שלום לכל החברים המתמידים בפורום דהכא.
יש לי כבר כמה זמן מחשבות בנוגע לתנועה. מחשבות שלפני שנתיים לא הייתי מאמין שאני יכול לחשוב אותן בנוגע לתנועה, אך כנראה שהניתוק הממושך ממפעלי התנועה ומהחברים הפועלים בה, עושה את שלו (אל תדאגו אני לא הפכתי לאוהד של המיזרוחניקים של בנ"ע ח"ו, אולי ההפך).
רציתי לשתף אתכם ואשמח לדעת מה דעתכם, הנה;
תנועת אריאל הוקמה מתוך רצון ויכולת בס"ד לשנות את פני הדברים בציבור הד"ל (שלאחר מכן נהפך, תהילות לאל ל-'לחרד"ל') יותר קדושה יותר צניעות יותר אהבת תורה וארץ ישראל, וכשמה כן היא 'אריאל' תנועת הנוער הראשונה (והיחידה) שהפנתה ללא היסוס את פניה לקודש הקדשים, לבית המקדש.
אני אוהב את התנועה אני מאמין באידיאלים הללו (כמו שנאמר - 'לחדש את פני האומה!'. בתנועה בתחילת דרכה תמכו כל גדולי הדור - הרב אברהם שפירא זצ"ל הגר"מ אליהו זצ"ל ויבלט"א מרן הגאון רבנו עובדיה יוסף שליט"א.
אולם נראה לעניות דעתי הקטנה שהתנועה נכנסה לאיזשהוא קיבעון לא מובן. יש איזה פחד לא מוסבר שכאשר עולים דיבורים על 'הוספת קדושה' או 'חידוד האידיאלים' שמתי לב שישר אנשים נכנסים למגננה, לא רוצים לשנות את הקיים, לא רוצים להוסיף בקדושה.
נח לאנשים עם הקיים, אע"פ שהקיים סטטי וכבר זה כמה ימים ושנים שב-'גרף הקדושה והצניעות' ישנה עמידה במקום (ואפילו ירידה והדרדרות) של התנועה וחבריה.
אני יכול להעמיד את כולכם עדים (חוץ מאת הבנות שהרי הן פסולות לעדות) שאהבתי את התנועה האידיאלים המדריכים והחניכים בה לא יודעים גבול, באמת.
אך שערו בנפשכם אילו תעלה הצעה (ע"פ רבני התנועה וגדולי הדור אשר אנו הולכים לאורם כאנשי תורה) להפריד את התנועה לגמרי דהיינו שתהיה תנועה לבנים ותנועה לבנות ללא עירבוביא אפילו הקטנה ביותר (כפי ששמעתי את הרב שמואל אליהו שליט"א מדבר שכך ורק כך צריך להיות וכן אמר הרב מלמד כמדומני) ישר אנשי התנועה אשר כל כך יקרים לי יכנסו למגננה ויתחילו להשמיע משפטים אשר כאילו נלקחו מתוך הרצאה של אמנון שפירא (מזכ"ל בנ"ע לשעבר, שונא בנפשו את תנועת אריאל ואת חבריה, כפי שהתבטא לא מעט פעמים מעל דפי האינטרנט) משפטים כגון; 'תשמע בכל זאת האדם צריך להיות בחברה מעורבת בצורה מסוימת' ועוד משפטים כהנה וכהנה. (הסיבה האמיתית שבאותה תקופה לא יכלו לפתוח שתי תנועות נפרדות - אע"פ שהחלט זה היה הרצון של מקימי התנועה מתחילה - זו סיבה טכנית בלבד, כמו שלא יכלו מסיבות טכניות להחליף את שמות השבטים. ואין כאן מקום להאריך, ועוד חזון למועד, בס"ד).
על כן בזמן האחרון ובמחנות האחרונים חומת הצניעות (או יותר נכון - יוטות הצניעות...) אצלנו בתנועה - נפרצות. וזה כ"כ כואב לי... איני יודע אם את ילדי שיהיו לי בעזרת ה', אשלח לתנועתינו, התנועה האהובה עלי כ"כ. וכן לעניין הפורום הזה, שמתחילתו כבר היו ניצני בעיות (בצניעות).
ואומר ולא אכחד שגם אני כמעט ונכשלתי ואכמ"ל. אחים יקרים! בואו כדי לשמור על תנועתנו בתור תנועה המקדשת את שם ה' בעולם, בואו ונשמורה על הצניעות, הדברים נוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו. בואו נצא מהקיבעון ונוסיף בקדושה.
החותם בדמע בצפיה לבניין אריאל בקדושה
אני הקטן דניאל א' אדר ס"ט
