סקר:מי בא לאומן שנה הבאה??kehati
יש שם חוג טנגו?רחלקה
מה הקשר???kehati
רחלקה,מה היה העניין?למה להתקיף?קראתיך
חח רחלקה
אוריין
מה זה רחלקה? מה זה אמור להביע????kehati
הלוואי ..אני רוצה ליזכות.וד''א מי שלא נוח לו לא...''בונייך''
כי אנחנו נגד יציאה מהארץ כי זה סותר את ההלכהאוריין
יש הבטחה מהצדיק!ואנחנו סומכים עליו''בונייך''
זה אפילו לא קצת כמו ארץ ישראלאוריין
אומן טמאה והיא לא מתקרבת בכלל לארץ ישראל!!!
ואז מה אם יש הבטחה מצדיק? יש הלכהה!! שהיא הרבה יותר חשובה מרבי נחמן עם כל הכבוד.
וחוץ מיזה : http://www.nachmanhome.com/%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa.htm תיכנס לקישור...
אורייןשמחה ואמונה
אני עולה לי"ב ולמדנו גם למדנואוריין
אני לומדת באולפנה חסידית ולמדנו מזה חסידות ואני נגד לעשות דברים נגד ההלכה גם אם הצדיק אומר אם כל הכבוד דברי הרב ודברי העבד שומעים לדברי הרב שזה הקב"ה ...
לא שוללת את ברסלב... אני הייתי פעם ברסלבית והפסקתי כיזה נראה לי ממש לא רצון ה' לזרוק ת'שכל וללכת כמו עיוורים אחרי הצדיק... הוא בשר ודם בסה"כ ואנחנו רוצים ומחוייבים לעשות רצון ה'!
האמת, כרגילאלעד
אתה יודע ביכלל למה הוא רצה להיקבר באומן????''בונייך''
אוריין נשמה,שומדבר פה לא נוגד את ההלכה...קראתיך
אני .......כל הזמן שמח
מה אתם אומרים על זה???kehati
|
תוכן השאלה שלום לך כבוד הרב. אני בחורה בת 20 דתייה אך לא מקפידה מאוד לצערי. אך מאמינה בקב"ה בכל ליבי. לאחרונה השתחררתי משירותי הצבאי בצה"ל. ואני מעוניינת לטוס לחו"ל לצורך עבודה, בכדי לחסוך הרבה כסף בזמן קצר ללימודים הקרובים בעוד כ-5 חודשים. אני מעוניינת לטוס לאנגליה אך הבנתי שיש איסור לצאת מהארץ לצורכי עבודה או טיול. זה משהו שאני מאוד רוצה אך אני לא חושבת שאני יטוס אם אין בו ברכה מלכתחילה. מה דעתך? יש לי עוד שאלה- יצאתי עם בחור דתי מעל שנתיים ואני מאוד רוצה להתחתן איתו אך הוא חושב לתת לזה זמן כדי לבחון אם זה "זה". ואני מאמינה שאם זה היה זה, הוא היה יודע ומרגיש כמוני. זה נכון או שפרידה יכולה להוביל למסקנה הפוכה ממה שהוא חשב??? תודה רבה לך כבוד הרב שאתה מקדיש מזמנך... רותם. |
|
תוכן התשובה בימינו שגיחה לחו"ל היא עניין של מה בכך, האיסור הוא רק של שוטטות בחו"ל בלי קביעת יעד חזרה. שאז יש חשש השתקעות בחו"ל. טיול לזמן מוגדר וק"ו לצורך עבודה אם היא שייכת רק בחו"ל אין בו בעיה. |
|
התשובה התקבלה מהרב צבי יניר
בתאריך ו´ תשרי ה´תשס"ח |
לא שמעתי על הרב הזה בכלל ולכן...כל הזמן שמח
מי יצא מהארץ??דוסית גאה!
למי שאומר שצריך להביא את רבי נחמן לארץ שיכנס:kehati
אהה.אלעד

אתם משלמים הרבה,אלעד
תביאו את ר' נחמן לכאן וזהואלעד
מקורות....כל הזמן שמח
זה ארוך אני ידגיש את הדברים היותר הנוגים לנו)שאלה מרכזית בהלכות ישוב הארץ היא, מהו הגדר המדויק של המצווה. האם עיקרה הוא שמקום המגורים הקבוע יהיה בארץ, אבל אין חובה על יהודי להיות בארץ בכל שעה ושעה. או שעיקר המצווה הוא שאדם יחיה תמיד בארץ, ובכל רגע ורגע ישנה מצווה שישהה בארץ. בהגדרה ההלכתית הזו תלויה השאלה האם מותר לצאת מהארץ לשם טיול קצר בחוץ לארץ.
על פי התלמוד במסכת עבודה זרה (יג, א) פסק הרמב"ם (הל' מלכים ה, ט), שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם. אולם לצורך שלושה דברים התירו לצאת, בשביל לימוד תורה, נישואין ומסחר. וכל זה בתנאי שיסיים את ענייניו בחוץ לארץ ויחזור לארץ, אבל לשכון בחוץ לארץ בקביעות אסור. ואם ישנו רעב כבד בארץ, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן ארוך. ואפילו במצב של רעב כבד, מידת חסידות להישאר בארץ. וכן נהגו רבים מגדולי ישראל, וכפי שציווה ה' ליצחק אבינו ע"ה בעת שהיה רעב: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ" (בראשית כו, ב).
אם כן יוצא שישנן שתי דרגות במצוות הישיבה בארץ. האחת היא הישיבה הקבועה, דהיינו קביעת מקום המגורים, ולגביה רק כאשר ישנו רעב קשה בארץ, עד שבלתי אפשרי להתקיים בה, רק אז מותר לו לאדם לקבוע את ביתו בחוץ לארץ, אולם ללא כן, מצווה עליו לקבוע את ביתו בארץ ישראל. וכיום ברוך ה', אין רעב כבד בארץ, ולכן אסור לרדת מהארץ לשם השתקעות.
והדרגה השניה היא השהייה בארץ, שאין לבטלה בחינם. אולם מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל לצורך מסחר ופרנסה. וכן מי שלא הצליח למצוא אשה בארץ, מותר לו לצאת לחוץ לארץ כדי למצוא בת זוג ולעלות אח"כ לארץ. וכן מי שרוצה ללמוד דווקא אצל רב מסוים בחוץ לארץ, מותר לו לצאת וללמוד אצלו, ובתנאי שיתכנן אח"כ לחזור. אמנם בתקופה האחרונה רובם הגדול של תלמידי החכמים גרים בארץ, ולכן אין כמעט סיבה לצאת לחוץ לארץ כדי ללמוד שם תורה. אולם מצוי מאוד שמבקשים מרבנים ומחנכים מהארץ לצאת לחוץ לארץ כדי ללמד שם תורה ולחנך לעלייה לארץ, וזה מותר ומצווה. וגם לצורך רפואה מותר לצאת מהארץ. וכן מותר לצאת לתקופה קצרה לצורך כיבוד הורים.
אבל לצאת לטיול לחוץ לארץ, לדעת רבים אסור, שכן למדנו שרק לצורך גדול, כלימוד תורה, פרנסה ונישואין, התירו, ולא לצורך טיול (כך משמע ממשפט כהן קמז, וכ"כ ביחו"ד ה, נז).
אמנם נראה שאפשר ללמד זכות על היוצאים לטיול לחו"ל, שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו 'כרטיס-חזור', הרי שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד וברמב"ם. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שמא בסוף לא יחזור לארץ.
וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים.
ואפשר לומר לפי זה, שכל הדיון בתלמוד היה על יציאה ממושכת, שבה האדם קבע את מקומו לזמן משמעותי בחוץ לארץ. ואף היה חשש שמא ישתקע שם ולא יחזור לארץ. אבל על יציאה לזמן קצר ביותר לא דיברו ואין בה איסור. כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן יציאה לטיול קצר של פחות מחודש, כאשר קונים מראש את כרטיס החזרה - אינה אסורה. ובמיוחד כאשר מתווספת לטיול איזה מגמה של מצווה, כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות ולארץ, או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים.
ומכל מקום אף אם נאמר שאין איסור לצאת מהארץ לזמן קצר, בוודאי מעלה גדולה להישאר תמיד בארץ, שכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל יש בידו מצווה של ישיבה בארץ. ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ, נמצא שהיוצא מהארץ מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ".
וזה לשון ההערה שם: " בין המחמירים שלא לצאת לטיול לחו"ל, יחו"ד ה, נז; עשה לך רב ח"ח מט; וכך משמע מדברי מרן הרב במשפט כהן קמז; וכן משמע מהרב גורן "במשנת המדינה" ע' 31 בשאלה על אילת. וכן מובא בספר "ארץ צלצל כנפים" בשם הרב ליאור, והרב זלמן נחמיה גולדברג. ולכך נוטה הרב אריאל באהלה של תורה ב, ט. בין המקלים: הרב ישראלי בארץ חמדה ספר א' א, י, שהקל לצאת על מנת לחזור לכל צורך אפילו של רשות. ושלא לצורך כלל - אסור. וכ"כ בשבט הלוי ה, קעג. וכ"כ הרב שלמה דייכובסקי בתחומין כ'. וכן נלענ"ד עפ"י הסברה שכתבתי למעלה. עוד נראה שאם האיסור לצאת הוא אפילו לשעה קלה, הרי שאסור לצאת מגבולות הארץ אפילו למרחק של מאה מטר כדי לקנות ירקות בזול, ולא מצאנו בדברי חז"ל שום דיון המגדיר איסור זה ואת הגבולות המדויקים של הארץ, שמהם אסור לצאת.
אלא שגם למקילים יש מצווה להישאר כל רגע בארץ ישראל, שכן עיקר קיום המצוות בארץ, וכפי שאמרו חז"ל בספרי עקב לז, ורש"י דברים יא, יח, ורמב"ן ויקרא יח, כה, וכמובא לעיל א, ג. ומו"ר הרצי"ה מסר בשם ה"חפץ חיים" שלפי חשבונו ערכה של מצווה בארץ ישראל פי עשרים מערכה של מצווה בחו"ל. אמנם אפשר לומר שעיקר העניין תלוי במקום המגורים, וכלשון חז"ל "הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה", ואפשר לומר שכוונת "הדר" למקום מגורים קבוע. ואזי מי שיוצא למטרות חיוביות לחו"ל, גם כשהוא בחו"ל הוא בבחינת דר בארץ ישראל, שכל עולמו ומגמותיו קשורים בארץ ישראל, ועל כן גם מעלת קיום המצוות שלו בחו"ל קרובה למעלת קיומן בארץ ישראל. אבל אם הוא יוצא לטיול סתמי, אכן הוא מפסיד יותר ממעלת ארץ ישראל. יש להעיר כאן כי פעמים יש בעיה חמורה יותר בטיולים בחו"ל, שיוצאים למקומות שקשה לשמור בהם אורח חיים יהודי, ומתרחקים מקיום המצוות, והנזק עלול להיות חמור מאוד".
מכל מקום נראה, שהרוצה להקל לצאת לטיול, לא יצא ליותר מחודש. ורק אם הדבר נדרש ללימודים, שאי אפשר ללומדם בארץ, אפשר לצאת ליותר זמן. בנוסף לכך, ביציאה לחו"ל יש בעיות נוספות, הנובעות מחיים בסביבה שאינה יהודית, כמו תפילה, כשרות, צניעות. וגם זו סיבה שלא לצאת לזמן ארוך, כדי שלא יעמיד אדם את עצמו בניסיון.



עשיתם מזה ממש חתיחת סיפור..שמחה ואמונה
לגבי השות ש9790205 הביא...שואפת למעלה..!
אבל רבינו לא....כל הזמן שמח
ווואי וואי חלאס צאו כבר מהפורום חפרתם..שובי אמונה
לא כזה!אני לא מסוגל לראות בביזיון על א"י.....נקודהכל הזמן שמח
למה כל כמה זמן..מעריצה של אבא
לא רוצים לצאת מהפורום!! חח מה תעשו??אוריין
סתם חח מה אכפת לכם שניהיה פה??
רבי נחמן לא רצה להקבר באומןן!! אומןן טמאה!!
חוץ מיזה שכל התפילות עולות דרך ארץ ישראל אז עדיףף להתפלל בארץ ישראל!!!
ואסור לצאת לחו"ל!!! תחשבו איזה קטרוג זה שאלפי יהודים בשנה יוצאים לאומן הטמאה מהארץ הקדושה!!! שה' נתן לנו!!
ומעבר לזה שמי שנוסע מפרנס גויים אנטישמים ימ"ש!!!!
תעלו להר הבית זה הכי חשוב!!!
כן אז למה הוא רשם את זה בספר שלו???kehati
תשובהאוריין
תשובה לטענה שרצונו של רבינו להקבר באומן ולא במקום אחר :
המעיין בימי מוהרנ"ת (ח"א ס' כו) ובמיוחד בחיי מוהר"ן (נסיעתו לנאווריטשס' יב) יראה בצורה גלויה שנהפוך הוא שרצונו של רבינו היה להקבר רק בא"י ( ורק מפני כורח השעה וכלשון ראב"ן בשם מוהרנ"ת " בסיבת הדחיה מפני השעה" נמנע הדבר) ומשלא ניתן הדבר רצה להקבר עכ"פ בלעמבערג מקום מנוחת צדיקים, אלא שמפני החשש הגדול שלא יבואו לקברו הוסכם בליבו בתור אפשרות שלישית להקבר באומן עיי"ש בחיי"מ הנ"ל ( ועיי"ש הלשון " היה רצונו לנסוע לא"י להסתלק שם וכו') ( מתוך חוברת רצון רבינו הננמ"ח )
אויש נו באמת..שמחה ואמונהאחרונה
דעת מרן הרב זצ"ל ויבדל"א מרן הגר"ד ליאוראריאל יוסף
"ענין איסור היציאה מא"י לחו"ל" (הערות לס' שדי חמד) (שו"ת 'משפט כהן' למרן הראי"ה קוק זצ"ל, סי' קמ"ז)
אות א' מערכת א"י. כתב (=ה'שדי-חמד'. א.י.), דמותר לצאת מא"י לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים, מצד שהיא מצוה רבה. ולע"ד צ"ע טובא. דנהי שמצינו בכלב שהשתטח על קברי אבות, וכיו"ב בכ"מ בגמ', אבל ודאי לענין מצוה היש פנים לומר דעל כל קברי הצדיקים שבעולם מצוה להשתטח, זה לא ניתן להאמר כלל, א"כ הלא רבו מאד קדושים וטהורים, ועיקר הקדושה של הצדיקים הראשונים, למי כל חמדת ישראל, הלא הוא באה"ק, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל. והלא גם בת"ת ס"ל לר"י (ע"ז י"ג) בד"א כשאינו מוצא ללמוד, אבל כשמוצא, אסור, ולא איפסיקא כותי' כ"א מטעם שלא מן הכל אדם זוכה. ופשוט הדבר שאין זה שייך לענין ההשתטחות אקברי צדיקים, דלא שייך כ"א ברבו שלמד ממנו ורואה בו סי' ברכה, או אולי מזה דוקא יזכה ולא מאחר, אבל לזכות השתטחות על קברי צדיקים מנ"ל לחלק בין צדיק לצדיק. ומכש"כ שצדיקים שבא"י הלא המה הגבורים אשר מעולם שאין דוגמתם, ואיך יתכן לומר שתהי' מצוה לצאת עבור זה לחו"ל.
ועל עיקר המצוה לא ידענא, דמצינו רק שהיא תועלת, שעי"כ הצדיקים מבקשים עליו רחמים, אבל מצוה מנ"ל. ואולי כיון שהקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים (יבמות ס"ד), א"כ זהו גופו מצוה שיגרום לצדיקים שירבו בתפילה לעשות רצון השי"ת, וק"ו שהרי גדולים צדיקים במיתתם (חולין ז'). ועפ"ז אולי י"ל שעל קברי אבותיו ורבותיו, אף שהם קטנים במעלה נגד צדיקי אה"ק הקבורים שם, מ"מ אולי מתוך דקריבא דעתייהו יותר לגבי', כדאשכחנא ג"כ בהשתדלות אקברי' דרב חייא: מתניתא דמר מתנינא (ב"מ פ"ה), א"כ יותר ירבו בתפילה, נמצא שיש בזה מצוה יותר גדולה. מ"מ אין הדבר ברור כלל לע"ד לומר, שלא תספיק אהבת אבות העולם ישני חברון, עד שנצרך לצאת ע"ז מא"י לחו"ל. ומה טובו דברי הגאון המחבר שליט"א, דבת"ח, דמתבטל מת"ת, המניעה טובה. והכל לשם שמים".
עכ"ל מרן הראי"ה זצ"ל
מרן הגר"ד ליאור שליט"א הביע את התנגדותו לנסיעות לאומן (-ולקברי צדיקים בחו"ל בכלל) פעמים רבות ואף סיפר ששמע על חסיד אחד שלא היה לו כסף לנסיעה לאומן אז נסע למירון וביקש מרבי שמעון שיזכיר אותו אצל רבי נחמן....
ר"ל.
כי מרן הגר"ד ליאור שליט"אשמחה ואמונה
זאת ההלכההההההה זה לא רק הרב ליאור~!אוריין
בונייך, מי אמר שלפולין מותר לסוע??אוריין
חכי חכי אני אתפוס אותך באולפנה...שובי אמונה
תפסי חח לא מאיימתאוריין
הדיון הזה לא שווה כלום!!!הוד':)
צודקת אחותי..שובי אמונה
כמה עולה כרטיס?בת מלך!
הילולת רבנו הקדושאשר ברא
באיזה איזור בארץ?ברגוע
ירושליםאשר ברא
תבדקי על "חוט של חסד"שלג דאשתקד
לא רוצה שום קשר לברלנדאשר ברא
התכוונתי לומרשלג דאשתקדאחרונה
געגועצאצא
וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...
יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו
ישר כוח על הזכות להיות בארץ ישראלפשוט אני..
שתזכה שרבנו יזמין אותך אליו בקרוב ממש!אשר בראאחרונה
אומן ראש השנההרשפון הנודד
מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?
סבסוד נסיעה לאומן בפעם הראשונהMza
מחפשת שיעורים בליקוטי מוהר"ןרק להידבק בצדיק
היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!
ממליץ לקנות דיסק אונקי שיעורים של הרב טייכנרמבקש אמונה
אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל! על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.
מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה
אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס"
יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך
להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי
תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס
תודה!רק להידבק בצדיק
השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?
כן. הכל מסודר שם בתיקיותמבקש אמונהאחרונה
אשמח לשמוע מכם על הסיפור הנלצע
לפני שאשלח אגיד מה שאלתי ובקשתי.
1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?
2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .
וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן
אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?
שכוייח...
אומןאשר ברא
אף פעם לא הייתי אצל רבנו.
ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..
קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.
ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.
האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?
כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.
רעיונות? מחשבות? הגיגים?
תודה!