום הסטנדרטים של הריחות בבית השתנו... 
 מעניין באמת, אולי אתן יכולות לבדוק עם האמהות\ סבתות- איך היה פעם?  בארץ ובעולם- שהרי יש לנו כיהודים מלא ידע על תרבויות אחרות (מנסיון -
אני סקרנית ללמוד.
שבת שלום לכולכן
לאן ולמה את ממהרת??יהודית פוגל
פרויד אמרשירק
שהרבה בעיות נפשיות של אנשים נגרמות מגמילה מוקדמת מדי.
אז ככה:טל שחר
לגבי פרויד-   בזמן חייו היו גומלים בגיל שנה, שנה וחצי -  ( 90%) מהילדים, בחברות שבטיות יותר- לא היה שימוש בחיתול כלל. אני חושבת שיש פער בין הגישה המערבים ל"גמילה" לבין התמודדות עם צרכים בחברות אחרות.
הגישה המערבית, גישה שכלתנית, שלדעתי ממעיטה מאוד בהערכתה להבנת התינוק את העולם הסובב אותו.
למעשה, לא התחלתי מתוך מחשבה שאני רוצה לגמול- הימים הם ימים חמים, וחשבתי שזה לא כ"כ נעים להסתובב עם שקית ספוגה בהשרשות של עצמך, לחות וצורבות את העור, התחלתי להוריד לבתי את החיתול במשחקינו בגן השעשועים, פגשתי שם אמא שכאמור גמלה את ילדיה בגיל 8 חוד, ובגיל 3 ימים ( שני ילדים שני מועדים), היא סיפרה לי שלתינוקות יש את היכולת להיתאפק, ואם רק ניתן להם לתרגל, ולהיות מודעים לגופם לסביבתם, הם ינסו מהר מאוד לשמור את צרכיהם- כמו הגדולים, למקום המסוים שבו הם מורגלים.
מכיוון שבכל מקרה- בזכותה של יוטנה היקרה  היא עושה גדולים מגיל חודש( אין לנו גינה יוקטנה- גרים בבית דירות... , לא חששתי - מקסימום היא תעשה פיפי במכנסיים- קיץ הכל מתייבש מהר, אני לא דורשת או מצפה ממנה לכלום, לפי עצת האם מהפארק- פשוט ללמוד לזהות אותה- אולי שמתן לב שבולט לעין כשתינוק עושה גדולים, אחרי מס' ימים- זיהיתי שהיא עושה סימן דומה- מצומצם יותר- לפיפי, עכשיו זאת העבודה שלי- ללמוד להיות קשובה מספיק , בינתיים אני עושה הרבה כביסות, אבל גם התענגתי לראות איך היא לומדת לבקש - ואיך הוליכה ( היא מתניידת בהליכה עם ידיים של אנשים   אותי לבית השימוש- דפקה על האסלה- וכשהושבתי אותה- עשתה פיפי עם חיוך מאוזן לאוזן.
אני חושבת שזה בפירוש לא מתאים לכל אמא, ושאם התהליך מלווה ולו במעט- בתיסכול כעס או אכזבה של האמא- הוא בהחלט מביא נזק רב, כמו כל נושא שאמא תייצר רגש שלילי לילדיה,  ועם זה- למי שזה כן מתאים,  זה נותן לדעתי לילד הרבה תחושת עצמאות, בטחון  עצמי, מודעות עצמית,  וחיבור לגופו- ערכים שהם מאוד חשובים בעיני. אני מקווה יהודית ושירק שההסבר המפורט יותר שינה לכן את הרושם במעט, ושאתן לא יושבות וחושבות שאני קושרת אותה לסיר ומחכה שמשהו יקרה ...
אשמח לשמוע את תגובותיכן
ואני מוסיפהטל שחר
עוד מאמר שהתחברתי אליו  http://www.daphnatayar.co.il/Article11.html
בזמנו של פרויד גם קשרו את הילדים לסיריוקטנה
יש לי הרגשה שאולי, רק אולי, מכאן הנזק הנפשי ;) 
פרויד אמר הרבה שטויות. וסבתא שלי אמרהאני ירושלמית
שהם גם היו גומלים מוקדם. התינוקות היו יושבים כמעט כל היום על הסיר בגלל זה...
זה לא נבע מגישה שבאה לקראת הילד (אז בכלל לא ידעו שיש לילדים זכויות) אלא בגישה חוסכת חיתולים...
 
ואם מישהו זוכר את כיסאות התינוק של פעם שהיו מחוברים באורגינל סירי לילה... לא הבנתי לשם מה... רק לאחר זמן הבנתי שזה היה חלק אינטגרלי משגרת יומו של התינוק...
נשמע ממש הזויאנונימי (פותח)
קפץ...אנונימי (פותח)
שגומלים ילדים בגיל כ"כ צעיר!!
מה הבעיה לתת לילד לעשות קצת בטיטול עד שהוא מבין שצריך לעשות בשרותים??
 
מה?? מ'זה הגיל המוקדם הזה?שיראל.
אצלנו לא לפני שהילד מתחיל פחות או יותר לדבר.וזה "עבד" כבר אצל 7 ילדים,בקרוב השמיני (לא אני האמא,אני האחות..).
זה לא "לתת לילד לעשות בחיתוליוקטנה
גם לי קפץ יוקטנה
זה לא "לתת לילד לעשות בחיתול", כי הילד לא רוצה לעשות בחיתול. הוא רוצה ומצפה שיקחו אותו לעשות, ממש כמו שהוא רוצה ומצפה לינוק מאמא שלו (אבל חלק מהתינוקות לא מקבלים את מה שהם רוצים, אלא בקבוק). לקחת את התיוק לעשות פיפי וקקי, זה להענות לצורך שלו; לתת לו את הטיפול שהוא נולד לקבל. לא כל האימהות חייבות לקחת את הילדים לעשות, כמו שלא כל אחת חייבת להניק. אבל אני גם טוענת שזה כן משהו שברור שהוא עדיף לילד, כמו שהנקה עדיפה על בקבוק.
גיליתי!טל שחר
קוראים לזה שיטת הקשב, ואם ננסה להסתכל בצורה מעט יותר רחבה- נניח יותר מ30 שנה אחורה או לשני שליש  מעולם שאין לו חיתולים- נגלה שזו הדרך המקובלת- זה רק אנחנו בעולם החיתולים שלנו שלא מכירים את זה.
הנה - למי שיש כח נפשי וזמן- תוכלו לראות את הקישור שאתמול קיבלתי מחברה  http://yes.walla.co.il/?w=2/7833/1677599, קצת ארוך אבל נותן פרספקטיבה אחרת.
ירושלמית- זה בדיוק מה שסבתא שלי אמרהיד_האלמונית
כשדיברתי איתה בנושא לפני כמעט שבוע.
וזה ממש עשה לי חשק לגמול את הקטן שלי (שנה) בנוסף לגברת בת הכמעט 3 שעכשיו סופסוף נגמלת
בינתיים ניסו לשכנע אותי שבימינו אפשר להסתדר עם הטיטולים ועם גמילה בשלב מאוחר יותר..
אבל נראה לי שאחרי השירשור הזה, כבר באמת השתכנעתי..
(יו, איך בא לי לגמול אותו! )

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך